קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תוקף רשיון נהיגה אמריקאי בישראל: 1. התובעת שנפצעה בתאונת דרכים ביום 10.2.96 שעה שנהגה ברכב שהשימוש בו היה מבוטח אצל הנתבעת, הגישה תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה - 1975 (להלן: " חוק הפלת"ד"). הנתבעת כפרה בכתב הגנתה בחבות לפי חוק הפלת"ד ולפי פוליסת הביטוח שעליה סומכת התובעת, מאחר ולטענתה לא היה לתובעת רשיון נהיגה בר-תוקף בישראל במועד התאונה ולכן התובעת איננה זכאית לקבל פיצוי מן הנתבעת ודין תביעתה להידחות. 2. התובעת הינה תושבת חוזרת, הגיעה לישראל מארה"ב בתאריך 20.2.94, ולטענתה בעת חזרתה לישראל החזיקה רשיון נהיגה זר שהוצא ע"י רשות הרישוי של מדינת קליפורניה בארה"ב. ב"כ הנתבעת חולק על עובדת בעלותה ברשיון נהיגה אמריקאי תקף במועד התאונה, והתנגד בסיכומיו לצירוף הרשיון לסיכומי ב"כ התובעת. ביום 24.10.95 הגישה התובעת בקשה למשרד הרישוי להמיר את רשיון הנהיגה האמריקאי, הזר, לרשיון נהיגה ישראלי וקיבלה באותו יום מספר רשיון נהיגה ישראלי 6893477 תוך התניית ההמרה במבחן שליטה. ביום 31.1.96 עברה התובעת בהצלחה את מבחן השליטה. ביום 10.2.96 ארעה תאונת הדרכים בעת שהתובעת נהגה במכונית. רק ביום 14.2.96, ארבעה ימים לאחר התאונה, קיבלה התובעת רשיון נהיגה וביום 15.2.96 שילמה את האגרה בגין הרשיון (נ/1). 3. השאלה השנויה במחלוקת, נשוא הדיון בפני, היא האם ביום התאונה היה לתובעת רשיון נהיגה ישראלי תקף שכן לפי הוראות סעיף 7(3) לחוק הפלת"ד נשללת הזכות לפיצויים מנפגע שנהג ברכב ללא רשיון נהיגה. לטענת ב"כ התובעת היה לתובעת רשיון נהיגה ביום התאונה כי משעברה את מבחן השליטה ביום 31.1.96, מילאה את התנאי שנקבע ע"י משרד הרישוי לצורך קבלת רשיון נהיגה ישראלי, והיא היתה זכאית באותו יום לרשיון נהיגה. נטען שלצורך בחינת זכאותה לפי חוק הפלת"ד, אין מקום להתייחס להעדרו של רשיון הנהיגה בפועל, כאילו לא היה בידי התובעת רשיון נהיגה בר-תוקף, שכן המסמך עצמו אינו קובע את הזכאות ויש לפרש את הביטוי "רשיון נהיגה" בחוק הפלת"ד כרשיון קונסטרוקטיבי ולא כמסמך דקלרטיבי. לטענת ב"כ הנתבעת לא היה בידי התובעת רשיון נהיגה במועד התאונה לפי פקודת התעבורה (נוסח חדש) כמתחייב מהוראות סעיף 10א' לפקודה, ורק המסמך המוחשי של הרשיון המונפק ע"י משרד הרישוי הוא המסמך המייצג את רשיון הנהיגה לבחינת זכאות התובעת לפי חוק הפלת"ד וחבותה של התובעת לפי פוליסת הביטוח. 4. מקור החובה ברשיון נהיגה ישראלי קבוע בסעיף 10א' לפקודת התעבורה המחייב כל אדם הרוצה לנהוג בישראל להיות בעל רשיון נהיגה תקף "שיינתן לפי פקודה זו". בתקנות 567 ו217- לתקנות התעבורה תשכ"א - 1961 נקבעו מקרי הפטור וההקלה לקבלת רשיון נהיגה. התובעת, תושבת ישראל, שבה לארץ, כשנתיים לפני התאונה, לאחר תקופה של העדרות כתושב חוזר, היא אינה עולה לפי "חוק השבות" ואף לא ניתן לה פטור פרטני שרשות הרישוי רשאית לתת לבעל רשיון נהיגה זר ואף אינה טוענת כי הופטרה מהחובה האמורה (לפי הפטורים בתקנה 567). התובעת נכללת בין המקרים הנמנים בתקנה 217(ב) לפיה רשאית רשות הרישוי לתת לבעל רשיון נהיגה שניתן בחו"ל הקלות שונות, לפני שיקבל רשיון נהיגה ישראלי, ולדרוש ממנו "כי יוכיח במבחן את שליטתו בנהיגת רכב" (להלן: "מבחן שליטה"), רק אם יכשל במבחן זה פעמיים, יחוייב בבחינת נהיגה כנדרש לפי תקנה 203. משכך, אין לקבל טענת ב"כ הנתבעת שהתובעת לא הוכיחה קיומו של רשיון נהיגה זר בר-תוקף מאחר ומשרד הרישוי הכיר בתקפו של הרשיון הזר כאשר נתן לתובעת הקלה לקבלת רשיון הנהיגה הישראלי. 5. העדה גב' רונית צין אחראית על ענף נהיגה מרכז בקרה ואבחון במשרד הרישוי הוציאה תעודת עובד ציבור מ5.5.96- ת/1 וגם זומנה להחקר בביהמ"ש ע"י ב"כ הנתבעת. עפ"י תעודת עובד ציבור היה לתובעת רשיון נהיגה זר מס' 5274164A מקליפורניה ארה"ב מ19.1.93- ולכן הסכימה רשות הרישוי להמיר את רשיון הנהיגה הזר לישראלי אם תעבור התובעת בהצלחה מבחן שליטה. התובעת קיבלה מספר רשיון נהיגה ישראלי 6893477 ביום 24.10.95, במועד שבו הגישה את בקשתה להמיר את רשיון הנהיגה הזר לישראלי. בעדותה הסבירה גב' צין כי: "המספר אינו מהווה רשיון אלא מהווה רק מספר רשיון, אבל לא רשיון. הקציבו לה מקום במחשב אך זה עדיין לא היה הרשיון" (עמ' 4 לפרוטוקול). עוד אמרה כי ביום 31.1.96, כאשר עברה התובעת את מבחן השליטה בהצלחה, היתה זכאית לקבל רשיון נהיגה והיא איננה יודעת מה הסיבה שרשיון כזה לא הונפק. לדבריה לא היתה שום מניעה שתקבל רשיון כזה, והיא לא יכלה להסביר את סיבת הפער במועדים שבין 31.1.96 - מועד מבחן השליטה ל14.2.96- מועד הנפקת הרשיון (עמ' 6-7 לפרוטוקול). אין לקבל את טענת ב"כ התובעת שהאגרה ששילמה התובעת עבור מבחן השליטה היא גם האגרה עבור הרשיון הזמני נ/1. מקובלת עלי טענת ב"כ הנתבעים כי את התשלום האמור משלמים גם עבור המבחן, עוד לפני שיודעים אם המשלם עמד במבחן בהצלחה, והאגרה בקשר לרשיון הנהיגה נפרדת ושונה מהאגרות עבור מבחן שליטה ויש הפרדה מוחלטת בין אגרה בעד מבחן לבין אגרה בעד רשיון. נכון שהאישור היחיד לגבי תשלום אגרת רשיון הוא האישור המוטבע על הרשיון נ/1 ואגרה זו יכלה להשתלם רק אחרי הנפקת הרשיון ב14.2.96-. 6. בסיכומיו המפורטים והמלומדים של ב"כ הנתבעת הוא מדגיש את החשיבות להגדיר ולפרש את הביטוי "רשיון נהיגה" כמסמך מוחשי כתוב, דבר מוחשי ולא דבר תאורטי מופשט שאפשר להסיקו עפ"י מערכת של נסיבות ואמירות; פירוש הנגזר מתכליתן של הוראות התקנות והפקודה; להבטיח את שלומו של ציבור המשתמשים בדרך, הולכי רגל, נהגים ונוסעים ברכב בכך שבכלי רכב ינהגו רק בני אדם שנמצאו כשרים לכך, ולא ינהגו בלתי כשרים אשר בנהיגתם הם עלולים לסכן את שלומו ובטחונו של הציבור. את טיעוניו סומך ב"כ הנתבעות גם על פסה"ד בע"א 94/5631, מוריאל לביא נ' סהר חב' ישראלית לביטוח פ"ד מט(5) 820, שם הדגיש כב' השופט אור את מטרתה העונשית של הוראת סעיף 7 לחוק הפלת"ד ואת כוונת המחוקק להרתיע אנשים מהתנהגות בשלילת זכאותם לפיצויים במקרה של תאונת דרכים, כמו מי שגרם לתאונה במתכוון, מי שהרכב סייע לו בביצוע פשע, ולעניננו מי שנהג ברכב ללא רשיון. מפאת חשיבותן - אתאר את עובדות פסה"ד בע"א 94/5631 כדלקמן: המערערת עולה חדשה מצרפת, נהגה ברכב ונפגעה בתאונת דרכים, ובעת קרות התאונה לא היה בידיה רשיון נהיגה ישראלי. בשום שלב קודם לתאונה לא פנתה המערערת לרשות הרישוי כדי לקבל רשיון נהיגה ישראלי; יחד עם זאת היו ברשות המערערת בעת התאונה רשיון נהיגה