אי ייצוג ע"י עורך דין עקב קושי כלכלי - הארכת מועד

קושי כלכלי של אדם לשכור שירותים של עורך דין אין בכוחו לשמש טעם מיוחד להארכת מועד ובכלל, מערכת יחסים בין עו"ד ללקוחו אינה מענינו של בית המשפט (פס"ד גת הנ"ל), וכך גם אם בסופו של דבר היה המבקש ממנה עורך דין אחר תחת מי שמייצגים אותו עתה (ב"ש 81/338 עמיתי מלון ירושלים ואח' נגד דוד טייק ואח', פ"ד ל"ח (4) 613 וב"ש 87/169 רלה וינשטיין נגד הפועלים ליסינג ואח' פ"ד מא (4) 785). קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קושי כלכלי לשכור שירותי עורך דין: 1. רשות השיפוט הארצית של ההסתדרות הכללית דנה בערעורו של המבקש על פסק דין שניתן ע"י רשות השיפוט המחוזית בתל אביב, ודחתה את הערעור. המבקש הגיש לבית הדין האזורי בתל אביב בקשה לבטל את פסק הבוררות של רשות השיפוט הארצית (או לתקנו או להשלימו או להחזירו לרשות השיפוט לשם הנמקה ותיקון). בקשתו נדחתה ע"י בית הדין בפסק דין מיום 22.9.97 אשר נמסר לב"כ המבקש ביום 28.9.97. 2. הבקשה שלפני היא להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק הדין. נימוקי הבקשה כעולה מהבקשה, מהתצהיר ומהטיעון לפני הם אלה: - א. מצבו הרפואי של המבקש לא איפשר לו לפעול במועד; ב. קושי כלכלי מנע בעדו לשכור שירותים של עו"ד. באי כוחו הנוכחים המשיכו לייצגו ללא תשלום בשלב זה; ג. הערעור מעורר שאלה בעלת חשיבות עקרונית ומיוחדת באשר למעמדה של רשות השיפוט; ד. למבקש סיכויים להצליח בערעור; ה. בתקופה הרלבנטית היו חגים והאיחור הוא קצר מאוד; ו. יש לנקוט גישה מקלה ולנהוג במידת החסד. 3. ב"כ המשיבה הגישה לבית הדין תגובה ובה התייחסה לנימוקי הבקשה אחת לאחת והביעה לה התנגדות. בתגובה צויין, בין השאר, שהמבקש קיבל פיצוי הולם ובית הדין האזורי אף נתן לכך ביטוי וציין כי יש לשים קץ להתדיינות הממושכת בין הצדדים. 4. מצבו הרפואי של המבקש בבקשה ובתצהיר תואר מצבו הרפואי של המבקש וצורפו תעודות רפואיות. בין השאר צוין כי מאז שהמבקש קיבל את פסק הדין נגרמו לו מתח עצום וחרדה המתמשכים עד עתה "בגינם מנותק המבקש רוב הזמן למיטתו ומוגבל בתנועותיו...". עוד צויין כי המבקש לקה בהתקף לב קשה בשנת 1994 ומאז הוא סובל גם מיתר לחץ דם. התקף הלב אירע כאמור בשנת 1994 ובלא לגרוע מחשיבות האירוע ומהשפעתו, אין לומר שהמבקש לא עסק כלל בעניניו מאז. די אם אזכיר את הדיונים בתביעה בבית הדין בתל אביב שהתקיימו לאחר התקף הלב (בחודש יוני 1994). בדרך כלל מכירים בתי המשפט במחלתו של אדם כבטעם מיוחד המצדיק הארכת מועד, אם המחלה מנעה ממנו לעסוק בעניניו ובלבד שהבקשה הוגשה ללא איחור (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית עמוד 895). עם זאת בכל המקרים שבהם הותרה הארכת מועד מפאת מחלה הדגישו בתי המשפט את העובדה כי בעטיה של המחלה נבצר מהמבקש לטפל בענינו ובשל כך החמיץ את המועד (דב"ע נג/9-95 אליעזר גת - הבנק הבינלאומי הראשון, פד"ע כ"ה 552 והאיזכורים שם). ב"כ המשיבה פרטה בתגובתה (בכתב ועל פה) שהליקוי הבריאותי של המבקש לא היה צריך למנוע מהמבקש לעסוק בעניניו ונראה לי שהדין עמה. לא הובאה ראיה שהמבקש היה מרותק למיטתו מאז ניתן פסק הדין. הוא עצמו הצהיר כי הוא רותק "רוב הזמן", ובתעודת השחרור מבית החולים שיבא הומלץ על מנוחה של שבוע אחד (אני ער למועד כתיבתו). מצבו הרפואי לא מנע מן המבקש לטפל בעניניו והוא טיפל בהם בפנותו אל עורכי דין שיטפלו בענינו, עד שפנה אל באי כוחו הנוכחיים. 