פיצוי על אובדן סרט וידאו של אירוע בריתה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיצוי על אובדן סרט וידאו של אירוע בריתה: 1. בין התובע ואשתו (להלן: "התובעים"), לבין ספארק אירועים בע"מ (להלן: "החברה"), נעשה "הסכם הזמנת אירוע" (ר' הנספח לכתב התביעה). במסגרת ההסכם הזמינו התובעים אירוע בריתה לבתם אשר התקיים ביום 27.12.10. כאמור בהסכם, ההסכם כלל שירותי צילום. את שירותי הצילום ביצע הנתבע כקבלן משנה של החברה. 2. התובע טען בדיון כי שירותי הצילום כללו סרט וידיאו ותמונות סטילס. לדבריו, שילם לחברה בגין שירותי הצילום 2,850₪ ובנוסף שילם ישירות לנתבע 300₪ בגין מגנטים ו- 150₪ עבור תשר. 3. הנתבע שכח את הקלטות בהן צולם האירוע באולם האירועים והן אבדו. 4. התובע תובע מהנתבע 10,000₪ בגין אובדן הסרט. התובע טען כי מדובר בצילום אירוע של בתו הראשונה והאבידה מצערת את התובעים מאוד. התובע טען בכתב התביעה כי פנה לנתבע על מנת להגיע איתו להסכם על גובה הפיצוי אולם הנתבע התעלם בצורה בוטה ונתן יחס משפיל ומעליב. 5. הנתבע טען בכתב ההגנה כי הוא עובד כקבלן פרטי של החברה וכי התשלום המתקבל אצלו מהחברה הוא בסך 1,200₪, מתוכם 800₪ בגין הוידאו והתמונות ו- 400₪ עבור מגנטים. לטענת הנתבע, מיד כשהתברר לו שקלטות האירוע אבדו, נסע לבית התובעים דיווח להם על המקרה, התנצל והציע פיצוי בשווי מלוא התשלום ששילמו לחברה. אשת התובע אמרה כי אין צורך בפיצוי כספי והעדיפה פיצוי בדמות עבודות נוספות. 6. לדברי הנתבע, סוכם כי כפיצוי יכין לתובעים עבודות בשווי 1,500₪ אשר כללו אלבום דיגיטלי מתמונות האירוע, הגדלת תמונה, אלבום תמונות של התינוקת ופיתוח כל תמונות הסטילס. לטענתו, לאחר שביצע את העבודות הנוספות, התובעים לקחו את ההגדלה ואלבום התינוקת אך לא את האלבום הדיגיטלי. 7. לכתב ההגנה צורפה התכתבות בין הצדדים. במכתב מיום 11.02.11 נכתב מטעם הנתבע כי הנתבע אינו מזלזל במקרה ומבין את עוגמת הנפש שנגרמה. במכתב נאמר כי הוצע פיצוי כספי אך התובעים סרבו לכך. עוד נאמר במכתב כי כפיצוי בוצע על ידי הנתבע אלבום דיגיטלי בשווי 800₪ ולאור אי הבנה בבחירת התמונות יבוצע אלבום נוסף. כן נאמר כי בנוסף בוצעה הגדלת תמונות מעוצבות בשווי 350₪ ואלבום תינוקת 370 תמונות בשווי 350₪ . במכתב מיום 16.02.11 התובע הודיע לנתבע כי החליט לתבוע פיצויים בגין הנזק וכי גם החברה תתבע. ביחס לעבודות הנוספות, כתב כי התובעים נכונים לשלם לנתבע עבורן. במכתב נוסף של הנתבע שכותרתו "מספר נקודות חשובות בנוגע לבריתה של שי לי", נאמר כי הוצע בהתחלה פיצוי כספי אך אשת התובע סירבה ובחרה פיצוי בדרך של ביצוע עבודות צילום שונות. במסמך זה מציין הנתבע כי הציע לאשת התובע בנוסף לאלבום תינוקת שסופק לה, אלבום דיגיטלי, הגדלת תמונת קנבס, פיתוח תמונות ללא הגבלה וצילום לאירוע נוסף ללא תשלום.   