קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה לתשלום על תיקון ציוד מכני:   1. בפני תביעה במסגרתה עותרת התובעת לחייב הנתבעת לשלם לה סך של 15,000 ₪ בגין תקונים שבצעה בציוד מכני, בבעלות הנתבעת והכוונה למעמיס טלסקופי ולמלגזת שדה.   2. הנתבעת מכחישה בצוע התקונים וחבותה לשאת בתשלומים כלשהם לתובעת. 3. בתיק זה העידו בפני המפורטים:   מטעם התובעת - מנהלה, מר שמעון לוי (להלן: "לוי") והעובדים מר יונתן נגאוקר ומר עמוס רוקח (להלן: "נגאוקר" ו"רוקח").   מטעם הנתבעת - מנהלה, מר הרשטיק אריה (להלן: "הרשטיק").   4. אבחן כעת טענות הצדדים;   5. המעמיס האלקטרוני:   א. לטענת התובעת, כי אז ביום 23.11.98 הוזעקה ע"י הנתבעת למושב בן זכאי לתקן את המעמיס - וכך נעשה.     ב. ביום 30.11.98 הוזעקה התובעת שוב ע"י הנתבעת לאתר עבודה ביבנה לשם תקון תקלה אחרת במעמיס. ג. התובעת תקנה המעמיס באתר ע"מ לאפשר העברתו למוסכה ומשהגיע למוסך -השלימה התקון.   ד. בגין התקון מיום 23.11.98 הוציא נאוגקר דו"ח עבודות חוץ מס' 1020, עליו חתימתו של עובד הנתבעת - אברהם מגידיש ונטען, כי זה חתם כך לאשור בצוע התקון.   עובד זה לא הובא לעדות מוטעם הנתבעת וחתימתו על גבי מסמך זה לא הוכחשה ולא נסתרה.   ה. בגין העבודה הנוספת מלא רוקח דו"ח עבודות חוץ מס' 2439, שתאריכו 1.12.98 ואף עליו חתום מטעם הנתבעת אברהם מגידיש לאשור בצוע התקון וגם ביחס לכך לא הובא זה לעדות וטענה זו לא נסתרה.   ו. עם הגעת המעמיס למוסך התובעת מולאה הוראת תקון מס' 5924, נושאת תאריך 30.11.98 (נ/2) ומולא נספח להוראת תקון, הכולל פרוט החלקים שהורכבו ומחירם (נ/1).   ז. על גבי מוצג נ/2 - חתום עובד נוסף של הנתבעת - "סימן טוב" ונטען, כי עשה כן כאשר בא לאסוף המעמיס ממוסך התובעת בתום הטפול, אך אף הוא לא הובא לעדות מטעם הנתבעת וטענה זו לא נסתרה אף היא.   ח. בגין תקון המעמיס הוציאה התובעת לנתבעת חשבונית מס' 4156 מיום 30.11.98 ע"ס 5,480 ₪.   ט. לא נסתר מעיני, כי על גבי הוראת התקון, מוצג נ/2 נרשם, כי נפתחה ע"ס דו"ח 1020 מיום 23.11.98 ולא מכח דו"ח עבודות חוץ מאוחר יותר ואולם, מקובלת עלי תשובת לוי לענין זה ולפיה: "מאחר שלא הגשנו חשבונית, רכזנו את כל הטפול והגשנו חשבונית אחת גם על המושב וגם על הטפול במוסך." (ראה עמ' 4 שורות 12-13).   י. לא נסתר אף מעיני, כי דו"ח עבודות חוץ של רוקח נושא תאריך 1.12.98 ואילו כרטיס העבודה המאוחר יותר נושא תאריך מוקדם - 30.11.98. רוקח לא נתן הסבר לענין זה (ראה עדותו בעמ' 11 שורה 7) ואולם, יש להתייחס אל מכלול הראיות בתיק וללמוד, כי אין בענין זה כדי להביא לקריסת גרסת התובעת.   יא. לאחר שהמעמיס תוקן, כטענת התובעת "והכלי עבד ועמד לעלות על הטריילר, אז הרחנו שיש משהו ובקשנו אישור" (ראה עדות לוי בעמ' 5 שורות 4-5).   יב. כך יצא שלאחר בצוע התקון, ביום 1.12.98 שיגרה התובעת פקס' אל הנתבעת נדונו - "הצעת מחיר לתקון טלסקופי" (ראה נספח א' לתצהיר לוי).   יג. לטענת התובעת קבלה היא אישור בדיעבד מאת הנתבעת - אלא שמהמסמך שהוצג בפני - פקס' משובש למדי שהוחזר לתובעת ע"י הנתבעת ניתן ללמוד כי אושר כך ע"י הנתבעת:   "מאשר בצוע ולא כל התוספת בלי אישור בכתב."   