קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיצוי על כישלון טיול: התובע ובני משפחתו רעייתו ושלושת ילדיו יצאו לטיול מאורגן עם הנתבעת. הטיול היה בן 11 יום לערים שונות באירופה. יש לציין, כי מלכתחילה ביקשו התובע ובני משפחתו לנסוע לארה"ב, ואף נרשמו לטיול כזה, כעבור תקופת מה התברר, כי הטיול לארה"ב לא יצא לפועל ולכן הם נרשמו לטיול באירופה. התביעה שבפני היא בגין כשלון הטיול לעניות דעתו של התובע במיוחד אותו קטע של טיול אשר היה בלונדון. פרט לכך, יש טענות רבות לתובע כלפי המדריך - וכלפי החברה בעניין עמידתה בהבטחותיה טרם הטיול. למשל, אחת ההבטחות, אשר עבורה אף נגבה כסף מראש, היתה סבלות. דהיינו, בכל מלון אליו הגיעו התובעים ושאר המטיילים. היו אמורים סבלים לשאת את המזוודות. במציאות, נאלצו התובע ובני משפחתו לשאת בעצמם את המזוודות, בהעדר שירותי סבלות מאורגנים במקום. אין ספק שמשא של משפחה בת 5 נפשות, הוא משא מכביד למדי. לא היה כל מקום לכך, כאשר מראש שולמו דמי הסבלות. כאמור, עיקר הטענות היו לגבי הטיול שבלונדון ועוד טענות לעניין אי התמצאותו של המדריך במקומות שונים בהם טיילו, חוסר האפשרות להיפגש איתו קודם לטיול, בגלל לוח זמנים צפוף ובגלל העובדה כי עד המועד שנקבע לתחילת הטיול, לא ידעו התובע ובני משפחתו מי יהיה המדריך. התובע ובני משפחתו יצאו לטיול בחו"ל לראשונה בחייהם. מובן מאליו שנסיעה לראשונה לחו"ל מלווה בחששות מהבלתי נודע. כאשר אין דוברים את השפות במקום התלות במדריך היא גדולה מאד, חובת המדריך והחברה מטעמה הוא, נשלח ללוות את הטיול, מעבר לכתוב בפרוספקט ומעבר ללקיחת המטיילים אל מקומות היעד, היא לדאוג לכך כי אמנם חוויית הטיול תהא מוצלחת, והמטיילים יקבלו תמורה הולמת לכספם. אנשים אינם נוסעים לחו"ל לסבול, אלא להינות. זו מטרת הנסיעה. במקרה שלנו, מדובר בטיול משפחות, ובמקרה של התובעים - טיול בת מצווה, ובוודאי שבנסיבות אלו היה מקום כי המדריך - החברה, ישימו לב יותר לרווחתם ולהנאתם של המשתתפים בטיול. קראתי בעיון רב את מכתבו של התובע אל החברה. שמעתי אותו בבית המשפט. המדריך - מר שמואל כהן לא טרח להופיע בבית המשפט אלא שלח מכתב. אינני יכולה להתייחס למכתב זה כאל חומר ראייה כלשהוא כאשר מר כהן לא טרח לבוא ולהיחקר עליו. יתכן ויש בזה מן הפאן האופייני של זלזול בתובע ובמטיילים האחרים של החברה. אמרתי יתכן, משום שהחברה המציאה מכתבי תודה והערכה של מטיילים אחרים אשר השתתפו באותו טיול. לעומת זאת, התובעים המציאו מכתב של חברים אחרים אשר נסעו עם התובעת, היות וסמכו עליה ובגלל שטיולים קודמים היו מוצלחים. והנה הטיול הזה היה למפח נפש ועוגמת נפש למשתתפים בו. לפחות לתובע ולאותן משפחות אשר את מכתביהן הוא צירף לכתב התביעה. מכתב נוסף הוא ממשפחת חיים גוטמן אשר יצאה לטיול בעקבות המלצה במיוחד שמדובר בטיול של אנשים שומרי מסורת שחשוב להם זיקה לאתרים יהודים. תלונתם מאד מפורטת. בכל