ויתור על דיור חלופי - חובת הסבר ע''י פקיד הבנק

בשטרי המשכנתה קיימים סעיפים לפיהם המבקשים מוותרים על הגנות שהוקנו להם בחוק, לפי סעיף 33 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב - 1972 וסעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל ,תשכ"ז - 1967.

בית המשפט ציין כי על בסיס הראיות, לא ניתן לקבוע, שפקיד הבנק הסביר למבקשים משמעות ההגנות האמורות והתוצאה הנובעת מויתורם על הגנות אלה.

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ויתור על דיור חלופי - חובת הסבר ע''י פקיד הבנק:

א. ההליך

1. המבקשים בתובענה שלפני עותרים לקבלת סעד הצהרתי, ולפיו יוצהר, כי שלושה שטרי משכנתה עליהם חתמו לטובת המשיב, בטלים הם, וכן יוצהר על בטלות כתב ערבות שנחתם על ידי המבקש מס' 1 להבטחת פרעון חובותיה של חברת מ.צ.מ. מכונות וציוד לאפיה ולמזון בע"מ (להלן – "חברת מ.צ.מ.").


2. שלושת שטרי המשכנתה, הם השטרות המפורטים להלן, וכל אחד מהם מתייחס ליחידה אחרת, מהיחידות שבבית המשותף אשר ברח' אבולעפיה 14 בתל אביב:

(א) שטר משכנתה שמספרו 37183/02 (מוצג ת/6), אשר נחתם על ידי שני המבקשים, ונרשם על חלקה 79/26 בגוש 7052, ששטחה 20.47 מ"ר. חתימתם של המבקשים על שטר זה נעשתה בפני מר אנטר שלמה, עו"ד ונוטריון, בתאריך 8.12.2002. מנסח מרשם המקרקעין, שצורף לבקשה למתן צו מניעה זמני (בש"א 15473/08), עולה, כי יחידה זו רשומה בבעלות שני המבקשים, בחלקים שווים.

(ב) שטר משכנתה שמספרו 20772/05 (מוצג ת/3), אשר נחתם על ידי המבקש מס' 1 ונרשם על חלקה 79/10 בגוש 7052, ששטחה 41.71 מ"ר. חתימתו של המבקש מס' 1 על שטר זה נעשתה בפני מר אמיר כהן, בוחן עסקאות בלשכת רישום המקרקעין בתל אביב, בתאריך 15.6.2005. מנסח מרשם המקרקעין, שצורף לבקשה למתן צו מניעה זמני (בש"א 15473/08), עולה, כי יחידה זו רשומה בבעלות המבקש מס' 1 בשלמות.


(ג) שטר משכנתה שמספרו 20768/05 (מוצג ת/4), אשר נחתם על ידי המבקש מס' 1, ונרשם על חלקה79/5 בגוש 7052, ששטחה 17.17 מ"ר. גם בשטר זה, חתימתו של המבקש מס' 1 נעשתה בפני מר אמיר כהן. מנסח מרשם המקרקעין, שצורף לבקשה למתן צו מניעה זמני (בש"א 15473/08), עולה, כי יחידה זו רשומה בבעלות המבקש מס' 1 בשלמות.


3. כתב הערבות שביטולו מבוקש, הוא כתב "ערבות מתמדת ללא הגבלה בסכום", אשר נחתם על ידי המבקש מס' 1 בתאריך 17.12.2001, לטובת חברת מ.צ.מ.


ב. טענות המבקשים

4. בבסיס טענות המבקשים עומדת הטענה, כי בשעה שחתמו על שטרי המשכנתה, לא הוסברה להם כראוי משמעות חתימתם על מסמכים אלה. לטענת המבקשים, שטרי המשכנתה נחתמו בחטף, ופקיד הבנק, מר משה מיה, אמר למבקש מס' 1, כי הוא יכול לחתום ללא כל חשש, שכן החתימה נועדה לצרכים פורמליים בלבד.

לטענת המבקשים, המשיב הפר כלפיהם את חובות האמון שהוא חב להם ואף ניצל את חולשתם השכלית ואת מצבו הרפואי הקשה, הן מהבחינה הנפשית והן מהבחינה הפיזית, של המבקש מס' 1. המבקשים מוסיפים, כי כלל לא ידעו שהם משעבדים את רכושם להבטחת חובותיה של חברת מ.צ.מ., ואילו היו יודעים זאת, לא היו חותמים על שטרי המשכנתה.

המבקש מס' 1 מוסיף וטוען, כי עבד בחברת מ.צ.מ. כעובד שכיר ומנהל, ואין לו כל קשר לחובות החברה, ובשעת חתימת כתב הערבות הוסבר לו שהוא חותם עליו בשם החברה, ולא ידע כלל כי הוא חותם עליו באופן אישי וכערב לחובותיה של החברה.


