נוזל בברך לאחר תאונה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נוזל בברך לאחר תאונת דרכים: 1. התובע, יליד 1959, נפגע כהולך רגל ביום 21.6.91. דיון אשר יוחד לנסיבות הפגיעה קבע כי אכן מדובר בתאונת דרכים. 2. הצדדים הגיעו להסדר דיוני לפיו בית המשפט יתן פסק דין על בסיס הסיכומים והחומר הנמצא בתיק. 3 עובדות הרקע 3.1 התובע, הינו נהג אוטובוס בחברת אגד. ביום 21.6.91 נפגע כהולך רגל בתאונת דרכים והתלונן על חבלה בברך שמאל. נמצאה נפיחות באזור הפיקה ללא נוזלים בברך. צילום ברך היה תקין. יומיים לאחר התאונה שב והתלונן, ונמצאה רגישות מפוזרת בברך שמאל עם כמות קטנה של נוזל תוך פרקי. בדיקת M.R.I. שבוצעה לתובע בחודש יולי 93 הדגימה ברך במצב תקין, למעט כמות קטנה של נוזל בברך, נוזל שבבדיקות מאוחרות יותר נעלם לגמרי. לא הוגש מסמך כלשהוא המעיד על כך שהתובע קבל טיפולי פיזיוטרפיה. 3.2 התאונה הוכרה על יד המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. נקבע כי לתובע לא נותרה כל נכות. להלן פירוט קביעת הנכות הזמנית שנקבעה על ידי המל"ל : מיום התאונה עד 19.12.91 - אי כושר מיום 20.12.91 - 31.12.92 נכות זמנית של 20%. מיום 1.1.93 - 31.10.93 נכות זמנית של 10%. מיום 1.11.93 נכות צמיתה של 0%. 3.3 התובע קבל תקבולים מהמל"ל כדמי פגיעה וקצבת נכות. דמי הפגיעה בסכום נומינלי של 33,516 ש"ח הועברו ישירות למעביד, אגד. קצבת הנכות שולמה ישירות לתובע והיתה במועד התשלום סכום נומינלי של 30,980 ₪. (נספח י' לתצהיר התובע, וכן ס' 19 בתצהירו). סכומים אלו כשהם משוערכים להיום מגיעים לסכום כולל של 214,974 ₪ (לדמי הפגיעה שערוך מיום 25.1.92 ולקצבת הנכות מיום 15.11.92). 4. הפסד השתכרות בעבר 4.1 המוסד לביטוח לאומי קבע לצורך חישוביו כי שכרו החודשי של התובע לפי בסיס למעסיק היה סך של 7,109 ₪. התובע עורך את חישובי הנזק על בסיס שכר זה. הנתבעים מפנים את תשומת כי השכר בחישובי המל"ל מסתמך על הכנסות מרבע שנה אחרונה, (אפריל, מאי ויוני 1991) ושכר אפריל כולל מרכיבים חד פעמיים של משכורת י"ג והמרת ימי חופש. בהפחתת החלק היחסי הרלוונטי של מרכיבים אלו, מגיעה משכורת ברוטו ממוצעת ערב התאונה לסכום שנקבע על ידי המל"ל. 4.2 לצורך חישובי הפסד השתכרות במקרה של תאונת דרכים החישוב נעשה בהתאם לבסיס השכר נטו. שכרו של התובע ערב התאונה בניכוי מס הכנסה בשיעור של 25% מגיע לסך של 5331 ₪. 4.3 לתובע 6 חודשים של אי כושר, בגינם מגיע הפיצוי לסך 31,986 ₪. 12 ושליש חודשים נוספים אשר בגינם טוען התובע בסיכומיו להפסד ברוטו של 37,830 ₪ (ההפסד נטו יהיה כ-28,372 ₪), ועשרה חודשים של נכות זמנית של 10% - בגינם מגיע הפיצוי לסך של 5331 ₪. סה"כ מגיע הפיצוי בגין הפסד השתכרות לסכום של 65,689 ₪ ומשוערך להיום מאמצע התקופה - (מיום 21.8.92 ) - מגיע לסכום של 212,988 ₪. 4.4 הנתבעים טענו כי הפסדו של התובע בפועל היה נמוך יותר ולצורך כך הסתמכו על תלושי משכורתו. מאחר והדיון בהמשך מלמד על כך כי התביעה נבלעת גם כשחישוב הפסד ההשתכרות נעשה בדרך המיטיבה עם התובע, לא מצאתי כי יש מקום להכנס לבדיקת התלושים לאורך התקופה באופן פרטני. 5. כאב וסבל 5.1 לתובע לא נותרה כל נכות בגין התאונה. יחד עם זאת הפגיעה הוציאה את התובע ממסלול עבודתו הרגיל בתקופה הסמוכה לה. מצאתי לנכון לפסוק לתובע בראש נזק זה סכום של 21,000 ₪ (הכולל בחובו תוספת הריבית בגין התקופה). 