התקף לב בזמן משחק כדורגל בליגה למקומות עבודה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התקף לב בזמן משחק כדורגל בליגה למקומות עבודה:

1. לפנינו תביעתו של התובע כנגד החלטת המוסד לביטוח לאומי (להלן: הנתבע או המל"ל) לדחות תביעתו להכרה באוטם שריר הלב שאירע לו ביום 02.01.2007 כפגיעה בעבודה.

2. להלן העובדות הנחוצות לעניננו:
א. התובע יליד 1962.
ב. במועד הרלוונטי לכתב התביעה עבד התובע כראש ענף רכב במשרד להגנת הסביבה.
ג. התובע היה שחקן כדורגל בקבוצת המשרד בליגה למקומות עבודה.
ד. ביום 02.01.2007 אירע לתובע אוטם תחתון חד בשריר הלב (להלן "האירוע").
ה. יומיים לפני קרות האירוע נקלע התובע לעימות עם סמנכ"ל משאבי אנוש בשל סירובו של האחרון לאשר לו "דרגת רכב ג'". בהחלטת בית הדין נקבע כי הויכוח היה אירוע חריג בעבודה.
ו. ביום האירוע עבד התובע טיפל בבקשה חריגה לספק ציוד בניגוד לנהלים ואף יצא לנחם אבלים, בשעה 16:00 יצא התובע ממשרדו ונסע להשתתף במשחק כדורגל מטעם הליגה למקומות עבודה.
ז. במהלך המשחק חש התובע חולשה שהלכה וגברה. בתום המשחק חזר התובע למשרד והחל להרגיש חולשה עזה באזור הכתפיים ומחנק, התובע הובהל לבית חולים ליחידה לטיפול נמרץ ע"י צוות מד"א ושם עבר צנתור דחוף.

דיון והכרעה:
3. ביום 12.10.2010 מונה דר' הר זהב ידעאל מומחה לקרדיולוגיה כמומחה מטעם בית הדין ונתבקש לחוות דעתו בשאלה האם יש קשר סיבתי בין האירוע בעבודתו של התובע למצבו הרפואי.

4. בחוות דעתו המפורטת מיום 01.11.2010 השיב דר' הר-זהב לשאלה כדלקמן:

"...על כן, במקרים בהם ניתן להוכיח אירוע דחק קיצוני וחריג המופיע בסמיכות לאוטם, ניתן לקבוע כי קיים קשר סיבתי בין שניהם.
במקרה שלפנינו קבע בית הדין כי האירוע בעבודתו של התובע היה אירוע חריג, באומרו "לאור כל האמור לעיל לאחר ששקלנו את טענות הצדדים הגענו לכלל מסקנה, כי אירע לתובע אירוע חריג בעבודתו סמוך לקרות האירוע" על כן התנאי הראשון לקשר הסיבתי בין האירוע בעבודתו לבין האוטם בו לקה, מתקיים.
האם התנאי השני, של סמיכות זמנים בין האירוע בעבודתו של התובע ובין האוטם בו לקה מתקיים?
על פי תאור העובדות המופיעות בהחלטת כב' בית הדין, יום לפני קרות האירוע, דהיינו האוטם, התרחש עימות בין התובע לבין מר הורוביץ, ובאותו יום בשעה 16:00 הגיע התובע למשרדו של מר הורוביץ, החל דין ודברים, ועל פי הנכתב בהחלטת כב' בית הדין היה ויכוח חריג בעוצמתו.
המשך תאור המאורעות כפי שנכתב בהחלטת כב' בית הדין: " למחרת, ביום 02.01.07 (יום קרות האירוע) הגיע התובע למשרד ואח"כ יצא לנחם אבלים. התובע טען כי היה עצבני כל היום מהויכוח שהתקיים בינו ובין מר הורוביץ (שהיה יום קודם לכן) ולא הצליח להירגע. באותו היום נוצר לחץ נוסף על התובע כאשר הועברה אליו בקשה חריגה לספק ציוד למחלקה המשפטית בניגוד לנוהל.
בשעה 16:00 יצא התובע מהמשרד ונסע להשתתף במשחק כדורגל מטעם הליגה למקומות עבודה. התובע הרגיש חולשה במהלך המשחק שהלכה והתגברה. כשהסתיים המשחק מהנאמר לעיל, האירוע החריג בעבודתו התרחש ביום 01.01.2007 בשעה 16:00 ואילו האוטם בשריר הלב החל לאחר משחק הכדורגל למעלה מיממה לאחר האירוע בעבודתו, כשמאז אירוע זה ועד הופעת הסימפטומים של האוטם, התובע אמנם היה עצבני אך לא סבל מסימנים כלשהם המעידים על אירוע לבבי, ואף השתתף במשחק כדורגל שרק בסיומו החל לחוש בסימפטומים.
אמנם כנאמר לעיל, תהליך התפתחות האוטם יכול להיות הדרגתי ולהמשך שעות ואף ימים, כאשר הרובד הטרשתי נקרע ומופיעים קרישי דם הגורמים לחסימה חלקית או זמנית של העורק, ובהעדר טיפול הולם עלול להתפתח אוטם בצורתו המלאה. אולם תהליך זה מלווה בתמונה קלינית אופיינית של תעוקה ולעיתים סימנים קליניים נוספים. במקרה דנן, במשך יממה ויותר שחלפו בין האירוע החריג בעבודתו, ועד הופעת הסימנים הקליניים של האוטם, לא מתוארים כל תלונות או סימפטומים הקשורים באירוע לבבי. יתרה מכן, הוא השתתף במשחק כדורגל אשר אמנם חש חולשה במהלכו, אך שהסתיים המשחק והוא שב למשרדו "החל להרגיש חולשה עזה באזור הכתפיים ומחנק".
באותה מידה שניתן לקשור את האוטם לויכוח עם הורוביץ, ניתן גם לקשור אותו למאמץ וההתרגשות בעת משחק הכדורגל.
על כן לא ניתן לקבוע כי קיימת סמיכות זמנים בין האירוע בעבודתו ובין האוטם בו לקה, ומכאן שהתנאי השני לקיומו של קשר סיבתי בין שניהם אינו מתקיים.
בהעדר קיומם של שני התנאים, ניתן לומר כי לא ניתן לקבוע כי קיים קשר סיבתי בין האירוע בעבודתו של התובע שאירע ב 01.01.2007 ובין האוטם בו לקה יממה לאחריו. " [ההדגשה הוספה א.א] .

