מהי רשומה מוסדית

מהי "רשומה מוסדית" ?

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא רשומה מוסדית:

השופט הנדל:ב
.1כפי שיובהר, ערעור זה מבחינה דיונית הינו גלגולו השני של תיק זה, ומבחינה מהותית, עניינו פרשנות המונח "רשומה מוסדית" לפי סעיפים 35ו- 36 לפקודת הראיות.

הרקע לכך הוא:ו
המערער הגיש תביעה נגד המשיב בבימ"ש קמא לתשלום חוב בסך כ- 000, 19ש"ח,
סכום שעפ"י הנטען מהווה את חלקו של המשיב מכח השותפות בין השניים.
להוכחת תביעתו הגיש המערער ארבע חשבוניות מס אשר מבססות את סכום החוב, וכן תעודות משלוח רבות הכוללות פרוט של דברי מאפה מסוגים שונים אשר סופקו במסגרת עיסקי השותפות.
בימ"ש קמא דחה את התביעה, תוך קביעה כי אין בחשבוניות ובתעודות המשלוח
(להלן:נ "המסמכים") להוכיח את אשר טעון הוכחה בתביעת המערער.

המערער הגיש ערעור לבימ"ש זה על הפסיקה האמורה, בטענה כי בהתאם לתיקון פקודת הראיות הוספו הסעיפים 35ו- 36הנוגעים לרשומה מוסדית, היה על בימ"ש קמא לקבל את התביעה ולא לדחותה.
ביהמ"ש לערעורים קבע כי מאחר וטענה משפטית זו לא זכתה להתייחסות בהחלטת בימ"ש קמא, מן הראוי לבטל את פסק הדין ולהחזיר את הדיון על מנת שכב' השופטת קמא "תתייחס לטענה זו, תכריע בה ובהתאם לכך תתן פסק דין חדש".
לאחר דיון בסעיפים האמורים בימ"ש קמא החליט לדחות את התביעה מהנימוק כי סעיף 36הנ"ל אינו חוסם את שיקול דעתו בנוגע למשקל הראיה שהתקבלה, ועוד נקבע כי המסמכים לא מקיימים את התנאים הנדרשים עפ"י סעיף .36

על כך הוגש הערעור בפנינו.
.2המפתח להבנת סעיף החוק, מתחיל כתמיד, בקריאת לשונו.
"קבילות רשומה מוסדית תיקון:ב תשנ"ה
.36(א) רשומה מוסדית תהא ראיה קבילה להוכחת אמיתות תוכנה בכל הליך משפטי, אם נתקיימו כל אלה - (1) המוסד נוהג, במהלך ניהולו הרגיל, לערוך רישום של האירוע נושא הרשומה בסמוך להתרחשותו;
(2) דרך איסוף הנתונים נושא הרשומה ודרך עריכת הרשומה יש בהן כדי להעיד על אמיתות תוכנה של הרשומה;" (להלן:ו "הסעיף").
ב"כ המערער מסתייגת ממסקנת בימ"ש קמא בשני נושאים עיקריים. טוענת ב"כ המערער
כי המסמכים שהוגשו כראיה מהווים רשומה מוסדית ולכן יש לקבלם כראיה לגופם
ולתוכנם, ואל לו לבימ"ש להגיע לתוצאה אחרת על סמך בדיקת משקל הראיות.
לגישת ב"כ המערער הדרך היחידה להביא לדחיית ראיות אשר התקבלו עפ"י הסעיף, הינה הדרך המפורטת בתת סעיף ד' הקובע:נ
"(ד) התקבלה ראיה מכוח סעיף זה, יהיה הצד שכנגד זכאי לחקור חקירה נגדית עדים שזומנו על ידו לעדות, לשם הזמת הראיה, אם עדים אלה קשורים עם בעל הדין שמטעמו הוגשה הראיה."
הטענה הנוספת של ב"כ המערער כנגד פסיקת בימ"ש קמא הינה, כי בניגוד
לקביעתו, עמד המערער בדרישות הסעיף שפורט לעיל.
עולה כי עמדת ב"כ המערער מורכבת משילוב של שתי טענות. המערער עמד בדרישות הסעיף, ומשכך הם פני הדברים בימ"ש המקבל את הראיות, מנוע מלדחותן אלא בדרך המפורטת בתת סעיף ד', עפי"ה נדרש הצד שכנגד להזמין עדים מטעמו, מה שלא ארע כאן.
כפי שיובהר בהמשך, סבורני כי צדק בימ"ש קמא בפסק דינו המפורט והמנומק היטב, הן במסקנתו שהמערער לא עמד בדרישות הסעיף והן במסקנתו כי בימ"ש רשאי לשקול את משקל הראיות, אף אם התקבלו עפ"י דרישות הסעיף.