5. עוד מוסיפים המבקשים וטוענים, כי כלל לא הוסבר להם שהם מוותרים על הגנת הדיור החלוף, הקבועה בסעיף 38(א) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967, ומבחינתם, משמעות הויתור על הגנה זו היא השלכתם לרחוב.

עוד טוענים המבקשים טענות שונות, בדבר היות שטר המשכנתה "חוזה אחיד", כי הבנק התנה שירות בשירות, והמבקשת מס' 2 מעולם לא ביקרה בסניף הבנק המשיב, וכלל לא ידעה על מה היא חותמת.

לכתב סיכומיו צרף בא כוח המבקשים העתקים ממספר פסקי דין שניתנו בעבר, והתומכים בטענותיו.


ג. טענות המשיב

6. המשיב טוען, כי המבקש מס' 1 פתח חשבון בנק לחברת מ.צ.מ. בתאריך 14.12.2001, ובהיותו מנהל בחברה ובעל המניות בה, חתם בתאריך 17.12.2001 על כתב ערבות מתמדת ללא הגבלה בסכום, להבטחת אשראי ומשיכות יתר של החברה.

בנוסף, ועל מנת שהחברה תוכל לקבל אשראי, חתמו המבקשים על שטרי המשכנתה, שפורטו לעיל. השטר הראשון נחתם בפני עו"ד אנטר בתאריך 8.12.2002 (כשנה לאחר פתיחת החשבון) ושני השטרות האחרים נחתמו בפני רשם המקרקעין בתאריך 15.6.2005.

במהלך השנים המבקשים לא טענו טענות כלשהן על פגמים שנפלו לטענתם בהחתמתם על שטרי המשכנתה וכתב הערבות, והמבקש מס' 1 המשיך להפעיל את חברת מ.צ.מ.. ואולם, חברת מ.צ.מ. לא עמדה בפירעון ההלוואות שקיבלה, ובתאריך 6.5.2008 הגיעו כדי סכום של 178,000 ₪. משלא עלה בידי החברה לפרוע חובותיה, ואף המבקש מס' 1 לא פרע אותם, חרף הערבות שנטל על עצמו, נקט המשיב בהליכים לגביית החוב, ובכלל זאת הגיש בקשות לביצוע שטרי המשכנתה.


7. המשיב מכחיש את טענת המבקש מס' 1 כי התבקש לחתום על המסמכים "בחטף", ולטענת המשיב, המבקשים קיבלו את כל ההסברים הדרושים לפני חתימתם על המסמכים. המשיב מוסיף וטוען, כי המבקש מס' 1 ניהל עוד שתי חברות נוספות (חברת פורת תנורים וציוד בע"מ וחברת אמנון פורת ושות' בע"מ), וידע שהנוהג המקובל אצל המשיב הוא, שבעל המניות חותם כערב באופן אישי לחשבון החברה שבבעלותו.

המשיב הוסיף וטען, כי המבקשים פנו לבית המשפט בחוסר ניקיון כפיים, והציגו עצמם כמי שיוותרו ללא קורת גג למגוריהם, הגם שבבעלותם דירה אחרת למגוריהם, ואולי אף יותר מדירה אחת, בעוד ששתיים מהיחידות שמושכנו שימשו כבית מלאכה לחברת מ.צ.מ. והיחידה הנוספת שימשה למגורי פועלים זרים.


ד. המבקשים

8. ההכרעה האם קיבלו המבקשים את ההסברים הדרושים וידעו טיבה של עסקת המשכון, תיפול בעיקרו של דבר על פי מידת האמון שאמצא לייחס לעדויותיהם. על כן אתעכב לרגע ואתאר את המבקשים. לדברים אלה יש אף נפקות לטענת המבקשים, כי המשיב ניצל את חולשתם השכלית.


9. המבקש בן כ- 59 שנים שרת בצבא הקבע ושימש כמבקר אווירונאוטי ומדריך בסימולטור לטיסה. לאחר ששוחרר משירות בצה"ל עבד במכון הגיאופיזי בחולון, ניהל חברות שעסקו בתחום החשמל, וכן שימש כמנהל חברות שעסקו ביצור תנורים למאפיות (כמו חברת מ.צ.מ.).

בתאריך 10.5.2003 הותקף המבקש על ידי כלב מסוג אמסטף, ונחבל בידו. לטענתו, לצד הפגיעה הפיזית שנפגע, נפגע אף נפשית, ונכותו בתחום זה מגיעה כדי 25%. בנוסף לפגיעות שנפגע בעקבות נשיכת הכלב, למבקש מחלות נוספות, ועל פי קביעת הועדה הרפואית שליד המוסד לביטוח לאומי, שיעור נכותו הרפואית מגיע כדי 72%, ושיעור אי הכושר לעבודה שנקבע לו על ידי הועדות הרפואיות שליד המוסד לביטוח לאומי, מגיע כדי 65%.

אציין כי נשיכת הכלב, ככל שגרמה להתדרדרות במצבו הנפשי של המבקש מס' 1, אירעה לאחר שהמבקשים כבר חתמו על שטר המשכנתה הראשון (זה המתייחס ליחידה מס' 26). על כן, ובהתייחס לטענה שהמבקש מס' 1 חתם על שטרי המשכנתה במצב נפשי לא תקין, כי אז לא ניתן לומר, שבעת החתימה על שטר זה ניצל המשיב את מצבו הבריאותי הלקוי של המבקש מס' 1.


10. המבקשת מס' 2 בעלת השכלה תיכונית, שלמדה הנהלת חשבונות, ובמשך כ- 10 שנים בעבר עבדה כפקידה בהנהלה המרכזית של בנק לאומי לישראל בע"מ (מגיל 18 עד גיל 28). כמו כן שימשה המבקשת מס' 2 כמטפלת לילדים.

המבקשת שכלה אחד מאחיה באחת ממלחמות ישראל, היא מטפלת באם קשישה וסיעודית, המרותקת למיטתה, וכן היא מטפלת באחיה, נפגע הלם קרב, המאושפז בבית חולים בבת ים.

בחקירתה הנגדית השיבה המבקשת מס' 2 לעניין והותירה רושם חיובי. אזכיר, כי מבין שלושת שטרי המשכנתה העומדים בבסיס הדיון שלפני, המבקשת חתומה על אחד בלבד, הוא השטר שנחתם בתאריך 8.12.2002 בפני עו"ד שלמה אנטר, וזאת עשתה המבקשת לפי בקשת בעלה. התרשמתי, כי מכיוון שהמבקשת חתמה על שטר המשכנתה לפי בקשת בעלה, היא כלל לא גילתה עניין במהות המסמך עליו חתמה ובתוצאותיו האפשריות. בהקשר זה אוסיף, שלהתרשמותי, המבקש הוא הדמות הדומיננטית והפעילה בחיי בני הזוג, ועובדה היא, שהמבקשת מס' 2 כלל לא ידעה, כי המבקש מס' 1 רכש דירה, במסגרת הליכים שהתנהלו בלשכת ההוצאה לפועל, ברח' אילת 44 בתל אביב (וראה מוצג ת/5).


11. לאחר ששקלתי טענות הצדדים, ונוכח התרשמותי מהמבקשים, הנני סבור, שאין בסיס לקבוע שהמשיב ניצל את חולשתם השכלית של המבקשים.



ה. מקום מגורי המבקשים

12. המבקשים טענו, כי ביצוע שטרי המשכנתה יגרום לאובדן קורת הגג שמעל לראשם והם יושלכו אל הרחוב.

אציין, כי במסגרת הליך שלפני, נדרש אני לשאלת תוקפם של שטרי המשכנתה ולא לשאלה מה תהיה התוצאה אם הם תקפים והמשיב זכאי לבצעם. ואולם, הצדדים התייחסו לשאלת מקום מגוריהם של המבקשים, ועל כן אף אני אתייחס אליה.

לדעתי, וכפי שאפרט להלן, המבקשים אינם מתגוררים בנכס הממושכן, ועל כן, נכון למועד מתן פסק דין זה, ביצוע שטרי המשכנתה לא יותיר אותם ללא קורת גג.


13. מטעם המשיב הוגש נסח ממרשם המקרקעין, המתייחס לדירה שבבעלות המבקשים ברח' ויצמן 59 בחולון (מוצג נ/1). המבקשים טענו כי הדירה מצויה בבעלות בנותיהם, ואולם, על פי הנסח ממרשם המקרקעין המבקשים הם חוכרי המשנה בחלקים שווים של הדירה (שהבעלות בה למדינת ישראל והחכירה הראשית בה לקרן הקיימת לישראל), ולטובת בנותיהם של בני הזוג נרשמה בתאריך 1.6.1994 הערת אזהרה. ניתן להבין מכך, שהמבקשים פתחו בהליכים להעברת זכויות החכירה בדירה לבנותיהם. עם זאת, מהעובדה שחלפו כ- 16 שנים מאז נרשמה הערת האזהרה, ו"העסקה" טרם הסתיימה ברישום, ניתן ללמוד, שהמבקשים לא ממהרים להינתק מזכויותיהם בדירה האמורה. נראה אפוא, שהמבקשים מבקשים להציג את הדירה כדירתן של בנותיהם, אך בפועל, רוצים המבקשים להשאיר בידם את זכויות החכירה.

