מעצר על ניסיון לדקור שוטר

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מעצר על ניסיון לדקור שוטר: ערר על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט א. פרקש) לעצור את העורר עד תום ההליכים נגדו. העורר מואשם בהחזקת סכין שלא כדין, נסיון לחבלה או פציעה בנסיבות מחמירות ובנסיון לתקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות. העבירות נעברו עת ניסה לדקור שוטר ברחוב סאלח אדין בירושלים, כשניגש אל שוטר המוצב בעמדת שמירה וביקש ממנו מצית כדי להדליק סיגריה. השוטר הוציא מצית והדליק סיגריה לעורר, כאשר העורר שלח את ידו לאחורי גבו. שוטר שעמד בסמוך הבחין בנעשה, תפס את העורר ובחיפוש על גופו נמצאה סכין קומנדו שהיתה מוטמנת תחת חולצתו. העורר נעצר, נלקח לתחנת המשטרה, בה נטל מגב וניסה לתקוף את השוטרים שהיו במקום. השופט בבית המשפט קמא ניתח את הראיות לכאורה המצויות בתיק, וקבע כי בעדויות השוטרים אין סתירות מהותיות ולשאלת מהימנות הראיות אין זה מתפקידו של השופט הדן בבקשה עד תום ההליכים לקבוע ממצאים של מהימנות. על כן יש בעדויות השוטרים להוות ראיות לכאורה המספקות לצורך מעצר עד תום ההליכים. עוד קבע בית המשפט קמא כי קיימת עילת מעצר נגד העורר ולא מתקיימת חלופת מעצר סבירה בעניינו. לטענת בא כוח העורר לא הוציא העורר כל סכין, ותיאור השוטרים את שהתרחש הוא מוגזם. בא כוח העורר מבקש לקבוע כי אנו מצויים בשלב הניסיון בלבד. מוסיף וטוען בא כוח העורר כי העורר מתגורר בסמוך למקום בו מצויים חיילים רבים והעובדה שעד כה לא ניסה לדוקרם, וההאשמות המיוחסות לו התרחשו בפתח תחנת משטרה דווקא, מלמדת כי העורר לא התכוון לדקור שוטר. לטענת המאשימה ראיות לכאורה בתיק המלמדות כי העורר שלח יד אל אחורי גבו ולאחר שהשוטר עצרו התגלה באזור המותן, בצד היד שנשלחה לאחורי הגב, סכין קומנדו, כאשר תפס הנדן בה פתוח. לטענתה, די בעדויות השוטרים כדי לספק את הפוטנציאל הראייתי הנדרש לקביעה כי קיימות ראיות לכאורה בעניין. לנושא ריכוז החיילים הסמוך לביתו של העורר אין בו כדי להעלות או להוריד. העובדה שלא עשה העורר כל ניסיון לדקור את החיילים שבסמוך לביתו היא משום שהעורר חיפש שוטר בודד ולא חבורה של חיילים, לא כל שכן שהעורר הצהיר בעבר כי בכוונתו לפגוע בחייל. בא כוח המאשימה משכילני כי בעבר נתפס העורר וברשותו סכין, והוא הצהיר כי הוא מתכוון לדקור חייל, וכן סיפר כי דקר חייל בעבר. גרסתו נבדקה והתברר כי הוא לא דקר כל חייל. לפיכך, נערכה לעורר בדיקה פסיכיאטרית ונמצא כי הוא כשיר לעמוד לדין, העורר שוחרר, ולמרות זאת נתפס לאחר שבעה חודשים- המקרה דנן, כשהוא מתכוון לפגוע בשוטר ולגופו סכין. לכל האמור יש להוסיף אליבא דבא כוח המאשימה, כי העורר ניסה לפגוע בשוטרים לאחר שהגיע אל תחנת המשטרה. אין מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא. עדויות השוטרים עולות כדי פוטנציאל ראייתי שהוא המבחן לקיומן של ראיות לכאורה. מעדויות השוטרים עולה כי העורר שלח את ידו אל אחורי מותניו באופן שעורר את חשד השוטרים, כאשר בחיפוש מיידי שנערך על גופו נמצאה הסכין, בתוך נדן שסוגרו פתוח. גם אם לא נשלפה הסכין בידי העורר, על כוונתו לעשות כן יכריע בית המשפט שיידון בתיק העיקרי, ולצורך המעצר עד תום ההליכים מספיקה גירסת השוטרים כי בנסיבות המקרה הם חשדו שיש בכוונתו של העורר לשולפה ולדקור חייל. לשאלת חלופת המעצר, לא נראה כי הצעת בא כוח העורר, כי העורר ימשיך בעבודתו במשך היום וישהה במעצר בית בבית הוריו במשך הליל, תהווה חלופה הולמת למעצרו ותשיג את מטרת המעצר, וכן לא נראה כי לאור הנסיבות ניתן להורות על מעצר בית למשך כל שעות היממה. אשר על כן הערר נדחה.מעצרמשטרהשוטר