קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על החלטה לגבי "טנטון לא תמידי": 1. בפני ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 23/6/04 (להלן: "הועדה"), אשר קבעה למערער נכות יציבה בשיעור של 5% בגין ליקוי שמיעה, החל מיום 20/2/01 ודחתה את עררו של המערער בכל הנוגע לטנטון. 2. הועדה התכנסה בישיבתה מיום 23/6/04, עיינה בכתב הערר שהוגש ע"י בא כוחו, שמעה ורשמה את תלונותיו של המערער, עיינה בחוות דעתו של ד"ר ניר מיום 4/2/04, קיבלה את מסקנותיו בגין ליקוי השמיעה בלבד, ואילו לעניין הטנטון, הגיעה למסקנה בסעיף האבחנה, כי המדובר בחבלה אקוסטית עם טנטון לא תמידי. 3. בסעיף הממצא הרפואי של הפרוטוקול, קבעה הועדה, כי המערער מתלונן על ירידת שמיעה וצפצופים באוזניו וכי בדיקת שמיעה מיום 4/12/03, הראתה חשד לחוסר אמינות, ועל כן, בוצעה בדיקת BERA ביום 4/12/03, המראה סף שמיעה ממוצע בתדרי הדיבור של 30 דצ' באוזן שמאל ו- 23 דצ' באוזן ימין, וכי בדיקת מאפייני הטנטון הראתה תוצאות לא סבירות של השוואת העוצמה והמיסוך, וקבעה, כי תוצאת בדיקה זו קיימת בדרך כלל אצל אנשים שאין להם טנטון בעת הבדיקה. 4. ב"כ המערער טוען, כי טעתה הועדה בכך, שקבעה בהסתמך על בדיקת ה- BERA מיום4/12/03, כי בדיקת מאפייני הטנטון של המערער אינה סבירה ושללה את מסקנות ד"ר ניר לעניין הטנטון. 5. לטענת ב"כ המערער, טנטון תמידי לפי התקנות, הינו טנטון תמידי ולאו דווקא תמידי כזה המופיע בתדר גבוה או בתדר בינוני או אחר. ב"כ המערער מפנה לפסיקה שניתנה על ידי בית הדין הארצי לעבודה ביום 24/2/04, בתיק עב"ל 1448/02 ד"ר חביב שחאדה ואח' נ' המוסד, שם לטענתו נקבע חד משמעית, כי אין לפסוק על בסיס מבחן התדר בלבד ויש לקחת בחשבון את כל המרכיבים כמכלול. כבר בשלב זה יצויין, כי בהלכת ד"ר חביב שחאדה קבע כב' השופט רבינוביץ, "כי הוועדה רשאית להסתמך על בדיקת מאפיייני טנטון ככלי עזר נוסף לבחינת קיומו או אי קיומו של טנטון אך, כאמור, לא ככלי עזר שעל פיו בלבד יקבע קיומו או אי קיומו של טנטון תמידי." עלינו לזכור, כי בהלכת ד"ר חביב שחאדה, היה כב' השופט רבינוביץ בדעת מיעוט ובסופו של אותו פסק דין, הוחלט כאמור בפסק דינו של כב' השופט פליטמן שסבר אחרת מכב' השופט רבינוביץ. 6. טענתו של ב"כ המערער, לפיה בדיקת ה- BERA אינה בודקת את כל התדרים אותם יש לבדוק על פי התקנות, וכי בדיקת ה- BERA תהא אובייקטיבית אשר תהא, אין היא מספקת את הנתונים הנדרשים בתקנות, הינה טענה רפואית מובהקת. 7. כך גם טוען ב"כ המערער, כי הוועדה הסתמכה על בדיקת ה- BERA והתעלמה מיתר בדיקות השמיעה שנעשו במוסדות אחרים ואשר נמצאים בתיקו של המערער, ואף שללה את מסקנותיו של ד"ר ניר בחוות דעתו בעניין הטנטון על סמך תוצאות בדיקת ה- BERA תוך שהיא מתעלמת מהאמור בחוות דעת זו בכל הקשור לטנטון. 9. לטענת ב"כ המערער, הוועדה לא ערכה בדיקה בעצמה לתלונות הטנטון והסתמכה על בדיקת ה- BERA בלבד, וכי לעניין מבחן המיסוך, הרי הינו מבחן מוגבל, אינו אובייקטיבי בצורה מספקת מבחינה מדעית, ובוודאי אין בו כדי להוות ביסוס להכרעה מעין שיפוטית לקביעת הנכות, על כן אין לשלול טנטון תמידי ע"י השוואת העוצמה והמיסוך כעולה מהחלטת הועדה. 10. מכל האמור לעיל, מגיע ב"כ המערער למסקנה, כי דין הערעור להתקבל וכי יש להחזיר את עניינו של המערער לוועדה בהרכב אחר. 11. ב"כ המשיב טוענת לעומתו, כי דין הערעור להידחות, מאחר ולא נפל כל פגם משפטי בהחלטת הועדה, ואין כל הצדקה בהתערבות בית הדין בהחלטה זו. ב"כ המשיב טוענת עוד, כי בפני הועדה עמדו בדיקות שמיעה מיום 31/5/01, מיום 4/12/03 וכן בדיקת BERA מיום 4/12/03 ובדיקת מאפייני טנטון, והועדה נתנה את דעתה לבדיקות אלה. 12. באשר לליקוי השמיעה טוענת ב"כ המשיב, כי הועדה רשאית היתה לאמץ את תוצאותיה של בדיקת ה- BERA במסגרת הפעלת שיקול דעתה הרפואי, וזאת מאחר ובדיקת השמיעה מיום 4/12/03 העלתה חשד לחוסר אמינות. 13. באשר לטנטון, טוענת ב"כ המשיב, כי טנטון הינה תלונה סובייקטיבית והחלטת הוועדה האם מדובר בטנטון תמידי, אם לאו, תלויה בהתרשמותה ממהימנות תלונות הנבדק ועקביותן, וכי בבדיקת מאפייני הטנטון מיום 4/12/03, צויין מפורשות כי הטנטון פוחת עם אוזניות, וכי המבחנים של השפעת העוצמה והמיסוך הביאו לתוצאות שאינן אופייניות לטנטון תמידי, ועל כן הגיעה הועדה למסקנה, כי למערער לא היה טנטון בעת בדיקת מאפייני הטנטון, מה עוד, שהתדר בו זוהה הטנטון, אינו אופייני לטנטון תמידי וכי, אף בבדיקת מאפייני הטנטון מיום 31/5/01, צויין, כי המערער אינו חוזר על תדר קבוע או סמוך בחזרתיות על PITCH הטנטון. 14. באשר להלכת ד"ר חביב שחאדה, טוענת ב"כ המשיב, כי על פי ההלכה שנקבעה בפסק דין זה, רשאית הוועדה לקבוע, על סמך בדיקת מאפייני טנטון, כי המערער אינו סובל מטנטון תמידי, וכי במקרה שבפנינו הוועדה לא הגיעה למסקנתה על סמך התדר בלבד, אלא בנוסף על סמך מבחנים נוספים. 15. מכל הנימוקים דלעיל, מגיעה ב"כ המשיב למסקנה, לפיה החלטת הועדה, כי המערער אינו סובל מטנטון תמידי, הינה החלטה מנומקת, וכי מדובר בקביעה רפואית גרידא המסורה לשיקול דעתה הבלעדי של הוועדה, ואין מקום להתערבותו של בית הדין בהחלטתה זו. 16. סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 קובע, כי החלטת הועדה הרפואית ניתנת לערעור בשאלה משפטית בלבד. סמכות הועדה היא סמכות מקצועית - רפואית, המחייבת לימוד העובדות, מתוך ניתוחן ותרגומן של הפגימות והליקויים לשפת אחוזי הנכות. (דב"ע לח/ 01-65 יהושוע זינגר נ' המל"ל, פד"ע ז' 213). 17. במסגרת סמכותו לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן בית הדין האם טעתה הועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכות, הסתמכה על שיקולים זרים, או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל 10014/98 יצחק הוד נ' המל"ל, פד"ע לד 213). נראה על פניו, שהוועדה התייחסה לפגימות השונות שפקדו את המערער והעריכה, לפי שיקול דעתה הרפואי, את מידת הנזק (באחוזי נכות) שנגרם ע"י הפגימות ואם לא נראית אי התאמה בולטת או סתירה גלויה בין הממצאים הרפואיים - עובדתיים, שנמצאו והמבחנים שהופעלו - אזי אין מקום לטענה, כי ישנה שאלה של חוק המצדיקה התערבות בית הדין (דב"ע לג/ 40-0 יוסף דולזר נ' המל"ל פד"ע ד 4078). 18. לאחר שעיינתי בכתב הערעור, בפרוטוקול הועדה וטיעוני באי כח הצדדים, שוכנעתי, כי יש לדחות את הערעור. לא מצאתי בנימוקי הערעור שום נימוק משפטי בהתערבות בהחלטת הועדה. מעיון בפרוטוקול הועדה עולה, כי הועדה שמעה ורשמה את תלונותיו של המערער, עיינה בכתב הערר שהוגש באמצעות בא כוחו, עיינה במסמכים הרפואיים שהיו בתיקו, לרבות תוצאות בדיקות השמיעה ובדיקת ה- BERA וכן בחוות דעתו של ד"ר ניר, ובסופו של יום קבעה למערער 10% נכות בגין ליקוי השמיעה, תוך אימוץ מסקנתו של ד"ר ניר בעניין זה. לעניין הטנטון, דחתה הועדה את עררו של המערער, וכן את מסקנתו של ד"ר ניר וזאת, תוך הסתמכות על בדיקת ה- BERA מיום 4/12/03, ובדיקת מאפייני הטנטון מיום 4/12/03 ואשר לתוצאות בדיקות אלה קבעה הועדה, כי התוצאות אינן מתאימות למצב של טנטון תמידי, וקבעה בסופו של יום, כי המערער סובל מחבלה אקוסטית עם טנטון לא תמידי. 19. אינני מקבלת את טענתו של ב"כ המערער, כי הועדה הסתמכה על בדיקת ה- BERA בלבד והתעלמה מיתר בדיקות השמיעה שנעשו. מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה, כי הוועדה עיינה במסמכים הרפואיים שהיו בפניה, כמו גם בחוות הדעת של ד"ר ניר, והוועדה רשאית היתה להסתמך על תוצאות בדיקת ה- BERA בקובעה, כי תוצאות בדיקה זו אינן מעידות על מצב של טנטון תמידי. בסיכום מסקנותיה קובעת הוועדה, כי "בדיקת השמיעה הצריכה אימות עם בדיקת BERA בשל חוסר אמינות ולזה מתווספת בדיקת מאפייני טנטון לא סבירה." לדעתה הרפואית והמקצועית של הוועדה, בדיקת מאפייני הטנטון מיום 4/12/03, הראתה תוצאות שלא נראו לה סבירות בהשפעת העוצמה והמיסוך והוועדה קובעת, כי מבחינה רפואית בדיקה כזו "קיימת בדרך כלל אצל אנשים שאין להם טנטון בעת הבדיקה." בהקשר זה יפים דבריו של כב' השופט פליטמן, כפי שנקבעו בהלכת ד"ר חביב שחאדה: "נודה על האמת, שאיננו בקיאים כחברי במשמעות הרפואית של הדים כוכליאריים ובמשמעות תשובותיו של המערער לרעש משתנה בתא אטום עם אזניות ובלי אזניות. לעניין זה חרף הצער שבכך, אנו מעדיפים את החלטת הוועדה שלא מדובר בטנטון תמידי על מסקנת חברי, שאיננו יודעים על מה היא מושתתת, כי נפל פגם בהחלטתה המצדיק החזרת עניינו. ... המחלוקת האמיתית במקרה שלפנינו הינה - האם על סמך תשובות המערער בבדיקת מאפייני הטנטון, תשובות מהן לומדת הוועדה על מהימנות התלונה הסובייקטיבית, רשאית היא גם לקבוע, כי אין הוא סובל מטנטון תמידי, והאם נפלה טעות משפטית בהחלטה זו. לדעתנו כאמור, רשאית היתה הוועדה לעשות כן..." 20. לאור כל האמור, ומשלא מצאתי כל טעות משפטית בהחלטת הועדה, המצדיקה את התערבות בית הדין, אני דוחה את הערעור. 21. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. 22. הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לנשיא בית הדין הארצי לעבודה, או למי שיתמנה לכך על ידו, תוך 30 יום מהיום בו יומצא פסק הדין לצדדים. טינטוןשמיעה