קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חזרה מהודאה באשמה בעבירת נהיגה בשכרות: א. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט בן יוסף) מיום 17.2.2011 בתיק עפ"ת 22696-12-10, בו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בתל אביב (סגן הנשיאה ויטלסון) מיום 31.10.10 בתיק תת"ע 5653-10-10. ב. נגד המערער - נהג משאית - הוגש כתב אישום בו נטען, כי נמצא ביום 17.9.10 בשעה 0830 בבוקר נוהג כשהוא שיכור, ובדיקת "ינשוף" שנערכה העלתה ערך של 510 מק"ג אלכוהול בליטר אויר נשוף. המבקש, שלא היה מיוצג לעת ההיא, אמר בדיון בבית המשפט לתעבורה ביום 31.10.10 לפני סגן הנשיא ויטלסון (כך לפי טופס הפרוטוקול של בית המשפט לתעבורה, ככל שעלה בידי לקראו בצילום שצורף): "מודה ששתיתי שלוש בירות בשלוש בלילה, בשמונה בבוקר שתיתי, לא הרגשתי השוטר שהריח אותי אחרי שעתיים, אני לא רגיל לשתות". ולפיכך הורשע על פי הודאתו, ונגזרו עליו קנס (1,000 ₪), פסילה למשך 20 חודש וכן פסילה ומאסר מותנים. כעבור זמן, ומשהיה מיוצג, ביקש המערער לחזור בו מהודאתו, ואולם בקשתו נדחתה (הבקשה וההחלטה בה לא צורפו לבקשה, ואת ההחלטה מיום 12.12.10 בעניין זה הורדנו באמצעות המחשב ברשת בתי המשפט), נאמר בהחלטה כי מטרת הבקשה "לאיין את תוצאות ההליך המשפטי, להתחמק מעונש שניתן כדין, ובגין מעשה אסור שאכן בוצע על-ידי המבקש והוא הודה בו לאחר שהבין היטב את האשמה המיוחסת לו". ג. גם בערעורו עתר המבקש לחזור בו מהודאתו, בעיקר מן הטעם - כלשון בית המשפט המחוזי - "שלא הודה בפני בית המשפט קמא, שאין הוא ברמה מספקת כדי לפתח גמירות דעת להודות בעבירה כה חמורה וכי הופתע מגזר הדין". ביום 17.2.11 דחה בית המשפט המחוזי את הערעור. נקבע, כי התרשמות ישירה מהמבקש מעלה "שאין מדובר חס וחלילה באדם עם רמה נמוכה של אינטליגנציה", ולפיכך משהודה המבקש "באופן ברור במה שהואשם בו, אין לאפשר לו מקצה נוסף", לאחר שהדין נגזר. ד. כלפי פסק דין זה הוגשה הבקשה הנוכחית, בעיקר נטען, כי דברי המבקש המצוטטים מעלה אינם כוללים הודאה בעבירה של נהיגה בשכרות במובנה המשפטי. הוטעם, כי משפטית לא כל אדם ששתה משקה אלכוהולי ואחר כך נהג נחשב שיכור, והודאת המבקש בעובדות המסוימות בהן הודה עדיין אינה עולה כדי הודאה בעבירה הפלילית. נטען איפוא, כי הנחת המוצא של בתי המשפט הקודמים, לפיה המבקש הודה במיוחס לו, שגויה - ויש ליתן לו את יומו בבית המשפט. ה. לאחר העיון אין בידי להיעתר למבוקש. ראשית, רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת אך במקרים המעוררים שאלה משפטית או ציבורית חשובה (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123, 128; רע"פ 6481/95 ימין נ' מדינת ישראל ); בענייננו אין הבקשה מתיימרת לחרוג מעניינו