5. חוות הדעת של המומחה הרפואי הועברה לצדדים שהורשו להגיש בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה, התובע ביקש להעביר שאלות הבהרה למומחה ובית הדין אישר להעביר את השאלה הבאה:

"בחוות דעתך אתה קובע כי התנאי השני לקיום הקשר הסיבתי בין האירוע בעבודה לבין האוטם לא מתקיים ומאחר ולתובע אירע אירוע חריג ביום 01.01.2007 בשעה 16:00 (הויכוח עם מר הורוביץ), ואילו האוטם בשרירי הלב החל לאחר משחק הכדורגל בו השתתף למעלה מיממה לאחר האירוע בעבודתו.
ציינת כי תהליך התפתחות האוטם יכול להיות הדרגתי ולהמשך שעות ואף ימים... אולם תהליך זה מלווה בתמונה קלינית אופיינית של תעוקה ולעיתים סימנים קליניים נוספים. האם תוכל לפרט ולהסביר מה הם הסימנים הקליניים האמורים והאם בקשר זה העובדה שהתובע התלונן כי הסתובב כל היום ביום 02.01.2007 עם צרבת כמו גם עם החולשה הגדולה שחש במהלך משחק הכדורגל, לא יכולים להיחשב כסימפטומים אלה"

6. דר' הר-זהב השיב לשאלה זו ביום 08.02.2011:

