תביעה לסכום קצוב אך לא מוסכם

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה לסכום קצוב אך לא מוסכם: המערער הגיש תביעה בסדר דין מקוצר כנגד המשיבות לתשלום: (א) 150שעות עבודה ביעוץ; (ב) פיצוי קבוע ומוערך מראש; (ג) תשלום הפרשים עבור 146.5שעות יעוץ בחו"ל שלא שולם עבורן (לפי שכר של 29$ לשעה). וזאת בהתאם להסכם שבין הצדדים. המשיבות הגישו בקשת רשות להגן ורשם ביהמ"ש שמע הצדדים, אולם החליט מיוזמתו למחוק את הכותרת "בסדר דין מקוצר" באשר: "... שני הסעדים הראשונים הינם לסכום קצוב ואילו הסעד השלישי, צריך לראיות על מספר שעות שבהן הועסק המשיב בחו"ל, ע"י המבקשת. הנה כי כן, אחת מעילות התובענה אינה עומדת בתנאי הקציבות והתוצאה הינה כי התובענה תידון בסדר די רגיל. המילים "בסדר דין מקוצר" נמחקות מכותרת התביעה". ועל-כך הוגש הערעור בפני. עיון בתביעה ובבקשה למתן רשות להגן מעלה כי בפועל לא הוכחש כלל בתצהיר מספר השעות הנטען - 146.5שעות, אלא נטענת טענת-קיזוז ביחס לשעות מסוימות בגין "הפסקות צהריים". בתצהיר נטען היפוכו של דבר - כי המערער עבד הרבה, מעל ומעבר למיכסת השעות שנקבעה. נראה, כי גדר המחלוקת בין הצדדים איננו כולל את מספר השעות אותן עבד בפועל המערער, בכל אופן, מספר השעות "146.5" - לא הוכחש בתצהיר שהוגש מטעם המשיבים. אין מחלוקת בדבר סמכותו של הרשם, למחוק הכותרת מיוזמתו - אולם נשאלת השאלה האם בדין השתמש כב' הרשם בסמכותו זו. תביעה בסדר דין מקוצר חייבת להיות על סכום כסף קצוב "מכח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב" (תקנה 202(1)(א) לחסד"א, תשמ"ד-1984) [5]. סכום כסף קצוב פירושו: "סכום כסף שניתן לקבעו על-ידי חישוב חשבוני... סכום התביעה הגם שהוא צריך להיות קצוב, אינו חייב להיות מוסכם, כפירתו של הנתבע בפריט זה או אחר של החשבון תהא טעונה בירור בשעת הדיון (אם תנתן רשות להתגונן), אך אינה פוסלת את התביעה מלהיות בת סדר-דין מקוצר". (דברי מ"מ הנשיא השופט זוסמן - כתוארו דאז - בבר"ע 55/71 אלכיר ובניו נ' ואן דר הורסט ואח' [1], בעמ' 16). בהעדר הכחשה מפורשת, הרי ניתן להגיש תביעה בסדר-דין מקוצר לגבי סכום כסף קצוב שלא נזכר מפורשות בהסכם, מאחר "שניתן לתבוע בסדר דין מקוצר גם על-יסוד ראיה בכתב... שהסכום לא נזכר בה. ובלבד שמדובר בסכום קצוב, שניתן לבררו ע"י ראיה חיצונית" (דברי כב' השופט ש' לוין בע"א 772/79 עזבון המנוח ארוין שימרון ז"ל נ' וסקביץ [2] בעמ' 83מול האות ד'). כב' הנשיא, השופט מ' שמגר, קבע כי במידה וניתן לחשב הסכום הקצוב באופן אריתמטי פשוט - "... התשלום החוזי הכולל בתוספת הצמדה לפי ממדים מסויימים... בניכוי הסכומים שכבר שולמו, כשהם משוערכים....". כך "שהבסיס העובדתי מונח במלואו לפני בית-המשפט, ומאפשר חישוב אריתמטי פשוט", - הרי ניתן להגיש התביעה בסדר דין מקוצר (ראה: ע"א 734/83 חב' החשמל לישראל בע"מ נ' שפיר דוידוביץ [3], בעמ' 617/8). המדובר בצורך "בראשית ראיה" בלבד ואין צורך כי הכתב יהווה ראיה מלאה על כל פרטי התביעה (ע"א 178/68 נתן סלע נ' רמי לב ואח' [4]). לאור כל האמור לעיל ומאחר ואין הכחשה מפורשת בתצהיר שניתן מטעם המשיבים ביחס לשעות העבודה הנטענות בפריט (ג) (בסעיף 10לתביעה), ומאחר והסכום הנתבע בפריט זה הינו תוצאה של חישוב אריתמטי פשוט - הרי לא היה מקום למחוק הכותרת. הוחלט לבטל ההחלטה - ועל רשם ביהמ"ש ליתן החלטתו בבקשת המשיבות למתן רשות להגן. אין צו להוצאות. תביעה על סכום קצוב