באשר לבקשה למנות לתובע אפוטרופוס לדין, קיימת סברה בפסיקה כי לבית משפט אזרחי שדן בהליך סמכות למנות אפוטרופוס לדין למי שלא הוכרז כפסול דין, לפי תקנה 32(ב) לתקנות, למרות קיומה של סמכות מפורשות לכך הניתנת לבית המשפט עפ"י חוק הכשרות (שהוא היום בית המשפט לעניני משפחה) לפי סעיף 33(א)(4) לחוק הכשרות (ראה י' זוסמן, סדר הדין האזרחי (מהדורה שביעית - 1995) סעיפים 107 - 108 בעמ' 130-131). קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מינוי אפוטרופוס לבעל דין במסגרת תביעה אזרחית: 1. התובע והנתבעת הינם קבלנים לעבודות בניה. ביום 8.8.96, נערך ונחתם חוזה בין הצדדים לפיו יבצע התובע עבור הנתבעת עבודות בניה שונות כקבלן משנה. 2. התובע הגיש את התביעה הנדונה ע"ס 28,000 ש"ח בטענה כי הנתבעת לא שלמה לו את מלוא התמורה עבור עבודות בניה שהוא ביצע על-פי החוזה ותמורה נוספת עבור תוספות שנתבקשו מהתובע במהלך העבודה. הנתבעת הכחישה כי היא חייבת כספים לתובע, וטוענת כי היא שלמה לו מעל ומעבר לסכומים שהגיעו לו עבור העבודה שבוצעה. הנתבעת אף הגישה תביעה שכנגד ע"ס 96,100 ש"ח שבה היא תובעת מהתובע לשלם לה פיצוי בגין נזקים שנגרמו לה עקב רשלנותו של התובע בביצוע העבודה, נזק למוניטין הנתבעת, נזקים לבניין ולדייריו, הוצאות שנגרמו לנתבעת כתוצאה מהצורך להשלים עבודה שלא בוצעה ע"י התובע למרות שקבל תשלום לבצעה, ופיצוי עבור אי השלמת עבודות הבניה במועד. 3. התיק התנהל על רקע מצבו הבריאותי הנפשי הירוד של התובע. עפ"י חוות דעת רפואיות שהוגשו מטעמו, סובל התובע מתסמונת פוסט טראומטית כרונית ואקוטית, כתוצאה מפגיעה והריגה של הולך רגל ע"י התובע בזמן נהיגה בחודש ספטמבר 1997. חוות דעת של ד"ר פ. דנון מיום 7.7.98 קבעה כי התובע אינו מסוגל לעבוד או להשתלב בחיי שגרה. מצבים כגון עמידה לדין עלולים לגרום להחמרה נוספת במצבו. למרות שהוגשו תצהירי עדות ראשיים מטעם הצדדים (לרבות תצהיר של התובע) בשלב מוקדם של ההליכים, בירור התביעות נדחה כמה פעמים בשל המצב הרפואי של התובע, עד שהוחלט, על דעת ב"כ הצדדים, ובהעדר אפשרות אחרת, לקבוע את התיק להוכחות. במועד שנקבע להוכחות, 16.5.99, בקש ב"כ התובע בפתח הדיון למנות לתובע אפוטרופוס ולעכב את ההליכים בהסתמך על תקנה 34 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד - 1984 (להלן: התקנות). בית המשפט דחה את הבקשה מאחר והתובע טרם הוכרז כפסול דין, תוך מתן אפשרות לב"כ התובע לחדש את בקשתו במידה ויתמנה אפוטרופוס לתובע במהלך התקופה שנקבעה להגשת סיכומים. ב"כ התובע לא העיד כל עדים מטעם התובע. מטעם הנתבעת, העיד המהנדס יוסף חסידים, שהיה מהנדס מטעם הנתבעת בפרויקט הבניה. העד נחקר בחקירה נגדית על תצהירו. לאחר מכן, הודיע ב"כ התובע כי לאור נסיבות הענין, הוא מוותר על חקירת שני המצהירים האחרים מטעם הנתבעת. בתום הדיון, הורה בית המשפט על הגשת סיכומים בכתב. 4. ביום 15.7.99 הגיש ב"כ התובע בבש"א 6737/99 במסגרת התיק הנדון בקשה להכריז על התובע כפסול דין ולמנות לו אפוטרופוס לדין, זאת עפ"י תקנות 32 ו- 34 לתקנות, עפ"י סעיף 8 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב - 1962 (להלן: חוק הכשרות) ו/או עפ"י כל דין אחר. הבקשה הוגשה לאחר שחלף המועד שנקבע לב"כ התובע להגשת הסיכומים בכתב, ומבלי שהוגשו סיכומים מטעמו. בבקשה, טוען ב"כ התובע כי מצבו הנפשי של התובע עדיין מעורער. צורף לבקשה סיכום מחלה מהמחלקה הפסיכיאטרית בבית חולים שיבא בתל-השומר לפיו שוחרר התובע מבית חולים פסיכיאטרי