"הסימנים הקליניים המופיעים בעת אירוע קורונרי חד, הנם תעוקת חזה המתבטאת בכאב לוחץ בקדמת החזה, לעיתים עם הקרנה לזרועות, לגב, ללסתות או אף לרום הבטן, עם תופעות מלוות נוספות העלולות ללוות אירוע זה, כגון קוצר נשימה, הרגשת חנק, הזעה, בחילות, חולשה ולעיתים אף איבוד הכרה ומוות פתאומי עקב הפרעת קצב קטלנית. לא תמיד יופיעו כל התופעות, ולעיתים אף ייתכן אוטם שקט ללא סימפטומים כלשהם, או סימפטומים לא אופייניים.
לתובע היו סימפטומים אופייניים אלו אלא שהם הופיעו כיממה לאחר האירוע בעבודתו, תוך משחק כדורגל, כנאמר בדוח הצנתור מבית החולים ביקור חולים ב-02.01.2007: "בן 45, מעשן, ללא סיפור קודם. בערב קבלתו החל כאב טיפוסי לוחץ ממושך בשעה 17:40 תוך משחק כדורגל בליגה למקומות עבודה". ...
גם בסיכום המחלה מהמחלקה הקרדיולוגית נכתב " ערב קבלתו, לאחר משחק כדורגל בסביבות השעה 17:40, חש חולשה עזה בשתי הכתפיים, רגישות בהן ותחושת מחנק בקדמת החזה" גם כאן לא מוזכרת סימפטומולוגיה כלשהי שקדמה לכך.
בתיאור האירועים כפי שמופיעים בהחלטת בית המשפט נכתב "למחרת (למחרת האירוע החריג בעבודתו של התובע), ביום 02.01.2007 הגיע התובע למשרד ואח"כ יצא לניחום אבלים. התובע טען כי היה עצבני כל היום מהויכוח שהתקיים בינו לבין הורוביץ ולא הצליח להירגע. באותו היום נוצר לחץ נוסף על התובע כאשר הועברה אליו בקשה חריגה לספק ציוד למחלקה המשפטית בניגוד לנוהל.
התובע הבהיר כי דרישת החשב הוסיפה על הלחצים שהתרחשו אצל התובע עקב הויכוח עם הורוביץ.
בשעה 16:00 יצא התובע מהמשרד ונסע להשתתף במשחק כדורגל מטעם הליגה למקומות עבודה. התובע הרגיש חולשה במהלך המשחק שהלכה והתגברה. כשהסתיים המשחק חזר התובע למשרד והחל להרגיש חולשה עזה באזור הכתפיים ומחנק" . גם על פי תיאור אירועים זה, הסימפטומים שבישרו על בוא האוטם החלו בעת משחק הכדורגל או מייד לאחריו, ולא תוארה כל סימפטומולוגיה ביממה שקדמה לו מאז האירוע החריג בעבודה ועד להופעתם בעת או מייד לאחר משחק הכדורגל. יתרה מכך, ביממה שחלפה מאז האירוע בעבודתו ועד הופעת האוטם, התובע היה פעיל, הוא יצא לנחם אבלים, נוצר עליו לחץ נוסף עקב בקשה חריגה, הוא היה עצבני כל היום ואף השתתף כשחקן במשחק כדורגל, כל זאת ללא סימפטומים היכולים להיות קשורים באירוע לבבי חד.
בחוות הדעת שנכתבה על ידי, תואר מנגנון הופעת האוטם, כשקיימת אפשרות כי עקב אירוע דחק קיצוני וחריג עלול להיווצר קרע ברובד הטרשתי, עליו יווצרו קרישי דם אשר יגרמו חסימה חלקית ו/או זמנית של העורק, אשר בהעדר טיפול הולם עלולים לגרום לחסימה מלאה של העורק ובכך לאוטם בשריר הלב הניזון מעורק זה. תהליך זה מלווה בהופעת סימפטומים של תעוקת חזה בלתי יציבה, אשר בד"כ הולכים ומחמירים עד הגיעם לשיא, בהופעת האוטם.

במקרה לפנינו לא ניתן לומר כי בעקבות האירוע החריג בעבודתו, החלה שרשרת המאורעות הפתופיסיולוגית שבסופה אירע האוטם, שכן אין כל רמז קליני לכך שבמשך היממה שחלפה מאז האירוע בעבודתו ועד להופעת האוטם. התלונה היחידה שמופיעה בתיאור האירועים הינה הופעת חולשה בעת משחק הכדורגל. ייתכן והאירוע הלבבי החל בעת המשחק, אך קשה לקשר בינו ובין האירוע בעבודתו יממה קודם לכן. ייתכן והמאמץ החריג בעת המשחק הוא זה שגרם לקרע ברובד הטרשתי שהחל את שרשרת המאורעות שבסופה לקה התובע באוטם" [ההדגשה הוספה א.א]

7. בשורה ארוכה של פסקי דין הן בבית הדין הארצי והן בבית המשפט העליון נקבע כי בית הדין יסמוך ידיו על חוות הדעת של המומחה מטעמו אלא אם קיימים נימוקים כבדי משקל המצדיקים סטייה ממנה. ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' מונטי רבי ואח' , עב"ל (ארצי) 1035/04 דינה ביקל נ' המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם (ניתן 06.06.2005)), עב"ל 243/07 (ארצי) אברהם בן אהרון נ' המוסד לביטוח לאומי לא פורסם (ניתן 27.01.2008)). כן נקבע כי יש לתת משקל מכריע למסקנתו המלומדת של המומחה הרפואי (דב"ע לו- 4-0 המוסד לביטוח לאומי נגד מרדכי מחבוב, פד"ע ז' 372, בעמ' 369). בית הדין יסטה ממסקנותיו של המומחה הרפואי רק אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן, התובע לא הראה הצדקה כאמור.

הנה כי כן, לאחר שעיינו בחוות דעתו של דר' הר-זהב ובתשובותיו לשאלות ההבהרה מצאנו כי חוות דעתו ניתנה בצורה מפורשת ומנומקת ביותר, תוך התייחסות לכל הממצאים הרפואיים והעובדתיים, והיא בהירה וחד משמעיות ולא מצאנו בה כל העלאת ספק. דר' הר-זהב קבע באופן חד משמעי כי אין קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודתו של התובע לבין האוטם שאירע לו ביום 02.01.2007.

