קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קניית דירה מעמידר - דייר המחזיק ביותר מדירה אחת: א. מהות העתירה זו עתירה למתן צו על תנאי המכוון אל המשיבים לפיה מתבקש בית המשפט ליתן לעותרת את הסעדים הבאים: -הצהרה לפיה העותרת זכאית לרכוש מעמידר, את הדירה שבה היא מתגוררת עפ"י חוזה שכירות עם עמידר מיום 6.7.1961 הנמצאת בבית ברחוב יוסף חיים 18 בני ברק (להלן: "הדירה"), במסגרת מבצע קנה ביתך של משרד הבינוי והשיכון, מבלי להחזיר דירה נוספת שהעותרת שכרה מעמידר הנמצאת בצמוד לדירה שבה היא גרה לפי חוזה שכירות מתאריך 17.8.1970, ואשר בה מתגורר בנה הנכה והחלה של העותרת מאז. -צו עשה המחייב את עמידר למכור לעותרת את דירת מגוריה ולרושמה ע"ש העותרת, בתנאי המבצע. -לבטל את החלטות המשיבות 1,2,3,4 שהעותרת תחזיר את הדירה הנוספת בה מתגורר בנה. ב. עובדות רלבנטיות עפ"י האמור בכתב העתירה המתוקן העותרת פנתה לעמידר, בתחילה לרכוש את שתי דירותיה. שטח כל דירה הוא 64 מ"ר. לדירות אין מטבח משותף אלא שני מטבחים נפרדים. סה"כ שתי הדירות הוא 128 מ"ר. לאחר מכן פנתה בבקשה לרכוש את דירת מגוריה היא. (ר' נספח ט"ז לעתירה) בלבד, במסגרת המבצע: "קנה ביתך". בקשה זו נדחתה ע"י הועדה הבינמשרדית לחריגים, כשהועדה מציינת לאורך כל הדרך כי בקשת העותרת היא לרכוש שתי דירות, ולא מתייחסת לכך שהעותרת שינתה את בקשתה בפני הועדה לרכישת דירה אחת, כשהיא מציינת כי בדירה סמוכה, שאינה מחוברת עמה מתגורר בנה החולה. בהחלטתה הועדה ציינה כי העותרת אינה יכולה לרכוש שתי דירות, לא התייחסה לענין דירה אחת, והוסיפה כי עליה להחזיר את הדירה השניה, שיש לה לגביה זכויות שכירות, ואשר בה מתגורר בנה. לאור העובדה שהמשיבה מס. 1 התייחסה לרכישה של שתי דירות, בעוד שהעותרת רצתה לרכוש דירה אחת בלבד, תוקנה העתירה (ר' גם נספחים א' - ה'). אין מחלוקת בין הצדדים כי העותרת זכאית לרכוש דירה אחת במסגרת המבצע. לטענת העותרת טעתה המשיבה מס. 1 כשהתייחסה לבקשתה כאל בקשה לרכישת שתי דירות, בעוד שבקשתה היתה לרכישת דירה אחת בלבד; ומכאן שהמשיבים לא דנו עדיין בבקשתה לרכוש דירה אחת, וחלה טעות בשיקול דעתם. ג. ה ד י ן ויישומו חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) התשנ"ט - 1998 נכנס לתוקף כבר בתאריך 29.10.1998, ברם מועד תחילתו נדחה ליום 1.1.2005, עפ"י החלטת ממשלה הוצאו ביום 3.4.00 הנחיות לחברות המאכלסות ממשרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר בנוגע לרכישת דירות, במסגרת מבצע שכונה: "קנה ביתך". תנאי המבצע עודכנו בנוהל משרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון מיום 26.11.00, הרלבנטי לעניינו. (נספח ח' לתגובה). לפי סעיף 2 למבצע נקבע כי הזכאות לרכישת דירה היא למתגורר. אין מחלוקת כי העותרת נכללת בהגדרה זו. בכל הנוגע לדייר המחזיק ביותר מדירה אחת, שזה מצבה של העותרת, קובע סעיף 2.1 לנוהל כי: "דייר המחזיק ביותר מדירה אחת: בסעיפים הבאים "דירות מאוחדות" תחשבנה דירות להן מטבח משותף. 2.1.1 אם הדירות אינן מאוחדות - רשאי לרכוש דירה אחת בלבד ולהחזיר את האחרת, אם הדירות מאוחדות ושטחן המשותף הוא עד 100 מ"ר ברוטו (שטח הדירה כפי שרשום בתיק הנכס) רשאי לרכוש את הדירות המאוחדות או לבחור לרכוש דירה אחת מבין השתיים אם הדירות מאוחדות ושטחן עולה על 100 מ"ר ברוטו יש לפעול כדלקמן: אם בדירות מתגוררות לפחות שלוש נפשות ("הזכאי" ו"קרובו" על פי ההגדרות ) - רשאי לרכוש את הדירות המאוחדות או לבחור לרכוש דירה אחת מבין השתיים. אם בדירות מתגוררות עד 2 נפשות - רשאי לרכוש דירה אחת בלבד ולהחזיר את האחרת". טרונייתה של העותרת היא כי למרות ששבה ופנתה בבקשה לרכוש דירה אחת ולהשאיר את הדירה השניה בידיה, הועדה הבינמשרדית דנה ושבה ודנה בבקשה לרכישת שתי דירות. זו החלטה שגויה, ולפיכך מן הדין לבטלה. אין מחלוקת שבמלל של כל הועדות שדנו בעניינה של העותרת המדובר בכך שהעותרת מבקשת לרכוש שתי דירות. גורס ב"כ המשיבים כי (עמ. 7 לתשובה) כי יש לבחון את הבקשה לפי מהותה ולא לפי כותרתה. הענין הוא שלא מדובר בכותרת. הענין הוא שמדובר בטעות חוזרת, שלא שונתה, כשהסיבה לכך לא ידועה. אני סבורה שפרט הפונה לרשות ציבורית, זכאי לכך שהרשות תתייחס לבקשתו המדויקת, ולא לבקשה אחרת, שאינה מונחת בפניה, ושלא יצטרך להסיק מהבקשה ומהדין מה אמורה להיות עמדת הרשות. מטעם זה נראה שיש לבטל את החלטת המשיבים, ולהחזיר להם את הדיון לגופה של בקשה. בד בבד, למרות שהעותרת צודקת לגבי הדרך, הייתי ממליצה בפני בא-כוחה, לשקול, לאור הוראות הנוהל והטיעון שכבר נשמע בבית המשפט, אם כדאי לו לעורר בה תקוות ולהתחיל את ההליך מבראשית. לסיכום - ההחלטות בטלות. בנסיבות, ישא כל צד בהוצאותיו.מקרקעיןדייר מוגן (הגנת הדייר)דירות עמידר / עמיגור / חלמישקניית דירה