.3לדעתי התיקון האמור בפקודת הראיות אינו אלא ביטוי של שאיפה להגיע למצב בו קבילות ראיה תקבע עפ"י מבחן תכליתי, ולא עפ"י כללים נוקשים שמקומם בהסטוריה המשפטית. אין טעם לחסום בעל דין מלהביא ראיה בשל כלל זה או אחר, כאשר ניתן לקבוע כללים חדשים דרכם ישמר היעד של חקר האמת.
הדברים באו לידי ביטוי בהצעת החוק לתיקון האמור.
"סעיף 14תכליתו של התיקון המוצע לפקודת הראיות היא לאפשר קבילותן של רשומות מסוימות, לרבות פלט מחשב, כראיה. התיקון מתייחס לרשומות שנעשות במהלך הרגיל של ניהול עסק או משלח יד או במהלך פעילותה של רשות ציבורית בלבד.
הצעת החוק מרחיבה את הוראות הדין הקיים, שחל היום רק לגבי רשומות של תאגיד בנקאי, תוך פישוט התנאים הדרושים לקבילות ראיה מסוג זה.
מוצע שדי יהיה בהוכחת אלה:ב
(1) הרולריות של רישום בו-זמני, הנדרשת כדי להבטיח אמינות. בהתאם להצעה די להוכיח את שיטת הרישום המבטיחה בו-זמניות ואין צורך להוכיח בו-זמניות ביחס לרשומה המוגשת כראיה; (2) הסתברות של אמינות החומר שנרשם ברשומה; .. ."
עינינו הרואות כי עניינו של סעיף זה הינו בדבר קבילות המסמך ואין בו משום קביעת חזקה חלוטה בדבר אמיתות הדברים שבו. החידוש הוא כי הכלל בדבר עדות מפי השמועה לא יהווה כלל בל יעבור, כאשר עסקינן במסמכים שנערכו במהלך שיגרת העבודה של עסק ובלבד שהדיוק בשיטת תיעוד המסמך הוכח. הדגש עובר מהכנת מסמך ספציפי לשיטת הכנת מסמכים באופן כללי.