לאור קביעתנו דלעיל ומשקיבל בית הדין את חוות דעתו של דר' הר-זהב וקביעותיו, נדחית תביעת התובע להכיר בפגיעתו כאירוע תאונתי ותביעתו לדמי פגיעה נדחית.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. התקף לב תאונת דרכים

  2. התקף לב בחו"ל

  3. התקף לב של קצב

  4. התקף לב של מורה

  5. התקפת לב בעבודה

  6. תאונת דרכים בגלל התקף לב

  7. התקף לב מנהל בנק

  8. התקף לב החמרת מצב

  9. התקף לב בגלל ויכוח

  10. התקף לב קבלן עצמאי

  11. התקף לב אחרי תאונה

  12. התקף לב בזמן אזעקה

  13. התקף לב בדרך לעבודה

  14. התקף לב עקב הלם קרב

  15. התקף לב באימון בחדר כושר

  16. מוות מהתקף לב בעבודה

  17. התקף לב עובד ניקיון

  18. התקף לב בגלל פחד במה

  19. התקף לב של מורה נהיגה

  20. התקף לב בעבודה בחו''ל

  21. התקף לב תוך כדי עבודה

  22. התקף לב של בעל מכולת

  23. התקף לב שופט בית משפט

  24. התקף לב בגלל ריב בעבודה

  25. התקף לב של נהג אוטובוס

  26. התקף לב בזמן חופשת מחלה

  27. התקף לב בגלל קללות שואה

  28. התקף לב אזרח עובד צה''ל

  29. התקף לב בגלל חקירה במשטרה

  30. קשר סיבתי התקף לב בעבודה

  31. מתח נפשי בעבודה - התקף לב

  32. התקף לב בעבודה עקב התרגזות

  33. הכרה בהתקף לב בשירות צבאי

  34. מוות של עורך דין מהתקף לב

  35. התקף לב בגלל איומים בעבודה

  36. שני התקפי לב כתאונת עבודה

  37. הכרה בהתקף לב בביטוח לאומי

  38. התקף לב מחוץ לשעות העבודה

  39. התקף לב בדרך לעבודה בנסיעה

  40. אי חזרה לעבודה אחרי התקף לב

  41. התקף לב בגלל ויכוחים בעבודה

  42. מנהל בית ספר שקיבל התקף לב

  43. התקף לב בגלל דיון במס הכנסה

  44. התקף לב בגלל פיטורים מעבודה

  45. התקף לב בעבודה תאונת עבודה

  46. ויכוח בטלפון שגרם להתקף לב

  47. התקף לב בעבודה בגלל מאמץ יתר

  48. מוות מהתקף לב - ביטוח לאומי

  49. התקף לב של רואה חשבון בעבודה

  50. התקף לב בעבודה בגלל לחץ נפשי

  51. התקף לב במהלך חקירה משטרתית

  52. מורה בבית ספר שקיבל התקף לב

  53. התקף לב באוטובוס בדרך לעבודה

  54. התקף לב אצל אישה כתאונת עבודה

  55. התקף לב עקב עבודה מאומצת חריגה

  56. בצקת ריאות לאחר התקף לב בעבודה

  57. קצבת תלויים בגין התקף לב בעבודה

  58. התקף לב בגלל זימון לחקירה במשטרה

  59. מאמץ קשה מהרגיל בעבודה - התקף לב

  60. הכרה בהתקף לב ובאירוע מוחי כתאונת עבודה

  61. קשר סיבתי בין אירוע בעבודה להתקף לב

  62. האם יש קשר בין ויכוחים לבין התקף לב

  63. התקף לב בעבודה בגלל ויכוחים עם לקוחות

  64. קצבת תלויים למשפחת אדם שנפטר מהתקף לב

  65. התקף לב בגלל נפילה בירידה במדרגות בעבודה

  66. התקף לב בזמן משחק כדורגל בליגה למקומות עבודה

  67. התקף לב תאונת דרכים - ערעור לבית המשפט העליון

  68. אי הכרה כתאונה עבודה בגין גורמי סיכון להתקף לב

  69. מצב רפואי קודם לעניין הכרה בהתקף לב כתאונת עבודה

  70. לקה בתעוקת לב ("אנגינה פקטוריס"), הוכר כפגיעה בעבודה

  71. התקף לב נגרם כתוצאה מהתנאים במקום העבודהובשל הלחץ והמתח

  72. התקף לב: האם עיכוב בהגעה לבית החולים בגלל העבודה מהווה תאונת עבודה ?

  73. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון