כדורגלן - תאונת עבודה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ועדה רפואית ביטוח לאומי - שחקן כדורגל / אחוזי נכות שחקן כדורגל: רקע עובדתי 1. המערער הגיש ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 20.7.04 אשר קבעה למערער 7.5% נכות צמיתה בגין תאונת העבודה מיום 01.03.02. המערער, כדורגלן במקצועו, נפגע בברכו הימנית בתאונת עבודה ביום 01.03.02. ועדה רפואית מדרג ראשון שהתכנסה ביום 18.8.03 העבירה את עניינו של המערער לוועדה אחרת עפ"י תקנה 14. ועדה מדרג ראשון שהתכנסה ביום 22.12.03 בהרכב של 3 רופאים מומחים לאורטופדיה עפ"י תקנה 14, העניקה למערער 5% נכות עפ"י סעיף 35(1|) ב' במחציתו. הוועדה נמנעה מלהפעיל את תקנה 15. המערער הגיש ערר על החלטות הוועדה וועדה לעררים שהתכנסה בשתי ישיבות, העניקה למערער ביום 20.7.04, לאחר שנועצה עם ועדת הרשות לעניין תקנה 15, 7.5% נכות צמיתה וזאת על פי סעיף 35(1)ב במחציתו, והפעלה מלאה של תקנה 15. על החלטה זו נסוב הערעור שלפני. טענות הצדדים לטענת המערער, הוועדה האחרת מדרג ראשון שהתכנסה ביום 22.12.02 לקתה בהרכבה וזאת משום שד"ר פלוטקין שישב בוועדה קודמת ישב גם בהרכב ועדה זו. מוסיף וטוען המערער, כי הועדה לעררים התעלמה מהערר, לא התחשבה בתעודה הרפואית שנתן ד"ר ששון ולא הביאה בחשבון את הפגיעה בהשתכרותו העתידית של המערער. כמו כן טוען המערער, כי הוועדה לא בדקה כראוי את המערער ולא נימקה כראוי את החלטותיה. לטענת המשיב, אין לקבל את טענת המערער באשר להרכב הוועדה מיום 22.3.03 שכן אין כל ניגוד עניינים או מניעה להכללתו של ד"ר פלוטקין בהרכב הוועדה. זאת ועוד, אין בית הדין יושב כערכאת ערעור על החלטות ועדה רפואית מדרג ראשון. מוסיף וטוען המשיב, כי הועדה הרפואית בדקה את המערער כראוי, התייחסה לבדיקות ולמסמכים שהוצגו בפניה ונימקה את קביעתה. משכך, לא נפלה כל טעות משפטית בעבודת הוועדה. המצב המשפטי החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בפני בית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד וזאת בהתאם לאמור בסעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995. עוד נפסק, כי קביעת דרגת נכות היא בסמכותה של וועדה רפואית ולא בסמכות בית הדין (דב"ע נז 50 - 1 אורי רשתי נ. המל"ל (לא פורסם)) . במסגרת סמכותו של בית הדין לדון "בשאלה משפטית" בלבד, בוחן בית הדין האם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עבל 10014/98 יצחק הוד נ. המוסד , פד"ע לד 213). כאשר נראה על פני הדין וחשבון שהוועדה התייחסה לפגימות השונות שפקדו את המערער והעריכה לפי שיקול דעתה הרפואי את מידת הנזק (אחוזי הנכות) שנגרם על ידי כל אחת מהפגימות הנ"ל ולא נראית אי התאמה בולטת או סתירה גלויה בין הממצאים הרפואיים - עובדתיים והמבחנים שהופעלו - אזי אין מקום לטענה כי ישנה שאלה של חוק המצדיקה התערבות בית הדין (דב"ע לב/40-0 יוסף דולזר נ' המל"ל פד"ע ד' 429). ההכרעה המערער טען בהרחבה כנגד החלטת הוועדה מדרג ראשון מיום 22.3.03. אולם צודקת ב"כ המשיב בטענתה, שאין בית הדין יושב כערכאת ערעור על החלטות וועדה זו. עררים על וועדה זו יש להפנות לוועדה הרפואית לעררים וזאת בהתאם לתקנה 27(א) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגות נכות לנפגעי עבודה), התשטז-1956. כך אף נהג המערער כאשר הגיש את עררו על החלטת הוועדה מדרג ראשון. גם לגופו של עניין, אין כל ממש בטענות המערער כנגד הרכב הוועדה הראשונה, שכן הרכבה היה שונה מהרכב הוועדה מיום 18.8.03 ובהתאם להוראות תקנה 14 על פיו נתכנסה. יש לציין כי אין בנוכחותו של ד"ר פלוטקין בוועדה כדי לפגוע בתקינות הרכבה היות ואין כל ניגוד עניינים או מניעה שישב בוועדה זו, אשר אינה יושבת כערכאת ערעור על החלטתו אלא בהרכב מורחב המסייע לרופא יחיד במקרה בו קיים קושי בישום התקנות. עיון בפרוטוקול הוועדה, מעלה כי הוועדה בדקה את המערער בדיקה קלינית, עיינה בתוצאות בדיקות האטרוסקופיה וה-M.R.I.. הוועדה ציינה את הממצאים אשר לדעתה עולים מתוצאות בדיקות אלו. כמו כן התייחסה הוועדה לממצאיו של ד"ר ששון וד"ר ראט, וציינה, כי לפי הממצאים בבדיקתה חל שיפור במצב המערער מאז נערכו בדיקותיהם של ד"ר ששון וד"ר ראט. משבדקה הוועדה את המערער בהרחבה, והסתמכה על ממצאי בדיקותיה ובדיקות ההדמיה שהוצגו לפניה, לשם קביעת נכותו של המערער, הרי שלא נפלה כל טעות משפטית בעבודתה. הוועדה הפעילה את תקנה 15 במלואה. משכך, כלל לא מובן מדוע טרח ב"כ המערער לטעון באריכות לעניין אי מסוגלותו של המערער לחזור למקצועו הקודם. אחרית דבר בשל כל האמור, דין הערעור להדחות. בנסיבות העניין - אין צו להוצאות. כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.כדורגלדיני ספורטתאונת עבודה