קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חילוט ערבויות בגין עובדים זרים: 1. המבקשות עותרות למתן צו הצהרתי זמני לפיו לא התקיימו עדיין התנאים הנדרשים לחילוט ערבויות שנתנו המבקשות למשיבה במסגרת כתב התחייבות עפ"י סעיף 6 לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב1952-. המשיבה מתנגדת למתן הצו וטענתה העיקרית הינה כי הערבויות שניתנו להבטחת יציאתם מן הארץ של עובדים זרים הן ערבויות אוטונומיות שיש לממשן עפ"י דרישה. 2. המצהירים משני הצדדים נחקרו בביהמ"ש. הצדדים סיכמו טענות בכתב שכן לדברי ב"כ המבקשות מדובר בנושא עקרוני ובטענות חוקתיות. העובדות 3. המבקשות 1-3 הן חברות קבלניות והמבקשת 4 הינה חברה לכוח אדם. הערבויות ניתנו ע"י המבקשות 1-3 ואילו המצהיר מטעמן הוא מנהל המבקשת 4. המשיבה טוענת לחוסר יריבות ולהיעדר מצהירים מטעם המבקשות. אכן, מעמדה של משיבה 4 אינו ברור, ונראה כי אין בינה לבין המשיבה יריבות ישירה, אולם בשלב זה של הדיון בצו זמני ניתן שלא להזקק לטענות פורמליות, מה עוד שהמבקשת 4 פעלה כשלוחה או סוכנת של המבקשות 1-3. 4. המבקשות הביאו לארץ (באמצעות מבקשת 4) עובדים זרים, ועפ"י דרישת המשיבה חתמו על כתבי התחייבות: א. סעיף 8 להתחייבות קובע: "אני מתחייב להודיע מיד למשרד הפנים על כל עובד שיעזוב את מקום עבודתו מכל סיבה שהיא ומתחייב לאתרם בארץ ולהודיעכם על מענם או מקום עבודתם ולשאת בהוצאות גרושם מהארץ". ב. סעיף 10 להתחייבות קובע: "אני מצרף בזה המחאות או ערבות בנקאית ע"ס ג. סעיף 13 להתחייבות קובע: "אני מתחייב שעם תום תקופת רשיון העבודה יצאו כל העובדים את הארץ ולא אעסיקם מעבר לאשרה שניתנה להם. הנני יודע שמשרד הפנים יהיה רשאי לחלט את כל סכום הערבות אם תוך 10 ימים מיום פקיעת תוקף רשיון העבודה בארץ לא יעזבו העובדים הזרים כולם או מקצתם את הארץ, או אם ימשיכו לעבוד ללא היתר, או שיופר אחד מן התנאים האמורים בכתב התחייבות זה". 5. עפ"י סעיף 10 להתחייבות הוציא בנק איגוד ערבויות בנקאיות בהקשר להעסקת עובדים זרים בנוסח זה (נספח ב' לבקשה): "נשלם לכם מפעם לפעם, תוך שבעה ימים לאחר קבלת דרישתכם כל סכום שיצויין בדרישתכם, בלי שיהיה עליכם לבסס את דרישתכם או לדרוש תחילה סילוק הסכום האמור מאת החייב, בתנאי שהסכום הכולל שנשלם על פי ערבותנו לא יעלה על סכום הערבות לעיל". 6. תום תקופת רשיון העבודה לעובדים הזרים של המבקשות הוא 31.12.95. 7. עפ"י סעיף 8 לכתב ההתחייבות, היה על המבקשות להודיע למשרד הפנים מיד על כל עובד שיעזוב את מקום עבודתו. אין בפני הצהרה או העתק מכתב של מי מהמבקשות למשרד הפנים בענין זה. 8. א. המבקשות טוענות כי: 3 עובדים של המבקשת 1 ברחו ב9/95-. 3 עובדים של המבקשת 2 ברחו ב12/95-. 1 עובד של המבקשת 1 ברח ב2/97-. 