פגיעת צליפת שוט - שבר בעצם הבריח

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פגיעת צליפת שוט - שבר בעצם הבריח: א. כללי: התובע, יליד 20.10.52, נפגע ביום 17.7.97 בתאונת דרכים כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. עובר לפגיעתו כמו גם היום שימש התובע כרופא מרדים בבית חולים "השרון" בפתח תקוה. המחלוקת בין הצדדים מצומצמת לשאלת נזקיו של התובע בגין פגיעתו. ב. הנכות הרפואית: 4. בהיות התאונה תאונת עבודה, מיצה התובע ראשית את זכויותיו במוסד לביטוח לאומי, שם הוגדר התובע כמי שנפגע מחבלה צווארית מסוג צליפת שוט ומחבלה בכתף שמאל עם שבר של עצם הבריח, שלא התחבר כיאות. 5. הועדה הרפואית קבעה כי החל מיום 1.10.98 קיימת לתובע נכות צמיתה בשיעור 10% בגין הפגיעה בכתפו, וזאת לאור תקנה 39(2) לתקנות המוסד לביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956. 6. קביעה זו נותרה על כנה אף לאחר הגשת ערר לועדה הרפואית לעררים (נספח ג' לתצהיר התובע). 7. לאור הקבוע בסעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה1975- קביעה זו של המל"ל היא בבחינת קביעה דרגת נכות לפי חוק אחר, ומחייבת בית משפט זה בבואו לדון בתביעה זו. 8. תעודות אי כושר, שצירף התובע לתצהירו, מלמדות כי היה באי כושר מלא עד ליום 24.10.97. לאחר מכן היה באי כושר חלקי (ארבע שעות עבודה יומיות) עד ליום 31.1.98 (נספח ד' לתצהירו. כן ראה נ2/). ג. שיעור הפיצויים: 9. הפסד כושר השתכרות: התובע עובד כרופא מרדים, ואין חולק כי שב לעבודתו. בחקירתו ציין התובע כי עבודתו כרוכה בהפעלת הידיים, ועל אף שאינה כרוכה בהפעלת כוח פיזי, הרי שעדיין ישנן פעולות, דוגמת אינטובציה, הנעשות ביד שמאל (עמ' 2 לפרוטוקול מיום 11.5.00). 10. באשר לעבר, תלושי השכר (נ1/) של התובע בחודשים יולי 97 - פברואר 98 מלמדים כי שכרו של התובע לא נפגע בגין היעדרותו המלאה או החלקית מעבודתו, וזאת בהשוואה לשכרו הממוצע ששה חודשים עובר לתאונה. לאור זאת לא הוכח הנזק, המקים תובע זכות לפיצוי לעבר. 11. באשר לעתיד, כאמור תלושי השכר מהתקופה שלאחר התאונה ועד היום מלמדים כי לא חלה הרעה בשכרו של התובע. יחד עם זאת, מששוכנעתי באמיתות תלונותיו של התובע, אשר נתמכות גם בממצאי הבדיקות הרפואיות שנערכו לו בועדה הרפואית של המל"ל, אני סבור כי התובע זכאי לפיצוי בגין ביצוע עבודתו תוך כאבים בגין שבר שלא התאחה, והסיכוי שבעתיד לא יוכל למלא את תפקידו כיאות, וייפלט לשוק העבודה. בהקשר זה אין להתעלם גם מגילו של התובע כיום. לאור זאת אני פוסק לו סכום גלובלי של 110,000 ש"ח. 12. כאב וסבל: לאור נכותו הרפואית זכאי התובע לפיצוי בסך של 13,000 ₪ (במעוגל). 13. סיעוד ועזרת הזולת: התובע טוען כי נעזר באשתו במהלך החודשים, בהם היה תיפקודו מוגבל. מחד, אין להתעלם מהיותו של הנזק נזק מיוחד, הטעון הוכחה מיוחדת, והתובע לא זימן לעדות את אשתו. מאידך, אין להתעלם ממגמת הפסיקה להכיר בזכאותו של ניזוק לפיצוי בגין עזרה, שהוגשה לו על ידי קרוביו, הגם שלא שולמה תמורתה. 14. לאור זאת, אני פוסק לתובע סכום גלובלי של 15,000 ש"ח. ד. פנייה למוסד לביטוח לאומי: 15. בהחלטתי מיום 7.11.00 הוריתי לתובע להודיע האם מסר למל"ל על קיומה של תביעה נגד חברת הביטוח, כאמור בסעיף 330 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה1995-. לו עשה כן, היתה נשמרת זכאותו לקבל 25% מהסכום, שנפסק לו טרם נוכו תקבולי המל"ל. 16. אין במסמכים שצורפו לתגובתו של התובע מיום 9.11.00 כדי להעיד על מודעותו של המל"ל לקיומה של תביעה נגד הצד השלישי, היא חברת הביטוח. 17. לשון החוק בעניין זה הינה חד משמעית ומחייבת משלוח הודעה בדואר רשום. התובע לא הציג הודעה כאמור. 18. יתרה מכך, בטרם אחתום החלטתי לעניין זה הוריתי על הגשת מסמכי המוסד לביטוח לאומי. 19. מסמכי המוסד לביטוח לאומי הוגשו בתעודת עובד ציבור מיום 1/3/01. 20. לא עולה ממסמכים אלה כי המוסד לביטוח לאומי ידע על הגשת תביעה זו שלפני. 21. ברור הוא, כי כדי שהתובע "יזכה" לאותם 25% עליו להמציא ראיה בכתב, כי הודיע למוסד לביטוח לאומי על קיומה של התביעה (ראה ע"א 49/77 טננבוים נגד גיטר ואח' פד"י ל"ב(3) 185). 22. כאמור, התובע לא עשה כן. 23. ב"כ התובע המציא מכתב המוסד לביטוח לאומי אליו ובו פירוט התשלומים שקיבל התובע. אין בכך כדי ללמד על כך שהתובע הודיע למוסד לביטוח לאומי על קיומה של התביעה. 24. כמו כן לא ברור לי מדוע לא צירף ב"כ התובע את פנייתו הוא למוסד לביטוח לאומי, ממנה אולי ניתן היה ללמוד כי התובע הודיע למוסד לביטוח לאומי על קיומה של התביעה. 25. לפיכך, הנתבע אינו זכאי לקבל את אותו פיצוי של 25% כאמור בחוק הביטוח הלאומי מאחר ולא הודיע על קיומה של התביעה למוסד לביטוח לאומי. ה. סיכומו של דבר: 26. בגין פגיעתו של התובע בתאונה, תפצה אותו הנתבעת כדלקמן: ש"ח 110,000 הפסד כושר השתכרות: ש"ח 13,000 כאב וסבל: ש"ח 15,000 סיעוד ועזרת הזולת: ש"ח 138,000 סה"כ: 27. מסכום זה ינוכו תקבולי המל"ל (נ/3), שערכם המשוערך להיום הינו בסך של 120,000 ש"ח. יצויין כי לא נוכו דמי הפגיעה ששולמו לתובע, היות שלא פוצה בפריט הנזק של הפסד השתכרות בעבר. 28. היות שהתובע לא יידע את המוסד לביטוח לאומי על קיומה של תביעה זו, זכאי התובע לסכום של 18,000 ש"ח, וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 13% מסכום זה בצירוף מע"מ, והוצאות המשפט. 29. כל הסכומים דלעיל ישאו ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.עצם הבריחתאונת דרכיםצליפת שוט (תאונת דרכים)שבר