.4מכאן, צדק בימ"ש קמא בקובעו כי עליו לשקול את הראיה ולא להסתפק בקביעת קבילותה. ביהמ"ש העליון נדרש לסוגיה זו בעניין עו"ד לוי נ' עיריית חיפה וקבע:ו
"...הרי כיום נוכח מגמת ההתפתחות בכל הנוגע לכלל האוסר קבילותו של מסמך בשל היותו עדות שמיעה, אין עוד מניעה לקבלתם של מסמכים אלה. ההחלטה לקבלם ולהסתמך על תכנם עולה בקנה אחד עם ההתפתחות החקיקתית והתפתחות הפסיקה בישראל ומשתלבת במגמה שמעוגנת היטב מזה זמן בשיטות המשפט אשר מהן ניזונו מקורות שיטתנו." (ע"א 2515/94, תקדין
עליון כרך 96(3) תשנ"ו/תשנ"ז 1996, עמ' 322).
בהמשך פסק הדין מפנה כב' השופטת ביניש לדברי כב' הנשיא שמגר בעניין עזבון המנוחה סילברמן (פ"ד לז (4) 281) באשר למגמת דיני הראיות לפיה יש להעביר את כובד ההכרעה משאלת הקבילות לשאלת המשקל, תוך ציון כי אין בהגשת הראיה כדי למנוע מבימ"ש לשקול אותה ולשלול ממנה משקל כלשהו.
כב' השופטת ביניש יישמה מגמה זו על התיקון בדיני הראיות בנוגע לסעיפים 35ו- 36:נ
"ההתפתחות החקיקתית בכיוון האמור לא נעצרה. בתיקון שנתקבל לסעיף 35וסעיף 36לפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"ה - 1975(ס"ח 1534התשנ"ה פורסם ב- 25.5.95) נכלל החריג בדבר קבילות 'רשומה מוסדית'. בכך הלך המחוקק הישראלי בעקבות המשפט האנגלו-אמריקאי". (עמ' 5בפסה"ד האמור).
מדברים אלה עולה כי בימ"ש רשאי ואף מצווה לשקול את הראיה שהתקבלה כאשר הצד השני טוען בעניין זה, כפי שהיה פה. אין לקבל את טענת ב"כ המערער כי תת סעיף ד' מתווה את הדרך היחידה להסתייגות מהראיה. כאמור, סעיף זה "מתיר לצד השני לחקור חקירה נגדית עדים שזומנו על ידו לעדות לשם הזמת הראיה, אם עדים אלה קשורים עם בעל הדין שמטעמו הוגשה הראיה". החידוש בתת סעיף זה, הוא כי ניתנה הרשות מלכתחילה לחקור את אותם עדים בחקירה נגדית, אפילו אם הוזמנו ע"י הצד שכנגד. החוק קובע כי מאחר ועדים אלה קשורים לבעל הדין אשר מטעמו הוגשה הרשומה המוסדית, ניתן להניח כי הם עשויים להיות בפועל, עדים מטעם הצד שלא הזמינם. ברם, אין בכך קביעה כי הצד שכנגד אינו רשאי לתקוף את הראיה בכל דרך מקובלת אחרת. הגיון התיקון מצביע על כך. הרי אם המסמך שהינו רשומה מוסדית בא במקום עדות ישירה באמצעות עד שעובד בעסק, כי אז, כפי שניתן לתקוף את מהימנות העד על סמך חקירה נגדית או ללא חקירה נגדית, בהתאם לנסיבות העניין, באותה מידה ניתן לתקוף את מהימנות המסמך תוך הפניה לתוכנו מבלי לזמן עדים נוספים. בודאי אין לומר כי מעמדו של המסמך איתן יותר וחשוף פחות לשיקול דעת שיפוטי, ממעמדו של עד, לו היה מעיד בנידון.
התשתית העובדתית לקביעת בימ"ש קמא, לפיה אין לתת משקל למסמכים שהוגשו, תובהר תוך בדיקת קביעה נוספת של בימ"ש קמא, עליה חולקת ב"כ המערער לפיה, המערער לא עמד בתנאים הנדרשים עפ"י הסעיף האמור בכדי לקבוע כי המסמכים הינם קבילים.