ביום 15.4.99 במצב כללי טוב, תוך קבלת המלצות טיפוליות. יחד עם זאת, צוין כי חלה נסיגה בהתקדמותו של התובע לקראת שחרורו מהאשפוז על רקע החשש מהשחרור. קודם לכן, דווח על שיפור ההדרגתי הניכר במהלך האשפוז. בבקשה, טוען ב"כ התובע כי יש צורך לקבוע אם התובע הינו פסול דין או לא לפני שתוכרע תביעתו. עוד טוען ב"כ התובע כי יש למנות לתובע אפוטרופוס לדין כדי שתהיה לתובע הזדמנות לנהל את עניניו. בתגובה לבקשה, בקש ב"כ הנתבעת לדחות את הבקשה בנימוק שבית משפט זה אינו מוסמך להכריז על התובע כפסול דין. 5. כפי שטען ב"כ הנתבעת, הסמכות היחודית להכריז על אדם פסול דין נתונה היום לבית המשפט לענייני משפחה, זאת לפי סעיפים 51 (א)(5) ו-(ג) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד - 1984, סעיפים 1 ו- 3 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה - 1995 וסעיפים 8 ו- 78 לחוק הכשרות. גם מעיון בתקנות אנו למדים כי לא היתה כוונה בתקנות 32 ו- 34 להקנות לבית משפט אזרחי סמכות מיוחדת במסגרת ההליך שמתנהל בפניו להכריז על אדם כפסול דין (ראה הגדרת "פסול דין" בתקנה 1 לתקנות, המפנה למשמעות המונח שבחוק הכשרות). לפיכך, הבקשה להכריז על התובע כפסול דין נדחית מחוסר סמכות ענינית. 6. באשר לבקשה למנות לתובע אפוטרופוס לדין, קיימת סברה בפסיקה כי לבית משפט אזרחי שדן בהליך סמכות למנות אפוטרופוס לדין למי שלא הוכרז כפסול דין, לפי תקנה 32(ב) לתקנות, למרות קיומה של סמכות מפורשות לכך הניתנת לבית המשפט עפ"י חוק הכשרות (שהוא היום בית המשפט לעניני משפחה) לפי סעיף 33(א)(4) לחוק הכשרות (ראה י' זוסמן, סדר הדין האזרחי (מהדורה שביעית - 1995) סעיפים 107 - 108 בעמ' 130-131). אולם גם בהנחה שקיימת סמכות שכזו, מתעוררת השאלה, לאיזו תכלית ראוי למנות לתובע שבפנינו אפוטרופוס לדין. התובע מיוצג ע"י עורך-דין מתחילתם של ההליכים, וחזקה עליו שיוכל לנהל את התביעה ואת ההגנה בפני התביעה שכנגד כראוי, ככל שניתן בהתאם לנסיבות. בפני עורך-הדין היתה גירסתו של התובע, ששמשה אותו להכנת כתבי הטענות. התובע גם הספיק לתת תצהיר עדות ראשית. לא היתה מניעה מב"כ התובע להזמין עדים נוספים לתמוך בטענות התובע ולחקור את עדי הנתבעת בחקירה נגדית. מינוי האפוטרופוס לדין לא יספק את העדות החסרה של התובע, שמנוע לכאורה בשל מצבו הרפואי מלמסור עדות. יתרה מכך, למרות רצונו של ב"כ התובע להשיג עיכוב הליכים, מינוי אפוטרופוס לדין לא יעזור לו בכך. לפי תקנה 34, הפסקת תובענה אפשרית רק במקרה של נתבע פסול דין, והתובע ובא-כוחו, כאמור, נמנעו מלפנות לבית משפט מוסמך כדי לבקש הכרזה שהתובע הינו פסול דין. לפיכך, אני גם דוחה את הבקשה למנות לתובע אפוטרופוס לדין. 7. לגופו של ענין, לא הוגשו הסיכומים, ולפיכך זכאית הנתבעת, כאמור בבקשת בא-כוחה מיום 11.8.99, לקבל פסק-דין לטובתה הדוחה את התביעה והמקבל את התביעה שכנגד, לפי תקנה 160(ד) לתקנות. התובע גם לא הוכיח את תביעתו היות ולא הובאו ראיות מטעמו. לעומת זאת, הוכחה הנתבעת את תביעתה באמצעות תצהירי העדות מטעמה, שהאמור בהם לא נסתר. 8. לאור האמור לעיל, אני דוחה את התביעה ומקבל את התביעה שכנגד. אני מחייב את התובע לשלם לנתבעת סך של 96,100 ש"ח בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום 18.11.96, בתוספת הוצאות המשפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ש"ח + מע"מ. אני מבטל את העיקולים הזמניים על נכסי הנתבעת שניתנו בצו העיקול הזמני בהמ' 9024/96 ביום 9.10.96.תביעה אזרחיתאפוטרופסות