קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סמכות בית המשפט לדון בענייני ירושה של מוסלמים: .1המתנגדים הטוענים, כי לפחות אחד מהם מיורשיו של המנוח, חולקים על סמכות בימ"ש זה - ביהמ"ש המחוזי לדון בבקשה; ליתן צו ירושה באשר לעזבונו של המנוח, שנפטר בשנת .1910המתנגדים טוענים, כי הסמכות לדון במתן צו ירושה, כאשר כל הצדדים לדיון מוסלמים, היא בידי ביה"ד השרעי, שהיתה לו סמכות יחודית לשפוט בענייני המעמד האישי של מוסלמים וביניהם גם בעניני ירושה עד שנכנס לתוקף חוק הירושה בשנת .1965(בשאר ענייני המעמד האישי יש לביה"ד השרעי סמכות שיפוט יחודית עד היום הזה). לפיכך, ומאחר ומדובר במנוח שנפטר ב- 1910(לפני חוק הירושה), יש להחיל על ירושת המנוח את הדין הקודם הכולל, לפי טענת המתנגדים, גם את הפורום שבו יתנהל הדיון, כלומר את ביה"ד השרעי, אשר לו הסמכות היחודית לפי הדין הקודם לדון בענין ירושתו של המנוח, ולא לבי"מ זה שהיה אז, בעת מותו של המנוח, נעדר סמכות כזו, (ובעצם גם לא היה קיים. בשנת 1910חל בארץ החוק העותומני והשליט בארץ היתה האימפריה העותומנית ולא היה אז כלל בימ"ש מחוזי). .2הטענה איננה מקובלת עלי. סעיף 57שבחוק הירושה [1] הדן בדין שיחול על עזבון, קובע: "מי שמת לפני תחולתו של חוק זה (חוק הירושה) יחול על ירושתו הדין שעמד ערב תחילתו של חוק זה". זוהי הוראה כללית, ולהפיס דעתם של המתנגדים, מוכן אני להסכים, שאולי היא כוללת גם את הדין הפרוצדורלי, כלומר שכשדנים לפי הדין הקודם לחוק הירושה יש להשתמש לא רק בדין המהותי הקודם אלא גם בפרוצדורה שחלה לפי הדין הקודם. ברם, באשר לשאלה מיהו ביהמ"ש המוסמך לדון בעזבון שאני! שכן כאן קבע המחוקק הוראה מיוחדת, לפיה ביהמ"ש המוסמך, הוא ביהמ"ש המחוזי, המוסמך לפסוק בכל ענין של ירושה שהובא אליו לאחר שהוחל חוק הירושה (ס' 151לחוק הירושה [1]), ושרק בנסיבות מיוחדות - בהסכמת כל הצדדים הנוגעים בדבר - ישנה סמכות שיפוט מקבילה גם לבי"ד דתי (כלומר גם לביה"ד השרעי). (ס' 155לחוק הירושה [1]). אין בסעיף 151לחוק הירושה כל הבחנה בין סמכותו של ביהמ"ש המחוזי לדון בעזבון של מי שנפטר אחרי חוק הירושה לבין מי שנפטר לפני חוק הירושה. יתרה מכך: לכאורה הסמכות היחודית של ביה"ד השרעי על-פי סעיף 52לדה"מ במועצתו [2], קמה לפי דתם המוסלמית של הנדונים לפניו ולאו דוקא לפי דתו של המנוח-המוריש. וכך הם פני הדברים גם על פי סעיף 23לפקודת הירושה [3]. לכן לכאורה מה שקובע באשר לסמכות ביהמ"ש או ביה"ד השרעי זה לא מועד מותו של המוריש, אלא המועד שעל-פיו הוגשה הבקשה למתן צו ירושה. בנדוננו ברור שהבקשה לצו ירושה הוגשה לאחר שהוחל חוק הירושה. לפיכך ולאור כל האמור לעיל אני דוחה את ההתנגדות ומאחר ואין לפני כל טענה אחרת נגד הבקשה לצו ירושה בתיק 2292/88 מלבד טענת חוסר הסמכות האמורה תנפיק כב' השופטת הרשמת צו ירושה כדין וכמבוקש. ואילו המתנגדים ישאו בהוצאות המבקש ושכ"ט עו"ד שלו בסך של 500, 1ש"ח בצרוף מע"מ כדין. על צו הירושה יש להחיל את פקודת הירושה המנדטורית ואת הדין השרעי. ירושהבית הדין השרעי (מוסלמי)