הפרטי של המבקש. שנית, בהחלטת בית המשפט לתעבורה לדחות את הבקשה לחזרה מהודאה (אשר לא צורפה לבקשה) נאמר כך: "הנאשם, אשר מבין את השפה העברית היטב, הודה בבית המשפט לאחר ביצוע ההקראה כדין, בפה מלא, בעבירה המיוחסת לו. עוד הוא הוסיף והסביר כי 'שתה שלוש בירות בלילה', טרם נהיגתו ברכב, עוד הוא הוסיף כי הוא ''איננו מורגל לשתיה וזו התוצאה'" (החלטת סגן הנשיאה ויטלסון מיום 12.12.10; ההדגשה הוספה - א"ר). דהיינו, הנאשם הודה בעבירה המיוחסת לו, ובנוסף "הוסיף והסביר" מתי וכמה שתה. מדברים אלה של סגן הנשיאה (שבפניו נערך - כאמור - הדיון המקורי ביום 31.10.10) עולה בפירוש, כי מדובר בהודאה ככל משפטה וחוקתה. שלישית, לא למותר לציין, כי עובדת "השכרות המשפטית" אינה מוטלת בספק נוכח תוצאותיה של בדיקת הינשוף. מסיבות אלה אין בידי להיעתר למבוקש. אוסיף עוד, לגופה של ענישה - אף כי לא עליה בקשת רשות הערעור: ברי כי כשעסקינן בנהיגה בשכרות - כשהמסוכנות עשויה להפוך את מכונית הנוהג בשכרות ל"מכונת מוות", כפי שציינתי בעבר - ובודאי בנהג מקצועי, העונש שהוטל אינו מחמיר, גם נוכח הוראת הפסילה על-ידי המחוקק. ה. ואולם, אשוב ואדגיש עניין החוזר ונשנה בתיקים אלה. הטופס הבלתי נוח המשמש את בתי המשפט לתעבורה לצורך הדיון עלול להביא לעתים לתוצאות בעייתיות. הנה בענייננו, טענות הסניגור מתבססות על רישום בכתב ידו של סגן הנשיאה, אשר בו באה הודאת המבקש. החלטת סגן הנשיא מיום 12.12.10 הבהירה את הדברים, ובלעדיה היה תיעוד הדברים בבית המשפט קשה קריאה במידה רבה, אם כי ניתן להבנה בסופו של יום, מדובר בטופס שאמור לאפשר לבית המשפט לתעבורה (וחשוב לא פחות, גם לערכאת הערעור) להתרשם מטיעוני הצדדים ומחומר הראיות - וראוי שטופס בעייתי לא ישמש במערכת שיפוטית, עמדתי על כך לפני כמעט שש שנים: "בשולי הדברים אציין, כי לטעמי, טופס המשמש - ככל הנראה - בבית המשפט לתעבורה, וששימש גם במקרה דנן, אינו מרווח לכאורה דיו כדי לאפשר רישום ראוי של הטיעונים; למשל לתשובת הנאשם ניתנות שתי שורות, לטענות לעונש שבעה חצאי שורות (לתביעה ולנאשם לחוד), לגזר הדין בהקשר ההנמקה - שלוש שורות. ראו בהיקש גם בג"ץ 266/05 פילנט נ' אל"מ עפרוני , שבו הידרשות לטופס התלונה המשמעתית הצה"לי (טופס 630). יש מקום לכך שהנוגעים בדבר יתנו את הדעת לטופס" (רע"פ 2550/05 שפירא נ' מדינת ישראל ). אציין כי הטופס הצבאי, כך נמסר לי בשעתו, שופר בעקבות הערותינו. על דברים אלה חזרתי שוב אך לאחרונה (ראו רע"פ 9004/10 שמעיה נ' מדינת ישראל פסקה י'). סבורני, כי יש מקום להפקת לקחים מערכתית, שתבטיח מיטב ההתיחסות לזכויות דיוניות; מסיבה זו אבקש מהמזכירות להעביר עותק מההחלטה גם למנהל בתי המשפט. ו. סוף דבר, אין בידי להיעתר לבקשה. משפט פלילימשפט תעבורהשכרותחזרה מהודאה