טענת קיזוז לאחר המחאת זכויות

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא טענת קיזוז לאחר המחאת זכויות: .1המשיב הגיש נגד המבקשים (כנתבעים יצוגיים) תביעה, בה עתר לחייבם בתשלום יתרת חוב, בסך 545.36, 120ש"ח, אותה הם חבים למשיב, לטענתו, כתוצאה מהמחאת זכויות מחברה בשם אויקל סוכנויות לשיווק והפצה (1986) בע"מ (להלן: "אויקל") למשיב, הכל כמפורט בכתב התביעה המתוקן ובנספחים לו. התביעה הוכתרה בכותרת "בסדר - דין - מקוצר". .2העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת בין הצדדים והרלבנטיות להחלטה זו הן כדלקמן: (א) ביום 13.2.87נערך ונחתם הסכם בין המזכירות הארצית של עובדי חברת החשמל לישראל בע"מ לבין אויקל, לפיו התחייבה אויקל לספק לעובדי חברת החשמל מדיחי כלים, הכל בכמות, במחיר ובתנאים כמפורט בהסכם שצורף לכתב התביעה כנספח א' (להלן: "ההסכם"): (ב) בהתאם לסעיפים 6(ב) ו- 11(ב) להסכם, כלל מחיר המוצר גם אחריות למוצר, למשך 3שנים: (ג) אויקל סיפקה את כל מדיחי הכלים לפי ההסכם (סה"כ 771,1 מדיחים): (ד) ביום 7.6.87המחתה אויקל למשיב את כל הזכויות, הכספים והתשלומים האחרים, אשר מגיעים ו/או יגיעו, לפי ההסכם, לאויקל מארגון עובדי חברת החשמל, הכל כמפורט בנספח ב' לכתב התביעה (להלן: "המחאת הזכויות"): (ה) ביום 8.6.87הודיעה אויקל לארגון העובדים הנ"ל דבר ההמחאה, והארגון אישר קבלת ההודעה והתחייב לפעול על-פיה, הכל כמפורט בנספח ג' לכתב התביעה. .3המבקשים הגישו בקשה למתן רשות להתגונן בפני תביעת המשיב, אשר היא נשוא הדיון שבפני. .4המבקש מס' 4(להלן: "המצהיר") נחקר, ע"י ב"כ המשיב, על תצהירו והצדדים סיכמו טענותיהם בכתב. .5בתצהיר שניתן מטעם המבקשים, בתמיכה לבקשתם למתן רשות להתגונן, הועלו על דם מספר טענות הגנה, שתמציתן: (א) בתחילת שנת 1988חדלה אויקל לתת שירות למדיחי הכלים שסיפקה למבקשים בנגוד להתחייבותה על פי ההסכם: (ב) משנודע למבקשים כי הוחל בהליכי פירוק של אויקל (בתיק פירוק 411/88בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו), נשלחה על ידם דרישה מתאימה למפרק הזמני, אשר לא נענתה: (ג) אויקל נותרה חייבת במתן שירות והספקת חלקי חילוף. למשך למעלה משנתיים, למדיחי הכלים שרכשו המבקשים: (ד) שווי השירות במסגרת האחריות, למשך שנתיים, הינו 138ש"ח למדיח אחד, ובסך הכל 398, 249ש"ח ל-771, 1מדיחי כלים: (ה) חלק מהמבקשים נזקק כבר לשירות ולחלקי חילוף ונאלץ לפנות לחברות אחרות ולשלם תמורת השירות וחלקי החילוף: (ו) המבקשים זכאים על פי הדין לקזז את נזקיהם הנ"ל או לתבעם בתביעה שכנגד: .6 (א) השאלה הראשונה הטעונה הכרעה לעניננו, היא: האם בהמחאת זכויות עומדת לחייב טענת קיזוז כלפי הנמחה ובאילו תנאים. (ב) סעיף 1(א) לחוק המחאת חיובים, תשכ"ט - 1969[16] (להלן: "חוק המחאת חיובים") קובע כדלקמן: "זכותו של נושה, לרבות זכות מותנית או עתידה לבוא, ניתנת להמחאה ללא הסכמת החייב, זולת אם נשללה או הוגבלה עבירותה לפי דין, לפי מהות הזכות או לפי הסכם בין החייב לבין הנושה". סעיף 2(א) לחוק קובע: "המחאת זכות אין בה כדי לשנות את הזכות או תנאיה, ולחייב יעמדו כלפי הנמחה כל הטענות שעמדו לו כלפי הממחה בעת שנודע לו על ההמחאה". (ג) כוונת סעיף 2(א) לחוק המחאת חיובים [16] פורשה בפסיקה באופן שהנמחה אינו רוכש יותר זכויות מאלה שהיו לממחה. ראה לענין זה: ע"א 522/72 [1] בע' 399, מפי כב' השופט ברנזון: "העקרון בקבוע בסעיף 2(א) לחוק... חל על כל צורה של המחאת חוב, ולעולם אין הנמחה יכול לזכות ביותר ממה שהיה לממחה והוא מקבל את החוב בכפיפות לכל הטענות שיש לחייב כלפי הממחה". (וראה בע' 402 מפי כב' השופט י. כהן). (ד) לטענת ב"כ המשיב: משסופקו מדיחי הכלים למבקשים, על פי ההסכם, גובשה זכותה של אויקל לקבל את מלוא התשלומים לפי ההסכם, וחובת התשלום של המבקשים אינה תלויה עוד בקיום חיובים אחרים של אויקל כלפיה, על פי ההסכם. עוד גרס ב"כ המשיב, כי משהומחו הזכויות למשיב, לאחר מועד הספקת המריחים, אין המבקשים יכולים להעלות עוד, כלפי המשיב, טענת קיזוז שנתגבשה לאחר המחאת הזכויות (שכן, אויקל חדלה לספק השירות לאחר המחאת הזכויות). (ה) אין בידי לקבל טענות אלה. אשר לטענה הראשונה: זכותה של חברת אויקל לקבלת התמורה לפי ההסכם כפופה למילוי התחיבויותיה לפי ההסכם, היינו, לספק את המוצר ולתת לגביו אחריות למשך 3שנים. משלא סופקה האחריות למלוא התקופה לפי ההסכם, הפרה אויקל התחייבותה זו ולמבקשים עומדים כל הסעדים בגין הפרת חוזה, לרבות זכות קיזוז, ועוד אתייחס לכך להלן. אשר לטענה השניה: סעיף 2(א) לחוק המחאת חיובים [16] מסייג את טענות ההגנה העומדות לחייב כלפי הנמחה לאלו "שעמדו לו כלפי הממחה בעת שנודע לו על ההמחאה". האם בנסיבות המקרה שבפני, כאשר הפרת ההסכם מצד אויקל נעשתה לאחר המחאת הזכויות למשיב, מנועים המבקשים מלטעון טענת קיזוז בגין הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מן ההפרה המאוחרת? שאלה דומה נדונה בע"א 330/75 [2] בע' 150קובעת כב' השופטת בן-פורת (כתארה אז): "טענות ההגנה של החייב נגד הנמחה מתגבשות במועד שבו נודע לו דבר ההמחאה: סעיף 2(א) לחוק המחאת חיובים, תשכ"ט - .1969אולם יש להבדיל הבדל היטב בין טענות ההגנה למיניהן, שבהן מדבר סעיף 2(א) הנ"ל, לבין הגנות הנובעות מתנאי החוזה גופו. למשל, ברור לכל בר-בירב, ולא יתכן כלל אחרת, שהחייב יכול להתגונן בטענה שהממחה הפר את התחייבויותיו על-פי החוזה ועקב כך לא נתגבשה הזכות שהומחתה, אפילו מאוחרת ההפרה ממועד ההודעה על דבר ההמחאה. כללו של דבר, באשר לקשר החוזי גופו ניצב הנמחה בנעלי הממחה, כך שטענות המבוססות על קשר זה אינן בגדר טענות הגנה המתגבשות לפי סעיף 2 (א) לחוק הנ"ל בעת שנודע לחייב על המחאת הזכות... הכלל הוא שהזכות עוברת כמות שהיא, במובן כפיפותה לטענות הגנה כמבואר, אולם הוראה זו להיטיב עם החייב באה, ולאו דווקא עם הנמחה... הזכות היא בת-המחאה משום שאין זה משנה לחייב מי ומי הוא הנושה שלו". (ההדגשות במקור - ר.מ.). (וראה לענין זה גם את מאמרו של ש' לרנר, "קיזוז נגד נמחה", משפטים כרך ט"וע' 81[20] וכן חיבורה של השופטת מ' בן-פורת, חוק המחאת חיובים, תשכ"ט- 1969בקובץ, פירוש לחוקי חוזים, בעריכת ג' טדסקי, בע' 20- 17) [21]. המסקנה העולה מן האמור היא, כי טענות המבוססות על הקשר החוזי אינן כפופות לסיפא של סעיף 2(א) לחוק המחאת חיובים [16] והן עומדות לחייב גם אם התגבשו לאחר המחאת הזכויות. לפיכך, גם במקרה שבפני, עומדות למבקשים כלפי המשיב כל טענות ההגנה שעמדו להם כלפי אויקל, לפי ההסכם, גם אם התגבשו לאחר המחאת הזכויות, לרבות טענת קיזוז. (ו) אשר לטענת ב"כ המשיב, כי המחאת הזכויות נשוא הדיון, לפי תנאיה, הינה המחאה בלתי מסוייגת ועל כן אינה כפופה לתנאים חוזיים אחרים - לא מצאתי כל ממש בטענה זו. אמנם יכול והמחאת זכות תהא בלתי מסוייגת לפי תנאיה. למשל: בע"א 573/73 [3] בע' 745הבחין מ"מ הנשיא (זוסמן) (כתארו אז) בין המחאת חוב רגילה, בה הנמחה לוקח רק מה שיש לממחה לבין הבטחת תשלום בלתי מסוייגת. ובע' 746: "הטענה שהמערערת זכאית, מכוח סעיף 2(א) לחוק הנ"ל, להתגונן מפני תביעת המשיבה בכל טענת הגנה שהיתה עומדת לה כלפי היצרן או הסק מתעלמת מן החיוב שהיא קיבלה עליה עת נקשר הקשר. חתימתה על מכתב הסכם החזרה אינה הסכמה להמחאה בלבד, שאף אם לא היתה דרושה, לא היתה מזיקה ולא היתה מוסיפה חיוב. תחת התחייבותו המותנית של הקונה החב למוכר נתנה המערערת התחייבותה 'המוחלטת והבלתי חוזרת' לשלם למערערת נגד הצגת החשבון החתום... מקום שניתנה הבטחה מוחלטת שכזאת, הנמחה גובה מכוח ההבטחה שקיבל, ולא מכוח הזכות המקורית שהומחתה לו,...". לא כן במקרה שבפני. מהמחאת הזכויות (נספח ב' לכתב התביעה) וממכתב האישור (נספח ג') עולה מפורשות, כי למשיב הומחו זכויות אויקל לפי ההסכם ולא זכות בלתי מותנית לקבלת הכספים, היינו ללא קשר למילוי התחייבויות אויקל לפי ההסכם. לכן, אין מדובר בהתחייבות לתשלום בלתי מסוייגת, כאמור. .7הלכה פסוקה היא, כי טענת קיזוז המועלית בפני תביעה "בסדר-דיןמקוצר" מהווה טענת הגנה טובה ובלבד שסומכת היא על דין או על הסכם המאפשרים קיזוז. הדברים שנאמרו בע"א 82/75 [4] אינם מהווים עוד הלכה בענין זה וההלכה הפסוקה, כפי שצוינה לעיל, נקבעה כבר בשורה שלפסקי דין לרבות: ע"א 664/76 [5]; ע"א 544/80, 604[6]; ע"א 14/81(ב"ש 73/83) [7] בע' 667; ע"א 507/85 [8]. .8(א) בהעדר הסכם קיזוז בין המבקשים לבין אויקל, יש לפנות לדין. המקורות החוקיים האפשריים לזכות קיזוז של המבקשים, הם שלושה: סעיף 32לחוק המכר, תשכ"ח - 1968[17] (להלן: "חוק המכר") קובע: "חובות שהצדדים חבים זה לזה עקב עיסקת מכר אחת ניתנים לקיזוז". סעיף 53(א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973[18] (להלן: "חוק החוזים ") קובע כדלקמן: "חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה מתוך עיסקה אחת והגיע המועד לקיומם, ניתנים לקיזוז בהודעה של צד אחד למשנהו; והוא הדין כחיובים כספיים שלא מתוך עיסקה אחת, אם הם חיובים קצובים". וסעיף 20לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א - 1971[19] (להלן: "חוק התרופות") הקובע: "חובות שהצדדים חבים זה לזה על פי חוק זה ניתנים לקיזוז". (ב) לכאורה, יש הבדל בניסוח בין הסעיפים, סעיף אחד מדבר על "חיובים" והאחרים על "חובות", ברם, אין להניח כי קיים הבדל מהותי ביניהם (ראה צלטנר, חוק המכר, ע' 140וע"א 377/82 [9] שלהלן בע' 731). (ג) היחס בין סעיף 32לחוק המכר [17] לבין סעיף 53(א) לחוק החוזים [18] ולבין סעיף 20לחוק התרופות [19] נדון בע"א 377/82 [9]. שם בע' 730, מפי כב' השופט בך: "חוק המכר דן בעיסקאות מכר בלבד, וסעיף 32לחוק זה בא להעניק זכות קיזוז לגבי עיסקת מכר, ולא לשלול זכויות קיזוז הקיימות מכוח חוקים אחרים. אין צורך להיזקק כאן לכלל הפרשני, שלפיו חוקים מאוחרים (חוק החוזים תרופות) וחוק החוזים (חלק כללי) גוברים על חוק מוקדם (חוק המכר), שכן חוק המכר כלל לא שולל קיזוז על-פי חוקים אחרים. לסיכום נקודה זו: אין לדעתי, בסעיף 32לחוק המכר כדי לשלול אפשרות של קיזוז על-פי חוקי החוזים הכלליים, גם כשהמדובר בעיסקאות שונות, אשר אחת מהן הינה עיסקת מכר". מכאן, שמכוח כל הסעיפים הנ"ל עומדת למבקשים זכות קיזוז, אף לגבי סכומים שאינם קצובים. (ד) אשר לתכנה של זכות הקיזוז של המבקשים. ניתן לראות בשווי האחריות שלא סופקה למבקשים, בבחינת השבה של חלק מהתמורה שלא סופקה, או בבחינת פיצוי בגין הנזק שנגרם להם (לפי סעיפים 17ו- 10לחוק התרופות [19]) כתוצאה מהפרת ההסכם על-ידי אויקל. .9(א) לטענת ב"כ המשיב, אף אם עומדת למבקשים טענת קיזוז כלפי המשיב, הרי משזו לא פורטה דיה, אין מקום להעניק להם רשות להתגונן. (ב) הלכה פסוקה היא שטענת קיזוז, על מנת שתהווה הגנה בפני תביעה, חייבת להיות מפורטת, ככל טענת הגנה אחרת: ע"א 82/81 [10] בע' 359: ע"א 554/81, 604[6] בע' 7- 526: ע"א 453/83 [11] בע' 23; ע"א 507/85 [8] בע' 109ובע' 112ולאחרונה בש"א 216/89 [12] בע' .175 (ג) לשאלה, אם המבקשים פרטו דיים את טענת הקיזוז. טענה זו מופיעה בסעיף 8לתצהיר מטעם המבקשים, שם נאמר כי מאחר ואויקל נותרה חייבת למבקשים אחריות בגין המדיחים למשך שנתיים ושוויה של אחריות כזו למכשיר אחר הוא 138ש"ח, הרי בגין 771, 1מכשירים שווי השירות הינו 398, 249ש"ח. המבקשים צרפו הצעת מחיר שניתנה לאחד יוסף זלמן בגין שירות למדיח כלים. עוד טענו המבקשים שחלק מהם נזקק לשירותי חברות אחרות ושילם בגין השירות וחלקי חילוף סכומים שלא פורטו בתצהיר. בחקירת המצהיר על תצהירו, גרס הוא, כי שווי האחריות, כאמור. לא ברר בעצמו, אלא באמצעות מנהל הרכש מר זייד. (ד) אמנם בהצעת המחיר, עליה מבוסס התחשיב, לא נאמר כי מדובר במדיח כלים הזהה לזה שרכשו המבקשים, וכן מדובר בהצעת מחיר למדיח כלים אחד ולא ל771, 1מדיחי כלים (אשר יש להניח כי היתה זולה יותר). ברם, נראה לי, כי ענין זה קשור לראיות במשפט ודי בפירוט שניתן לענין שווי השירות, כדי לצאת ידי חובת פירוט טענת ההגנה. אשר לטענה, כי שווי השרות לא ידוע למצהיר אלא מכלי שני, אין בה כל ממש, שכן בהליך ביניים