תביעה נגד עורך דין בבית המשפט לתביעות קטנות

לטענתו של התובע, הוא סבר כי עורך הדין טיפל בענייניו, והתיק שנפתח כנגדו בהוצאה לפועל נסגר, אולם לגירסתו, הסתבר לו שהתיק נותר פתוח, וכי עורך הדין כלל לא טיפל בענייניו.   בית המשפט פסק כי עיון במסמכים מעלה כי בשנת 2000, פעל עו"ד X לייצוג התובע וכל זאת בלא שהתובע ישלם לו סך הגבוה מ 590 ₪ ועל כן, בנסיבות אלה, לא נראה שעו"ד X התרשל, שכן הוא פעל בהתאם להסכמה עם ב"כ הזוכה וכי תשומת ליבו ל"מחדל" הנטען הוסבה רק כעבור שלוש שנים מיום שאין תאריך בתיק ע"י הערב. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה נגד עורך דין בבית המשפט לתביעות קטנות: בשנת 1989, ביצע התובע עיסקה לרכישת מוצרי חשמל, שבמסגרתה ביקש לשלם באמצעות שיקים, שישה תשלומים שווים (להלן: ה"עיסקה"). במסגרת העיסקה, רשם התובע בנוסף, שיק לביטחון, ואף הביא ערב לשיק זה.   בשנת 1992, נפתח כנגד התובע דנן, תיק בלשכת ההוצאה לפועל שברחובות, לביצועו של שטר הביטחון, בטענה כי ששת השיקים "חזרו".   התובע אשר ביקש להתנגד לביצועו של שטר זה בטענה "פרעתי", שכר לשם כך את שירותיו של הנתבע, עורך דין במקצועו.   לטענתו של התובע, הוא סבר כי הנתבע טיפל בענייניו, והתיק שנפתח כנגדו בהוצאה לפועל נסגר, אולם לגירסתו, הסתבר לו שהתיק נותר פתוח, וכי הנתבע כלל לא טיפל בענייניו.   כך למשל, טען התובע, כי בשנת 1997 ננקטו הליכים משפטיים גם כנגד הערב, וכי הוא נאלץ להמשיך לנהל שורה של הליכים משפטיים, כתולדה של העיסקה, אשר ברובם יצא בהפסדו בשל פרק זמן הרב שחלף.   לדברי התובע, הוא הופתע מכך שההליכים בהוצאה לפועל הוחיו כנגדו ושהתיק טרם נסגר, זאת מאחר וסמך ידו על הנתבע, שאמר לו, כי נאמר לו על-ידי בא-כוחם של הנפרעים האוחזים בשטר, עו"ד צמיר, שההליכים שנפתחו כנגדו בהוצאה לפועל ייפסקו וכי הזוכה יסכים להגשת התנגדותו לביצוע השטר.   יצויין, כי כל הדברים האמורים לעיל, הוסקו מתוך מה שניתן היה להבין מהמסמכים שהונחו בפניי.   הנתבע הכחיש את הטענות שהועלו נגדו, וטען, כי השירותים המשפטיים שהעניק לתובע היו על הצד הטוב ביותר, וכי כל השירותים שניתנו על-ידו, נעשו על דעתו של התובע, ביוזמתו ובאישורו. הנתבע ביקש לטעון כי התובע היה אמור למעשה להפנות תביעתו כנגד מי שתבע אותו, ולא כנגדו.   יצויין, כי במסמך מס' 8 בנ/ 1, הודה הנתבע בטענתו של התובע, כי בשיחות שקוימו על-ידו עם בא-כוחם של אוחזי השטר, עו"ד צמיר, הביע הלה בפניו ההסכמה להגשת ההתנגדות, וכך צויין במסמך שנרשם בכתב-ידו של הנתבע, אשר תיעד את שיחתו מיום 16.10.00 עם בא-כוחם של הנפרעים: "שוחחתי טלפונית עם צמיר - אמרתי לו - תתבייש לך שאתה לא נותן הסכמה להתנגדות כי אתה הבטחת לי". באופן דומה העיד הנתבע גם במהלך הדיון שהתקיים בפניי (לעניין זה, ראה: סוף עמוד 1, ותחילת עמוד 2, לפרוטוקול הדיון מיום 17.12.02, להלן: ה"פרוטוקול").   לאחר שעיינתי במסמכים שהוצגו בפניי, ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים, החלטתי כלהלן:   במהלך הדיון העיד הנתבע, כדלקמן: "אני הייתי צריך לכתוב לו את ההתנגדות אך ממילא הוא הגיע אלי מאוחר, אחרי חודש של מסירת האזהרה ולא אחרי 20 יום. לא הגשתי את ההתנגדות לאור הסיכום שלי עם עו"ד צמיר. הסיכום קויים והתובע ידע על הסיכום. הוא ליווה את כל המעשים שעשיתי על השולחן שלי והיה לידי" ראה: שורות 9-12 בעמוד 2 לפרוטוקול).   בהמשך עדותו, העיד הנתבע שוב, כדלקמן: "ההתנגדות לא הוגשה במועד, כי אלי היא לא הגיעה במועד" (שורה 28, עמוד 2 לפרוטוקול).   מעדותו של התובע עולה, כי הוא אכן ידע על הסיכום שהיה בין שני עורכי הדין, ובנוסף יצויין, כי לא הוכחש בידו טענתו של הנתבע, כי ההתנגדות לא הוגשה במועד מאחר והתובע הגיע אליו לאחר חלוף המועד להגשת ההתנגדות.   התובע העיד במהלך הדיון, כדלקמן:   "האם זה נכון שמר צמיר אמר ל X לא להגיש התנגדות כי הוא בודק את העניין, אני משיב שכן. זה היה בשנת 92. לא שילמתי להוצל"פ אגורה. היחיד ששילם זה הערב, מר בן דוד" (שורות 9-11 בעמוד 4 לפרוטוקול).   "אני לא שילמתי לצד השני, קרי הלקוח של עו"ד צמיר, מעולם. הערב שילם בשנת 96 או 97" (שורות 5-6 בעמוד 3 לפרוטוקול).   לגבי העד שנאלץ לשלם תשלום ראשון, העיד: "האם רצינו להגיש התנגדות לאחר התשלום הראשון אני אומר שלא. לא ידענו מה הדרך. פנינו לעו"ד הדר" (שורות 9-10 בעמוד 3 לפרוטוקול).   "מתי פניתי לראשונה לעו"ד X לאחר שנגבה כסף מהערב, אני משיב שברגע שגיליתי שהערב משלם כסף. זה היה בשנת 97" (שורות 25-24 בעמוד 3 לפרוטוקול). וכן, "בשנת 96 הייתי אצל מר X פעם אחת ומאז לא הייתי אצלו עד שנת 00" (שורה 28, עמוד 3 לפרוטוקול).   "לשאלת ביהמ"ש, האם יש להציג מסמך אחד בו מצוין שבשנת 96 או 97 פניתי לעו"ד הדר, אני אומר שפניתי ללשכת ההוצל"פ פעם אחת ברחובות, בתחילת התיק, שנת 00. זו הפעם הראשונה שפניתי ללשכת ההוצל"פ" (שורות 14-16 בעמוד 3 לפרוטוקול).   מכל האמור לעיל, עולות המסקנות הבאות:   התובע מסכים שעו"ד צמיר ב"כ הזוכה הודיע לנתבע שלא לפעול וכן הוא מודה כי הוא אישית, לא שילם כל סכום בלשכת ההוצל"פ. התובע מודה כי הערב שילם תשלום ראשון רק בשנים 97-96 ושמאז התשלום הראשון ששילם הערב, הוא פנה לנתבע פעם אחת, בלבד וגם זאת נעשה רק בשנת 2000.   עיון במסמכים מעלה כי בשנת 2000, פעל עו"ד X לייצוג התובע וכל זאת בלא שהתובע ישלם לו סך הגבוה מ 590 ₪ ועל כן, בנסיבות אלה, לא נראה שעו"ד X התרשל, שכן הוא פעל בהתאם להסכמה עם ב"כ הזוכה וכי תשומת ליבו ל"מחדל" הנטען הוסבה רק כעבור שלוש שנים מיום שאין תאריך בתיק ע"י הערב.   בנוסף, יש לקבוע כי לתובע אשר לא שילם בעצמו כל סכום לזוכה, לא קמה עילת תביעה כנגד הנתבע ובנוסף ניתן לומר כי גם אם התרשל הנתבע, הרי בעצם יצוג התובע בשנת 2000 במחיר נמוך הוא למעשה פיצה את הנתבע על נזקים שנגרמו לו אם נגרמו.   לאור האמור, התביעה נדחית, ללא צו להוצאות. תביעות קטנותתביעה נגד עורך דיןעורך דין