מקום בו ביקשו לבקש באתרים יהודים, היה צורך או בויכוחים. כך למשל לגבי, אנדרטת הזכרון לשואה בפריס, אשר הובטח כי יטיילו שם, המדריך ענה שזו רק "אבן" ולכן לא ביקרו שם. באמסטרדם לביתה של אנה פרנק ולבית הכנסת הפורטוגזי מקומות הכלולים במסלול (כך כתוב בחוברת) לא הגיעו. לטענתם, המדריך התעלם וטען כי אינם יודעים לקרוא. המדריך, לא טרח להתקשר איתם לפני הטיול, למרות שהובטח מראש כי יעשה כן. גם הסבלות לא היתה כפי שטען גם התובע. מתנות לא ניתנו לכולם למרות שהחברה ידעה בוודאות כמה ילדים יש בטיול, היות וזהו טיול משפחות. בפריס עצמה המדריך במקום להכיר את העיר כפי שמצופה ממנו, הוציא מפה וחיפש לאן ללכת. כה רבה היתה תושייתו של המדריך עד שבאחד האתרים בפריס, איבד משפחה אחת שנאלצה לחזור למלון בכוחות עצמה. משפחת גוטמן מסכמת את מכתבה - שכמשפחה הם חלמו על טיול, חסכו עבורו, ציפו לו בכיליון עיניים, ולצערם יצאו מאוכזבים. לפי הבנתם, טיול מאורגן בחו"ל זה לא רק פארקים וקניות אלא גם הקניית תרבות וידע כפי שכתוב היה בחוברת. הטיול נועד להקנות ידע תרבות הווי ולספק תוכן והנאה גם להורים וגם לילדים. משפחת גוטמן סוברת שהיא זכאית לפיצוי הולם מחברת "מגה". המכתב צורף לכתב התביעה של התובע. אינני יודעת מה עלה בגורלה של דרישתה של משפחת גוטמן אל הנתבעת. ואם הוגשה תביעה, או שמא קיבלו פיצוי בצורה זו או אחרת. לכל המכתבים הן של התובע והן של הנתבעת הנני מתייחסת בזהירות, והם אינם משמשים רקע לקביעות עובדתיות. הנתבעת הגישה כתב הגנה. בכתב ההגנה הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה מפאת חוסר סמכות מקומית, היות ומקום עסקיה הוא בתל אביב והתובע הזמין את השירותים נשוא התביעה אצל הנתבעת. לא היה כל מקום להעלות טענה זו, כאשר ברור לנתבעת שהתובע הזמין את השירותים דרך חברת "שפי טורס" קבלה מן התובע סכום לא מבוטל של 7,175 $. חברת "שפי טורס" נמצאת בעכו, שם הוצאה ההזמנה, לא היה כל מקום להעלות טענה מסוג זה בכתב ההגנה. הנתבעת מכחישה את כל טענות התובע, הן לעניין הסבלות, הן לעניין עוגמת הנפש והן לעניין החזר ה"טיפים" וטוענת שאין להפריד את חלקי הטיול השונים ולקבוע מהו חלקו היחסי של שירות זה או אחר. לכן חישובו של התובע לפיו הוא תובע החזר 2/3 מטיול לונדון בסך 858$, הוא מוטעה. הנתבעת טוענת שהטיול היה מאורגן כהלכה. המדריך היה בסדר, ולעניין הסבלות התובע בחר לשאת את המזוודות בעצמו ואין לו אלא להלין על עצמו. בכל מקום היו או סבלים או מלווה הקבוצה אשר דאג לשירותים אלה. כאמור, מטעם הנתבעת איש לא בא להעיד כולל המדריך בעצמו אשר הוא נושא התלונה העיקרי. התובע אמר כי אלמלא לונדון לא היה מגיש תביעה. לונדון כנראה היתה "הקש ששבר את גב הגמל" ו"הקש" הזה - היה מחזמר שהובטח לו לטענתו, כי יהא כלול בטיול. להפתעתו, כאשר הגיעו ללונדון אמר לו המדריך, בנימה לא יפה - כי אין הם זכאים לכרטיסים עבור מחזמר. יש