5. קושי כלכלי קושי כלכלי של אדם לשכור שירותים של עורך דין אין בכוחו לשמש טעם מיוחד להארכת מועד ובכלל, מערכת יחסים בין עו"ד ללקוחו אינה מענינו של בית המשפט (פס"ד גת הנ"ל), וכך גם אם בסופו של דבר היה המבקש ממנה עורך דין אחר תחת מי שמייצגים אותו עתה (ב"ש 81/338 עמיתי מלון ירושלים ואח' נגד דוד טייק ואח', פ"ד ל"ח (4) 613 וב"ש 87/169 רלה וינשטיין נגד הפועלים ליסינג ואח' פ"ד מא (4) 785). 6. חשיבות הנושא שבערעור לדברי ב"כ המבקש, יש מקום לבדוק את מעמדה של רשות השיפוט על שתי ערכאותיה. מכתב הערעור שצורף לבקשה עולה כי בפי המבקש טרוניה לגבי הרכבה של רשות השיפוט וכן יישום שעו"ד מנוסביץ שייצג את המשיבה בבית הדין האזורי הנו חבר ברשות השיפוט הארצית כן נטען כי שגה בית הדין האזורי שדחה את טענת המבקש לפיה אין רשות השיפוט ראויה לשמש בורר עצמאי ואובייקטיבי משום זיקתה האמיצה להסתדרות ובהיות המשיבה מוסד הסתדרותי הנשלט ע"י ההסתדרות. עוד טען המבקש בענין זה כי חברי רשות השיפוט מייצגים את יחסי הכוחות בהסתדרות, אשר הם למעשה יחסי כוחות מפלגתיים. 7. הגדרת הנושא בעל חשיבות אינו יכול להבחן באמת מידה סובייקטיבית ולו מן הטעם שבדרך כלל, צד נותן לסכסוך עם זולתו, משקל לא מאוזן. בפסיקה נקבע שראוי לו לנושא בעל חשיבות עקרונית, כללית וציבורית מיוחדת, השנוי במחלוקת, להתברר בערכאת ערעור (ע"א 60/232 עבורך בע"מ נגד וורמן, פ"ד י"ד, 1538). לא מן הנמנע שהטענה שהועלתה נושאת את המאפיינים שהוזכרו ואולם, בית הדין האזורי קבע בפסק דינו שהטענה שהועלתה היא סתמית ולא מוכחת וכן קבע שהיא "נטענת בדיעבד" (פיסקה 4 (ב) בעמוד 7). תקיפת פסק הדין של רשות השיפוט בשני הנושאים שפורטו לאחר מעשה, חוסמת, לעניות דעתי, את דרכו של הטוען להעדר כשרותה של רשות השיפוט, הן לענין ההרכב והן לענין הזיקה שתוארה לעיל. ראוי להוסיף כי לפחות בענין הנוגע לעו"ד מנוסביץ, נרפא הפגם שכן ב"כ המבקש הסכים שלא תטען טענת פגם לגבי הדיון ברשות השיפוט הארצית (עמוד 9 בפסק הדין). 8. סיכויים להצליח בערעור בדרך כלל אין זה מן הראוי שבבקשה להארכת מועד תידון שאלת הסיכויים בערעור, אם כי לעתים ראוי לייחס משקל מסויים לסיכויים ככל שניתן לעמוד על כך על פני הדברים. ברמה לכאורית, לא מצאתי יסוד לקבוע שטובים סיכוייו של המבקש להצליח בערעור. לא למותר להוסיף כי בית הדין רשאי להביא נימוק זה בחשבון אך אינו חייב לעשות כן (דב"ע נו/3-101 רחל רביניאן - הסתדרות מדיצינית הדסה ואח', לא פורסם). 9. חגים חגי ישראל, פרט לחג הפסח, לא הוכרזו כימי פגרה וימיהם מובאים במנין. 10. גישה סלחנית נכון הדבר שיש לפרש את תקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב1991-, תוך גישה סלחנית ההולמת את יעודו של בית הדין ואת אופיו המיוחד, אולם גישה סלחנית תועיל למבקש רק אם יצליח להוכיח כי הסיבה לעיכוב מקורה, לפחות בחלקה, בנסיבות חיצוניות שהיו מחוץ לשליטתו (פס"ד גת הנ"ל). לא שוכנעתי שנסיבות כאלה היו מנת חלקו של המבקש. 11. ס י כ ו ם משלא הוכח טעם מיוחד להארכת המועד, עלי לדחות את הבקשה.הארכת מועדייצוגעורך דין