קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מחיקת המרצת פתיחה ללא צו להוצאות: ביום 14/6/98 הגישה המבקשת את המרצת הפתיחה לסעד הצהרתי על זכותה לקבל את המידע המבוקש אודות הרופא ששמו מוזכר בבקשה. ביום 21/12/98 הגישה המבקשת בקשה למחיקת התובענה ולפסיקת הוצאות. הטעם לבקשת המחיקה הוא כי בינתיים קיבלה מהמשיב חלק מהמידע לו נזקקה ואת השאר השלימה בכוחות עצמה. המשיב הגיש תגובתו בה הוא מביע הסכמה למחיקת התובענה אך כופר בזכותה של המבקשת להוצאות כלשהן בטענה כי הגשת התובענה לא היתה מוצדקת הן מבחינת תוכנה והן מבחינת עיתוייה. נתתי דעתי לנסיבות הענין והגעתי למסקנות הבאות:ב א. יש למחוק את התובענה משאין יותר טעם וצורך בדיון בה לגופה. ב. אשר לפסיקת הוצאות, אינני רואה מקום לפסיקת הוצאות כלשהן, וכל צד ישא בהוצאותיו. הטעם העיקרי למסקנה זו הוא בכך כי לא השתכנעתי, על פניו, שנמנעה מהמבקשת האפשרות האמיתית לקדם את הבירור הענייני שהיא ביקשה לעשות לגבי הרופא הנוגע בדבר גם בלא קבלת הפרטים הנוספים המבוקשים, ואין להוציא מכלל אפשרות כי ידיעת שמו, תפקידו, ומקום עבודתו של הרופא שהיו ידועים לה ממילא היו מספיקים לצורך הגשמת התכלית שלשמה ביקשה את הפרטים הנוספים. לא השתכנעתי, איפוא, כי הגשת התובענה נדרשה באמת להשגת התכלית המבוקשת, ובודאי שלא בעיתוי ובדחיפות בהם הוגשה, שלא נתנו סיפק להשיג את הנתונים הנוספים, במידה ואמנם היה צורך בהם - ובכך לא השתכנעתי - בדרך של הידברות נוספת. הפנייה לבית המשפט צריכה לשמש מוצא אחרון ולא מוצא ראשון, ולנקיטה בדרך שונה עלולה להתלוות עלות כספית. 5. אני דוחה, איפוא, את הבקשה לפסיקת הוצאות. 6. התובענה נמחקת ללא צו להוצאות. הישיבה הקבועה ליום 18/1/99 מבוטלת. 7. על פי תקנה 15 לתקנות בית המשפט (אגרות) תשמ"ח1987-, מאחר שהתובענה נמחקת בטרם נתקיים קדם משפט ראשון, אני מורה על החזרת האגרה בניכוי הסכום הנקוב בפרט 8(א) לתוספת הראשונה לאותן תקנות. המרצת פתיחהצו להוצאותצווים