קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נפילה ברחוב על פלטת ברזל / נפילה ברחוב עקב התקלות בחפץ שהיה על הרצפה: הצדדים הסמיכוני לפסוק בתביעה זו בהתאם להוראת סעיף 79א' לחוק בתי המשפט. 1. התובעת, ילידת 5.8.1950 נפלה ביום 16.2.05 ברחוב החשמונאים בקרית מוצקין. הנפילה ארעה כאשר התובעת פסעה במדרכה לכיוון תחנת האוטובוס ורגלה נתקלה בפלטת ברזל (להלן: "הפלטה") המונחת על חור במדרכה ואשר לטענתה בולטת במעט מעל פני המדרכה (להלן: "התאונה"). 2. הפלטה הינה אחת מתוך ארבע פלטות המשמשות לכסות חורים במדרכה המיועדים להתקנת מעקות בזמן שמתקיימים אירועים באמפי-פארק קרית מוצקין (להלן: "האמפי-פארק") הנמצא בסמוך למקום. התובעת הציגה תמונות המתעדות את הפלטות ואשר מהן ניתן לראות כי הפלטות אכן בולטות מעט מעל פני המדרכה וכי קיים קושי, במבט מעל להבחין בכך. 3. כתוצאה מהתאונה סבלה התובעת מחבלה ביד ימין בה אובחן שבר באצבע 4, בפנייה לרבות בשן עליונה, וכן בברך הימנית. ידה הימנית גובסה למשך כמעט חודש (הציון בחלק מהתעודות כי היתה מגובסת 43 וחצי שבועות מקורו בטעות, כמובן!) ולאחר הסרת הגבס היא המשיכה לסבול מכאבים ביד ואף אובחנה מגבלה מינימלית בכיפוף 3 אצבעות. 4. בחודש 11/05, לאור תלונות על תחושת נימול ותחושה ירודה באצבעות בוצעה לתובעת בדיקת EMG אשר ממנה עלה כי היא סובלת מתסמונת התעלה הקרפאלית ביד ימין ובהמשך אף הומלץ לה על ניתוח, אולם היא בחרה שלא לבצעו. התובעת עברה פיזיוטרפיה וריפוי בעיסוק לשפר את מצב ידה. 5. התובעת נבדקה במרפאת שיניים חודש לאחר התאונה וביום 24.9.05 הוצאה לה תעודת רופא שיניים הכוללת אבחנה של חבלה בפנים עם תזוזת שיניים בלסת עליונה. התובעת קיבלה הצעת מחיר לעקירת חמש שיניים והכנת תותבת בסך של 6,245 ₪, אולם בשל חסרון כיס היא לא ביצעה את מלוא הטיפול אלא הסתפקה, לטענתה, בעקירת 4 שיניים והשמת מבנה זמני בעלות של 1,500 ₪ (סכום שלגביו לא הומצאה אסמכתא אשר לטענתה אבדה לה). 6. ועדה רפואית של המל"ל קבעה כי לא נותרה לתובעת נכות אורטופדית וקבע לה נכות בשיעור 0.25% בגין אובדן שן אחת. 7. מומחה ביהמ"ש, ד"ר מיכה רינות, שמונה לאחר שהצדדים הגישו חוות דעת נגדיות, קבע כי קיים ספק באשר לקיו השבר, וממילא לא נותרה לתובעת נכות צמיתה בתחום האורטופדי בגין התאונה ואין לקשור בין תסמונת התעלה הקרפאלית שהתגלתה אצלה לבין פגיעתה בתאונה. המומחה העריך את נכויותיה הזמניות כדלקמן: 100% למשך חודש אחרי התאונה 30% למשך 3 חודשים נוספים. 8. התובעת, מטפלת במקצועה, השתכרה קודם לתאונה שכר ממוצע של כ-1,850 ₪, כאשר חל שינוי מחודש לחודש בהתאם לשעות העבודה בפועל. סכום זה כשהוא מוצמד להיום עומד על הסך של 2,200 ₪. יצויין כי מהתלושים שצרפה התובעת עולה כי גם בחודשים שלאחר התאונה היא עבדה ושכרה אף עלה על השכר הממוצע לתקופה הקודמת לתאונה. טענות הצדדים 9. התובעת טוענת כי הנתבעת 1 (להלן: "העיריה") (אשר אחריותה מבוטחת על ידי נתבעת מס' 2), אחראית לארוע התאונה בשל אחריותה לתחזוקת המדרכה בה אירעה התאונה אחריות שאינה פוחתת בשל מעורבות נתבעת 3 וכן בשל העובדה כי היא זו שאישרה לנתבעת 3 להפעיל את האמפי-פארק. נתבעת 3 (להלן: "המתנ"ס") (המבוטחת על ידי נתבעת מס' 4) אחראית לארוע התאונה בהיותה מי שמפעילה ו/או מחזיקה ו/או אחראית לתחזוקת כל השטחים הקשורים לאמפי-פארק, לרבות הכניסה והיציאה אליו דרך המדרכה בה ארעה התאונה, והיא זו שהתקינה במקום את הפלטות. 