קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עבודות מתכת בגדר ההפרדה: הנתבעת, חברת נוריס לפיתוח והובלות בע"מ, היתה הקבלן הראשי שזכה במרכז של משרד הביטחון לביצוע עבודות פיתוח שונות בקו התפר שסביב לרצועת עזה, ובכלל זאת הקמה של חלק מגדר ההפרדה. התובעת, חברת אהרון אדיר בטון ומתכת בע"מ, התבקשה לבצע עבודות מתכת בחלק מגדר ההפרדה, עבור חברה ששמה רומי בר השקעות בע"מ (להלן - רומי בר), אשר היתה קבלן המשנה של הנתבעת.   במהלך ביצוע העבודה, בחודש פברואר 2006, נקלעה חברת רומי בר לקשיים כלכליים. לטענת התובעת, היא ביצעה במלואן את העבודות של אספקת עמודים מגלוונים לבניית גדר הפרדה בתוחמת הצפונית של עזה, במהלך החודשים 7-11/05, אך טרם שולמה תמורתן לתובעת. התובעת טוענת כי בטרם ידיעתה על מצבה הקשה של רומי בר, היא התקשרה בהסכם נוסף עם רומי בר, לביצוע עבודת נוספות במסגרת הפרויקטים להם התחייבה הנתבעת כלפי משרד הביטחון, באתר נחל רבה. לטענת התובעת, כאשר התברר מצבה של רומי בר, היא חדלה לבצע את העבודות בפרויקט הנוסף. הנתבעת פנתה אל התובעת וביקשה כי התובעת תמשיך את ביצוע העבודות בפרויקט הנוסף, בתמורה לתשלום שכרה במזומן ומראש בגין עבודות אלו, כפי שאכן שולם לתובעת בפועל בגין העבודות שביצעה בפרויקט הנוסף. התובעת טוענת, כי עקב הפסקת העבודות בפרויקט הנוסף ורצונה של הנתבעת כי התובעת תשלים את ביצוע העבודות, התחייבה כלפיה הנתבעת, כי מלבד התשלום עבור העבודות שתבוצענה בפרויקט הנוסף (כפי שאכן שולם לה), הנתבעת תיקח על עצמה את כל ההתחייבויות של רומי בר כלפי התובעת, אשר טרם שולמו ע"י משרד הביטחון, וזאת בגין עבודות נוספות אשר בוצעו על ידי התובעת לגילוון ופוסטיביזציה של העמודים שסופקו לפרויקט בניית גדר ההפרדה בתוחמת הצפונית של עזה. בהתאם לכך, התובעת העבירה לנתבעת את החשבוניות בגין העבודות שעבורן לא קיבלה תשלום מחברת רומי בר, היינו עבור עבודות גילוון ופוסטיביזציה, והנתבעת אף שילמה לה את סכום המע"מ בגין חשבוניות אלה בשיק דחוי.   התובעת אף טוענת כי בפגישה שנערכה לאחר מכן, בנוכחות המהנדס מטעם משרד הביטחון, ובנוכחות נציגי שני הצדדים - אושרו כל העבודות הללו, ולמעשה משרד הביטחון אישר את החשבוניות שהוגשו על ידי התובעת, בצירוף רווח קבלני בשיעור 17% עבור הנתבעת.   ואולם, אף על פי כן, כעבור מספר ימים, בוטל השיק, מסיבה שאינה ברורה. כאשר פנתה התובעת לנתבעת כדי לברר את העניין, קיבלה מכתב לפיו הנתבעת אינה אחראית לתשלום בגין עבודות אלה.   לטענת הנתבעת, היא מעולם לא התחייבה לשלם לתובעת עבור עבודות שהיו אמורות להתבצע על ידי התובעת עבור חברת רומי בר. עוד טוענת הנתבעת כי חברת רומי בר קיבלה מן הנתבעת תשלומים רבים ביתר, אותם צריכה היתה להעביר לתובעת. הנתבעת טוענת כי גם אם התובעת לא קיבלה את הכספים הללו מחברת רומי בר, אין זה מעניינה.   הנתבעת מדגישה כי את הכספים שכן היתה צריכה להעביר לתובעת, בגין הפרויקט הנוסף, העבירה במלואם.   הנתבעת מסבירה כי התשלום שביצעה לידי התובעת בגין המע"מ - נעשה בטעות. לטענתה, רק לאחר ביצוע התשלום התחוור לה כי מדובר בתשלום עבור עבודה שנעשתה בחודש נובמבר 2005 ועבורה היתה צריכה לשלם חברת רומי בר, ולא הנתבעת. מטעם זה, ביטלה את השיק, החזירה לתובעת את החשבונית והורתה למהנדס מטעמה לא לפנות למשרד הביטחון בבקשה לאישור התשלום.   