קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חשיפה לרעש חזק בעבודה: 1. מדובר בערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 10.6.04 לפיו למערער אין נכות רפואית בגין ליקוי שמיעה שהוכר כ"מחלת מקצוע". 2. המערער עובד כמלגזן 25 שנה כשהוא חשוף לרעש מזיק. מחלתו הוכרה כ"מחלת מקצוע". 3. ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה ביום 28.1.04 , כי למערער אין נכות בגין מחלת מקצוע. 4. ועדה רפואית לעררים אשרה את החלטת הועדה מדרג ראשון ודחתה הערער. 5. בפרוטוקול הועדה הרפואית לעררים נרשמו תלונות המערער בדבר טנטון תוך ציון העובדה, כי סובל מזמזומים מזה 3-4 שנים. בממצאי הועדה נקבע, "כי בבדיקה מיום 23.7.02 עקומה שטוחה ואינה אופינית לחבלה אקוסטית. הועדה מסתמכת על תוצאות בדיקת השמיעה מיום 3.11.03 ממכון "קולות" המצביעה על ליקוי שמיעה תחושתי עצבי בצלילים הגבוהים בלבד, בצורה קלה יחסית. שמיעתו בתדירויות הדיבור תקינה... . הוועדה עיינה בתוצאות בדיקת OAE שמתאימה לדגם האודיאוגרמה". 6. בפרק האבחנה קבעה הוועדה כי מדובר בחבלה אקוסטית מזערית. 7. במסקנותיה קבעה כי: "תלונותיו הסובייקטיביות אינן עונות על הפרמטרים המקובלים. בנוסף לכך דבריו ... רעשים שאינו מתאר אותם בצורה ברורה. מזה 4-3 שנים. לא נמצא תעוד רפואי על טנטון למרות שביקר רופאים לעתים קרובות... הוועדה קראה את חוות דעתו של ד"ר זורניצקי ואינה מקבלת את מסקנותיו לאור האמור לעיל. מדובר בחבלה אקוסטית מזערית. אין נכות בתדירי הדיבור. הוועדה לא התרשמה מקיום טנטון מטריד כהגדרתו בתקנות ודחתה הערעור". 8. טענות המערער: א. קיים תעוד רפואי על טנטון, הן בהודעה על פגיעה בעבודה מיום 11/02 והן בבדיקת השמיעה מיום 3.11.03. ב. טעתה הועדה כאשר קבעה, כי ללא תלונות המערער אין לקבוע אחוזי נכות בגין טנטון ואין רלוונטיות לכך, כי בדרך כלל אנשים אינם מתלוננים כלל ואין כל רישום על כך, עקב עובדה זו. לפיכך יש לבדוק התלונה באמצעות שאלות או בדיקה אובייקטיבית. ג. על פי תוצאות בדיקות השמיעה קיימת עקומה קלאסית של פגיעה בשמיעה האופינית לרעש מזיק ובנוסף קיימות תלונות על טנטון מ-11/02. ד. טעתה הועדה כאשר לא נתנה אימון בדברי המערער. ה. טעתה הועדה כאשר שללה אחוזי נכות בגין ליקוי בשמיעה על פי תוצאות בדיקה אחת מיום 3.11.03 ממכון "קולות". ו. טעתה הועדה כאשר העדיפה תוצאות בדיקה מיום 3.11.03 על פני בדיקה מיום 23.7.02. ז. שגתה הועדה כאשר לא אפשרה למערער לטעון טענותיו בפניה, כפי שעולה מהפרוטוקול. ח. שגתה הועדה משלא הפעילה תקנה 15. 9. המשיב טוען, כי לא חלה טעות משפטית בהחלטת הועדה והוסיפה, כי טנטון אומנם הינו עניין סובייקטיבי אך דורש גם ביטוי אובייקטיבי. 10. החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בשאלה משפטית בלבד בפני בית הדין האזורי לעבודה וזאת בהתאם לאמור בסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995, עוד נפסק, כי קביעת דרגת נכות היא בסמכותה של וועדה רפואית, ולא בסמכות בין הדין. הערעור הוא בשאלת חוק בלבד, כאשר נראה על פני הדין וחשבון שהוועדה התייחסה לפגימות השונות שפקדו את המערער והעריכה לפי שיקול דעתה הרפואי את מידת הנזק (באחוזי נכות) שנגרמה על ידי כל אחת מהפגימות הנ"ל, ולא נראית אי התאמה בולטת או סתירה גלויה בין הממצאים הרפואיים - עובדתיים שנמצאו והמבחנים שהופעלו - אזי אין מקום לטענה, כי ישנה שאלה של חוק המצדיקה התערבות בית הדין (דב"ע ל"ג/40-0 יוסף דולזר נ. המוסד לביטוח לאומי פד"ע ד' 407). כן נפסק, כי צורת הבדיקה של הנכה ואורכה הם נושאים בגדר הרפואה, וערכאה שיפוטית אינה מוסמכת להתערב בהם (דב"ע שן/28-01 המוסד - חיים קטוע, לקט ועדות 608; דב"ע נא/91-99 משה רוזנברג - המוסד, לקט ועדות 644). בית הדין, במסגרת סמכותו לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן האם הועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל 10014/98 יצחק הוד נ' המוסד, פד"ע לד', 213).\ שעה שהממצאים הרפואיים שמצאה ועדה בנכה, שונים מאלה ששימשו כתשתית עובדתית למומחה שהכין חוות דעת. מובן מאליו שאף המסקנות הנובעות מאותם ממצאים יהיו שונים וקביעה בדבר השוני בממצאים דייה כדי לצאת חובת הנמקה עניינית ומנומקת (דב"ע נד/21-0 המוסד נ' דוד כהן פד"ע כז 54). 11. באשר לטנטון, בדיקת קיומו של טנטון נעשית לאור תלונה סובייקטיבית בעניין זה. עם זאת, אין די בכך שהנפגע טוען לקיומו של טנטון. הועדה רשאית על סמך תעוד או העדר תעוד בעבר, כמו גם על סמך תשובות הנפגע בפניה ותשובתיו בבדיקת מאפיני הטנטון (וכן על סמך בדיקות עזר אחרות) לקבוע האם המערער סובל מטנטון תמידי הקשור לחשיפה לרעש בעבודה. באמור לעיל אין כדי להוסיף "תנאים" על אלה הקבועים במבחני הנכות. (עבל 1448/02 ד"ר חביב שחאדה - המוסד לביטוח לאומי וערעורים נוספים (לא פורסם) - ניתן ביום 24.2.04; ברע 441/03 יעקב מלכה - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם); ברע 399/03 מאיר כהן - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם); ברע 1064/04 יהודה אלחדיף - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם)). 12. לאחר עיון בטענות הצדדים להלן החלטתי: א. הדרישה להכיר בנכות בגין טנטון הינה כאשר תוצאות בדיקות השמיעה קובעות,כ י מדובר בחבלה אקוסטית :עם רעש תמידי באוזניים בלי הפחתת שמיעה בתדירויות הדיבור". (סעיף 72(4)(ד)(II) ל"תקנות". ב. במקרה הנדון הוועדה שללה קיומו של טנטון תמידי הן לאור תוצאות בדיקה השמיעה מיום 11.3.03 אולם לא הוכח כי העדיפה תוצאות בדיקה זו על הבדיקה מיום 23.7.02 כי גם מבדיקה זו, נאמר בפרוטוקול, מדובר ב"עקומה שטוחה ואינה אופיינית לחבלה אקוסטית". ג. תוצאות הבדיקה מיום 3.11.03 לא היו בפני המומחה ד"ר רומן זורניצקי, כפי שעולה מחוות דעתו מיום 24.7.02 ועל רקע עובדה זו קבעה הוועדה, כי מסקנותיה שונות ממסקנות המומחה. ד. הוועדה שללה מתן אחוזי נכות בגין טנטון בהתייחסה לתלונות סובייקטיביות של המערער. כל שהוכח, כי המערער התלונן על טנטון תמידי עם הגשת תביעתו לנתבע ולאחר מכן בעת הבדיקה מיום 3.1.03. הוועדה נימקה מסקנתה, כי אין די בתלונות הנ"ל כדי להוות ביטוי אובייקטיבי לתלונות המערער. ה. לאור הפסיקה שצוטטה לעיל באשר למבחנים המנחים את הוועדה לקביעת תופעת הטנטון אם לאו, לא מצאתי טעות משפטית בהחלטת הוועדה אשר במסקנתה הרפואית התייחסה הן לפרמטרים הקבועים בתקנות והן לתלונות סובייקטיביות ונימקה מסקנתה. ו. לא מצאתי כל טיעון משפטי מוכח מטעם המערער המצדיק התערבות בהחלטת הוועדה שהינה החלטה רפואית במהותה ומנומקת. 13. לפיכך דין הערעור להידחות. אין צו להוצאות. 14. זכות ערעור תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים. מטרד רעשחשיפה לרעש