3 עובדים של המבקשת 3 ברחו ב3/95-. ב. עפ"י רישומי משרד הפנים ומשטרת הגבולות, 3 עובדים של המבקשת 1 לא יצאו הארץ עד היום. במרץ 1996 הודיעה המשיבה למבקשת 1 כי תוקף רשיון העבודה של העובדים הזרים פג והיא נדרשה להציג אישור יציאה. רק ב12/96 ביקשה המבקשת 1 עיכוב חילוט הערבות על מנת להמציא אישורי יציאה. תוקף הערבות הוארך אך אישורי יציאה לא הוצגו, עד שנשלחה דרישת חלוט ב2/98-. ג. עפ"י רישומי משרד הפנים ומשטרת הגבולות, 4 עובדים זרים של המבקשת 2 לא יצאו עד היום את הארץ. במרץ 1996 הודיעה המשיבה למבקשת 2 כי תוקף הרישיון פג ועליה להמציא אישורי יציאה, ובינתיים הערבות הוארכה. רק ביום 30.12.97 פנתה המבקשת 2 למשיבה וביקשה להקטין סכום הערבות לפי מספר העובדים שעדיין בישראל (נספח ג' לתצהיר המשיבה). הבקשה אושרה וסכום הערבות הוקטן ל10,000- ש"ח. אישורי יציאה לא הוצגו. רק בפברואר 1998 נדרש חילוט הערבות. ד. עפ"י רישומי משרד הפנים ומשטרת הגבולות, 2 עובדים זרים של המבקשת 3 לא יצאו את הארץ עד היום. ב11/96- הודיעה המשיבה למבקשת 3 כי תוקף רשיון העבודה פג והיא נדרשה להמציא אישורי יציאה. תוקף הערבות הוארך בינתיים, אישורי יציאה לא הוצגו, ודרישת חילוט נשלחה ב2/98-. מסקנות 9. א. רשיונות העבודה של המבקשות פגו בתאריך 31.12.95 ותשעה עובדים שלהן לא יצאו עד היום. יש בכך הפרה ברורה של ההתחייבות. ב. המבקשות בעצמן לא טרחו להודיע למשרד הפנים על היעלמות עובדים אלה, ובכך הפרו גם את סעיף 8 להתחייבות. ג. המשיבה נתנה למבקשות אורכות של חודשים ושנים שלא נוצלו. ד. המבקשת 2 הודתה למעשה בהפרות וביקשה להקטין הערבות למספר העובדים שנעלמו, לפי מפתח של 2,500 ש"ח לעובד. ה. המשיבה הסכימה לצמצם הערבויות לפי מספר העובדים החסרים לפי מפתח 2,500 ש"ח לעובד. טענות משפטיות של המבקשות 10. בבקשה ובסיכומים הביאו המבקשות שורה של טענות משפטיות: א. אין למשיבה אסמכתא חוקית לדרוש כתב התחייבות או לדרוש חילוט הערבות. ב. דרישת החילוט פוגעת בקנין של המבקשות ועל-כן סותרות את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. ג. הערבות הנדונה אינה אוטונומית. ד. אם ייקבע כי הערבות הינה אוטונומית, יש נסיבות מיוחדות לכאורה המצדיקות מתן צו הצהרתי או צו מניעה זמני. להלן התייחס בקצרה לכל אחת מהטענות. 11. האם למשיבה סמכות לדרוש כתב התחייבות וחילוט הערבות? אם ירדתי לסוף דעתו של ב"כ המבקשות, הטענה הינה כי כתב ההתחיבות עליו חתמו המבקשות הינו הוראה מנהלית, ועפ"י עקרון חוקיות המינהל, ביחסים שבין הרשות המינהלית לבין האזרח. אין תוקף להוראות מנהליות ללא אסמכתא בחוק, ובמקרה שלנו לא קיימת אסמכתא כזו. יש לדחות הטענה. סעיף 6 לחוק הכניסה לישראל קובע כי: "שר הפנים רשאי: לקבוע תנאים למתן אשרה או רשיון ישיבה ולהארכה או החלפה של רשיון ישיבה. לקבוע באשרה או ברשיון