ערעור על החלטה לא להפעיל את תקנה 15

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על החלטה לא להפעיל את תקנה 15: בפני ערעור על החלטת וועדה רפואית לעררים מיום 14/1/04. הערעור מתייחס לקביעת הוועדה לעררים כי אין מקום להפעיל את תקנה 15. טיעוני המערערת הוועדה הרפואית לעררים לא נתנה הסבר מפורט וראוי לקביעתה בדבר מסוגלותה של המערערת לשוב לעבודתה. התובעת עבדה 22 שנים כקונדיטורית, עבודה אשר דורשת הפעלה אינטנסיבית של שתי הידיים במשך שעות ארוכות. נכותה של התובעת היא בשתי ידיה, נכות אשר מונעת ו/או מגבילה את התובעת בביצוע הפעולות הנדרשות בעבודת הקונדוקטור. הועדה הרפואית התעלמה מהתלונות ומהמגבלות הנובעות מהנכות שנקבעה. טיעוני המשיב המשיב מתנגד להחזיר את התיק לוועדה. אין טעות משפטית בהחלטת הוועדה ומדובר בהחלטה המסורה לוועדה. הוועדה התייחסה לתקנה 15 וציינה שהמערערת מסוגלת לחזור לעבודה. סעיפי הנכות שהוענקו למערערת מדברים על שיתוק חלקי בצורה קלה, מימצאים אלה מחזקים את עמדת הוועדה שמדובר בפגיעה קלה שלא מפריעה למערערת להמשיך בעבודתה. הכרעה החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בשאלה משפטית בלבד בפני בית הדין האזורי לעבודה, וזאת בהתאם להוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 . הערעור הוא בשאלת חוק בלבד. אם נראה על פני הדין וחשבון שהוועדה התייחסה לפגימות שונות שפקדו את המערער והעריכה לפי שיקול דעתה הרפואי את מידת הנזק (באחוזי נכות ) שנגרמה על ידי כל אחת מהפגימות הנ"ל, ולא נראית אי התאמה בולטת או סתירה גלויה בין הממצאים הרפואיים - עובדתיים שנמצאו והמבחנים שהופעלו - אזי אין מקום לטענה, כי ישנה שאלה של חוק המצדיקה התערבות בית הדין: ראה : דב"ע ל"ג 40- 0 יוסף דוזלר נ. המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ד' 407. בית הדין, במסגרת סמכותו לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן האם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה: "הביקורת השיפוטית , אם כן, מוגבלת לשאלות משפטיות בלבד, דוגמת טעות שבחוק, פגם משפטי, חריגה מסמכות, הפעלת שיקולים זרים או התעלמות מהוראה מחייבת. כלומר, בית הדין נעדר סמכות לדון ולהכריע בהיבט הרפואי של קביעת הנכות. לעניין זה יפים דבריו של הד"ר קוקובי בספרו, כדלקמן: 'אין ערעור בשאלה שבעובדה או בשאלה הנוגעת בענייני רפואה. מחיצה הרמטית הוצבה איפוא בין שדה הרפואה לשדה המשפט: יעסקו הרופא והמשפטן איש איש בתחומו , ובל יבוא האחד במלכות רעהו'". (עב"ל 10014/98 יצחק הוד נ. המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213, ראה גם י. אליאסוף, "וועדות רפואיות וועדות עררים במסגרת הביטוח הלאומי", שנתון משפט העבודה ו' (תשנ"ה),81). בחנתי בעיון את טענות הצדדים על המסמכים הרפואיים המצורפים ואת דו"ח הוועדה הרפואית לעררים. מתוך דוח הוועדה ניתן ללמוד כי הוועדה הרפואית לעררים עיינה בצילומי רנטגן, בתוצאות EMG ובדקה את המערערת בדיקה קלינית. בסעיף 24 לפרוטוקול הוועדה הרפואית לעררים, קובעת הוועדה, ביחס להפעלת תקנה 15, שהמערערת מסוגלת לחזור לעבודתה. על קביעה זו הוגש הערעור. הוראת תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז - 1956: "15. סטיות (א) הועדה רשאית לקבוע דרגת נכות יציבה גדולה עד מחצית מזו שנקבעה לצד המבחנים או מזו שנקבעה מכוח תקנה 14 או 31(ב) בשים לב למקצועו, ולגילו של הנפגע, ובלבד שדרגת הנכות היציבה כתוצאה משינוי זה לא תעלה על 19% אם דרגת הנכות פחותה מ-20%, ובכל מקרה אחר לא תעלה על 100%. (ב) הועדה תתחשב במקצועו של הנפגע כאשר לדעתה הוא אינו מסוגל לחזור לעבודתו או לעיסוקו והנכות הביאה לירידה ניכרת ולא לזמן מוגבל בהכנסותיו." תקנה זו "באה לאזן את יסוד ה"קביעה האובייקטיבית" של דרגת נכות עפ"י השיטה הפונקציונלית כשלכל פגיעה אחוז הנכות בצידה, בהתחשב בנתונים האישיים של הנפגע. אותה התחשבות בנתונים האישיים של הנפגע נבחנת בהתאם לתקנה 15(א), עפ"י שלוש אמות מידה של מקצוע, גיל ומין." (דב"ע 98/ 25-01 המוסד לביטוח לאומי נ' אילנה לאור לא פורסם). בבחינת הוועדה באם יש מקום להפעיל את התקנה, על הוועדה לתת את דעתה למבחנים שבתקנה זו. הוועדה חייבת לתת דעתה, לאותם הפרטים ופרטי המשנה המצויינים בתקנה 15 ולהביאם בחשבון עת קובעת הועדה את דרגת הנכות. (ראה דב"ע לא/ 25-0 דניאל כהן נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע כ 326). עוד נאמר מפורשות בפסיקה כי במידה והועדה לא מפעילה את התקנה עליה לנמק זאת. בדב"ע לה/ 242-01 זכי רחמני נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע ז 239, נמנעה הוועדה מלהפעיל את התקנה מבלי לתת כל סיבה לכך, בפסק הדין נקבע כי "העניין שוב מוחזר לוועדה רפואית לעררים על מנת שתשקול מחדש הפעלת תקנה 15 לתקנות הנכות... אם הוועדה לא תפעיל סמכויותיה לפי תקנה 15 במלואן, תנמק הוועדה הנמקה מפורטת את עמדתה". קביעת הוועדה הרפואית לעררים בענייננו ניתנה בלא הנמקה, חסרה התייחסות לכל אותם נתונים אשר עליה להביאם בחשבון . לאור האמור לעיל, הערעור מתקבל כך שהעניין יוחזר לוועדה הרפואית לעררים על מנת שתשקול מחדש הפעלת תקנה 15, ותנמק החלטתה. אין צו להוצאות. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין .תקנה 15 (ביטוח לאומי)ערעור