קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הכרה באירוע תאונתי: 1. לפנינו תביעה להכרה בפגיעה מיום 4.6.07 כפגיעה בעבודה. 2. התובע מתאר את האירוע בתצהירו: "הנני יליד 1979, עובד כפועל בניין, במסגרת עסק משפחתי המצוי בבעלות אבי. במסגרת עבודתי עסקתי, בין היתר, בהריסת קירות, עבודת טיח וכן כצבע. ביום 4.6.07, עבדתי ביחד עם אחי ישראל בעבודת שיפוץ בדירה ברחוב אבן גבירול, פינת הורקנוס, בתל אביב (להלן: "הדירה"). יש לציין כי הדירה בה עבדתי הייתה ממוקמת בקומה השלישית בבניין ללא מעלית. בעת שעבדתי בדירה כאמור, היה עלי לפנות שק של פסולת בניין שנשארה בדירה. מדובר בשק השוקל כ- 30 ק"ג לערך. בדרך כלל, כל פסולת הבניין מושלכת דרך שרוול ישר לתוך מכולה המצויה בקומת הקרקע, כך שאינני נדרש להוריד את שקי הפסולת בעצמי. אולם, באותה עת, מאחר ושרוול פינוי הפסולת כבר פורק, נאלצתי לפנות את שק פסולת הבניין בעצמי. כאשר הרמתי את שק פסולת הבניין על גבי, חשתי לפתע בכאב עז בגבי התחתון (להלן: "התאונה"). חרף הכאבים הרבים מהם סבלתי אותה עת, המשכתי בביצוע עבודות אחרות אשר לא כללו הרמת משאות כבדים, במשך כשעה נוספת. אולם, מאחר והכאבים מהם סבלתי רק התגברו, נאלצתי להתקשר לאבי שהוא גם המעסיק שלי ולהודיע לו כי בשל הכאבים אני נאלץ להפסיק לעבוד". 3. בישיבת קדם המשפט הצהירה ב"כ הנתבע כי הנתבע מכיר בקיום יחסי עובד ומעביד בין התובע לבין אביו בעסקו ומוסכם כי התובע מועסק כפועל בניין בעסקו של אביו. הפלוגתאות הינן קיומו של האירוע התאונתי ושאלת הקשר הסיבתי לרבות מאזן ההשפעות. 4. מטעם התובע העידו התובע, אביו שלמה אלפסי ואחיו ישראל אלפסי. 5. בעדויות התובע ועדיו התגלו סתירות בקשר עם הנושאים הבאים: מהות הפעולה אותה ביצע שבעקבותיה חש התובע בכאבי גב, נוכחותו של האח ישראל בעת האירוע וקיומו של שרוול לצורך סילוק הפסולת. אשר לעצם האירוע - בשאלון שמילא התובע ביום 22.1.08 תיאר את הפגיעה כך: "ככל הנראה בהרמה או הורדה של השק עשיתי תנועה שגרמה לי לכאב". לעומת זאת בעדותו (ואף בהודעתו לחוקר) טען כי הפגיעה ארעה לאחר הרמת שק פסולת. אשר לנוכחות האח ישראל - בהודעתו לחוקר מסר התובע כי אחיו ישראל עבד באותה עת בדירה אולם הוא מסר לו כלים ולא ייחס לכך חשיבות. על הגירסה כי אחיו ישראל עבד איתו בדירה בעת האירוע חזר התובע גם בעדותו. לעומת זאת האב והאח העידו כי האח ישראל לא נכח בדירה אלא נסע להביא חומר. אשר לקיומו של שרוול לפינוי פסולת - התובע העיד כי הרים את שקי הפסולת הואיל והשרוול המשמש לפינוי פסולת כבר פורק. כך אף העיד אביו. לעומת זאת האח ישראל העיד כי השרוול לפינוי פסולת היה עדיין מותקן אך הוסיף כי קיימת פסולת אשר לא מורידים בשרוול מחשש שתתקע בו. 6. ב"כ התובע טוען כי יש לקבל את התביעה וכי אין בסתירות כדי לפגום במהימנות התובע. 