האם תכנית איחוד וחלוקה ללא הסכמת הבעלים, הינה בגדר הפקעה ? הפקעה מוגדרת בספרות ובפסיקה כמורכבת משישה יסודות: רכישה; כפויה; של זכויות פרטיות במקרקעין; על ידי המדינה או מטעמה; למטרה ציבורית; כנגד תשלום פיצויים (א' קמר - עמ' 4, ע"א 82 / 655, גרובר ואח' נ' פרבשטיין ואח' פ"ד מ (1) 748, 738). האלמנט המרכזי בהפקעה הוא רכישת הקרקע ע"י המדינה או מטעמה. בבג"צ 83 / 407 ברוקר נ' עירית חולון ואח' פד"י ל"ח (1) עמ' 829 ו- 832, בחן כב' השופט ד. לוין את השאלה האם תכנית איחוד קרקעות וחלוקתן, ללא הסכמת הבעלים, הינה בגדר הפקעה, כאשר האלמנט המרכזי של ההפקעה - הרכישה - לא מתקיים, והוא אומר: "אלמנט זה (אלמנט הרכישה) אינו מתקיים, כאשר כל שהמדינה כופה בתכניתה הוא שינוי החלוקה הפנימית בין חלקות קרקע בחטיבת קרקע מסויימת, כשהקרקע מוסיפה להיות מיועדת לרישום על שם בעליה, מבלי שהמדינה תרכוש כתוצאה מכך איזושהי זכות באותן חלקות קרקע. מכל מקום, גם לו היינו רואים בתכנית כזו משום הפקעה, גם אז לא היה מקום להתערבותנו, שכן העיריייה הצהירה על כוונתה להקצות לעותר שטח, שיירשם על שמו כשתירשם התכנית". בדרך כלל מביאה הפקעת הבעלות לסיום אוטומאטי של יחסי השכירות, או החכירה, של המקרקעין המופקעים ולהפטר החובות והזכויות ההדדיות של השוכר והמשכיר, וכאשר ניטלת החזקה מהחוכר הוא זכאי לפיצויים. בספרו של ד"ר ש. לרנר "שכירות נכסים" דן המחבר בהשפעה שיש להפקעת המושכר על היחסים בין המשכיר לשוכר וזכאות השוכר לפיצוי מאת הרשות המפקיעה. לדעתו: "ההפקעה היא למעשה הרס משפטי של המושכר, וכמו הרס פיזי היא גורמת לסיום השכירות.... ניתן לומר שהפקעת הבעלות והשכירות מביאה למיזוג הזכויות בידי הרשות המפקיעה וממילא לסיום השכירות. כך או כך לאחר ההפקעה השוכר פטור מתשלום דמי שכירות והמשכיר פטור מכל חיוביו כלפי השוכר..." (עמ' 184). קרקעותהפקעהאיחוד וחלוקה מחדש