.5סעיף 36קובע שני תנאים מצטברים הנדרשים בטרם רשומה מוסדית תוגש כראיה קבילה במשפט. הראשון, כי המוסד נוהג כנוהל רגיל לערוך רישום של הארוע נשוא הרשומה, בסמוך להתרחשותו. השני, כי דרך איסוף הנתונים ודרך עריכת הרשומה, יש בהם כדי להעיד על אמיתות תוכנה של הרשומה. כפי שציינתי לעיל בוחנים את שיטת הרישום של המוסד ולא את מסמך הרישום הספציפי.
עפ"י הממצאים העובדתיים שנקבעו ע"י בימ"ש קמא, המערער לא עמד בתנאים אלה. נקבע כי המסמכים נערכו באופן רשלני ולא הובררה שיטת רישומם וכי אין קשר בין מספרי תעודת המשלוח לבין הסכום הסופי. קשה להבין מה היחס בין תעודות המשלוח המפורטות בגוף החשבוניות לבין החשבוניות עצמן. הפרוט איננו ברור באשר למשמעות המספרים המופיעים בתעודות המשלוח.
אומנם התובע העיד בנדון אך בצדק ציין בימ"ש קמא כי עדותו "קצרה ולקונית", ואין בה תאור לגבי דרך איסוף הנתונים המופיעים במסמכים.
ב"כ המערער התייחסה לשתי חשבוניות, בהן מופיעה חתימת הנתבע. ברם, גם באלה רב הנסתר על הנגלה שכן חסר הפרוט הנדרש בדבר התמורה.
לאור החסרים השונים בראיות המערער, אין פסול בבחירתו של ב"כ המשיב להתמודד עם המסמכים תוך תקיפת תוכנם כפי שהוגשו, ובכך שלא מצא לנכון להביא עדים מטעמו אלא הסתפק בחקירה נגדית קצרה. סעיף 36מטיל נטל על הצד העותר להגיש רשומה מוסדית כראיה. אם צד זה אינו עומד בנטל אין לו להלין אלא על עצמו.
ב"כ המערער טוענת כי אין לדרוש ממרשה שהינו עסק של אפיית בגטים, רמת ניהול זהה לזו של בנק. התשובה לטענה זו היא, כי החוק בא לקראת עסקים קטנים בכך שהגדיר מוסד בהקשר זה - "המדינה, רשות מקומית, עסק, או כל מי שמספק שירות לציבור;", כן הגדיר עסק - "לרבות משלח יד" (ראה סעיף 35, סעיף ההגדרות).
החוק אינו דורש כי עסק קטן ינוהל כמו בנק או חברה גדולה, אך אם אותו עסק רוצה להנות מהחריג בכלל של פסילת עדות עפ"י השמועה, ולאפשר לו להגיש רשומה מוסדית של אותו עסק כראיה קבילה לתוכנה, עליו להיכבד ולעמוד בדרישות החוק ולהוכיח כי הרישום נעשה בו-זמנית ובדרך מהימנה. אין דרישה כי שיטת ניהול העסק תעמוד ברמה עליונה, אך ישנה דרישה כי השיטה תעמוד ברמת סף מינימלית בכדי להצדיק את עתירת העסק, לפיה בימ"ש יקבל את רשומותיו כנכונות ומהימנות.
להשלמת התמונה אעיר כי מקובלת עלי עמדת חברי כב' סגן הנשיא א.ריבלין, לפיה "ראוי להתיר הוכחת תנאי הקבילות, ברגיל, בתצהיר כתוב, תוך שמירת זכותו של בעל דין שכנגד לזמן את עושה התצהיר לחקירה נגדית" (ראה בר"ע (ב"ש) 5139/96,
בנק מסד בע"מ נ' עו"ד הרצל יצחק ואח' - טרם פורסם).
העולה מכל המקובץ הינו כי המערער לא עמד בתנאי הקבילות לגבי המסמכים
שהוגשו להוכחת תביעתו הכספית, ומכאן ובהעדר ראיות נוספות, בדין דחה בימ"ש קמא
את תביעת המערער.

.6סוף דבר, הייתי מציע לחבריי הנכבדים לדחות את הערעור.

כמו כן הייתי מציע לחייב את המערער בהוצאות המשיב בערעור זה בסך 000, 5ש"ח.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ראיות בכתב