הגם שהמבקשים ניסו להציג עצמם כמי שמתגוררים בדירה אשר ברחוב אבולעפיה, נראה שהעובדות הן אחרות. מסמכים שונים שהוגשו על ידי בא כוח המשיב מלמדים, כי המבקשים משתמשים בכתובתם שברח' ויצמן 59 בחולון באופן שוטף, ולאורך תקופה ארוכה, כעולה מהמוצגים הבאים:

(א) ברישומי רשם החברות, מתאריך 6.9.2001, רשומה כתובתו של המבקש ברח' ויצמן 59 בחולון (מוצג נ/8), לעומת כתובתה של חברת מ.צ.מ., הרשומה ברח' אבולעפיה 14 בתל אביב. כך אף ביחס לשתי החברות הנוספות שבבעלות המבקש - חברת אמנון פורת ושות' בע"מ וחברת פורת תנורים וציוד בע"מ - שאף בהן רשומה כתובתו של המבקש ברח' ויצמן 59 בחולון, וכתובות החברות ברח' אבולעפיה 14 בתל אביב (מוצגים נ/9, נ/10 - רישומים מהתאריכים 2.1.1992 ו- 1.7.1994).

(ב) באישור רפואי שניתן למבקש בתאריך 24.3.2004 נרשמה כתובתו של המבקש ברח' ויצמן 59 בחולון (מוצג נ/7).

(ג) בחוות דעת של שמאי מקרקעין, שנערכה בתאריך 15.5.2005 (מוצג נ/11), אליו עוד אשוב בהמשך, תאר השמאי את הבנין ואת היחידות הממושכנות. מהתיאור עולה, כי שתיים מהיחידות משמשות כבית מלאכה ומסגריה, ויחידה אחת משמשת למגורי פועלים. עולה מחוות דעת השמאי, שבתקופה הרלבנטית לעריכת חוות הדעת, המבקשים לא התגוררו ביחידה כלשהי מהיחידות שמושכנו על ידם.

(ד) בהליך שנפתח על ידי המבקש בבית משפט השלום בתל אביב בתאריך 18.11.2007 (מוצג נ/6), ביקש המבקש צו מניעה נגד עירית תל אביב "האוסר על המשיבה לפעול להוצאת המטלטלין מביתו של המבקש ברח' ויצמן 59/1 בחולון" (ההדגשה לא במקור - י"כ).

(ה) בחוות דעת רפואית שנערכה בתאריך 16.3.2008, לבקשת המבקש מס' 1 (מוצג נ/4), נרשמה הכתובת ברח' ויצמן ככתובתו של המבקש.

(ו) בתלונה שכתב המבקש למפקח על הבנקים, בתאריך 6.10.2008, ציין המבקש כי כתובתו היא ת"ד פלונית בחולון. מה צורך למבקש בתיבת דואר בחולון, אם הוא מתגורר, כטענתו, בתל אביב?


14. נוכח הראיות שהונחו לפני, וחרף הרושם החיובי שקיבלתי מהמבקשת מס' 2, הנני מתקשה לקבל את טענת המבקשים, כי הם מתגוררים בדירה אשר ברח' אבולעפיה 14 בתל אביב, ומסתבר הדבר בעיני, שהמבקשים מתגוררים בדירה אשר ברח' ויצמן 59 בחולון.

על כן, אין אני מקבל את טענת המבקשים, כי ביצוע שטרי המשכנתה כלפי היחידות אשר ברח' אבולעפיה 14 בתל אביב, יגרום להשלכת המבקשים אל הרחוב.


ו. היחידות הממושכנות

15. קודם שהמבקשים קיבלו את ההלוואה בעטיה נחתמו שני שטרי המשכנתה האחרונים, ביקר במקום שמאי מקרקעין, והעתק מחוות דעתו הוגש כמוצג נ/11.


16. השמאי מצא כי מדובר בבניין אשר נבנה באמצע שנות ה- 30 של המאה הקודמת, ומצבו כיום ירוד ותואם את גילו. שתי היחידות שמספריהן 5 ו- 10, המצויות בקומת הקרקע, אוחדו ליחידה אחת, ששטחה כ- 65 מ"ר, והן משמשות כמסגריה וכבית מלאכה. מכאן אף מובן מדוע שתי יחידות אלה רשומות בבעלותו הבלעדית של המבקש מס' 1. היחידה השלישית (שמושכנה למעשה עוד בשנת 2002), נמצאת בקומה הרביעית, ובעת ביקורו של השמאי נמסר לו, כי היא משמשת ללינת פועלים.


17. טענת המבקשים, כי הם עשויים למצוא את עצמם ללא קורת גג, אינה יכולה להתייחס לכל שלוש היחידות שמושכנו. אם היה מקום ליתן משקל לטענתם זו של המבקשים (שהרי כבר קבעתי, כי להתרשמותי המבקשים מתגוררים ברח' ויצמן 59 בחולון), הרי שניתן היה לייחס טענה זו אך ורק ליחידה מס' 26, המצויה בקומה הרביעית של הבניין, ולא ליחידות 5 ו- 10, שאוחדו מבחינה פיזית, והן משמשות כמסגריה ובית מלאכה בקומת הקרקע של הבניין.

