ועדת המאוימים

ועדת המאוימים היא הגוף המוסמך לדון בבקשותיהם של פלסטינים תושבי יהודה שומרון ורצועת עזה, הטוענים כי נשקפת סכנה לחייהם באזור על רקע שיתוף פעולה עם גורמי הביטחון של ישראל או על רקע חשד לשיתוף פעולה שכזה. בוועדה חברים נציגים מטעם גורמי הביטחון, הצבא, המשטרה ומשרד המשפטים. הוועדה בוחנת בקשות המוגשות על-ידי מי אשר טוענים כי הם מאוימים באזור, על בסיס שני קריטריונים מרכזיים: קיומן של אינדיקציות המצביעות על סכנה לחייו של המבקש על רקע חשד לשיתוף פעולה עם ישראל, וסכנה העלולה להישקף, כתוצאה משהייתו של המבקש בתחומי ישראל, לשלום הציבור בישראל ולביטחונו. היתרי השהיה המתחדשים שמוסמכת הוועדה להעניק ניתנים לפנים משורת הדין, מטעמים הומניטאריים. 


קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ועדת המאוימים:


השופטת ע' ארבל:

1. העותר, תושב האזור, טוען כי נשקפת סכנה לחייו בשטחי הרשות הפלסטינית מאחר שלדבריו הוא נחשד שם כסייען לישראל, בשל כך שדודיו הם סייענים של כוחות הביטחון. לדבריו, אחיו קיבל אישורי שהיה בישראל והדבר אך מגביר את החשדות הקיימים ברשות הפלסטינית ביחס לעותר. בעתירה זו מבקש הוא כי יינתן לו רישיון לישיבת קבע בישראל, כמו-גם לאפשר לו להגיש, בעבור חמש שנים, בקשה לקבלת אזרחות ישראלית. לחלופין מבקש הוא כי יונפקו לו אישורי שהיה ועבודה קבועים בישראל. עוד ביקש כי המנהלת הביטחונית לסיוע תכיר בו כזכאי לטיפול שיקומי וכי יועברו לו הקריטריונים לפיהם נקבע מי מבני משפחתם של סייענים לגורמי הביטחון של ישראל זכאים למעמד בישראל ולשיקום, בהתאם להחלטת ממשלה מס' 118/ב מיום 13.1.94.

יצוין כי שתי עתירות קודמות שהגיש המשיב, בגדרן ביקש כי יינתנו לו מעמד או היתרי שהיה בישראל מכוח נישואיו הנטענים לאזרחית ישראלית ומכוח טענה כי חייו מאוימים באזור, נדחו (בג"ץ 3250/08, בג"ץ 4375/08 פלוני נ' מדינת ישראל – משרד הפנים (, 2.9.08)). עתירה נוספת שהגיש יחד עם אחרים בטענה כי הם מאוימים ברשות הפלסטינית נמחקה עקב אי-תשלום אגרה (בג"ץ 1925/08 פלוני נ' מדינת ישראל – ראש ממשלת ישראל (, 26.6.08)).

בעת הגשת העתירה ריצה העותר עונש מאסר בגין שהות בלתי-חוקית בישראל. הוא סרב להשתחרר שחרור "מנהלי", לטענתו בשל הסכנה הנשקפת לחייו ברשות הפלסטינית. ביום 7.5.11 היה העותר אמור לסיים את תקופת מאסרו.

2. ביום 5.5.11 שמענו את טיעוני הצדדים. במעמד הדיון הודיעה המדינה כי עניינו של העותר עתיד להידון בפני ועדת המאוימים (להלן גם: הוועדה) ביום 8.5.11. לפיכך, ובהמלצת בית המשפט, הסכימו הצדדים על הארכת שהותו של העותר בכלא עד למתן החלטתה של ועדת המאוימים. צו ארעי ניתן בהתאם.