10. הנתבעות טוענות כי יש לדחות את התביעה בשל חוסר עקביות בגרסאות התובעת, כאשר פעם נרשם מפיה כי "מעדה בבור" בכביש, פעם אחרת נרשם כי "נפלה על הכביש" ופעם נוספת כי נפלה בתחנת אוטובוס. כמו כן הנתבעת טוענות לחוסר מהימנות של התובעת כפי שעולה גם מבדיקתה על ידי מומחה ביהמ"ש. מעבר לכך טוענות הנתבעות כי התובעת לא הוכיחה קיומו של מפגע וכי הפרש מינימלי של כ-1 ס"מ בין הפלטה לפני המדרכה אינו מהווה מפגע. כמו כן מפנות הנתבעות לפסיקה הקובעת כי מדרכה אינה משטח סטרילי וכי חובה על ההולך בדרך להסתכל ולהזהר. הנתבעות מוסיפות כי לאור עברה הרפואי של התובעת הסובלת מילדותה מקיצור וחולשה ברגל וקושי בהליכה, והיא אף נפלה מספר פעמים קודם ולאחר התאונה, יתכן כי סיבת נפילתה לא היתה היתקלותה בפלטה כלל וכלל. לחלופין, טוענות הנתבעות שיש לייחס לתובעת אשם תורם משמעותי ואף בשיעור של 100%, בין היתר לאור העובדה כי מקום נפילתה סמוך למקום מגוריה ולפיכך חזקה שהיא מכירה את המקום ועברה בו מספר רב של פעמים קודם לכן, ובוודאי הבחינה בפלטות. 11. ביחסים שבין הנתבעות לבין עצמן, ככל שבית המשפט יטיל אחריות כלפי התובעת, טוענות הנתבעות 1 ו-2 כי יש להטילה על הנתבעים 3 ו-4 שכן נתבעת 3 היא שהקימה את המחסומים ובשליטתה מצוי השטח בו נטען כי התובעת נפלה. מנגד, טוענות הנתבעות 3 ו-4 כי המדרכה, אשר נסללה על ידי העיריה בעת הקמת האמפי-פארק, נותרה באחריות העיריה גם לאחר שניהול האמפי-פארק הועבר לניהול המתנ"ס. לטענת המתנ"ס השטח שבאחריותה מגודר בגדר גבוהה, ושטח המדרכה בו מדובר נמצא מחוץ לגדר ולפיכך באחריות העיריה. 12. התובעת העמידה נזקיה על הסך של 61,343 ₪ (לאחר ניכוי דמי פגיעה בסך של 1,320 ₪) וזאת בגין: הפסדי שכר בעבר (2,918 ₪) הפסדי שכר בעתיד (15,000 ₪) הוצאות לעבר ועתיד (כולל השיניים) (9,745 ₪) וכאב וסבל (35,000 ₪). הנתבעות טוענות כי נזקי התובעת מסתכמים לסך של 6,630 ₪ לפי הפירוט הבא: הפסד שכר לחודש, עזרת צד ג' לחודש (1,000 ₪) וכאב וסבל (5,000 ₪). אין מקום לפיצוי בגין הוצאות רפואיות המכוסות על ידי המל"ל, והצעת המחיר ביחס לשיניים איננה קשורה לפגיעה בתאונה אלא למחלת חניכיים וספיגת עצם שאינם נובעים מהתאונה כפי שנרשם בתיק קופ"ח ביום 5.4.05. לאחר עיון במלוא המסמכים שהציגו הצדדים ובחינת טיעוניהם, לרבות הפסיקה הרבה אליה מצאו לנכון להפנות, אני פוסקת לתובעת פיצוי בסך של 8,500 ₪ (מעבר לתגמולי המל"ל) בצירוף שכ"ט עו"ד בסך 1,480 ₪ (כולל מע"מ) והחזר האגרה ששולמה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד תשלומה ועד היום. הנתבעות 1 ו-2 יישאו ב-60% מהפיצוי ואילו נתבעות 3 ו-4 יישאו ב-40% ממנו, חיובי הצדדים נפרדים. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל. לאור ההסדר הדיוני הצדדים פטורים מתשלום יתרת האגרה.תאונות נפילהנפילה ברחוב / שטח ציבורירצפהנפילה