השמאי צרף לחוות דעתו תמונות של הבניין והיחידות שבבעלות המבקשים, והתמונות מאמתות את הדברים שנכתבו בחוות הדעת. ככל שהדברים אמורים ביחידה מס' 26, היא היחידה שבקומה הרביעית של הבניין, נראה הדבר שמדובר ביחידה שספק אם היא מתאימה למגורי אדם, ולעניין זה ציין השמאי כי "רמת התחזוקה בדירה ירודה מאוד".


ז. דיון והכרעה

18. העדות העיקרית מטעם המבקשים הייתה עדותו של המבקש מס' 1. כאמור, מצבו הבריאותי של המבקש אינו תקין, לא מהבחינה הפיזית ולא מהבחינה הנפשית, ועל כן נזהרתי בהסקת מסקנות לחובת המבקשים מהתנהגותו של המבקש במהלך חקירתו הנגדית. מטעם זה אף אפשרתי לתובע להשלים את חקירתו הנגדית בישיבה שהתקיימה בתאריך 25.11.2009, לאחר שעזב את אולם המשפטים באמצע חקירתו הנגדית בישיבה שהתקיימה בתאריך 10.11.2009.


19. ואולם, על עדותו של המבקש קשה לבסס ממצאים עובדתיים, מהנימוקים שלהלן:

(א) בסעיפים 14 ו- 15 לתצהירו, תאר המבקש מס' 1 את זיקתו לחברת מ.צ.מ. באופן הבא:

"אני עובד כשכיר בחברת מ.צ.מ. בע"מ - בתפקיד מנהל החברה. הבנק הכיר בי בתור מנהל החברה חייב אותי לחתום בכדי שחשבון החברה ימשיך לפעול.

הריני להצהיר כי הבנק הפר חובת הגילוי, הפר חובת הנאמנות. אם הבנק היה מגלה לי על מה אני חותם, לא הייתי מהסס לסרב לחתום, כי בסה"כ אני לא מוכן לערוב לחובות החברה שאני עוסק בה כמנהל."

בסעיף 22 לתצהירו הוסיף המבקש מס' 1:

"אין זיקה כלשהי ביני לבין חברת מ.צ.מ. בע"מ מלבד היותי שכיר. ממתי מחייבים שכיר לערוב לחובות החברה, וכי לא ניתן לממש משכון מבלי שיינתן פסק דין נגד החברה."

בחקירתו הנגדית מסר המבקש מס' 1 (עמ' 18 לפרוטוקול, בשורה 19):

" ... אין לי שום קשר לחברה מלבד שאני שכיר שם. גם מה שחתמתי חתמתי לא ביודעין. אני בחיים שלי לא חותם יותר לשום חברה, גם לא בטביעת אצבע."

מהצהרותיו של המבקש מס' 1, לפיהן הוא מנהל שכיר בחברת מ.צ.מ., נעלמה העובדה, כי המבקש הוא בעל המניות היחיד בחברת מ.צ.מ., המנהלת את עסקיה בנכס שבבעלותו (ברח' אבולעפיה). נוכח דברים אלה, התרשמתי, שהצגת העובדות על ידי המבקש מס' 1 נעשית בצורה מאוד מגמתית ומאוד לא שלמה. כאשר עומת המבקש עם העובדה שהוא גם בעל מניות בחברה, קם המבקש באמצע חקירתו ועזב את האולם, אגב הטחת דברים בוטים בבא כוח המשיב (עמ' 18 לפרוטוקול, שורה 24).


(ב) בחקירתו הנגדית, כאשר התבקש המבקש מס' 1 לזהות את חתימותיו על המסמכים השונים, הסס המבקש, וגם כאשר אישר חתימה פלונית, מיד לאחר מכן הוסיף, כי בעת שחתם את החתימה, לא הוסבר לו על מה הוא חותם. ההתרשמות שיצרה תשובותיו של המבקש הייתה, כי המבקש תכנת את עצמו לומר, שחתימותיו נחתמו מבלי שמשמעותן הוסברה לו (וראה עמ' 12 שורה 26 לפרוטוקול; מעמ' 12 שורה 30 ועד עמ' 13 שורה 2 לפרוטוקול; עמ' 13 לפרוטוקול, שורות 4 עד 7).


(ג) המבקש מס' 1 נטה להתחמק ממתן תשובות כאשר סבר שהשאלות אינן נוחות לו, ונימק זאת במצבו הנפשי ואובדן זכרונו.


(ד) להתרשמותי, המבקש מס' 1 אינו אדם שנקלע באופן מקרי לעולם העסקים, מבלי שהבין את הנעשה בו. המבקש מס' 1 היה בעל מניות יחיד בשתי חברות אחרות לפני שהקים את חברת מ.צ.מ., ובאמצעותן ניהל את עסקיו. כך למשל, חברת אמנון פורת ושות' בע"מ הוקמה בשנת 1992, ובמהלך שנת 1998 נכנסה לפירוק מרצון (מוצג נ/9), וחברת פורת תנורים וציוד בע"מ, הוקמה בשנת 1994.


20. מטעם המשיב העיד בפני מר משה מיה, הוא הפקיד שטיפל מטעם המשיב בענייניה של חברת מ.צ.מ.. בתצהיר עדותו הראשית (מוצג נ/13, המצורף לתגובת המשיב בהליך העיקרי), מסר מר מיה, כי המבקש ידע שהוא חותם על שטרי משכון, וכי חתם עליהם בנוכחות צדדים שלישיים (והכוונה לעו"ד אנטר ולמר אמיר כהן). לדעת מר מיה "לא ניתן לקבל טענה שהמבקשים לא ידעו שהם חותמים על שטרי משכנתה". מר מיה הוסיף ומסר, כי המבקשים קיבלו העתקים מכל המסמכים עליהם חתמו, וכן הוסיף, כי הנוהל בבנק המשיב הוא, שכאשר המשיב פותח חשבון לחברה, "נחתם במקביל כתב ערבות של בעלי החברה לחובות החברה". בניגוד לטענת המבקשת (בסעיף 9 לתצהירה, מוצג נ/1), כי לא פגשה את מר מיה, מסר מר מיה בסעיף 24 לתצהירו, כי פגש את המבקשת "והסברתי לה על מה היא חותמת".

במהלך חקירתו הנגדית, נשאל מר מיה על ההסברים שמסר למבקשים על שטרי המשכנתה שנחתמו על ידם, והנני סבור, שעל יסוד עדותו של מר מיה ניתן לומר, שהוא אמר למבקש מס' 1, באופן כללי, כי מדובר במשכנתה. מסתבר הדבר בעיני, שמר מיה כלל לא פגש את המבקשת מס' 2.

מקובל עלי, שהמבקשים ידעו כי הם חותמים על שטרי משכנתה, ואף ידעו משכנתה מהי. המבקשים ידעו היטב שהמשכנתה נועדה להבטיח את פירעון חובותיה של חברת מ.צ.מ. למשיב, וכן ידעו שהמשיב יהיה זכאי לנקוט בהליכים למכירת היחידות הממושכנות על מנת להשתמש בתמורה שתתקבל לפירעון חובותיה של חברת מ.צ.מ..

עם זאת, בשטרי המשכנתה קיימים סעיפים לפיהם המבקשים מוותרים על הגנות שהוקנו להם בחוק, לפי סעיף 33 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב - 1972 וסעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל ,תשכ"ז - 1967. על בסיס הראיות שלפני, לא ניתן לקבוע, שמר מיה הסביר למבקשים משמעות ההגנות האמורות והתוצאה הנובעת מויתורם על הגנות אלה.


21. ככל שהדברים נוגעים לחתימת שטר המשכנתה בפני עו"ד אנטר, הוא שטר המשכנתה המתייחס לדירת המגורים, כי אז מתברר מעדותו של עו"ד אנטר, שהמבקשים הגיעו למשרדו עם שטר המשכנתה, שהוכן מבעוד מועד. לדברי מר אנטר, המבקשים מסרו לו שהם מבקשים לרשום משכנתה לטובת המשיב, ואז, לפי עדותו של עו"ד אנטר: "אמרתי להם שיחתמו, חתמו, אימתתי שחתמו, ויצאו. מעבר לזה לא עשיתי כלום כי לא טיפלתי בהסכם".

נראה אפוא, שגם מעו"ד אנטר לא קיבלו המבקשים הסבר על מהות ההגנות החוקיות הקיימות ועל משמעות הויתור עליהן.


22. על כן, בכל הנוגע למשכון דירת המגורים (יחידה 26), הנני קובע, שהמבקשים ידעו היטב שהם ממשכנים את זכויותיהם, אך לא ידעו טיבן של ההגנות לפי סעיף 33 לחוק הגנת הדייר וסעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל, ולא הובהר להם כראוי, כי הם מוותרים על הגנות אלה.

המסקנה המתבקשת מדברים אלה היא, ששטר המשכנתה לפיו מושכנו זכויות המבקשים בדירה הוא שטר משכנתה תקף, אך ויתור המבקשים על זכויותיהם לפי סעיף 33 לחוק הגנת הדייר וסעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל אינו תקף.

המשיב יהיה אפוא זכאי להוציא לפועל את שטר המשכנתה, אך ביצוע המשכנתה יעשה מבלי להביא בחשבון את ויתורם של המבקשים על זכויותיהם לפי סעיף 33 לחוק הגנת הדייר וסעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל. למען הסר ספק, אין בדברים אלה כדי להגביל את ראש ההוצאה לפועל מלבחון, האם המבקשים זכאים ליהנות מההגנות האמורות, התלויות בהתקיימם של תנאים שונים.


23. ככל שהדברים נוגעים לחתימת המבקש מס' 1 על שטרי המשכנתה הנוגעים לשתי היחידות המשמשות כמסגריה, אלה, כאמור, נחתמו בפני מר אמיר כהן, בוחן עסקאות בלשכת רישום המקרקעין בתל אביב. מעדותו של מר כהן עולה, כי מר כהן הסביר למבקש מס' 1 שהוא חותם על שטרי משכנתה. ואולם, גם כאן לא מצאתי בעדותו של מר כהן, שמר כהן הסביר למבקשים את משמעות הויתור על ההגנות החוקיות.

על כן, גם ביחס לשתי היחידות המשמשות את המסגריה, הנני קובע, ששטרי המשכנתה לפיהם שעבד המבקש מס' 1 את זכויותיו בשתי היחידות עומדים בתוקפם, אך ביצוע המשכנתה יעשה מבלי להביא בחשבון את ויתורם של המבקשים על זכויותיהם לפי סעיף 33 לחוק הגנת הדייר וסעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל. גם כאן, למען הסר ספק, אין בדברים אלה כדי להגביל את ראש ההוצאה לפועל מלבחון, האם המבקשים זכאים ליהנות מההגנות האמורות, התלויות בהתקיימם של תנאים שונים.


24. ככל שהדברים נוגעים לכתב הערבות, אין אני מקבל טענות המבקש מס' 1, על פגמים שנפלו בהחתמתו על כתב הערבות. מבקש מס' 1 חתם על כתב הערבות בתורת בעל השליטה בחברת מ.צ.מ., ולאור התרשמותי מעדותו של המבקש מס' 1, הנני סבור, שהמבקש מס' 1, כמי שהיה בעלים של מספר חברות, ידע היטב שהוא מקבל על עצמו לערוב לפירעון האשראי והחובות של החברה שבשליטתו, ואין כל מקום לקבוע שהמבקש מס' 1 לא ידע או לא הבין על מה הוא חותם. אין אף כל בסיס לטענה, כי בהחתמתו על כתב הערבות, המשיב הטעה את המבקש מס' 1 או ניצל את חולשתו השכלית של או לא הסביר לו כראוי על מה הוא חותם.

על כן, ערבותו של המבקש מס' 1 לחובותיה של חברת מ.צ.מ. היא ערבות בת תוקף, והמשיב רשאי לדרוש מהמבקש מס' 1 לקיים התחייבותו, ולפרוע באופן אישי את חובותיה של חברת מ.צ.מ..

ח. סוף דבר

25. אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן:

(א) הנני דוחה תביעת המבקשים להצהיר על בטלות שטרי המשכנתה עליהם חתמו, והנני קובע, כי שטרי המשכנתה שרירים ותקפים. עם זאת, הנני קובע, כי בשעה ששטרי המשכנתה יוגשו לביצוע, אין ליתן תוקף לויתורם של המבקשים על זכויותיהם לפי סעיף 33 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ד – 1972 ולפי סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967. יובהר, שאין בדברים אלה כדי להגביל את ראש ההוצאה לפועל מלבחון, האם המבקשים זכאים ליהנות מההגנות האמורות, התלויות בהתקיימם של תנאים שונים.

(ב) הנני דוחה תביעת המבקשים להצהיר על בטלות כתב הערבות שנחתם על ידי המבקש מס' 1 להבטחת פירעון חובותיה של חברת מ.צ.מ. מכונות וציוד לאפיה ולמזון בע"מ, והנני קובע, כי כתב ערבות זה שריר ותקף.

(ג) לאור התוצאה אליה הגעתי הנני מחליט שלא לעשות צו לתשלום הוצאות, וכל צד ישא בהוצאותיו.



(ד) צו המניעה הזמני, אשר ניתן בתאריך 16.10.2008 (בש"א 15473/08) בטל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוזה בנקאי