3. ביום 11.5.11 הגישה המדינה הודעה מעדכנת מטעמה, ולפיה ועדת המאוימים בחנה את עניינו של העותר, לרבות טענות נוספות שהעלה ואשר לא נטענו בדיוניה הקודמים בעניינו. הוועדה החליטה כי אין אינדיקציות למאוימות של העותר וכי לא נשקפת סכנה לחייו בשל חשדות כי הוא סייען של גורמי הביטחון של ישראל. עוד ציינה כי מהמידע שהציגו גורמי הביטחון עולה כי מתן היתרי שהיה לעותר עלול לסכן את שלום הציבור. נוכח האמור דחתה הוועדה את בקשת העותר. המשיבים סבורים כי יש לדחות את העתירה לאחר שוועדת המאוימים, כגורם המקצועי המוסמך, דנה בעניין ונתנה החלטה מבוססת וסבירה שאינה מצדיקה התערבות. המשיבים מציינים עוד כי מאז שנת 2003 ועד שנת 2010, צבר העורר לחובתו הרשעות רבות בתחום הסמים, הרכוש, האלימות ושהיה בלתי חוקית בישראל ואף ריצה ארבע תקופות מאסר. בנוסף, בידי המשטרה מידע מודיעיני המצביע על מעורבותו בפלילים. המשיבים מדגישים כי בניגוד לדודיו, העותר אינו קשור ומעולם לא היה קשור אל שירות הביטחון הכללי. הוא לא הומלץ לשיקום בידי המנהלת הביטחונית לסיוע (להלן: המנהלה) ואינו עומד בקריטריונים לטיפול על ידה.

4. העותר גורס בתגובתו כי המשיבים לא הניחו בסיס עובדתי להחלטת ועדת המאוימים ולנימוקיה ומלין על כי ההחלטה אינה מנומקת די הצורך. על כן סבור הוא כי יש לקיים דיון לצורך העמדת החלטת הוועדה לביקורת שיפוטית. הוא תמה על האבחנה בינו לבין אחיו שקיבל אישורי שהיה בישראל וסבור כי הבדיקה שערכה ועדת המאוימים אינה מעמיקה. כן הוא משיג על הקריטריונים העיקריים שבוחנת הוועדה. העותר טוען כי אין להתנות את הנפקת אישורי השהיה בישראל בשיתוף פעולה עם ישראל או בחשד לו ודי לשיטתו בכך שאדם יירדף בשטחי הרשות הפלסטינית בכל הקשר שהוא. כן טוען הוא נגד הרכב ועדת המאוימים. טענות נוספות הועלו ביחס לפעילותה של המנהלת, תוך שהעותר סבור כי אין יסוד לקביעה כי הוא מסכן את שלום הציבור, בהתחשב בכך שטענה זו לא נשמעה עת שיתף לטענתו פעולה עם משטרת ישראל.

5. דין העתירה להידחות.

בטיעוניו של העותר התערבבו לא אחת נושאים הנוגעים לפעילות ועדת המאוימים עם נושאים הנוגעים לפעילות המנהלת. העותר מבקש מעמד בישראל כמאוים. בפתח הדברים ראוי לשוב ולהזכיר כי יש להבחין בין המנהלת, שאמונה על שיקום סייענים, לבין ועדת המאוימים, הבוחנת את עניינם של מי שאינם עונים על אמות המידה של המנהלה כסייענים, אך טוענים לאיום על חייהם באזור (בג"ץ 6230/08 פלונים נ' ראש ממשלת ישראל (20.9.10) וההפניות שם).

ועדת המאוימים היא אם כן הגוף המוסמך לדון בבקשותיהם של פלסטינים תושבי יהודה שומרון ורצועת עזה, הטוענים כי נשקפת סכנה לחייהם באזור על רקע שיתוף פעולה עם גורמי הביטחון של ישראל או על רקע חשד לשיתוף פעולה שכזה. בוועדה חברים נציגים מטעם גורמי הביטחון, הצבא, המשטרה ומשרד המשפטים. הוועדה בוחנת בקשות המוגשות על-ידי מי אשר טוענים כי הם מאוימים באזור, על בסיס שני קריטריונים מרכזיים: קיומן של אינדיקציות המצביעות על סכנה לחייו של המבקש על רקע חשד לשיתוף פעולה עם ישראל, וסכנה העלולה להישקף, כתוצאה משהייתו של המבקש בתחומי ישראל, לשלום הציבור בישראל ולביטחונו. היתרי השהיה המתחדשים שמוסמכת הוועדה להעניק ניתנים לפנים משורת הדין, מטעמים הומניטאריים. 