יכול המצהיר להצהיר על עובדות שנודעו לו מאחר, ובלבד שפרט מקורות הידיעה, ובחקירתו של המצהיר השלים גם פרט זה. אין מקום להכנס בשלב זה למהימנות מקורות הידיעה, שכן מדובר רק בשלב של בקשה למתן רשות להתגונן (ראה ע"א 356/85, 382[13] בע' 322). (ה) לעומת זאת, לענין ההוצאות שנגרמו בפועל לחלק מן המבקשים שנזקקו לשרות, הטענה כפי שנטענה הינה סתמית ובלתי מפורטת ועל כן אינה מהווה כל הגנה, רק מטעם זה. (ו) אמנם, המבקשים לא ביצעו ביטוח אחריות אלטרנטיבי, בעקבות הפרת ההסכם מצד אויקל, ברם, נראה לי, כי בכך יש לראותם כמי שנטלו את הסיכון על עצמם, שכן בכל מקרה של תקלה יהיה עליהם לשאת בהוצאות התיקון. נטילת סיכון זו הינה כבחינת ביטוח עצמי, אשר אף הוא שווה כסף וניתן לראות שוויו כשווי ביטוח אלטרנטיבי כזה, כנטען. .10(א) אשר לטענת ב"כ המשיב, שבהעדר טענה מצד המבקשים, כי שלחו למשיב הודעת קיזוז, לא עומדת להם טענת הקיזוז. שאלה זו עמדה לדיון בבר"ע 125/80 [14] בע' 528, והדברים שנאמרו שם על-ידי מ"מ הנשיא (ח. כהן) הולמים את עניננו: "השאלה השנויה במחלוקת בין בעלי הדין היא אם הקיזוז, אשר הנתבע טוען לו, טעון מתן הודעה מוקדמת בכתב, כאמור בסעיף 53(א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973, או שמא הקיזוז, הנעשה לפי סעיף 32לחוק המכר, תשכ"ח - 1968, או לפי סעיף 20לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), אינו טעון הודעה מראש. בשאלה זו קיימת מחלוקת הפוסקים בבית משפט זה... דווקא מחלוקת הפוסקים... מצביעה על כך שהשאלה המשפטית עודנה פתוחה לדיון ולהכרעה, והדוגל בדעה של אחד הפוסקים בבית המשפט העליון, על כל פנים הראה לכאורה עילה מספקת שתינתן לו רשות להתגונן. עדיין יכול בית-משפט השלום לפסוק לגופה של השאלה המשפטית כפי שיפסוק, ובתי המשפט שלערעור אף הם תבוא שעתם לפסוק הלכה סופית בנדון". דברים שאומצו בע"א 544/81, 604[6] הנ"ל בע' 526: ראה גם דיון בשאלה בע"א 377/82 [9] בע' 6- 734מפי כב' השופט ברק (דעת יחיד המצדדת בצורך במתן הודעת קיזוז) ובמאמרו הנזכר של ש' לרנר [20] בע' .83(ב) יוצא, אם כן, כי משלא הוכרעה השאלה בדבר הצורך בהודעת קיזוז כאמור, יש ליתן למבקשים רשות להתגונן אף בשאלה זו (על אף שלא נטענה על ידם מפורשות והועלתה לראשונה בסיכומי התשובה מטעם המשיב). .11(א) מדובר בשלב של בקשה לרשות להתגונן ולענין זה די בהגנה אפשרית ולו בדוחק על מנת שתנתן רשות להגן (ראה ד"ר זוסמן, סדרי הדי] האזרחי, מהדורה חמישית, סעיפים 5- 534, עמ' 9- 618[20]; ע"א 544/81, 604 [6] בע' 521מול האות ג'; ע"א 734/83 (ר"ע 449/83) [15] וע"א 356/85, 382[13]). (ב) נראה לי, שבמקרה דנן הראו המבקשים טענת הגנה של ממש, לא רק הגנה אפשרית ועל כן יש ליתן להם רשות להגן, כמפורט להלן. .12אשר על כן, ניתנת למבקשים רשות להגן בטענת הקיזוז לענין שווי השירות שנמנע מהם (בסך 398, 249ש"ח) בלבד. התצהיר שניתן מטעם המבקשים לענין זה ישמש ככתב הגנה. אין צו להוצאות. המחאת חיוביםטענת קיזוזקיזוז