צרפתי תקף ורשיון נהיגה בינלאומי לרכב שאותם הוציאה בצרפת. כב' השופט אור התייחס לתקנות 216-217 לתקנות התעבורה ומשמעותן שמי שיש לו רשיון נהיגה שהוצא בחו"ל חייב ברשיון עפ"י הפקודה למעט המקרים בהם ניתן לקבל פטור או הקלה בקבלת הרשיון. בבחנו את משמעות הוראת סעיף 7(3) לחוק הפלת"ד אמר כב' השופט אור: "מטרתו של סעיף 7(3) לחוק הפלת"ד היא לשלול את זכאותו של נפגע אשר נהג ללא רשיון, ובכך להרתיע את ציבור הנהגים מפני נהיגה ללא רשיון שהיא מנוגדת ל'תקנת הציבור' כדי להגשים תכלית זו, יש לתת פירוש אחיד וקוהרנטי למושג 'רשיון' שבפקודת התעבורה (נוסח חדש) ובחוק הפיצויים ולקבוע שרשיון נהיגה שאליו מתייחס סעיף 7(3) לחוק הפיצויים כוונתו לרשיון נהיגה שניתן עפ"י המסגרת הסטוטורית של פקודת התעבורה והתקנות שהותקנו על פיה." 7. אודה שהשאלה שאני נדרשת לה קשה במיוחד דווקא בגלל שהעובדות, נשוא הדיון בפני, אינן דומות לאלו שנקבעו בע"א 94/5631 ולכן אין במסקנות פסה"ד האמור, כדי לחרוץ באופן חד משמעי את גורל התביעה שבפני. האיסור על נהיגה ללא רשיון לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, מטרתו - הרתעת והענשת נהגים בלתי כשירים מלנהוג. לתובעת היה רשיון נהיגה זר והיא עשתה פעולות שונות הנדרשות לקבלת רשיון נהיגה ישראלי - פנתה למשרד הרישוי בבקשה להמיר את הרשיון הזר ברשיון ישראלי, משרד הרישוי הכיר ברשיון הזר באופן המצדיק הקלה כאמור בתקנה 217 לתקנות התעבורה, התובעת ניגשה למבחן שליטה כנדרש - דרישה יחידה שהועמדה כתנאי לקבלת הרשיון הישראלי - ועברה מבחן זה בהצלחה בפעם הראשונה. עוד באותו יום, דהיינו ביום 31.1.96 היתה זכאית לקבל רשיון נהיגה, ולא נמצא במסמכי משרד הרישוי כי היתה איזושהי מניעה שתקבל רשיון כזה באותו יום. ברי, ששיקולי ההרתעה "תקנת הציבור" שעמדו לנגד עיני ביהמ"ש בע"א 94/5631 לא מכוונים לאנשים דוגמת התובעת, מקום בו התנהגותה של התובעת אינה מהווה יצירת סיכון מודע והתובעת איננה מסוג האנשים שבגינם נקבעה התכלית החקיקתית של סעיף 7(3) לחוק הפלת"ד. החשיבות לפרשנות אחידה של המונח "רשיון נהיגה" עומדת לנגד עיני בבואי להכריע את גורל החבות לפי חוק הפלת"ד, אך במקרה גבולי זה, נראה לי שלא יהיה זה צודק לשלול מהתובעת את הזכאות לפיצויים ויש לראותה כמי שהיה בידה רשיון נהיגה ישראלי תקף ביום התאונה ולכן עמדה גם בדרישות תעודת הביטוח שהוצאה לה. ניתן לומר כי משעברה התובעת את מבחן השליטה, וקיבלה את אישור משרד הרישוי בדבר הצלחתה ועמדה בתנאי המרת הרשיון הזר ברשיון הישראלי. שלב הנפקת רשיון הנהיגה היתה, אולי, בדומה למי שרשיונו לא חודש בגין אי תשלום אגרה. 8. אין צורך שאתייחס לטענות ב"כ הנתבעת באשר לחבות הנתבעת לפי פוליסות הביטוח שהוציאה לגבי השימוש ברכב ושהיתה תקפה במועד התאונה, שכן עילת תביעתה של התובעת היא לפי חוק הפלת"ד, וממילא, וגם אם הייתי סבורה כי זכאותה של התובעת נשללה לפי הוראות סעיף 7(3) אין היא זכאית לפיצוי נפרד לפי פוליסת הביטוח שכן לפי חוק הפלת"ד נשללת הזכות לפיצויים גם לפי חוזה הביטוח. 9. אי לכך אין התובעת נכללת בין הנפגעים שזכותם נשללה לפי הוראות סעיף 7 לחוק הפלת"ד, ויש לדון בגובה הנזק. ההוצאות יהיו חלק מהוצאות המשפט.משפט תעבורהרישיון נהיגה