6. ועדת המאוימים בחנה את טענותיו העדכניות של העותר ולא מצאה כי יש בהן כדי לשנות מן המסקנה אליה הגיעה בדיונים קודמים בעניינו של העותר, כי אין אינדיקציות לכך שנשקף סיכון לחייו. החלטה קודמת של הוועדה, נזכיר, הועמדה לביקורת בית משפט זה אשר לא מצא מקום להתערב בה. להערכתה של הוועדה בדבר הסיכון הנשקף לעותר באזור, כגורם המקצועי האמון על העניין, מתווספת עמדתם של גורמי הביטחון בדבר הסיכון הטמון בעותר לשלום הציבור. סיכון זה נתמך בעבר הפלילי שצבר העותר. נבהיר כי גם אם גיליון הרישום הפלילי של העותר לא הוצג בפנינו, הרי על עצם קיומו אין העותר חולק, אלא סבור הוא כי אין מדובר בעבר מכביד. הוועדה בחנה אפוא את שני ההיבטים העיקריים שמצריכה הכרעה בבקשה מעין זו שהגיש המבקש. דומה כי ההחלטה מנומקת ככל שניתן לנמק בנסיבות ולא מצאנו כי היא מצדיקה התערבות מטעמנו.

7. אשר לטענות הנוגעות לבקשת העותר להכיר בו כזכאי לשיקום על-ידי המנהלת. העותר ביקש לקבל לידיו את הקריטריונים לפיהם פועלת המנהלת. בעניין זה נפסק כבר כי אמות המידה לפיהן פועלת המנהלת הן חסויות ואף הוער כי כזה צריך להיות גם הכלל ביחס לוועדת המאוימים (בג"ץ 4458/03 פלונים נ' ראש ממשלת ישראל (, 22.6.05); בג"ץ 6230/08 הנ"ל, וההפניות שם). קביעה זו יפה גם לענייננו. 

מעבר לאמור לא מצאנו כל עילה להתערבותנו. העותר, כפי שנמסר, לא היה קשור עם גורמי הביטחון של ישראל, למעט קשר מצומצם וקצר-מועד עם משטרת ישראל. כפי שנפסק כבר, עצם הקשר עם כוחות הביטחון אינו מקנה לאדם מעמד של משוקם בידי המנהלת. ההחלטה האם להכיר באדם כסייען היא החלטה מקצועית ולא עלה בידי העותר להצביע על כל הצדקה להתערבותנו. גם ככל שמבקש העותר להיבנות מסיענותם של קרובי משפחתו, אין בכך כדי לסייע לו, שהרי העיקרון המקובל עלינו הוא כי אין בני משפחתו של מי ששימש כסייען זכאים לקבל היתרי שהיה בישראל על רקע איום על חייהם באזור, אלא הדבר נתון לשיקול דעתה של ועדת המאוימים, וזו אמרה את דברה.

משכך, לא מצאנו להידרש ליתר הטענות הכלליות שהועלו בעתירה.

