בהלכת Derbyshire County Council V. Times Newspapers Ltd. And others (להלן - הלכת דרבישייר) נפסק בבית הלורדים האנגלי שאין עניין לציבור לתן לרשות שלטונית בין מרכזית ובין מקומית את הזכות לתבוע בעוולת הוצאת דיבה, שכן זכות שכזו תפגע בחופש הדיבור בצורה לא ראויה. כלשון בית-המשפט באחד מיני רבים של פסקי-הדין האנגליים שצותתו בפסק-דין דרבישייר: “Just as a trading company has a trading reputation which it is entitled to protect bringing an action for defamation, so in my view the council, as a local government corporation, have a ‘governing’ reputation which it is equally entitled to protect in the same way” National Union fo General and Municipal Workers v. Gillian, [1972] 2 All ER 61,66. בית המשפט בישראל ציין כי ההגיון הטמון בפסק-דין דרבישייר עצמו (להוציא מפסקי-דין רבים שצותתו במסגרתו), לפיו כל תביעת דיבה כנגד כל רשות ממשלתית נבחרת עלולה להשפיע ולמנוע את חופש הדיבור, אינו עומד בפני מבחן הביקורת, שכן בדרך זו יופר האיזון הקיים בין חופש הביטוי מחד והוצאת דיבה רעה מאידך ובמשפטינו אין לחופש הביטוי "מעמד על" לעומת זכויות יסוד אחרות, וביניהן זכותו של אדם לשמו הטוב (ראה ד"נ 9/77 חברת החשמל בע"מ נ' הוצאת עיתון הארץ) וראו גם ע"א 466/83 שאהה נ' דרדריאן ) ובכלל זה גם זכותו של השלטון "לשמו הטוב השלטוני".משפט אנגלימשפט משווההמשפט האנגלו אמריקאילשון הרע / הוצאת דיבה