  2. חוזה עם הבנק

  3. משכון בנקאי

  4. ארנונה - בנקים

  5. ארנונה על בנק

  6. חוב לבנק לאומי

  7. עורך דין בנקאות

  8. תרגיל עוקץ בבנק

  9. עורך דין בנקים

  10. התחזות לפקיד בנק

  11. אחריות בנק מלווה

  12. חשבון משותף בבנק

  13. הפרת הסדר עם הבנק

  14. התיישנות חוב לבנק

  15. ציפיות הלקוח בבנק

  16. חובת האמון הבנקאית

  17. עורך דין חשבון בנק

  18. התיישנות תביעת בנק

  19. חובת האמון של הבנק

  20. מניעת פעולות בנקאיות

  21. הפרת החוק מצד הבנק

  22. חוזה בין הבנק ללקוח

  23. עורך דין דיני בנקאות

  24. בונוסים למנהלי בנקים

  25. גביית יתר עמלות בנק

  26. יציבות כלכלית של בנק

  27. תביעה נגד בנק החקלאות

  28. ביטול סגירת חשבון בנק

  29. עמלת שורה בנק הפועלים

  30. תביעה של בנק נגד ערב

  31. ערעור על תביעה של בנק

  32. מענק יובל לעובדי בנק

  33. טעות בהסדר חוב עם הבנק

  34. תביעה נגד בנק דיסקונט

  35. גביית תוספת סיכון בבנק

  36. בקשה לביטול הגבלה בבנק

  37. תעריף הארנונה של בנקים

  38. קניית רכב משועבד לבנק

  39. מימוש שעבוד לבנק מלווה

  40. תביעת בנק להחזרת כספים

  41. עמלות אופציות מעוף בבנק

  42. חתימה על טופס ריק בבנק

  43. "מכתב העברה" לעובד בנק

  44. שביתת עובדי בנק דיסקונט

  45. תביעה נגד לקוח בנק לאומי

  46. פיצוי על סגירת חשבון בנק

  47. אחריות הבנק כיועץ השקעות

  48. חובת הבנק לעדכן את הערב

  49. תביעה נגד הבנק הבינלאומי

  50. אי עמידה בהסדר חוב עם הבנק

  51. גביה בלתי חוקית בחשבון בנק

  52. עורך דין תביעות נגד בנקים

  53. תביעת בנק נגד לקוח על חוב

  54. עמלת פירעון מוקדם בנק לאומי

  55. תביעה נגד בנק על הפסד במכרז

  56. תביעה נגד בנק לאומי לישראל

  57. תיאום גובה עמלות בין הבנקים

  58. רישום הסדר מחיקת חובות בבנק

  59. פעולות בחשבון בנק ללא הרשאה

  60. חובת הקטנת הנזק של לקוח בנק

  61. עבירות כלכליות מנהל סניף בנק

  62. זכות עכבון רכב מול שעבוד לבנק

  63. תביעה של בנק המזרחי נגד לקוח

  64. תביעה של בנק דיסקונט נגד ערב

  65. תביעה נגד בנק בגין הגבלת חשבון

  66. ייצוג עובדי בנק ע''י ההסתדרות

  67. חיוב לפתוח תוכניות חיסכון בבנק

  68. התנהגות בנק ברגעי משבר חריגים

  69. תביעה בגין הפרת יחסי בנק לקוח

  70. צ'קים חוזרים של לקוח בבנק לאומי

  71. תביעה על זכויות בכסף בחשבון בנק

  72. בעלות על רכב מעוקל על ידי הבנק

  73. הגבלת חשבון בנק בגלל סירוב צ'קים

  74. תביעת בנק נגד מורשה חתימה בחשבון

  75. תביעה נגד הבנק הבינלאומי הראשון

  76. אחריות בנק מלווה כלפי רוכשי דירות

  77. תביעה של בנק המזרחי על חוב בחשבון

  78. מעבר בנקים לשבוע עבודה של 5 ימים

  79. תביעה של בנק הפועלים נגד לקוחותיו

  80. סגירת חשבון בנק עקב חשד להלבנת הון

  81. תביעה להחזר כסף שהופקד בבנק הדואר

  82. משיכת כסף מכספומט - תביעה נגד הבנק

  83. אי ביצוע הוראת תשלום של הלקוח בבנק

  84. אישור הסדר נושים למרות התנגדות הבנק

  85. תביעה נגד בנק המזרחי לחייב כיבוד צ'קים

  86. אחריות בנק מלווה על איחור במסירת דירות

  87. חובת הבנק למסור מידע לערבים על הסדר חוב

  88. אחריות הבנק כלפי לקוח שאינו דובר עברית

  89. הסרת הגבלה על חשבון בנק דיסקונט בירושלים

  90. פתיחת חשבון חיסכון בבנק כתנאי להגדלת מסגרת

  91. תביעה נגד בנק לאומי בגין ניהול חשבונות לקוי

  92. מששילם הבנק לעובדו הוא זכאי כמיטיב להטבת נזקיו

  93. ויתור על דיור חלופי - חובת הסבר ע''י פקיד הבנק

  94. הגבלת אחריות בגין שירותים בנקאיים של דואר ישראל

  95. החתמת עולים חדשים שלא יודעים עברית על הסכם בבנק

  96. תביעה נגד בנק מזרחי טפחות – טעות בהוראה טלפונית

  97. נטען כי הבנק ידע אשת הנתבע "אשת קש" בלבד ללא שליטה אמיתית בחברה

  98. האם הבנק חייב כספים וזאת מכוח יישומו של "היתר עסקה" שנכרת בין הצדדים ?

  99. תביעה בשל נזקים כספיים שנגרמו (כביכול) עקב התנהלות רשלנית של הבנק ופקידיו

  100. משנקלעה החברה לחדלות פירעון הגיש הבנק את התביעה בטענה לחתימה על כתב ערבות

  101. בעסקאות ניכיון נוהג הבנק לעיתים ליצור קשר עם הסניף הנמשך על מנת לקבל אינפורמציה בדבר יכולת כלכלית

  102. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון