פיצוי על מחיקת זיכרון טלפון סלולרי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיצוי על מחיקת זיכרון טלפון סלולרי: 1. התובע מנוי של הנתבעת ולאור תקלה במכשיר הפלאפון, פנה הוא אל הנתבעת ופקידת השירות הודיעה לו שיש צורך להחליף את המכשיר. באותו מעמד הודיע התובע שיש במכשיר מספרי טלפון חשובים, אך כאשר קיבל הפלאפון מהתיקון, הוברר לו שמספרי הטלפון החשובים נמחקו ובזיכרונות שנשארו רק ב-SIM היה בלבול מספרים ושמות משפחה. התובע מוסיף וטוען, שפקידת השירות אמרה לו שהייתה תקלה. התובע טוען, שבעסוקו הוא מארגן אירועים ומחיקת המספרים מנעו ממנו לשלוח הזמנות. מאחר והתובע סבור שבמחיקת מספרי הטלפון גרמה לו הנתבעת נזק - הוא מבקש לחייב את הנתבעת לשלם לו פיצוי בסך של 31,900 ₪. 2. הנתבעת סבורה שיש לדחות את תביעת התובע בשל היותה מופרכת ומנופחת ובשל ניסיונו של התובע להוציא כספים מהנתבעת בתואנות שונות. להצדקת הבקשה לדחות את תביעת התובע - מעלה הנתבעת, בין היתר, הטענות הבאות: א. א) התנהגותו של התובע עולה כדי התרשלות או אשם תורם בשיעור של 100%, שכן אם באמת הייתה למספרי הטלפון חשיבות עבורו, היה עליו לבצע גיבוי. התובע אכן מסר המכשיר לתיקון, ברם בטופס מסירת מוצר לבדיקה ותיקון פוטרת עצמה הנתבעת מאחריות מאובדן נתונים וכבר בעמוד הראשון של אותו טופס מודגש, שעל מוסר הפלאפון לתיקון לגבות תכנים וזיכרונות טרם מסירת המכשיר לתיקון. בטופס זה, גם מודגש הצורך בגיבוי תכנים ואם הלקוח אינו דואג לעשות זאת, אין הוא יכול להסתמך על גיבוי זה ובאחריותו של הלקוח לגבות מידע זה. ב) עוד טוענת הנתבעת, שבנוסף לאמור בטופס הנ"ל, היא גם מציבה שלט במקום בולט המציין באופן חד משמעי כי במהלך התיקון יתכן שימחקו תכנים ולכן באחריות התובע לגבות מידע המצוי על המכשיר. ב. הנתבעת מכחישה, שנגרם לתובע נזק כלשהו אך אם נגרם נזק, הרי שיש לייחס לתובע אשם תורם בשיעור של 100% ולכן אין התובע זכאי לפיצוי כלשהו מהנתבעת. 3. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים אשר צורפו אליהם ולאחר ששמעתי את התובע ואת נציג הנתבעת, אני מחליט כדלקמן: א. התובע הגיש תביעתו ללא כל ראיה למספר הטלפונים החשובים שהיו לו במכשיר ולגופן של הטענות, אין בידי בית המשפט ראיות מעבר לעדותו של התובע בקשר לכל המידע שהיה במכשיר ואין בידי בית המשפט ראיות מהו אותו מידע והאם ניתן היה לשחזר אותו על ידי התובע עצמו. ב. הסכום שנתבע על ידי התובע הוא סכום סתמי, בלתי מוכח ועצם העובדה שהתובע הגיש תביעתו על הסכום המרבי שבסמכות של בית משפט זה, אין בה כדי להעניק לתובע הסכום הנתבע מבלי להוכיחו ולו לכאורה. תובע המגיש תביעה לבית המשפט חייב להוכיח את טענותיו וכך חייב הוא להוכיח את הסעד המבוקש, שכן בית המשפט אינו מעניק סעדים רק משום שכך כתובים הם בכתב התביעה, אלא מעניק הסעדים כמידה ההוכחה. ג. התובע גם לא הוכיח את כמות הטלפונים החשובים שהיו במכשיר: בכתב התביעה טוען התובע, שהיו לו כ-1000 מספרי טלפון חשובים, בעוד שבמכתב ששלח לנתבעת ביום 12.10.10 נטען, שבמשך שנים אגר התובע קרוב ל-500 מספרי טלפון הנחוצים לו לצרכי עבודתו. זאת ועוד, במכתב זה אין התובע מפרט את מספר השנים בהן אסף את מספרי הטלפון, אלא כותב: "במשך שנים". בבית המשפט טוען התובע שאסף במשך 17 שנים ואילו בכתב התביעה כותב התובע שאסף במשך 20 שנים. (ראה מכתב אותו צרף התובע לכתב התביעה, ראה בסיפא לכתב התביעה ובעמ' 1 לפ',ש' 15) לכן, אין התובע עקבי לא במספר השנים וגם לא במספר השיחות שהיו רשומות במכשיר. ד. התובע גם לא הוכיח, מה נזק ממשי שנגרם לא כתוצאה ממחיקת המספרים. התובע לא הוכיח שלא יכול היה לשלוח הזמנות לאירועים לאותם נמענים שמספריהם נמחקו וגם לא הוכיח במסמך כלשהו הפסדי הכנסה בשל חוסר יכולת ליצור קשר טלפוני עם נמענים כלשהם. ה. אני גם מקבל את טענת הנתבעת, שאם באמת אותן שיחות היו כה חשובות לתובע - טוב היה עושה התובע אם היה מגבה מספרים אלה, או רושם אותם בנפרד מהמכשיר. התובע טוען בבית המשפט, שיש לו בבית מסמך בו רשומים 3000 טלפונים שאסף ומי לידינו יתקע שבין 3000 הטלפונים לא מצויים גם אותם מספרים שנמחקו - לטענתו- מהמכשיר? 4. מכתב ההגנה שהגישה הנתבעת לא עולה באופן מפורש אם היא מאשרת את מחיקת המידע - אם לאו, אך מה שעולה ממנו הוא, שגם אם נמחק, הרי שאין היא אחראית וזאת בשל שלושה אלה: ראשית, בטופס אשר נמסר לתובע יש משום התרעה על חובת גיבוי נתונים על ידי מוסר המכשיר, שנית, בנוסף לאותו טופס גם מוצב שלט במקום בולט המציין באופן חד משמעי, שבמהלך התיקון יתכן שימחקו תכנים ממכשיר הפאלפון ולכן באחריות הלקוח לגבות המידע ושלישית, התובע התרשל בכך שלא דאג לגיבוי אותם מספרים ובשל כך יש לייחס לו אשם תורם בשיעור של 100%. 5. אני מסכים לטענת הנתבעת, שהתובע לא הוכיח ולא צרף ראיה ולו לכאורה על נזקים שנגרמו לו, קל וחומר שאין כל ראיה לנזקים בגובה סכום התביעה. תובע המגיש תביעה ושהינו בבחינת המוציא מחברו, עליו הראיה ואין תובע יכול להסתפק בהעלאת טענות בלבד, אלא שעליו להוכיח טענות אלה וכמובן את הסעד הנתבע בתביעתו. 6. אני מאמין לטענות התובע שבעקבות מסירת המכשיר נגרם לתובע אובדן מידע, אך אין לי ספק, שגם לתובע אשם תורם בכך שלא דאג במשך שנים כה רבות לגבות את המידע. למרות הקביעות שקבעתי לעיל, בדבר היעדר הוכחת מספר השיחות ובאי הוכחת הסכום הנתבע, הרי שרק בשל הנימוקים שיפורטו להלן, החלטתי שיש מקום לחייב הנתבעת לפצות התובע בסכום כפי שייקבע להלן - זאת מהנימוקים הבאים: א. א) הנתבעת סומכת את טענותיה בדבר שלילת הענקת פיצוי כלשהו לתובע באותו טופס הנמסר ללקוחות בו מודגש הצורך בגיבוי המידע וכמו כן, מציינת הנתבעת גם את העובדה לקיומו של שלט במקום בולט שגם הוא מציין החובה לגבות את המידע. מהמשך האמור בכתב ההגנה, אין כל וודאות שהתובע קיבל הטופס הנ"ל לידיו וגם אין וודאות היכן מוקם אותו שלט והאם יכול היה מיקומו של אותו שלט להגיע לידיעת התובע, שכן לעניין זה אומרת הנתבעת בכתב ההגנה כך:" ברי, כי התובע אשר קיבל את הטופס ואף ככל הנראה ראה את השילוט או היה עליו לראותו, היה מודע..." (ראה סעיף 9 לכתב ההגנה) ב) באשר לאותו טופס, לא הוכח שהתובע קיבל לידיו הטופס וגם לא הוכח שהוא חתם על הטופס בו קא עסקינן. טופס התיקון אשר צורף לכתב ההגנה אינו חתום על ידי התובע ובאשר לאותו שלט, לא הוכח שבמועד הרלוונטי היה קיים השלט או מיקומו של השלט, שכן הנתבעת לא דאגה להביא עדות כלשהי לא לעניין מסירת הטופס לידיו ולא לעניין קיומו של השלט. 7. לאור כל האמור לעיל, כאשר מחד גיסא לא הוכיח התובע את מספר השיחות שהיו במכשיר ואשר נמחקו ומאחר והתובע לא הוכיח נזק כספי כלשהו ולו לכאורה, אין מקום כמובן להעניק לתובע את הסכום שתבע בכתב התביעה. מאידך גיסא, רק משום שהנתבעת לא דאגה להציג בפני בית המשפט טופס החתום על ידי התובע - טופס המסיר, בעצם, את אחריות הגיבוי על הנתבעת ומאחר וגם לא הוכח קיומו של שלט במועד הרלוונטי ומאחר והאמנתי לתובע שאכן מידע כלשהו אכן נמחק - אני מחליט לחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך של 750 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. סכום זה נראה לי סביר בנסיבות העניין, בהתחשב בנימוקים שפורטו לעיל ובהתחשב באשם התורם של התובע - כפי שהובא לעיל. למעט הסך הנ"ל - אין אני מחייב בהוצאות נוספות. הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים. פיצוייםסלולר (תביעות)טלפון