ציפיות הלקוח בבנק

העובדה שהבנק פרע שיקים על אף היות החשבון ביתרת חובה העולה על המסגרת המאושרת אין פירושה כי הדבר מחייב את הבנק להתמיד בכך והדבר אינו הופך להסכם מחייב. בענין זה די להפנות למספר תקדימים: ע"ש (קרית-גת) 25/97 גולדברגר נ. בנק הפועלים בע"מ, תקדין-שלום, כרך 97(3), 1055, מפי כב' סגן הנשיא השופטת ברקאי; המ' (ת"א) 145384/97 בן משה נ. בנק הפועלים, תקדין-שלום, כרך 97(4), עמ' 199, מפי כב' השופט ארנסט, המסתמך על ע"א (י-ם) 452/94, בבית המשפט המחוזי בירושלים, ה.פ. (רמלה) 3231/97 רייסמן נ. הבנק המזרחי המאוחד, תקדין-שלום, כרך 98(2), עמ' 915, מפי כב' השופט סלטון; המ' (י-ם) 2025/98 ש.י.א.ת. חברה להשקעות בנין ופיתוח בע"מ נ. בנק המזרחי המאוחד בע"מ, תקדין-שלום, כרך 98(2), עמ' 374, מפי כב' השופט פרקש. כב' השופט גל, עוד כשכהן בבית משפט זה, היטיב, בכל הכבוד, להסביר את יסודותיה העיוניים של ההלכה הנ"ל בדברים שבתי המשפט השונים חזרו והפנו אליהם: "העובדה שהמשיב, כבנק מסחרי, מסכים לסטייה מעבר לאשראי המאושר אינה מלמדת, כשלעצמה, על חובה להמשיך לעשות כן בעתיד ולתמיד. כל ענין לנסיבותיו. הסכמה כאמור, במקרה קונקרטי כזה או אחר, הינה בעיקרה פונקציה של מערכת הבטחונות של הלקוח בכל עת ועת, כשאת הסיכון העיסקי נוטל המשיב, כל זמן שרצונו לשאת בו, ברם על המבקשת להראות חובה מן ההיבט המשפטי וכזאת חסרה כאן" (המ' (י-ם) 7288/92 פולק ספיר בע"מ נ. בנק דיסקונט לישראל, לא פורסם). הלכה זו אושרה ע"י בית המשפט המחוזי בירושלים בע"א 4299/98 חיים אדלר נ. בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פסק דין מיום 29.1.99 (לא פורסם), מפי כב' השופטים סגל, שידלובסקי-אור וגל. בית המשפט המחוזי הדגיש כי: "... אין די בכך שהיסוד הסביר של הלקוח יתבסס על תקווה, ציפייה, מחשבה או סברה, שכן עליו להצביע על קיומה של חובה משפטית החלה על הבנק ...". בנקלקוחות