במכתב מיום 14.03.11, הנתבע טען כי שווי העבודות הנוספות שביצע עבור התובעים הוא 2,700₪. 8. התובעים בודאי ניזוקו כתוצאה מאבדן סרט האירוע. מדובר באירוע בריתה של בתם הראשונה ולתיעוד בסרט יש ערך רגשי למשפחה. 9. במסגרת הערכת הפיצוי המגיע לתובעים בנסיבות המקרה, רלבנטיים מספר היבטים כדלקמן: א. הנתבע הינו קבלן משנה של החברה. הדבר אינו שולל אחריות מצידו לנזק, עם זאת, מאחר שההתקשרות ביחס לשירותי הצילום נעשתה בין התובעים לחברה ולא בין התובעים לנתבע, לא ניתן לשלול קיומה של אחריות משותפת מצידה של החברה לנזק. מירב התמורה בגין השירות שולמה לחברה ולא ניתן לשלול לכאורה זכאות התובעים להשבת לפחות חלק מהתמורה ולפיצוי מהחברה. לעניין זה ר' גם התנאי בהסכם עם החברה הקובע כי החומר הצילומי לא יימסר לתובעים עד גמר תשלום מלא של האירוע. למצער, החברה הייתה נתבעת דרושה ורלבנטית לתביעה. התובע טען כי לא תבע את החברה מאחר שבהסכם נאמר כי במידה והלקוח לא יהיה מרוצה מחומר הצילום, הוא יהיה רשאי לתבוע את הצלם אשר נתן את השירות והחברה לא תהא צד בתביעה. תניה זו לא שללה מהתובע עילת תביעה מהחברה לאור העובדה כי ההתקשרות ביחס לשירותי הצילום נעשתה עם החברה והתשלום בגין שירותי הצילום בוצעו לה. ב. אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבע הציע לתובעים לבצע עבודות נוספות אשר לא היו כלולות בהתקשרות המקורית ובכלל זה תמונות ואלבומים. התובעים הודו כי קיבלו לידיהם חלק מעבודות אלה. לגבי חלק מהעבודות טענו כי לא היו לשביעות רצונם. כן טענו כי היו מוכנים לשלם לנתבע בנפרד בגין העבודות הנוספות אשר היו לשביעות רצונם. ג. הנתבע הודה כי התרשל בכך שלא שמר על קלטות הצילום. כמו כן מההתכתבות, מכתב ההגנה ודברי הנתבע בדיון, לא התרשמתי כי הנתבע התעלם מהתובעים או שנתן להם יחס משפיל ומעליב. הנתבע לא התחמק מאחריות, הכיר בכך שמדובר באירוע מצער והוא ביקש לפצות את התובעים. ד. התובעים טענו כי מאחר שעבודות הנתבע לא היו באיכות נאותה, הם נטלו את חומר הגלם של צילומי הסטילס מהנתבע ופיתחו תמונות במקום אחר. התובעים לא הציגו עבודות אשר בוצעו עבורם על ידי גורם אחר. הם גם לא הציגו אסמכתאות לכך ששילמו לגורם אחר עבור העבודות. ה. סרט האירוע אבד אך אין מדובר במצב דברים בו לא נותר כל תיעוד לאירוע. הנתבע צילם תמונות סטילס ואלה נמסרו לתובעים. גם עבודת המגנטים בוצעה כנדרש. ו. התמורה אשר נתקבלה בידי התובע בגין השירות (כ-800₪ בלבד הן עבור הוידיאו והן עבור התמונות), נפלה מהתמורה אשר שולמה לחברה. בהתחשב במכלול השיקולים כאמור לעיל, הפיצוי לתובעים יועמד על סך 2,500₪. 10. הנתבע ישלם לתובע פיצוי בסך 2,500₪. בנוסף, ישלם הנתבע לתובע הוצאות משפט בסך 500₪. 11. בקשה לרשות ערעור תוך 15 ימים. אירועים (תביעות)פיצויים