קיזוז בהליכי פירוק

בבר"ע (מחוזי ת"א) 1114/03 רייכרט תעשיות בע"מ (בפירוק) נ' קל בנין בע"מ, דינים מחוזי 2003 (41) 157 (2003) - נפסק כי הקיזוז האמור בסעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל (פשט"ר) לא נועד ליתן לנושה סעד בגין נזקים תלויי קריסה. נזקים אלו אינם ייחודיים לנושה זה או אחר, אלא הם נחלתם של כל נושי החברה. כשם שהמשיבה נפגעה בשל כניסתה של המבקשת למצב פירוק וחדלות פירעון, כך נפגעו גם בעלי עסקים אחרים אשר ניהלו עסקים עם המבקשת. בכל אותם מקרים מדובר בנזק שנבע מעצם הפסקת פעילות המבקשת, ואם נאפשר לנושים מסוג זה לקזז נזקיהם, נרחיב את זכות הקיזוז אל מעבר לתחומה הטבעי בסעיף 74, ונפר את עיקרון השוויון בין הנושים ונדלדל את קופת הפירוק בלא הצדקה. סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל קובע: "אשראי הדדי וקיזוז 74.     (א) היו אשראי הדדי או חוב הדדי או עסקים הדדיים אחרים תלויים בין חייב שניתן עליו צו כינוס, ובין הבא לתבוע חוב מכוח הצו, ייערך לפיהם חשבון על המגיע מכל צד למשנהו, הסכום המגיע מצד אחד יקוזז כנגד המגיע מהצד האחר, ויתרת החשבון, ולא יותר, ייתבע או ישולם, לפי העניין; הוראות סעיף זה לא יזכו אדם בקיזוז כנגד נכסי החייב, אם בשעה שנתן אשראי לחייב ידע שהחייב עשה מעשה שאפשר היה להשתמש בו להגשת בקשת פשיטת רגל נגד החייב ביום שהוגשה בקשה שעל פיה הוכרז פושט רגל.  (ב) הקביעה מה הם העסקים הניתנים לקיזוז לפי סעיף זה תיעשה לפי מצבם ביום שבו ניתן צו הכינוס". סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל קובע הסדר קיזוז מיוחד, מהותי באופיו, למצבים של חדלות פירעון. מכוח סעיף 353 לפקודת החברות חל הסעיף גם על פירוק חברות (רע"א 2549/09 חברת אי.סי.אמ.יצרני מיזוג אוויר בע"מ נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, דינים עליון 2010 (129) 835 ( 2010 )). תכליתו העיקרית של מוסד הקיזוז, לאפשר לחברה לנהל את עסקיה השוטפים תוך מתן בטחון לגורמים החיצוניים, העומדים בקשר רצוף ושוטף עם החברה, כי ביום הדין, אם תיכנס החברה לחדלות פירעון, יוכלו לקזז את חובותיהם ההדדיים, פרי הקשר העסקי הרצוף שהתנהל בינם לבין החברה. תכלית זו משרתת גם את עניינה של החברה להמשיך ולנהל את עסקיה השוטפים באמצעות גורמים אלה (ע"א 2146/06 ברק נ' עו"ד ברוך אבוקרט (טרם פורסם, 18/11/2010) פיסקה 44). בית המשפט העליון דחה את הפרשנות המצמצמת שנתן בית המשפט המחוזי לסעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל כאמור בפסק הדין עליו הסתמכה המשיבה. בע"א 03/ 7954 אמדאוס דוולופמנט אינק נ' הבנק למסחר בע"מ בפירוק (דינים עליון 2005 (58) 1275(2005), פיסקה 15 סיפא) קבע בית המשפט העליון:- "העובדה שמדובר בחוב "תלוי קריסה", כלשונו של בית המשפט המחוזי, במובן זה שהסיבה המיידית שהביאה להיווצרותו נעוצה בקריסה, אינה שוללת את היותו חוב בר קיזוז אם מקורו ב 'עסקים הדדיים'. "אכן, אי הכרה בחובות תלויי קריסה, תגדיל את מסת הנכסים העומדת לחלוקה בין כלל הנושים הבלתי מובטחים. אולם, משהוכרה זכות הקיזוז, חרף פגיעתה בקופת הפירוק, אין לעשות הבחנות בלתי צודקות בין נושים שונים רק כדי להגדיל את קופת הפירוק."(שם, פיסקה 35). "אשר לעקרון השוויון בין הנושים, זכות הקיזוז אכן פוגעת בעקרון זה, אולם, עלינו לזכור כי מדובר בהוראת חוק, ונקודת המוצא של המחוקק הנה כי שיקולי הצדק גוברים על שיקול זה ... עניינו של אי הצדק, אשר עלול להיגרם אם לא נכיר בזכות הקיזוז בהליכי חדלות פירעון, הוא במצב בו נושה של החברה שהוא גם חייב שלה, יקבל מן המפרק דיבידנד בלבד ובה בעת ישלם את מלוא חובו לחברה."(שם, פיסקה 37). המועד הקובע לעניין קיזוז בהליכי פירוק חברה בידי בית המשפט הוא מועד צו הפירוק (ע"א 03 / 7954 אמדאוס דוולופמנט אינק נ' הבנק למסחר בע"מ בפירוק , דינים עליון 2005 (58) 1275(2005), פיסקה 26). ככל שקיימת בידי הנושה זכות תביעה, ורק הסכום המדויק של החוב עדיין כפוף להתחשבנות עתידית - זכות הקיזוז קיימת (ע"א 2146/06 ברק נ' עו"ד ברוך אבוקרט (טרם פורסם, קיזוזפירוק חברה