לציין, כי בחוברת כתוב כי "מחזמר ינתן למי שנרשמים עד ליום 18/5". התובע נרשם לטיול זה לאחר מועד ה 18/5, ועל כך אין מחלוקת. אלא, טוען התובע, כי המחזה הובטח לו כפיצוי על כך שהוא נאלץ לבטל את הטיול המתוכנן לארה"ב, ובמקום זה בחר בטיול נשוא התביעה. גירסה זו לא נסתרה. הביטול היה ביוזמת הנתבעת. הנני מאמינה לתובע, כי כך הובטח לו. מה עוד שהבטחה זו הגיונית. הרי התובע נרשם לטיול אשר לא יצא לפועל, אך מטעמי הנתבעת ואך טבעי שע"מ לפתותו להשתתף בטיול אחר מטעמה, בחרה להציע בפיצוי כזה או אחר. כאשר מדובר בילדים ומחזמר היה כנראה לכל המשפחה, טבעי יהיה שתציע זאת לתובע כפיצוי. על כן, לתובע היה מגיע כי ינתנו לו כרטיסים למחזה זמר ע"ח הנתבעת. לא באו להעיד לא רעייתו של התובע וגם לא הילדים, ואינני יודעת מי ובאיזו מידה נהנה פחות או יותר מהטיול בלונדון, ואינני בטוחה כי כל היומיים היו סבל אחד גדול. יתכן אמנם שרק נושא המחזמר היה "הקש ששבר את גב הגמל" ולכן הוגשה בעצם תביעה זו שבפני. התובע סיפר, כי לפני קיום הדיון התקשר אליו אדם בשם מתי מטעם הנתבעת, והציע לו לבוא לת"א, הבטיח לו כי יקבל פיצוי, התובע האמין לו ונסע לת"א. כל שהוצע לו זה 25% הנחה בטיול אחר אותו יזמין התובע. נוהג זה של חברות התיירות למיניהם, להבטיח הנחות בטיולים עתידיים הוא נוהג מקובל כפיצוי. לטעמי, אדם אשר נכווה פעם אחת בטיול מאורגן בחברה מסויימת , הסיכוי שיוצא לנסוע עם אותה חברה פעם אחרת, תמורת הנחה כזו או אחרת, הוא קלוש ואין בהצעת פיצוי זה ולא כלום. כאמור, איש מטעם הנתבעת לא הופיע להעיד ולסתור את דברי התובע או את אשר נאמר במכתביו אל הנתבעת.כך נשארה גירסת התובע כפי שהיא, ללא סתירה. הנני מקבלת את דבריו לעניין הסבלות. מן הדין היה כאשר אין סבלים במקום ואמנם האחריות היא על המלווה בקבוצה להבהיר את הדברים בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כך שהמטיילים יורדים מהאוטובוס, הולכים למלון ומישהו אחר דואג למזוודות. לא נטען בפני כי נעשה כך בכלל. להיפך, מטון הדברים של כתב ההגנה ומטון הדברים של ב"כ הנתבעת בפני, עולה יחס של זלזול, אי התחשבות והתנשאות. התובע זכאי להחזרת דמי הסבלות אותם שילם. אמנם נכון שאין נתונים בפני המאפשרים חלוקה של דמי הסבלות לכל מקום. ועל כן אפסוק בגין זה עפ"י האומדן. כך גם לגבי מפח הנפש ועוגמת הנפש לטיול בלונדון. אפשר לחשב עלות טיול יום בלונדון, אך כאשר מביאים בחשבון את מחיר כל הטיול, הכולל מחירי טיסות, מקומות כניסה או נושאים אחרים בטיול אין לי כל אפשרות לדעת מהם. לא התובע ולא הנתבעת הציגו בפני חישובים על כך. נכון יהיה לפסוק פיצוי עפ"י האומדן בלבד. הנני פוסקת כי הנתבעת תשלם לתובע פיצויים בסך 3,500 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל. כמו כן, תישא הנתבעת בהוצאות המשפט ובהוצאות נסיעה מיותרת של התובע אליה לת"א בסך 800 ₪. נופשסוכני נסיעות (תביעות)פיצויים