  2. השמדת ראיה

  3. ראיות לסתור

  4. ראיה לכאורה

  5. כרסום בראיות

  6. ראיות מנהליות

  7. אי הגשת ראיות

  8. הגשת ראיה חדשה

  9. הגשת קלטת כראיה

  10. סליל הקלטה כראיה

  11. הגשת תמליל כראיה

  12. בקשת ראיות לסתור

  13. הפרעה בראיה בצבא

  14. העדר ראיות לכאורה

  15. הגשת ראיות נוספות

  16. הגשת ראיה לא קבילה

  17. הימנעות מהגשת ראיה

  18. פסק דין צבאי כראיה

  19. אמנת האג גביית ראיות

  20. אנמנזה רפואית כראיה

  21. הימנעות מלהביא ראיה

  22. כלל הראיה הטובה ביותר

  23. הגשת פסק דין זר כראיה

  24. הצגת ראיות חדשות באיחור

  25. מהימנות ראיות לכאורה

  26. בקשה להגשת ראיה נוספת

  27. ראיות מהימנות לכאורה

  28. פסק דין משמעתי כראיה

  29. שינוי סדר שמיעת הראיות

  30. ראיה חדשה לאחר פסק דין

  31. הודעת אדם שנפטר כראיה

  32. סעיף 42א לפקודת הראיות

  33. חוק עזרה משפטית בין מדינות

  34. הגשת ראיות חדשות בערעור

  35. הבאת ראיה נוספת בערעור

  36. בקשה להביא ראיות לסתור

  37. בקשה להבאת ראיות לסתור

  38. משפט זוטא - קבילות ראיה

  39. טופס 4 כראיה להשלמת בניה

  40. פסק דין כראיה בהליך אחר

  41. המוציא מחברו עליו הראיה

  42. בקשה להגשת ראיות מפריכות

  43. קבלת ראיה לא קבילה בטעות

  44. השיקולים בהבאת ראיות לסתור

  45. התנגדות להבאת ראיות לסתור

  46. רשומה מוסדית פקודת הראיות

  47. קבילות דואר אלקטרוני כראיה

  48. הרשעה על סמך ראיות נסיבתיות

  49. ראיות הזמה לאחר שמיעת ראיות

  50. בקשה לשינוי סדר הבאת ראיות

  51. זיהוי קולות הקלטת שיחה כראיה

  52. פסק דין על יסוד חומר הראיות

  53. בקשה להגשת ראיה נוספת בערעור

  54. ראיות לסתור קביעה על פי דין

  55. בחינת קיומן של ראיות לכאורה

  56. דיני הראיות בבית הדין לעבודה

  57. הרשעה על בסיס ראיות נסיבתיות

  58. הסדרי ראיית - חשד לניצול מיני

  59. משקל ראייתי לרישומים רפואיים

  60. קבילות ראיות בבית הדין לעבודה

  61. ספרות מקצועית כראיה בבית משפט

  62. תעודת עובד ציבור פקודת הראיות

  63. ראיות שנתגלו לאחר שניתן פסק דין

  64. בקשה להבאת ראיות לסתור שהתקבלה

  65. חיוב הנאשם להגיש ראיה לבית המשפט

  66. מחירון יצחק לוי כראיה בבית משפט

  67. הגשת ראיות חסויות לבית הדין לעבודה

  68. ערעור על הרשעה על פי ראיות נסיבתיות

  69. היפוך סדר הבאת הראיות בבית הדין לעבודה

  70. החלטה מנהלית על בסיס ראיות בלתי קבילות

  71. היוועדות חזותית: סעיף 13 לפקודת הראיות

  72. עיון בראיות אשר טרם הוכרעה שאלת קבילותן

  73. תאונות דרכים - בקשה להתיר הבאת ראיות לסתור מל"ל

  74. הגשת הקלטות לבית משפט לאחר שמיעת הראיות

  75. בקשה להבאת ראיות שלא הוגשו לערכאה הדיונית

  76. ערעור בגלל התעלמות בית המשפט מראיות חשובות

  77. נזק ראייתי בגין הפרת חובת דיווח לחברת הביטוח

  78. ביטול כתב אישום בגין אובדן ראיות מתיק המשטרה

  79. היחשפות בית המשפט לראיות לא קבילות במשפט אזרחי

  80. העברת דיון בהסדרי ראיה לבית המשפט לענייני משפחה

  81. בקשה לעכב מועד הגשת ראיה מצדו עד למועד חקירה נגדית

  82. אין לצרף ראיות חדשות במסגרת בקשה להגיש ראיות חדשות

  83. הכרעת הדין ניתנה שנתיים ממועד שמיעת הראיות - עיוות דין ?

  84. נדחתה בקשה להפוך את סדר הבאת הראיות בהתאם לכלל בדבר הודאה והדחה

  85. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון