החזרת ערבות בנקאית

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא החזרת ערבות בנקאית: בקשה להחזרת ערבות בנקאית בסך שלושה מיליון ש"ח שהפקידה בינואר 2009 נאות דברת פיתוח ובניין ובע"מ (,,המבקשת''), לזכות מנהל מיסוי מקרקעין רחובות (,,המשיב''). הערבות הבנקאית ניתנה על ידי המבקשת במסגרת בקשתה לעיכוב ביצוע פסק דין אשר ניתן ב15/08/08 על ידי וועדת ערר בראשותו של כבוד השופט יהושע בן שלמה ז"ל. הערעור על פסק הדין של הוועדה הוגש לבית המשפט העליון (ע"א 10793/08 ) . פסק הדין בערעור ניתן מפי כבוד המשנה לנשיאה א. ריבלין, ב 13/02/2012. בית המשפט העליון דחה את הערעור, אך לא הכריע בסוגיית שווי המקרקעין ושומת המס הנגזרת. בית המשפט הגיע למסקנה כי פסיקת הוועדה בעניין שווי המקרקעין, לא הייתה אחידה. חברי הוועדה נחלקו במספר נושאים ואב בית הדין גרס כי לא היה מקום לדון כלל בשאלת גובה המס. לא זו בלבד אלא שהונחה בפני הוועדה לאחר מתן פסק הדין, בקשה להבהרתו. לאור האמור החליטה ערכאת הערעור כי השאלות הנכבדות המתעוררות בסוגיית גובה המס דורשות דיון נוסף והבהרה. העניין הוחזר איפוא אל וועדת הערר: "ראוי כי תחזור וועדת הערר ותדון בשאלת הדרך הראויה לחישוב גובה המס......" המבקשת עתרה לעיכוב ביצוע פסק הדין( בש"א 23226/08 ) . הצדדים גיבשו הסכמה לגבי התנאים לעיכוב הביצוע והגישו לוועדה הודעה בדבר "הסדר דיוני", המייתר את הדיון בבקשה. ההודעה נושאת חתימות שני הצדדים. ההסדר כלל ערבות בנקאית בסך 3,000,000 ₪ אשר הופקדה על ידי המבקשת כתנאי לעיכוב הביצוע. הובהר לגבי הערבות הבנקאית כי תעמוד בתוקפה עד: "לאחר שינתן פסק דין בבית המשפט העליון בערעור ע"א 10793/08, לגופו והערבות הבנקאית תמומש בכפוף לתוצאת פסק הדין הנ"ל. ככל שיוחלט בין על ידי הוועדה ובין על ידי בית המשפט העליון, שלא לעכב את ביצוע פסק הדין, תוחזר הערבות הבנקאית..." (סעיף 7 להודעה המוסכמת, נספח ו לבקשה). לאור ההסכמה התיתר הדיון בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דינה של הוועדה. הערבות הבנקאית הופקדה כפי שהוסכם. עתה, משהחזירה ערכאת הערעור את הדיון אל הוועדה ללא הכרעה באשר לגובה המס, עותרת המבקשת להחזרת הערבות הבנקאית, העולה ממון רב. לטענתה פג תוקפה של הערבות אשר יועדה להבטחת חיוב כספי אשר יושת בבית המשפט העליון שלא ניתן ולא יינתן עוד, במסגרת ע"א 10793/08 . ערכאת הערעור לא קבעה חיוב כספי שלהבטחתו בלבד, נועדה הערבות הבנקאית. המבקשת מפנה אל לשון הערבות על פניה, וטוענת כי התנאי למימוש הערבות לא התקיים ואף לא אמור להתקיים שכן הדיון בע"א 10793/08, המופיע כתנאי למימוש הערבות, הסתיים אך לא הניב סכום מס לתשלום. המשיב מתנגד לבקשה להחזרת הערבות וטוען כי התכלית של ההסדר הדיוני שכלל את הערבות הבנקאית, הייתה להבטיח את גביית המס במלואו, בין אם הסכום יקבע בערכאת הערעור ובין אם לאו. "בית המשפט לא קבע תוצאה , שבכפוף לה תמומש הערבות. באין הכרעה בשומה לגופה, ובאין תוצאה, תוסיף הערבות ותעמוד בתוקף, כמוסכם בין הצדדים". (עמוד 4 לתשובת המשיב). המשיב מדגיש כי ערכאת הערעור אישרה את מסקנות הוועדה שהמבקשת לא הצהירה בזמנו על העסקה במקרקעין, כפי שהיה עליה לנהוג ומכאן שהיה מקום לקנוס את המבקשת. לאור הדברים שנאמרו בערכאת הערעור על התנהלות המבקשת, היה מקום לקנוס את המבקשת וכפועל יוצא מיועדת הערבות הבנקאית להבטחת תשלום הקנסות, שהינו סכום הדומה לגובה הערבות. דיון דין הבקשה להשבת הערבות הבנקאית להתקבל. המקרה שבפנינו מצביע על הייחודיות שבמוסד "הערבות הבנקאית", המקובלת בכלכלה הישראלית. מדובר במכשיר אוטונומי, המבודד מהעסקה שבמסגרתה נולד והדומה לשטר הנשלט על-ידי פקודת השטרות. בדומה לשטר שעליו כבר נאמר כי אין הוא נושא "מזוודות", כך הערבות הבנקאית עומדת בעצמאותה, וניתן ללמוד על היקפה מתוכה בלבד. ב-ע"א 7168/03 שלמה חבר ואח' נ' לביא {ניתן ביום 26.9.2005} כבר נאמר: "...