יד. לא ברור מאשור זה מהן "כל התוספות" שבצוען דורש אשור מיוחד בכתב - ומשלא הוברר דבר זה והנתבעת לא השכילה להעיד מטעמה את עובדיה אשר חתמו על מסמי התובעת ונטען, כי בכך אישרו בצוע התקונים וקבלת המעמיס המתוקן - כי אז יש לקבוע, כי התובעת הוכיחה במידה הדרושה במשפט האזרחי בצוע התקונים במעמיס, כמפורט במסמכים השונים ובחשבונית מס' 4156 ויש לחייב הנתבעת לשלם לתובעת שכר עבודתה בגין כך.   6. מלגזת השדה:   א. באשר למלגזת השדה טענה התובעת, כי ביום 19.11.98 גררה היא המלגזה למוסכה, לבקשת הנתבעת לשם בדיקתה, הערכת התקלות ועלותן.   ב. ביום 1.12.98 שגרה התובעת לנתבעת הצעת מחיר (נספח ו' לתצהיר לוי) - עליה לא נתקבלה תשובה, וביום 4.1.99 שוגרה תזכורת ביחס למלגזה (ראה נספח ז' לתצהיר לוי).   ג. לטענת התובעת, לאחר זאת ובהתערבות צד ג' ("מכבי") ניתן לה אשור בעל פה ע"י עובד הנתבעת, סימן טוב, לבצע התקון הנדרש וזאת לאחר שסוכם על שכר עבודה בסך של 6,000 ₪ + מע"מ.   ד. בגין כלי זה מולאה הוראת תקון מס' 5914 מיום 19.11.98, עליו מתנוססת חתימת עובד הנתבעת, סימן טוב (ראה נ/3) ומולא כרטיס עבודה בו צויין קיום אשורו של סימן טוב זה לסיכום שנטען לעיל.   ה. בעקבות כך, הוציאה התובעת לנתבעת חשבונית מס' 4290 מיום 28.1.99 ע"ס 7,605 ₪.   ו. וראה לענין זה עדותו של לוי:   "זה היה אישור בעל פה, הוא (סימן טוב - א.ב.נ.) אמר תתקנו. הוא דבר איתך על ידי במשרד, אישרת לו אחרי שלחצתם אותו לשנות את הסכום והוא אמר O.K תתקנו. אחרי כן הוא בא לבדוק את המלגזה, ראה שהיא תקינה והביא משאית לקחת אותה." (ראה עמ' 10 שורות 1-4).   ז. מעדותו זו של לוי אף נלמד, כי איש הקשר עם התובעת היה במקרה זה סימן טוב וכי את מנהל הנתבעת מעולם לא הכיר עד להגשת התביעה.   ח. ויצויין, כי מנהל הנתבעת בחקירתו הנגדית אישר, כי לאנשיו יכול הוא ליתן אישורים טלפונית (ראה עמ' 15 שורות 16-17).   ט. גם ביחס למלגזה חדלה הנתבעת בכך שלא הביאה כעד מטעמה את סימן טוב, אשר היה איש הקשר ואשר נטען לגביו, כי מסר לתובעת אשורה של הנתבעת לבצוע התקונים, להפחתה במחיר ואף נטל המלגזה בתום התקון.   י. גם ביחס לכלי זה יש לקבוע, כי קיומם של המסמכים, יחד עם עדות התובעת שלא נסתרה כלל ע"י הנתבעת מלמדים, כי התובעת עמדה בנטל המוטל עליה במשפט האזרחי והצליחה לשכנעני, כי תקנה את המלגזה וכי תקון זה נעשה בהסכמת הנתבעת וכנגד סך של 6,500 ₪ + מע"מ ולפיכך, יש לחייב הנתבעת לשלם לתובעת סכום זה.   7. לאור כל האמור, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים:   בגין חשבונית 4156-סך של 5,480 ₪ + מע"מ בצרוף ריבית והפרשי הצמדה מיום 30.11.98 ועד התשלום בפועל.   בגין חשבונית 4290 סך של 7,605 ₪, בצרוף ריבית והפרשי הצמדה מיום 28.1.99 ועד התשלום בפועל.   עוד תשלם הנתבעת לתובעת הוצאותיה וכן שכר טרחת עורך דינה בסך של 3,500 ₪ + מע"מ בצרוף ריבית והפרשי הצמדה.   ביחס להוצאות - מיום הוצאתן ועד התשלום בפועל.   ביחס לשכר הטרחה - מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל. ציוד מכני הנדסי (צמ"ה)מעמיס טלסקופי