עוד טענה הנתבעת בכתב הגנתה, כי לא קיבלה ממשרד הביטחון תשלום עבור העבודות הללו. במקביל להגשת התובענה, הוגשה גם בקשה להטלת עיקול זמני. במסגרת הדיון שנערך בבקשה האמורה, העידו מטעם התובעת מר אברהם כהן, אשר שימש בתחילה כעובד של רומי בר ובהמשך של הנתבעת ומר אהרון אדיר, מנהל התובעת. מטעם הנתבעת העיד מי שהיה מנהלה בתקופה הרלבנטית, מר יוסף פולק. במסגרת הראיות שהובאו בהליך העיקרי, לא הוגש מטעמה של התובעת תצהיר עדות ראשית של מר כהן, שכן לדברי ב"כ התובעת, עד זה שוהה בחו"ל. לפיכך, התובעת התבססה בעיקר על עדותו של מנהל התובעת, מר אהרון אדיר. בנוסף, התובעת זימנה למתן עדות את מר בן ציון בונקר, אשר שימש כמנהל פיקוח במשרד הביטחון על הפרויקט שבוצע על ידי הנתבעת. מטעמה של הנתבעת העיד מי שהיה מנהלה בתקופה הרלבנטית, מר יוסף פולק. כמו כן, מטעמה של הנתבע העיד מר יעקב אברוצקי, אשר שימש כמהנדס בנתבעת. הנתבעת הגישה תעודות עובד ציבור של המהנדס צבי פלמן, מנהל מחוז בינוי נגב במשרד הביטחון. בתעודת עובד ציבור מיום 28.8.08 פורטו הסכומים שאושרו על ידי משרד הביטחון בחודש אוגוסט 2007 כתוספת עבור גילוון עמודי גדר. בתעודת עובד ציבור מיום 9.11.08 פורטו הסכומים שאושרו על ידי משרד הביטחון בחודש אוגוסט 2007 כתוספת עבור פוסטיביזציה. התובעת זימנה את המהנדס מר צבי פלמן לעדות, אולם בהמשך הודיע ב"כ התובעת כי מוותר על העדתו, והתיק נקבע להגשת סיכומי הצדדים. יצוין, כי סיכומי הנתבעת הוגשו באיחור ניכר, אשר נבע ככל הנראה גם מהחלפת הייצוג וכן מתקלה בהגשת הסיכומים מטעמה. לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות שהוגשו, הגעתי לכלל מסקנה, לפיה יש לקבל את התביעה, אולם באופן חלקי בלבד. מהראיות עולה, כי לאחר נטישת רומי בר, פעלו חלק מהמעורבים, ובכלל זאת מנהל התובעת ונציג הנתבעת דאז, מר כהן, בניסיון להגדיל את התשלומים שניתן לקבל ממשרד הביטחון עבור הפרויקט שכבר בוצע. במסגרת זו, עלה הרעיון לדרוש ממשרד הביטחון תוספת עבור גילוון ופוסטיביזציה. לפיכך, מר כהן ומנהל התובעת הגישו למנהל הנתבעת, מר פולק, את החשבונות הנוספים בגין גילוון ופוסטיביזציה, שהם החשבונות נושא התביעה. אני מקבל את עדותו של מר פולק, ביחס לאי הבנתו בדבר החשבונות הנוספים ומשמעותם. התרשמתי, כי מר פולק אכן לא היה מודע עד תום לכך שמדובר בחשבונות הנוגעים לעבודות שבוצעו על ידי התובעת בתקופת העסקתה על ידי רומי בר. אי לכך, כאשר הובהר לו כי מדובר בעבודות שבוצעו קודם לכן, וסבר כי אין מדובר בעבודות נוספות, אלא בעבודות שנכללו בחוזה המקורי הורה על ביטול השיק שניתן בגין המע"מ ובמקביל שלח מכתב למשרד הביטחון אשר בו ביקש לבדוק מחדש את החשבונות. נראה, כי מר פולק חשש, כי דרישת התשלום בגין החשבונות של התובעת, שהועברו למשרד הביטחון על ידי הנתבעת, עלולה לסבך את הנתבעת לנוכח טענה אפשרית, כי מדובר בכפל תשלום וכן כי מדובר בסכומים מופקעים. כל זאת, גם לנוכח עמדתו של המהנדס בנתבעת, מר אבורצקי, אשר טען בפניו, כי הסכומים המפורטים בחשבוניות הינם מופרכים וחסרי כל יסוד במציאות. אינני מקבל את טענת התובעת, לפיה משרד הביטחון כבר אישר בפועל את מלוא החשבוניות של התובעת, אשר הוצגו למשרד הביטחון בתחילה על ידי הנתבעת. מעדותו של מר בן ציון בונקר וכן כעולה באופן מפורש וברור מתעודות עובד הציבור של המהנדס מר צבי פלמן, הסכומים שאושרו לתובעת, במסגרת החשבון הסופי, היו נמוכים יותר. הגורם בעל הסמכות לאשר את החשבונות היה מנהל מחוז הבינוי במשרד הביטחון, מר צבי פלמן, אולם עד זה לא העיד, וכל שהוגש הוא תעודת עובד ציבור שלו, המתייחסת לאישור שניתן בפועל. לפיכך, יש לראות במפורט בתעודות עובד הציבור שניתנו על ידי העד, כמסמך הממצה את עדותו של עד זה ביחס לאישור הסכומים. העד שהוזמן על ידי התובעת, מר בן ציון בונקר, לא יכול היה לבסס בעדותו את הסכומים שנדרשו על ידי התובעת בחשבונות שהוגשו וציין, כי גורם אחר, ולא הוא, היה ממונה על בדיקה ואישור הסכומים. בכל מקרה, גם עד זה אישר, כי הסכומים ששולמו היו על פי חשבון סופי ולא על פי מקדמות שאושרו במהלך העבודות. עם זאת, בין אם הגילוון והפוסטיביזציה נכללו במסגרת העבודות המקוריות שעבורן נשכרה התובעת על ידי רומי בר ובין אם לאו, אני סבור כי הנתבעת אינה זכאית לקבל ממשרד הביטחון סכומים נוספים עבור גילוון ופוסטיביזציה, ולהותיר סכומים אלו במלואם אצלה. ככל שמדובר בתוספת של תשלום עבור עבודות אלו, כעבודות נוספות, הרי שבגין כל תשלום ששולם לנתבעת בפועל על ידי משרד הביטחון, זכאית התובעת לקבל את חלקה (העומד על הסך ששולם, בניכוי 17% רווח קבלני לנתבעת). יש לזכור, כי מלכתחילה, המהלך של דרישת תוספת תשלום ממשרד הביטחון, על יסוד טענה לביצוע עבודות גילוון ופוסטיביזציה, כעבודות נוספות, נעשה בתיאום ובשיתוף עם התובעת, ועל כן אין לקבל מצב דברים שבו הנתבעת מקבלת לידיה את כל התוספת בגין עבודות אלו, ואילו התובעת, שהיתה זו שביצעה העבודות בפועל (כקבלן משנה של רומי בר), לא תקבל את חלקה בתוספת התשלום, שהועברה בפועל. בסופו של דבר, הנתבעת אומנם דרשה וקיבלה ממשרד הביטחון סכומים נוספים, כמפורט בתעודות עובד הציבור של המהנדס מר צבי פלמן, הן עבור גילוון והן עבור פוסטיביזציה. אני מקבל עדותם של מר פולק ומר אברוצקי, לפיה החשבון שהוגש בסופו של דבר לאישור משרד הביטחון היה מבוסס על תחשיב שהם האמינו בתום לב, כתחשיב נכון וריאלי עבור העבודות הנוספות של גילוון ופוסטיביזציה, שהנתבעת דרשה לקבל תמורה נוספת בגינם ממשרד הביטחון. הנתבעת לא היתה חייבת לבסס את דרישת התשלום בגין תוספת עבור גילוון ופוסטיביזציה, דווקא על החשבונות שהוגשו לה על ידי התובעת (בשיתוף עם מר כהן), כאשר לפי עמדת המהנדס של הנתבעת, מר אברוצקי, חשבונות אלו היו מנופחים ובלתי מציאותיים (גם אם נוצר הרושם, מהמפגש עם נציגי משרד הביטחון, כי חשבונות אלו עתידים להיות מאושרים על ידי משרד הביטחון). התובעת זכאית לקבל מהנתבעת את הסכומים שאושרו ושולמו בפועל על ידי משרד הביטחון כתוספת לתשלום בגין גילוון ופוסטיביזציה, בניכוי 17% רווח קבלני (אשר מחושב מתוך הסך המועבר לקבלן המשנה, התובעת). סיכום כל הסכומים שהועברו לנתבעת על ידי משרד הביטחון, כתוספת עבור גילוון וכן עבור פוסטיביזציה, עומד על סך של 106,802 ₪. התובעת זכאית לקבל, מתוך הסך האמור, סך של 91,284 ₪. הנתבעת תשלם לתובעת את הסך של 91,284 ₪, בתוספת מע"מ, ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין, החל ממועד הגשת התביעה, יום 12.3.07 ועד למועד התשלום בפועל. כמו כן, הנתבעת תישא בתשלום מחצית מסך האגרה ששולמה על ידי התובעת וכן ביתר הוצאות התובעת בגין הליך זה. בנוסף, הנתבעת תשלם לתובעת סך של 11,600 ₪, בגין שכ"ט עו"ד של התובעת. הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום. מתכת