העתירה נדחית.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ועדת צר''מ

  2. ועדת מינהל השירות

  3. ועדת המאוימים

  4. החלטת ועדת המעקב

  5. ערעור על ועדת שליש

  6. ועדת שחרורים מיוחדת

  7. בקשת הקלה מועדה מקומית

  8. שימוע בפני ועדה בעירייה

  9. ביטול החלטת ועדת חריגים

  10. משוא פנים בוועדת המכרזים

  11. הקלטת ישיבות ועדת מכרזים

  12. ביטול החלטת ועדת מכרזים

  13. ביטול החלטת ועדה פריטטית

  14. ועדת חריגים לדיור ציבורי

  15. הקלטת דיון בועדת המכרזים

  16. ערעור על החלטת ועדת האכלוס

  17. שינוי עמדה של הוועדה המקומית

  18. בחירות לועדה לתכנון ובניה

  19. כינוס ועדת מעקב תוך זמן סביר

  20. טעויות בהחלטת ועדת המכרזים

  21. זכות הקיזוז של ועדה מקומית

  22. אכיפת החלטה של ועדה פריטטית

  23. אי יישום המלצות ועדת חקירה

  24. הועדה שגתה לא ביצעה בדיקות

  25. זיכוי מעבירות עקב עדות יחידה

  26. טוענת כי פוטרה בשל עדותה בהליך

  27. הועדה המקומית אישיות משפטית

  28. דרישה לקיים דיון בועדה המחוזית

  29. בקשה לביטול החלטת ועדת המכרזים

  30. פגם מנהלי בהחלטת הועדה המקומית

  31. בקשה לביטול החלטת ועדת הבוחנים

  32. החלטת ועדה מחוזית על סגירת תיק

  33. לטענת הועד המקומי לא שולמו כספים

  34. בקשה לתשלום מיוחד ועדת ההתנתקות

  35. ביטול החלטת ועדת המכרזים עקב פגמים

  36. זכות טיעון חלקית בפני הועדה המחוזית

  37. הקלה לא בהתאם למדיניות הועדה המקומית

  38. בדיקת חוסן פיננסי ע''י ועדת המכרזים

  39. התערבות שיפוטית בהחלטות ועדת המכרזים

  40. שינוי החלטת ועדת קידום הפקולטה לרפואה

  41. קבילות דו''ח ועדת חקירה פנימית כראיה

  42. החלטת מכרז ועדת המכרזים פסולה מעיקרה

  43. חיוב הועדה לתכנון ובניה לעמוד במועדים

  44. ביטול תוצאות ועדת הבוחנים במכרז פנימי

  45. ערעור על החלטות הועדה להטלת עיצום כספי

  46. מינוי נציג בועדה המקומית לתכנון ולבניה

  47. ערעור על החלטת ועדת הביקורת של ההסתדרות

  48. ביטול החלטת הוועדה לעניינים הומניטאריים

  49. טענת פגמים מנהליים בהחלטת הועדה המחוזית

  50. ביטול החלטת ועדת המכרזים על חלוקת עבודה

  51. תביעה לחייב לקיים את החלטה הועדה הפריטטית

  52. ביטול המלצה לאחר הגשת תכנית לועדה המקומית

  53. הקטנת חוב עפ"י החלטת הוועדה לביטול חובות

  54. תביעה נגד ועדת הביקורת המרכזית של ההסתדרות

  55. ערעור על ועדת הערעורים לפי חוק משפחות חולים

  56. ערר על החלטת הועדה לאשר שני אלמנטים מתוך בקשה

  57. נוהל בקשות בפני הוועדות לעניינים הומניטאריים

  58. איטום / מילוי חללים במרתף בהוראת ועדה מקומית

  59. ערעור על החלטת ועדת הערר של הרשות לאסירי ציון

  60. הגשת תביעה בטעות לועדת הערר ולא לוועדה המקומית

  61. החלטת ועדה מחוזית ''למשוך'' תוכנית לפני הדיון

  62. הארכת תוקף החלטת ועדה לתכנון ובניה למתן היתר

  63. ביטול החלטת הועדה לערעורים לענייני קרן מבטחים

  64. בקשה לשינוי החלטת הועדה המחוזית לתכנון ולבניה

  65. נטען כי הוועדה לא קיימה את האמור בפסק הדין המחזיר

  66. דחיית ערעור על החלטת ועדת הערעורים לפי חוק הנכים

  67. ערעור על החלטת ועדת הערעור לפי סעיף 33 לחוק הנכים

  68. המלצת ועדת האיתור לעניין בחירת היועץ המשפטי לממשלה

  69. הוועדה שינתה את הממצאים שלה בין התכנסותה הראשונה לשנייה

  70. ממצאים בפסק דין קודם הם בבחינת עדות מפי השמועה בהליך המאוחר

  71. האם 2 עדויות בביהמ"ש: בעל ואשתו נחשבות לשתי עדויות נפרדות ?

  72. שאלת הרגישות הנופית - האם החלטת הוועדה בנושא זה חרגה ממתחם הסבירות

  73. ערר על החלטת הועדה המקומית לתכנון לאשר תוספת חדרים על הגג במקרקעין

  74. בקשה לועדה הציבורית להחלפת דירה בדירה גדולה יותר בשל צפיפות המגורים

  75. הועדה המקומית החליטה לתקן את מידות הבריכה הן לגבי עומקה והן לגבי רוחבה ואורכה

  76. בקשה מוועדת האכלוס העליונה מטעם משרד הבינוי והשיכון להקנות זכויות חוזיות כדייר

  77. ערעור מינהלי על החלטת ועדת ערר לפי חוק המכר (דירות) הבטחת השקעות של רוכשי דירות

  78. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון