ירידת ערך רכב מיצובישי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נזק לרכב - פיצוי על ירידת ערך: התובע תבע סך של 16,232 ₪ מאת שלושת הנתבעים. "סהר" חב' לביטוח בע"מ מוסך זמיר בע"מ סוכנות בועז בכרך בע"מ בעילה של הפרת הסכם. גירסת התובע הנה כי רכבו - מיצובישי לנסר שבוטח על ידי נתבעת 1 באמצעות נתבעת 3 נפגע ונגרמו לו נזקים לאחר שרכב אחר התדרדר אליו. הרכב הועבר לתיקון למוסך (נתבע 3) ביום 24.7.98 לאחר שהתיקונים הושלמו נלקח הרכב לבדיקה בדינמומטר. לאחר הבדיקה נאמר כי על התובעים להחליף את הצמיג הקדמי ולכוונן את המתלה הקדמי - וכך עשה בעלות של 150 ₪. ב- 9.8.98 לאחר בדיקה במכון התקנים, התברר כי שני הגלגלים האחוריים אינם מקבילים. הרכב הובא לדינמומטר והתברר כי הציר האחורי עקום ובמכון לא הצליחו לתקן זאת. הרכב הוכנס שוב למוסך נתבעת 3, שוב נבדק בדינמומטר וצוין כי מאחר ואי אפשר לתקן את הרכב, יש להחליף "משולש" - התיקונים נמשכו זמן רב וב- 17.11.98 קבלו התובעים הודעה כי הרכב נבדק וכי הוא מוכן וכשיר. ב- 4.1.99 בעת שהתכוונו התובעים למכור את הרכב התברר כי שילדת הרכ ניזוקה קשה - ובסופו של דבר, הרכב נמכר במחיר נמוך מהמחיר שבמחירון. לאור זאת, תובע התובע: 1. 4325 ₪ - ירידת ערך ריאליים 2. 274 ₪ החזר פרמי'ה 812 ₪ - " - 3. 630 ₪ תשלום למעבדת הרכב. 4. 150 ₪ בדיקת פרונט .5 921 ₪ החזר השתתפות עצמו 6. 9120 ₪ הפסד השתכרות דוחה אני התביעה נגד נתבעת 3 - מאחר והיא שליח של נתבעת 1 ואין לו אחריות אישית על האירועים שתוארו. נתבעת 1 אין חולקים כי נתבעת זו שילמה לתובעים תגמולי ביטוח הנובעים מהסכם הביטוח ומטיל את כל האחריות על נתבעת 2 - המוסך - אשר לא ביצע את התיקונים כראוי. מה עוד - כי הוסתר מהנתבעת כי הרכב הי'ה מעורב בתאונה קודמת וכי אין חובה להחזר דמי ביטוח (פרמי'ה), זאת בהתאם לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח תשמ"ו- 1986 וכן אכן אין כל עילה להחזר דמי ההשתתפות העצמית. נפסק לא אחת - כי חתימה על כתב שחרור מהווה סוף פסוק לתביעות בין המבוטח למבטח - אלא אם קיימות עילות לא לנהוג כך - כגון תרמית וכו'. נתבעת 2: על המוסך לבצע את התיקונים שצוינו על שמאי במיומנות ובאחריות. התובעים הופנו ע"י נתבעת 3 - נציגת נתבעת 1 לשמאי רפי דניאל ולמוסך נתבעת 2. אמנם התובעים חתמו על מסמך ממנו עולה כי הרכב תוקן לשביעות רצון התובעים. התובעים לא יכלו לדעת האם כל התיקונים בוצעו באמת - בבדיקה שבוצעה על ידי הטכניון ב- 4.8.98 (נספח 8 לכתב התביעה) התברר כי המכונית במצב תקין - וזאת שבוע ימים לאחר שהרכב יצא מהמוסך. בין בדיקה זו וההוצאה מהמוסך, נבדק הרכב בדינמומטר וכתוצאה מכך הוחלף הצמיג (בלאי הצמיג אינו נכלל בביטוח וודאי לא היתה חובה על המוסך להחליפו) ברם הוצא סכום של 150 ₪ לכונן פרונט (ב- 2.8.98). הנה כי כן הבדיקה של הטכניון לא גילתה פגם כלשהו. רק ביום 9.8.98 התגלו ליקויים נוספים ולאחר שהשמאי בדק את הרכב קבע כי הליקוי אינו נובע מאותה תאונה והתובעים התחייבו לשלם סכום נוסף של השתתפות עצמית, רכב תוקן, שוב נשלח לבדיקה בטכניון והתברר כי הסרנים אינם מקבילים. תוקן המתלה האחורי - ולאחר בדיקה בדינממוטר הוחלף גם "המשולש". כל התיקונים בוצעו לפי הוראת כלשהי מצד המוסך - אם היו תקלות היו אלה בהבחנה של השמאי איזה תיקונים לבצע. השמאי הנו הזרוע הארוכה של נתבעת 1 ומעשיו ומחדליו מיוחסות לה. לרגע מתעלם אני מכתב הויתור - די בבדיקה שנערכה במעבדת הטכניון (נספח 8) ממנה עולה, כי למעשה לא התגלו ליקויים כלשהם - וכל מה שנעשה לאחר מכן, נראה שאינו קשור לתאונה המקורית - על כל פנים, לא שוכנעתי שכך הוא. בהתחשב בכל הנ"ל - ובמיוחד בחתימה על כתב הויתור - דוחה אני התביעה. ולבסוף - לא התעלמתי מהתביעה לתשלום סכום מסוים עקב ירידת הערך - האם בדיקת הטכניון לא גילתה פגם בשילדה מדוע ילינו על המוסך או על השמאי? זכות בקשת רשות ערעור תוך 15 יום. רכבירידת ערך