6. עזרת צד ג' התובע טוען כי אשתו תמכה בו בתקופה שאחרי הפציעה וטפלה בו. התובע לא המציא ראיה כלשהיא על כך שהעזרה שקבל חרגה מגדר המקובל בחיי משפחה ולא הראה כי נגרמו לה הפסדי שכר או הוצאות בשל כך. גם מצבו של התובע לא הצדיק עזרה חריגה. בנסיבות אלו לא מצאתי לנכון לקבוע פיצוי לתובע בראש נזק זה. למותר לציין כי מצבו של התובע היום איננו מצדיק כל עזרת צד ג' בעתיד. 7. ניכוי סכומי הטבות 7.1 נזקו הכולל של התובע בגין התאונה מגיע, בערכי היום לסך של 233,988 ₪. 7.2 יש לנכות מסכום זה את תקבולי המל"ל ,שהינם בערך של היום סך של 214,974 ₪. (ראה הקביעה ברע"א 3953/01 פרלה עמר נ. אליהו חב' לביטוח בע"מ, פד נז 4 עמ' 350 בעמ' 356 ). 7.3 ביחד עם תיק זה התנהלו שתי תביעות שיבוב אשר הסתיימו בפשרה בשלבים מוקדמים. תביעה אחת הינה תביעת המל"ל כנגד המזיק להחזר כספי הגמלה ששולמו לתובע, והתביעה השניה הינה תביעת שיבוב של אגד כנגד המזיק, להחזר כספים שאגד שילמה לתובע כמשכורת מלאה במועדים שלא עבד באופן מלא(בקיזוז דמי הפגיעה שהועברו מהמל"ל ישירות לאגד). 7.4 התובע משמיע טענה כי כביכול לא קבל את מלוא ההטבה ששלם המוסד לביטוח לאומי, שכן חלק מהכספים ששולמו על ידי המל"ל למעביד לא הגיעו לידיו. אם אכן כך, ואם אין לכך בסיס חוקי במערכת החוזית שבין התובע והמעביד, , הרי שלתובע יש עילת תביעה כנגד המעביד . המוסד לביטוח לאומי מצידו שילם את הכספים, וחזר בתביעת שיבוב אל המזיק, אשר שילם לו את מה שסוכם ביניהם. בנסיבות אלו לא יכול התובע לדרוש מהמזיק לשלם לו סכומים שהמעביד מחזיק אצלו. 7.5 הנתבעים טוענים כי שילמו לאגד במסגרת פשרה ודחיית תביעתה. התשלום לאגד היה בסך של 33,773 ₪ נכון ליום 22.4.01 ומשוערך להיום סך של 40,650 ₪. 7.6 על פי חוק לתיקון הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף ) תשכ"ד 1964 רשאי מי שהיטיב את הנזק להיפרע את הטבת הנזק מן המזיק עד כדי סכום שהמזיק היה חייב למוטב על כל דין בשל גרימת נזק הגוף אלמלא הוטב הנזק על ידי המיטיב. (ס' 2 לחוק ). עוד קובע החוק כי משכורת או שכר-עבודה שמעביד מוסיף לשלם לעובדו בתקופה שהעובד אינו מסוגל לעבודה עקב נזק הגוף, רואים, לענין זה, כהוצאה סבירה, שניתן להפרע בגינה מהמזיק. (ס' 5 לחוק). חברת אגד נתנה הודעה שהומצאה על ידי התובע, כי המשכורת השתלמה לתובע כאילו עבד יום מלא, למרות שעבד באופן חלקי, וזאת מבלי שנוכו מחשבונו של התובע ימי חופש או ימי מחלה חלקיים או מלאים. 7.7 עקרון הבסיס הינו כי אין על המזיק חובה לשלם לניזוק סכום שהוא מעבר לנזק שנגרם לו. משהחזירו הנתבעים לאגד חלק מסכום ההטבה שהיטיבה אגד עם התובע, יש לנכות סכום זה מתשלום הפיצוי לתובע. 7.8 לפיכך מסכום הפיצוי לתובע יש לנכות סכום נוסף של 40,650 ₪. 7.9 ב"כ הנתבעים ביקש לטעון כי יש לנכות מסכום הפיצוי לא רק את הסכום שהמזיק שילם בפשרה לאגד, אלא את כל סכום ההטבה שאגד שילמה כהטבה לתובע. שאלה זו הפכה להיות תאורטית, משנבלעת התביעה לפי החישוב שנקטתי. 8. לסיכום 8.1 נזקו של התובע הינו כדלקמן: הפסד השתכרות בעבר 212,988 ₪ כאב וסבל 21,000 ₪ סה"כ: 233,988 ₪ 8.2 מסכום זה יש לנכות תקבולי המל"ל בסך 214,974 וכן התשלום לאגד בסך של 40,650 ₪, סה"כ ניכויים - 255,624 ₪. 8.3 התביעה נבלעת ולכן נדחית. 8.4 התובע ישא בשכ"ט ב"כ הנתבעים בסך של 10,000 ₪ + מע"מ שישולם בתוך 30 יום מהיום. ברכיים