צו מניעה האוסר לפרוע מכתב אשראי דוקומנטרי

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לצו מניעה האוסר לפרוע מכתב אשראי דוקומנטרי:

.1העובדות: המבקשת היא חברה שמקום מושבה בעזה (להלן - הקונה), המייצרת, בין היתר, תיבות פרי הדר. המשיבה 2היא חברה, שמקום מושבה בניקוסיה שבקפריסין (להלן - היצואן). המשיב 1הוא סוכנו של היצואן בישראל (להלן - הסוכן).
ביום 29.2.84נכרת בין הקונה ליצואן חוזה מכר להספקת 500מ'ק לוחות עץ אורן (להלן - חוזה המכר). בחוזה פורטו תכונותיה של הסחורה המוזמנת, לרבות איכותה, סוגה, מידותיה ודרכי אריזתה. בנוסח מכתב האשראי עצמו צוין סוג הסחורה כדלהלן:
Sound and merchantable timber, maritime pine sliced from fresh" ."stain treated without mold-logs, anti בעקבות חוזה המכר ובהתאם לתנאיו גרמה הקונה להוצאת מכתב אשראי דוקומנטארי בלתי חוזר על-ידי בנק לאומי לישראל בע"מ (המשיב 3, להלן הבנק) לטובת היצואן. במהלך הטיפול בעיסקה אף הסכימו הצדדים להארכת תוקפו של מכתב האשראי ב- 90יום, והוא אכן הוארך בהתאם.
.2בהתאם למכתב האשראי, שהוצא על-ידי הבנק, היה על היצואן (שהוא הנהנה לפי תנאיו של מכתב האשראי) להציג לבנק מסמכים שונים, המפורטים בנוסח מכתב האשראי, וזאת כתנאי לקבלת התשלום; ואלו המסמכים:
(א) שטר מטען;
(ב) חשבונית מקורית של היצואן;
(ג) תעודת משלוח;
(ד) הצהרה חתומה של היצואן, כי עותקים של כל המסמכים נשלחו ישירות לקונה.
.3עם הגעת הסחורה לנמל אשדוד התברר לקונה, לפי טענתה, כי היא פגומה מבחינת צורת אריזתה, מבחינת המצב הכללי של מרבית העצים במשלוח ואף מבחינת מידות העצים שנשלחו. השמאי, שבדק את המשלוח מטעם הקונה, ציין בדו"ח שלו, שערך ב- 3.7.84ואשר צורף לתצהירו של מנהל הקונה, כי בשל אריזה וטיפול לא נכונים נפגעו כ-% 80מן הסחורה, וזו הגיעה לנמל כשהיא מושחתת ורקובה חלקית; כן צוינו אי-התאמות שונות של מידות העצים לאלו שהיו מוסכמות בחוזה המכר. הדו"ח מציין, בסיכום, כי לפי הערכת השמאי ירד ערך הסחורה עקב הפגמים האלה בכ-%15-%.20

בעקבות דחיית פניותיה של הקונה אל היצואן בעניין הפגמים, שנפלו, לטענתה, במכר, פנתה הקונה בתובענה בדרך של המרצת-פתיחה לבית המשפט בבקשה להצהיר, כי מכתב האשראי בטל מחמת מירמה, כי ייאסר על היצואן לעשות שימוש במכתב האשראי, וכי ייאסר על הבנק לפרעו. במקביל ביקשה צו מניעה זמני, האוסר על הבנק לפרוע את מכתב האשראי. הצו אכן ניתן במעמד צד אחד ובוטל אחר כך, לפי בקשת הבנק, בהחלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בהמ' 8744/84, שהיא נושא בקשת הערעור הנוכחית.
.4אשר להחלטתו של בית המשפט המחוזי בהמ' 8744/84: לאחר שבית המשפט סקר את הפסיקה הרלוואנטית בעניין סמכויותיו ושיקוליו של בית-
משפט בבואו להורות על מתן צו-מניעה זמני. שיאסור על התשלום לפי מכתב אשראי דוקומנטארי, קבע בית המשפט, כי לא הוכחה במקרה דנן כל מירמה מצד היצואן. לאור מסקנה זו ולאור העובדה, שגם טענת המירמה, שנדחתה כאמור, הועלתה על-ידי מנהלה של הקונה בתצהירו, בעיקר כלפי הסוכן ולא נגד היצואן, בוטל צו המניעה הזמני.

.5טיעוני הקונה:
(א) לטענת בא-כוחה המלומד של הקונה, יסודותיה של המירמה, שהיה עליו להוכיחה לביסוס תובענתו, הם היסודות הרגילים של דיני המירמה, ועל-כן חובק הדבר גם מצג שווא, המועלה במודע ומתוך כוונה להטעות את הצד השני, שהסתמך על המצג ושינה עקב כך את מצבו לרעה.
(ב) לפי טענותיו, ידע היצואן, בזמן שביקש להאריך את תוקפו של מכתב האשראי, על מצבה של הסחורה, ולכן יש בהתנהגותו כדי להניח את היסודות הנדרשים ליצירת מצג שווא ביודעין.
(ג) על הידיעה המיוחסת ליצואן לומד בא-כוחה המלומד של הקונה מעצם קיומה של אי ההתאמה הבולטת בין הסחורה המוזמנת לבין מה שנשלח בפועל; לדעתו, יש בכך לפחות הוכחה לכאורה לקיום תרמית. כן טוען באכוחה המלומד של הקונה, כי יש להחיל על סוגיית המירמה במכתבי האשראי הדוקומנטאריים את העקרונות הכלליים של דיני החוזים, ובכללם עקרון תום הלב.

.6טענות הבנק:
(א) על-פי תשובתו של בא-כוחו המלומד של הבנק, גם אם יתקבלו טענותיה
העובדתיות של הקונה, הרי אינה מסתברת במקרה שלפנינו אלא אי-התאמה בין מה שנרכש לפי חוזה המכר לבין מה שסופק למעשה, ואם יראו בכך הוכחה לתרמית, ולו גם לכאורה, הרי עשוי הדבר לחול על כל אי-התאמה, ותוצאה כאמור היא בלתי סבירה.
(ב) לצורך הוכחה לכאורה של תרמית אין די בהעלאת היפותיזה גרידא, אלא יש צורך בראיות התומכות בקיומה של תרמית ממש, וכאלה אינן בנמצא.
(ג) לאור הפסיקה בארצות אחרות, בהן נוהגת שיטת משפט דומה לשלנו, מוחל חריג המירמה כבסיס לצו איסור תשלום, החל על מכתב אשראי, רק במקרים נדירים של תרמית גדולה ומהותית.
(ד) תרופתה של הקונה היא, אם בכלל, בתובענה, שתופנה נגד היצואן, ולא בניסיון להטלת איסורים על ביצוע מכתב האשראי, שהוצא במהלך העסקים הבנקאי המקובל.
.7עצמאותו של מכתב האשראי הדוקומנטארי וההפרדה בינו לבין חוזה המכר שבעקבותיו הוצא מכתב האשראי, הן עיקרון יסודי ומרכזי, אשר בו מתבטאת יעילותו המסחרית ומהותו המשפטית של מכתב האשראי הדוקומנטארי (ראה כלל (C) ל- general provision and definitions של ה- 1974) uniform customs and practice for documentary credits( revision(להלן - .u.c.p) שפורסמו ב- of the. 290brochure no 38international chamber of commerceואשר מובאים גם ב-
Th ed., by m. Megrah 9,london) j.r. paget, the law of banking 582( 1982,ryder) ..and f.r החשיבות הגדולה, הטמונה בניתוק בין חובתו של הבנק לבצע תשלום למוכר עם הצגת המסמכים לבין טענות הגנה אפשריות שיש לקונה כנגד המוכר במסגרת חוזה המכר, נובעת מכך, שמוכר, השולח סחורה למדינות חוץ, חייב להבטיח לעצמו תשלום עבור הסחורה שנשלחה ולמנוע ככל האפשר את הסיכון, אשר עלול לנבוע מן הצורך לתבוע את כספו בהליך משפטי שייערך במדינה זרה. מכאן גם ניתן להבין את השימוש הרב, שנעשה במכתב האשראי כמכשיר תשלום המקובל בעיסקות מכר בין לאומיות. ראה . V(investments) . U.c.m 725, at[2] (1982) royal bank of canada(להלן - פסק הדין u.c.m). (להלן - פסק הדין .u.c.m).
הכלל המשלים את העיקרון בדבר עצמאותו של מכתב האשראי הוא זה הקובע זיקה בלעדית בין מכתב האשראי (וממילא של הבנק המוציא אותו the issuing bank- ושל הבנקים העוסקים בו) לבין המסמכים המפורטים במכתב האשראי ואליהם בלבד (ראה סעיף 8(A) לכללי ה-. U.c.pהנ"ל). החריג היחידי לכלל בסיסי זה על-פי הפסיקה
האנגלית והאמריקנית נוצר בנסיבות בהן בוצעה מירמה מצדו של המוכר [הנהנה]. הגדרת תחומי המירמה בהקשר למכתב האשראי והגדרת אמות המידה, שצריכות להתקיים כבסיס להוצאת צו מניעה (זמני או חלוט), הן שאלות, שלגביהן יש גישות שונות ובלתי אחידות בפסיקה של המדינות השונות, שבתי המשפט שלהן נזקקו להן. הגישה המקובלת היא, כי רק מירמה חמורה מצד המוכר אשר לא מילא כלל את חיוביו וחובותיו במסגרת חוזה המכר. מצדיקה הוצאת צו האוסר על הבנק לשלם לו בהתאם להתחייבותו במסגרת מכתב האשראי (ראה: sztejn v. J. Henry Edward owen v. Barclays bank;[4] (1941) . Schroder banking corp 984, 982, at[3] (1978) international).
דרגת המירמה, הנדרשת מהמוכר בכל הקשור לחוזה המכר, צריכה להיות כזאת, אשר תגרום לכך שהעיקרון החשוב של ניתוק מכתב האשראי מחוזה המכר לא ישרת עוד שום מטרה לגיטימית, ושהמירמה לא תאפשר למבצעה לנצל יתרון לא הוגן ולהימלט עם כספו של הקונה: . Intraworld industries, inc. V 349, at[5] (1975) .girard trust bank הועלתה גם תיזה שנייה, שאיננה מקובלת כיום על בתי המשפט באנגליה ובארצות-הברית, ואשר לפיה יש להסתפק בהוכחת "מירמה" כמובנה הרגיל, הכוללת את יסודות עוולת התרמית הנזיקית, ואף מקשרת את עקרון המירמה בחוזה המכר לעקרונות החוזיים הכלליים של תום הלב לפי החוק הרלואנטי. ראה: fraud, good faith and the:letters of credit" , roman e.l. symons; 338(80-1979) . Tul. L. Rev 54" basis for injunctive relief[6] (1981) .ceramics corp. V. People's nat. Bank גישה מרחיבה זו איננה מקובלת בעיקר משום החשש הרב, כי יעילותו המסחרית של מכתב האשראי תיפגע, אם תהיה לקונה אפשרות לעצור את התשלום בכל מקרה בו נוצרות נסיבות עובדתיות, המאפשרות העלאתה של טענה לכאורית של מירמה, כגון נסיבות של אי-התאמת הממכר לתנאי חוזה המכר. יש להזכיר, כי ההליך, בו מתבקש צו לעצירת התשלום, הוא הליך הנעשה בדרך כלל בארצו של הקונה, ואשר המוכר איננו נוכח בו (כמו במקרה דנן, בו נוכחים נציגי הבנק המוציא והקונה, והמוכר איננו נוכח). הקלה בדרישות המחמירות לגבי טענת המירמה (הן במישור המהותי והן במישור הראייתי) עלולה להביא למצב, בו יוכל הקונה להשתמש בתובענה לעצירת תשלום, כאמצעי לחץ על המוכר. דא עקא, שזה האחרון כבר שלח בשלב זה את הסחורה, ואפילו מדובר בסחורה פגומה - הרי עדיין יש כאן השקעה כספית ממשית מצדו, שתחייב אותו להופיע ולהתדיין בארצו של הקונה. מצב זה עלול לשמוט את הבסיס המסחרי של מכתב האשראי, שמטרתו המרכזית היא הבטחת תשלום בלתי מותנה למוכר, שהוכיח
על-ידי מסמכים שהסחורה נשלחה לקונה (ראה ,letters of credit" , note"114- 5injunction as a remedy for fraud in u.c.c. section 507- 506, 487(79-1978) . Minn. L. Rev 63, וכן פסק הדין 985- 984, at[3] edward owen). לכן גורסת הגישה המקובלת, כי רק מירמה, המשמיטה כליל את הבסיס המסחרי של חוזה המכר - על-ידי כך שהמוכר שלח במקום סחורה חומר חסר כל ערך, כגון פסולת או אבנים, או לא שלח סחורה כלל - מצדיקה היענות לתביעת עצירת התשלום, ובכל מקרה אחר יהא על הקונה לברר את הסכסוך בינו לבין המוכר בדרך של תביעה נגד המוכר, על יסוד עיסקת המכר עצמה והחוזה שנערך בה, ולא בדרך של תביעה במישור של מכתב האשראי, שהוא, כאמור, חוזה נפרד בין המוכר לבנק המוציא.
עובדות המקרה דנן פוטרות אותנו מן הצורך לבחור ולהכריע בין הגישות השונות הנ"ל. במקרה דנן, המירמה הנטענת מתייחסת לחוזה המכר עצמו, ללא שום קשר או התייחסות למסמכים, שהצגתם נדרשה על-ידי מכתב האשראי, ואין ספק, כי הבנק במקרה זה היה רשאי וחייב לשלם ליצואן עם הצגת המסמכים הרלוואנטים, לאור בחינתם של המסמכים על פניהם (ראה סעיף 8(B) . U.c.pוכן פסק דין 725at[2] .u.c.m).
טענת המירמה של הקונה במקרה דנן מתיחסת לאי-התאמה של הסחורה נושא ההעברה לתנאיו של חוזה המכר ומייחסת ליצואן ידיעה בדבר אי ההתאמה, שאין לה בשלב זה, לכאורה לפחות, כל ביסוס עובדתי. מעובדותיו של המקרה עולה, שאין ראיה לכאורה לכך, שהיצואן לא מילא את חיוביו עלפי חוזה מכר, ויהיה זה אפילו באופן חלקי, להבדיל מהמקרה שתואר בפרשת supra[4] sztejnשם נארזה פסולת חסרת ערך במקום מטען של כפפות. כאן נשלחה ללא ספק סחורה שיש לה ערך, אף כי פחות עקב הפגמים, אולם לפי דו"ח השמאי, שצורף לתצהירו של מנהל הקונה, איבדה הסחורה לא יותר מ % 20מערכה. אין כאן גם כל צורך להיכנס לשאלה הקשה של התוויית קו הגבול בין משלוח סחורה פגומה (ולו גם בפגם קשה) ובין משלוח פסולת חסרת ערך. ראה: (1976) united bank ltd. V. Cambridge sport. Goods 949, at[7].
עיקרו של דבר, אפילו ננקוט את הגישה המרחיבה והקיצונית, המוצעת לנו על-ידי בא-כוחה המלומד של הקונה, וניישם את הקריטריונים הרגילים של מירמה בדיני החוזים או הנזיקין הכלליים, עדיין אין מקום להכיר בקיומה של מירמה במקרה דנן. אי-התאמת הסחורה לחוזה המכר עדיין אינה מורה על קיום יסוד נפשי של ידיעה על המירמה או על כוונה להטעות.
הקונה לא הוכיחה כל מירמה מצד היצואן (ראה, 345symons, supra, at), ואין בעובדות, כפי שהוצגו, כדי לבסס אפילו חשד למירמה מצד היצואן הנהנה. אין, למשל, כל ביטחון, שחלק ניכר מהנזק לעצים לא נגרם תוך כדי ההובלה וברשלנות המוביל ובהעדר אשמה כלשהי של היצואן, ומובן שבטענת מירמה גרידא אין די (ראה פסק הדין 728, at[2] . ,u.c.mוכן ת"א [ת"א] 1765/83[1]). החריג הפסיקתי של מירמה בחוזה המכר, בו התשלום נעשה על- ידי מכתבי אשראי, התוחם את גבולו
של העיקרון המרכזי והחשוב של עצמאות מכתב האשראי הדוקומנטארי, נועד למנוע ניצולו של עיקרון זה לתשלום לידי רמאים, ובשום פנים אין להחילו על מקרה פשוט של אי-התאמה חוזית, הגורמת להפרת חוזה (ולו גם חמורה), ואפילו מונח האשם החוזי כולו על כתפי המוכר (ראה פרשת 984, supra, at[3] edward owen). גם מבחינת מאזן הנוחיות בין הצדדים בבקשה לצו מניעה זמני קיימת, כאמור, האפשרות בידי הקונה לתבוע את סעדיה ישירות מידי היצואן. במסגרת חוזה המכר עצמו, שכן לפי דבריה של הקונה עצמה, המדובר בספק עצים מוכר, ודבר זה שולל גם כן כל הצדק להתערב במהלך הפעולה לפי מכתב האשראי.

החלטתי לדחות את הבקשה.
המבקשת תישא בהוצאותיו של המשיב השלישי בלוויית הצמדה וריבית עד לתשלום בפועל בסכום של 000, 400שקלים.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עורך דין אשראי

  2. קבלת אשראי מהבנק

  3. מידע על עסקת אשראי

  4. מה זה אשראי דוקומנטרי

  5. מכתב אשראי דוקומנטרי

  6. שימוש בכרטיס אשראי שנמצא

  7. ביטול זיכוי מחברת האשראי

  8. ביטול עסקת אשראי לא חוקית

  9. עונש על הונאת כרטיסי אשראי

  10. הודעה על ביטול מסגרת אשראי

  11. מעצר על גניבת כרטיס אשראי

  12. מכירת מניות משועבדות לאשראי

  13. אשראי למסחר במט''ח באינטרנט

  14. עצירת תשלומים בכרטיס אשראי

  15. אשראי מהבנק לחברה מוגבלת במניות

  16. החזר כספים שנמשכו בכרטיס אשראי

  17. עיקול זמני על כספים בחברת אשראי

  18. נזקים עקב סגירת מסגרת אשראי לחברה

  19. גביית ריבית על חריגה ממסגרת האשראי

  20. קוד סודי כרטיס אשראי - הונאות אשראי

  21. ביטול מסגרת אשראי בבנק ללא הודעה מראש

  22. החזר כספי לעסק על כרטיסי אשראי גנובים

  23. תביעה נגד הבנק על אי כרטיס כיבוד אשראי

  24. תביעה לפרוע יתרת אשראי במסגרת חשבון עו"ש

  25. חתימה על ערבות לחובות חברה בכרטיס אשראי

  26. אשראי דוקומנטרי - סמכות שיפוט בינלאומית

  27. העברת חשבון לבנק אחר ללא הסכמת חברת האשראי

  28. תביעה לפיצויים מהבנק בגין הפסקת אשראי פתאומית

  29. צו מניעה האוסר לפרוע מכתב אשראי דוקומנטרי

  30. אחריות הבנק על העברת כרטיס אשראי לאדם אחר ?

  31. זיוף חתימה על מסמכי בקשה לקבלת כרטיסי אשראי

  32. מה העונש על תשלום בכרטיס אשראי של מישהו אחר ?

  33. ערבות מדינה להבטחת האשראי אשר ניתן באמצעות בנק

  34. פיצוי על אי יכולת להשתמש בכרטיס אשראי בחו''ל

  35. האם הבנק התרשל בכך שבנה לחברה מסגרת אשראי נמוכה

  36. מסר כרטיס האשראי לצורך מסוים אך הנתבע ביצע עסקאות אחרות

  37. האם מסקירת הפעילות בחשבון הבמק אפשר חריגה ממסגרת האשראי ?

  38. האם הבנק הציג מצג לפיו יעמיד מסגרת אשראי נוספת בכל פעם שתהיה חריגה ממסגרת האשראי

  39. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון