קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לפסילת שופט בגין קשר משפחתי: ערעור על החלטת בית המשפט השלום בראשון לציון (השופט א' סלאמה, להלן: בית המשפט או השופט) מיום 1.4.2011, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של מועדון עירוני להתעמלות חולון השייך לאגודת "הפועל" (להלן: המערערת), בעש"א 20684-09-10. 1. המשיבה, קטינה, היא מתעמלת מקצועית בהתעמלות אמנותית. בערר שהגישה לבית המשפט עתרה לשחרורה הרשמי מהמערערת, ולהעברתה למועדון מתחרה: "מכבי פתח תקווה", השייך לאגודת "מכבי", בהתאם לסעיף 12 לחוק הספורט, התשמ"ח-1988. המאמנת הראשית של המועדון "מכבי פתח תקווה" והמאמנת האישית של המשיבה היא הגברת נטשה אסמולוב. בתו של השופט, גם היא מתעמלת מקצועית בהתעמלות אמנותית, במסגרת מועדון "מכבי חיפה", השייך אף הוא לאגודת "מכבי". בערר נשמעו הוכחות והמשיבה הגישה סיכומים מטעמה. סמוך למועד הגשת הסיכומים מטעם המערערת, הגישה היא בקשת הבהרה לבית המשפט, לפיה הגיעה אליה שמועה שלשופט יש קשר משפחתי למתעמלת פעילה השייכת למועדון מתחרה שלה. בהחלטתו מיום 30.3.2011 ציין השופט כי אכן מדובר בבתו, אך קבע כי לעובדה זו אין כל קשר או רלוונטיות לסוגיה המשפטית העומדת להכרעה בערר. בית המשפט הבהיר כי אין ולא היה לו או ל"בן משפחתו" מעולם כל קשר אישי או אחר לבעלי הדין, לבאי- כוחן או למי מהעדים שהעידו בתיק, ואם היה, הרי שהיה מודיע על כך במפורש ביזמתו. בית המשפט הוסיף כי ראוי לצדדים להתמקד במחלוקת נשוא הערר. עוד באותו יום הגישה המערערת בקשה לפסילת השופט מלהמשיך ולדון בערר בהתחשב בתוכן ההחלטה בבקשת ההבהרה. 2. בית המשפט דחה את בקשת הפסלות תוך הפנייה לקביעתו החד-משמעית בבקשת ההבהרה, לפיה אין כל קשר או רלוונטיות בין העובדה שבתו הינה מתעמלת באותו ענף ספורט עליו נמנית המשיבה לבין הסוגיה המשפטית העומדת להכרעה בערר שלפניו. השופט הוסיף שקבע בהחלטה בבקשת ההבהרה גם כי אין בעובדה שנציגת המערערת העלתה טענות נגד בעלי תפקיד באיגוד ההתעמלות כדי ליצור חשש כלשהו למשוא פנים נגדה. חרף האמור, הגישה המערערת בקשת פסלות, בה הלינה על כך שמחד גיסא, בית המשפט לא הפנה את תשומת לב הצדדים לעובדה שיש בה, לדידה, כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים, ומאידך גיסא, כי בהחלטה בבקשת ההבהרה החליט בדברים שטרם התבקשו בקובעו כי אינם רלוונטיים. בית המשפט שב וקבע חד-משמעית בהחלטה בבקשת הפסלות כי אין רלוונטיות לעובדה שבתו מתעמלת התעמלות אמנותית באגודה כלשהי שאינה שייכת לערר הנדון לפניו, ולכן לא ציין עובדה זו קודם לכן. בית המשפט הוסיף כי בבקשת הפסלות המערערת "הפליגה למחוזות רחוקים תוך שרבוב נושאים שאין בהם ובין יצירת חשש ממשי למשוא פנים, ולא כלום". השופט המשיך וקבע כי "ניסיון המערערת לייחס לבית המשפט ידיעה בפועל או בכח בדבר קיומה של השפעה נטענת כלשהי של ההחלטה שתינתן בערר על מאן דהוא שעשוי לשפוט בתחרויות בהן תשתתף בתו ובכך ליצור עניין אישי, דינו להידחות מכל וכל". לפיכך, כאמור, דחה את הבקשה. על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי. 3. המערערת טוענת בערעורה כי אילו היה בית המשפט מציין שבתו היא מתעמלת מקצועית במועדון המתחרה בה, היתה מבקשת מייד את פסילתו. עובדה זו נודעה למערערת באקראי, בתום שמיעת דיון ההוכחות ובעקבות זאת פנתה לבית המשפט בבקשת ההבהרה. המערערת שבה וטוענת כי בנסיבות שתוארו מתקיימות הוראות סעיף 77א(א1)(2) לחוק בתי המשפט, התשמ"ד- 1984 (להלן: החוק), לפיהן שופט לא יישב בדין אם לבן משפחה מדרגה ראשונה שלו יש עניין בהליך או בתוצאותיו, וכי יש בהן כדי ליצור חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים בניהול המשפט באופן המצדיק, ולו למראית פני הצדק, החלפת המותב שידון בתיק. המערערת מוסיפה כי עילת הפסלות היא "המצב" שהשופט מצוי בו, לפיו יש לתוצאות הערר השלכה ישירה ממשית וודאית על בתו - "בת משפחתו", כמי שתלויה במאמנת של המשיבה לצרכי שיפוט, יציאה לחו"ל והקצבות, ולכן יש לתוצאות הערר השלכה ישירה עליה. המערערת מפנה לרע"ב 10349/08 מדינת ישראל נ' סמיר גנאמה (, 20.7.2009), בו נקבע בדעת רוב כי תיק יועבר למותב אחר גם כאשר קיימת פגיעה "מוחשית וברורה" במראית פני הצדק וקיומו של "חשש סביר" סובייקטיבי, באופן בו חזקת מקצועיותו ומיומנותו של השופט אינה ערובה לתקינות ההליך, אף אם אלה אינם מגיעים לכלל "חשש ממשי למשוא פנים", וטוענת כי הסתרת העובדה מהמערערת פגעה פגיעה אנושה במראית פני הצדק. לפיכך מבקשת המערערת לפסול את בית המשפט מלהמשיך ולדון בתביעה, ולחילופין, להעביר את הערר לדיון לפני מותב אחר. 4. המשיבה מתנגדת לערעור. לטענתה, מדובר בערעור ציני וחסר תום-לב שנועד לסכל מתן הכרעה סופית בערר ולמשוך את הקץ ככל - תן, תוך התשת המשיבה וגרימת נזק לקריירה הספורטיבית שלה, וזאת בשל סכסוך המערערת עם איגוד ההתעמלות ועם המועדון אליו מבקשת המשיבה לעבור באופן רשמי. המשיבה מבקשת לדחות את הערעור על הסף עקב שיהוי בהגשת בקשת הפסלות: הערר הוגש בחודש ספטמבר שנת 2010. לאחר קדם משפט וישיבת ההוכחות, הגישה המשיבה את סיכומיה ועל המערערת היה להגיש את סיכומיה אף היא. המשיבה טוענת כי המערערת ידעה לאורך כל ההליך כי בתו של השופט מתעמלת במועדון ספורט בחיפה, אך בחרה להעלות נושא זה ברגע ובעיתוי הנוחים לה, לקראת סיום הדיון, בדרך של "בקשת הבהרה", שלא היתה תמימה כלל. המערערת מציינת כי הליך הערר, בשים לב לאופיו, הינו הליך מהיר, וכי המותב אליו הועבר התיק הוא היחיד בארץ אשר הוסמך בשעתו לדון בעררים מעין אלה. המשיבה מוסיפה כי המערערת ביקשה מספר פעמים לדחות את מועדי הדיון, אלא שיום לפני המועד בו היה עליה להגיש סיכומיה הגישה, כאמור, את בקשת ההבהרה ומייד עם מתן ההחלטה, את בקשת הפסלות. 5. המשיבה טוענת כי לגופו של עניין, הטענות בערעור מגוחכות ומופרכות, תוך שימוש באמירות בוטות ומשולחות כל רסן כלפי בית המשפט. המשיבה טוענת כי לא הונח ולו בדל של ראיה שקיים חשש ממשי או כי עלול להיווצר חשש ממשי למשוא פנים נגד המערערת. לטענת המשיבה אף יש לדחות את הטענה בדבר הפגיעה במראית פני הצדק, כאשר הטענה עצמה - בהקשר של פסלות שופט - לא התקבלה במשפט הישראלי. המשיבה מוסיפה עוד כי פסילת השופט בשלב בו נמצא הערר יאריך את שמיעתו באופן שייפגע בקריירה הספורטיבית של המשיבה ואין לתת לכך יד. בין המערערת והמשיבה הוחלפו טענות ותגובות הנוגעות לאי הבנה ביחס לגילה של בתו של השופט ולהשלכות גילה על הקריירה המקצועית שלה. 6. לאחר עיון במכלול החומר שהוגש בערעור הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. המערערת לא העלתה כל טענה המקימה עילה לפסילת השופט מלדון בערר. זאת ועוד, יש טעם בטענת המשיבה לפיה קיים שיהוי בהגשת בקשת הפסלות, ונדמה כי עיתוי הגשת בקשת ההבהרה ובקשת הפסלות, אינו מקרי (השווה: ע"א 4295/10 אנקר עוזי בע"מ נ' מעוז דניאל חברה קבלנית בע"מ (, 21.6.2010); ע"א 10408/09 יובל פליקר נ' מוריה מיכאלי (, 12.1.2010)). יש לזכור בהקשר זה את מהות הליך הערר, אשר מעצם טיבו היה אמור להסתיים במהרה, ואשר אלמלא בקשת ההבהרה, בקשת הפסלות והערעור דנן, היה מסתיים מזמן. 7. לגופן של טענות, ואף אם אצא מנקודת הנחה כי בתו של השופט היא מתעמלת מקצועית בראשית דרכה, הרי שאין בעובדה זו כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים של השופט נגד המערערת באופן המצדיק את פסילתו מלדון בערר. המערערת לא הוכיחה כי יש לשופט או לבתו, עניין כספי ממשי או עניין אישי ממשי בערר או בתוצאותיו, כאמור בסעיף 77א (א1)(2) לחוק. האפשרות שבעתיד מאמנת המשיבה תשפוט את בתו של השופט בתחרות, כחלק מסגל שופטים, או תיקח חלק בהחלטות הקשורות בעתידה המקצועי היא רחוקה ולא רלוונטית למועד ההכרעה בערר. בקשת המערערת, אפוא, כי בית המשפט יפסול עצמו מלדון בערר בשלב בו מצוי ההליך רק בשל קיומה של אפשרות זו, מרחיקת לכת. בהתחשב בתוצאה אליה הגעתי לפיה בנסיבות העניין לא קיים חשש ממשי למשוא פנים נגד המערערת באופן המצדיק את פסילתו של השופט מלדון בערר, ומשאיני סבורה כי בנסיבות העניין קיימת פגיעה, ולא כל שכן "מוחשית וברורה", במראית פני הצדק, אף איני רואה מקום להעביר את הערר לדיון לפני מותב אחר. אשר על כן, הערעור נדחה. המערערת תישא בהוצאות המשיבה בסך של 7,500 ש"ח. שופטיםפסלות שופט