7. הנתבע טוען כי לתובע לא ארע אירוע תאונתי. הנתבע מפנה לסתירות המפורטות ומוסיף כי לא הוצג כל רישום כי התובע עבד ביום הנטען. התובע העיד כי עבד עבור אביו לסירוגין ואילו האב מסר כי הוא מעסיק את התובע יום יום. לא הוכח כי התובע הוחלף על ידי פועל אחר ואף אחד מן העדים לא זכר מיהו הפועל אשר החליף את התובע. עוד מוסיף הנתבע כי אין תמיכה בחומר הרפואי לקרות האירוע הנטען. 8. דיון והכרעה - לאחר שבחנו את חומר הראיות ואת טענות הצדדים, אנו קובעים כי התובע הוכיח את קיומו של אירוע תאונתי ביום 4.6.07. הנתבע הסכים כי התובע מועסק כפועל בניין בעסקו של אביו ולפיכך לא הומצא כל נימוק לסתור את הטענה כי אף עבד ביום 4.6.07. התובע תאר את הדירה בה בוצעה העבודה, את סוג העבודה והעובדה כי בעל העסק שהינו אביו לא מקפיד עמו על רישום ומקבל את דיווחיו, אין בכך כדי לסתור את טענתו לגבי עבודה בפועל ביום הנטען. 9. התובע עשה עלינו רושם מהימן ולפיכך אין בסתירות כדי לפגוע בגרסתו. מדובר באירוע אשר התרחש מעל שלוש שנים טרם העדות והסתירות המפורטות אינן נוגעות לעניינים מהותיים. אין חולק כי האח ישראל לא ראה את האירוע ואף התובע דווח כי סיפר לו על כך מאוחר יותר. לפיכך הסיבה להיעדר הדיווח המיידי, נוכחותו בחדר אחר או היעדרותו המוחלטת לצורך הבאת חומרי בניין אינה מהותית. כך אף היעדר או קיומו של שרוול, שכן אף האח ישראל אשר טען כי לא היה שרוול מאשר כי ישנה פסולת אשר לא מורידים בשרוול. 10. אשר לעצם האירוע, התובע הופנה בעדותו לסתירה לכאורה בין דבריו בשאלון שהכאב הופיע ככל הנראה בהרמה או בהורדה של השק לעומת דבריו בעדותו שמדובר בהרמה והשיב "אני זוכר שהרמתי את השק ואז הרגשתי את הכאב". לתובע לא היה הסבר לסתירה. גם בסתירה זו, שנוגעת לדיוק של הפעולה, אין כדי להכריע את גורל התביעה. 11. הנתבע מבקש להפנות לחומר הרפואי, אלא שלטעמנו אין בחומר הרפואי כדי ללמד מה שמבקש הנתבע ללמוד. התובע פנה לראשונה לטיפול ביום 11.6.07 ושם צויין "כאבי גב שבועיים עבודה פיזית". רק בביקור שלישי, מיום 2.7.07, (לאחר ביקור נוסף מיום 25.6.07), מסר התובע אירוע של הרמת משא כבד ותאריך פגיעה. הנתבע מבקש ללמוד על הפער בין מועד תחילת הכאבים לתיאור התובע ועל כך כי למעשה מדובר בעבודה פיזית ללא שארע אירוע תאונתי. אין לטעמנו לקבל זאת. התובע לא טען כי פנה לטיפול מיידי ואמר כי סיפר לרופא שהכאבים ארעו לפני כמה ימים. העובדה כי נרשם שבוע ולא שבועיים אינה מעלה או מורידה. הרופא רשם כי מדובר בעבודה פיזית ללמדך שנושא זה עלה בעת שהתובע פנה לטיפול ולפיכך לא נסתרה טענת התובע שמסר כי זה קרה לו בעבודה. התובע לא פירט בפניו את האירוע ודיווח על האירוע נעשה לאחר כחודש. אולם אין בדיווח ביום 11.6.07 כדי לשלול את גירסת התובע. 12. סוף דבר, התובע הוכיח קיומו של אירוע תאונתי ולפיכך אנו ממנים מומחה - יועץ רפואי לשאלת הקשר הסיבתי. הנתבע יזמין את החומר הרפואי לצורך העברתו למומחה הרפואי. התיק יעלה לעיוני ביום 1.9.11. הכרה בתאונת עבודהתאונת עבודה