אין למנוע ממוטב לחלט את הכספים המגיעים לו על-פי כתב הערבות בהתבסס על פגמים שמקורם מחוץ לכתב הערבות", ומקל וחומר שאין להותיר ערבות במקום שהתנאים המקדימים למתן הערבות לא מתקיימים במלואם. נוסח הערבות שבפנינו אכן אינו מאפשר פירעונה, שכן נכתב בשטר: "...הערבות הינה בקשר עם תיק ע"א 10793/08 בבית המשפט העליון... לדרישה יש לצרף פסק דין מאושר של בית המשפט העליון ב-ע"א 10793/08 המורה כי על החייב לשלם לכם את סכום הערבות או כל חלק ממנו ובלבד שלא יעלה על סכום הערבות." במקום בו ערכאת הערעור לא קבעה בפסק דינה את הסכום שעל המבקשת לשלם לסילוק המס המגיע מפרויקט הבנייה, כי אם החזירה את העניין לוועדה עלמנת שזו תדון ותקבע את סכום השומה, לא מתקיימים התנאים הנקובים בערבות הבנקאית. דא עקא שגם סכום הקנסות לו טוען המשיב, טרם נקבע. גובה הקנס הוא נגזרת של סכום המס הסופי. סכום זה כאמור יקבע על ידי הוועדה כפי שהורה בית המשפט העליון בפסק דינו. על-פי המדיניות הנושאת את דגל "עקרון העצמאות" המתנוסס על הערבות הבנקאית - כפי שהותוותה בפסקידין לא מעטים (ע"א 3130/00, פ"ד נח(3), 118, 130; ע"א 4256/93 שיכון עובדים, פ"ד מח(1), 450; ופסקי-הדין המצוטטים ב-ע"א 7168/03 הנ"ל) - לא ניתן לממש את הערבות הבנקאית. שני הצדדים לא חזו את התוצאה לפיה לא קבעה ערכאת הערעור את גובה המס לתשלום. בנסיבות העניין עולה השאלה האם עלינו לבחור בנתיב הפרשנות הדווקנית של כתב הערבות, כפי שקובעת הפסיקה, או לפסוק לפי הפרשנות התכליתית שאליה מכוון המשיב. בפסיקה גובש עקרון ההתאמה, המצמצם את שיקול הדעת בשאלה האם יש להשאיר את הערבות הבנקאית על כנה, בנסיבות דומות למקרה שבפנינו ומבטא את הרצון להפוך את בדיקת הבנק לפעולה טכנית ופשוטה ככל האפשר. עקרון ההתאמה מטיל על הצדדים את הבדיקה האם הערבות מבחינה מהותית ראויה למימוש, תוך צמצום שיקול הדעת המופעל על ידי הבנק, לבדיקה טכנית פשוטה של ההתאמה בין המסמכים (ראו סקירת הנושא בע"א 7168/03, שם 613). על פי עקרון זה לא ניתנת הערבות הבנקאית שבפנינו למימוש. פסק הדין בע"א 10793/08 לא הניב חיוב כספי. אשר על כן מתקבלת הבקשה להחזרת הערבות הבנקאית לידי המבקשת. בנסיבות העניין לא מצאנו לנכון לפסוק הוצאות. כבוד השופטת רות שטרנברג-אליעז אלכס הילמן, רו"ח ס. נשיא (בדימוס), יו"ר הוועדה חבר וועדה עו"ד דוב שמואלביץ : עומדת בפנינו בקשת העוררת להחזרת הערבות הבנקאית על סך 3,000,000 ₪ על פי הסכמת הצדדים כאמור לעיל. בית המשפט העליון פסק את דינו בע"א 10793/08 והטיל על וועדת הערר להחליט מה היה שווי העסקה נשוא הערעור בבית המשפט העליון. הוועדה, לכשתדון בשווי העסקה תעסוק בכך מכוח הוראת בית המשפט העליון ופסק דינה יחסה תחת הוראת בית המשפט העליון לקביעת שווי העסקה. אשר על כן, הערבות שניתנה עד להחלטת בית המשפט העליון דינה שתחול אף על ההליך הנוסף בפני הוועדה, שנועד לצקת תוכן להחלטת בית המשפט העליון. העולה מן הדברים כי דין הערבות להישאר על כנה. דב שמואלביץ , עו"ד חבר וועדה. אשר על כן הוחלט כאמור בחוות דעתם של יו"ר הוועדה ורואה חשבון אלכס הילמן ערבות בנקאיתבנקערבות