ישיבה תנאים שקיומם יהיה תנאי לתקפם של האשרה או של רשיון הישיבה". שר הפנים מוסמך להוציא אשרות ורשיונות ישיבה ומוסמך לקבוע באשרות וברשיונות תנאים. קביעת התנאים אינה מצריכה דווקא חקיקת משנה מיוחדת ויכולה להיות חלק מאותו רשיון ספציפי או מסכת רשיונות ספציפיים. כתב ההתחייבות הנדון כאן מהווה חלק מהתנאים שקבע שר הפנים כחלק בלתי נפרד באותם רשיונות עבודה של העובדים הזרים. סעיף 6 הנ"ל נותן לשר סמכות וזה מקור סמכותו. כאשר החוק מאפשר לקבוע תנאים רשאית הרשות המבצעת לפרט התנאים ברשיון ואלו יעמדו בביקורת רגילה של סבירות והגינות. ערבות בסך 2,500 ש"ח להבטחת יציאת עובד ברשיון אינה מופרזת. כאשר אנשים נכנסים לישראל לצרכים מסחריים כדי לעבוד ולהרוויח כסף לתקופה קצובה, הצבת תנאי ערבות כספית היא גם סבירה וגם הוגנת. 12. האם דרישת חילוט הערבות פוגעת בקנין המבקשות ועל כן סותרת את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו? הטענה הינה כי בהיעדר סמכות בחוק לחילוט ערבות, פעולת המשיבה פוגעת בקנינה של המשיבה. יש לדחות הטענה. אין צורך כי המחוקק יפרט כל התנאים למתן רשיונות או לחילוט ערבויות. די בכך שהחוק מסמיך את שר הפנים לקבוע תנאים לקבלת הרשיון. יש לציין כי השימוש הנרחב והסתמי שעושים מתדיינים בחוקי היסוד הינו במקרים רבים ללא יסוד ומתקרב לגבול של זילות בחוקי היסוד. 13. האם הערבות הנדונה הינה אוטונומית? טענת המבקשות הינה כי בכתב הערבות אמנם פטורה המשיבה מהצורך בביסוס הדרישה לחילוט, אך אין הוראה מפורשת הפוטרת אותה מהצורך לנמק את דרישת החילוט. יש לדחות הטענה: ניסוח הערבות מלמד כי הינה בלתי מותנית ובלי צורך לבסס דרישת החילוט. המילה "לבסס" יכולה לכלול הן טעם עובדתי והן טעם משפטי. ערבות אוטונומית היא ערבות העונה לשלושה מבחנים עיקרים: א. ניתוק מעסקת היסוד או הסדר היסוד. ב. ניתוק קשר במסמך בין הערב לנערב. ג. תשלום עפ"י דרישה ללא תנאי. עיון בכתב הערבות מלמד כי הערבות שבפנינו הינה ערבות אוטונומית רגילה. 14. האם התקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות התערבות בחילוט הערבות? אין בפני נסיבות מיוחדות: אין טענה של תרמית, לחץ, נקמנות. להיפך, המשיבה גילתה אורך רוח ונתנה למבקשות זמן רב לתקן את ההפרות ושום דבר לא נעשה בחופזה או בלחץ. הטענה נדחית. התוצאה 15. המבקשות הביאו לישראל עובדים זרים עפ"י רשיון שר הפנים בו נקבעו תנאים ובהם מתן ערבויות כספיות. המבקשות הפרו ההתחיבויות שנטלו עליהן ועל כן ניתן לחלט הערבויות. לבקשה אין בסיס עובדתי ומשפטי ויש לדחותה. עם זאת, ראוי כי החילוט ייעשה עפ"י מספר העובדים החסרים, כפי שנעשה כלפי המבקשת 2. הבקשה נדחית. המבקשות ביחד ולחוד ישאו בהוצאות ושכ"ט עו"ד הבקשה בסכום כולל של 5,000 ש"ח. חילוטחילוט ערבותערבותעובדים זרים