מה הדין בסוגיית תנאי קבלה למושבים ? ההתערבות השיפוטית בהחלטת האסיפה הכללית של האגודה השיתופית נעשית תוך ריסון ואיפוק (ע"א 8398/00 יונה כץ נ' קיבוץ עין צורים, פ"ד נו(6) 602, 615). לעניין ההחלטה לקבל לחברות או לדחות נכתב בפס"ד דור נ' רמת הדר (סעיפים 16-17), כדלקמן: "61. החלטת אגודה שיתופית על קבלת או אי-קבלת חברים לשורותיה היא למעשה מקרה פרטי של החלטות המתקבלות בוועד האגודה ובאסיפה הכללית שלה, ולכן חלים אותם כללים של ביקורת שיפוטית שהוזכרו לעיל בקשר להחלטות הוועד והאסיפה הכללית. עם זאת, ניתן לראות את ההחלטה על קבלת חברים לאגודה כייחודית בשני מובנים. ראשית, כאמור, האגודה השיתופית מבוססת על קשר אישי בין החברים ומבקשת לקיים עזרה הדדית בין חבריה (ראו ע"א 524/88 "פרי העמק", לעיל, בעמ' 544). לכן, יש לאפשר מתחם רחב ביותר של שיקול דעת לחברי האגודה לבחור מי יצטרף אליהם ומי לא. שנית, קבלת חבר נוגעת ליחסי האגודה וחבריה עם צד שלישי שלאגודה אין כל התחייבות כלפיו, ולא ליחסי החברים בינם לבין עצמם. למעשה, החלטה זו של האגודה נמצאת בשלב הטרום חוזי ולא בשלב החוזי עצמו (ראו בנוגע למכרזים ע"א בית יולס, לעיל, בעמ' 542). לאור דברים אלו נכון וראוי יהיה כי ההתערבות בהחלטותיה של אגודה שיתופית בדבר קבלת חברים לשורותיה תיעשה במקרים חריגים וקיצוניים בלבד על רקע העקרונות שפורטו לעיל. עמדה זו תואמת לדעתי את גישת המחוקק, הפסיקה והספרות המשפטית" המחוקק מצא לנכון להשאיר בידי האגודה השיתופית מתחם רחב של שיקול דעת בקבלת חברים לשורותיה. סעיף 6 לפקודת האגודות השיתופיות מגביל קבלת יחידים כחברים באגודה לבני 18 ומעלה. מעבר לכך לא מטיל המחוקק כל הגבלה אחרת על קבלת חברים מלבד הגבלות לעניין אופן קבלת ההחלטה (ראו לעיל). עם זאת, כאשר ראה המחוקק לנכון, הטיל על האגודה השיתופית חובה לקבל לשורותיה חבר מסוים. כך סעיף 6א לפקודת האגודות השיתופיות מורה כי בן זוגו של חבר באגודה רשומה, שסווגה על-ידי הרשם כמושב עובדים או ככפר שיתופי, יהיה אף הוא חבר באגודה אם מילא אחר תנאי הסעיף. עם זאת מסעיף זה ניתן ללמוד כי המחוקק סבר כי יתכנו מקרים בהם לא יהיה ראוי לאפשר לאגודה שיתופית לדחות קבלת חברים לשורותיה מתוך החלטה שרירותית או שאינה עניינית". ניתנו מספר נימוקים למתן אותה אוטונומיה רחבה לאגודה השיתופית לבחירת החברים: "ההנחה המתבקשת היא כי לכל יישוב ויישוב הכלים הטובים ביותר לבצע את המיון והסינון הראשוניים של המועמדים להתיישבות במסגרתו" (ע"א 3962/97 בארותיים, מושב עובדים נ' ארד, פ"ד נב(4) 614, 620, להלן - "פס"ד בארותיים"). על אחת כמה וכמה במושב חקלאי שהנו "צורת התיישבות מיוחדת" (כפי שציטט השופט אור בפס"ד בארותיים את השופטת שטרסברג-כהן בע"א 3298/92 כץ נ' מינהל מקרקעי ישראל, לא פורסם, מיום 19/06/96, בפיסקה 9). "הנורמות החלות על גוף קואופרטיבי הן נורמות של אחוות חברים, רעות ושוויון" (ע"א 31/87 חרמש נ' ברעם, פ"ד מג(1) 672, 677), "עקרון השוויון בין חברי אגודה שיתופית הוא יסוד מוסד לקיומה ולניהול ענייניה" (ע"א 556/69 "ניר" חברה שיתופית להתיישבות עובדים עברים בע"מ נ' ביטן, פ"ד כד(2) 710, 715). השופטת ארבל בפס"ד דור נ' רמת הדר, מסכמת לעניין זה: "האגודה יכולה לנהל את ענייניה על-פי רצונה ועל-פי רצון החברים ובהתאם למטרות המשותפות שהותוו בתקנון. האגודה היא אשר מעצבת את התנהלות האגודה ותפקודה על-פי האינטרסים שלה, על-פי שיקוליה ועל-פי טעמה. האגודה זכאית שיהיה לה שיקול דעת עצמאי באשר לקביעה מיהם החברים שיצטרפו לשורותיה, ולא יהיה נכון לכפות עליה הר כגיגית אנשים שלדעתה לא יתאימו ולא ישתלבו על-פי מטרות האגודה ורוח חבריה. עם זאת, יכולת זו של האגודה אינה בלתי מוגבלת. אני סבורה כי יתכנו מקרים בהם תופעל הביקורת השיפוטית אף כאשר מדובר בהחלטת אגודה שיתופית על קבלת חבר או אי קבלתו לשורותיה. מדובר בגוף רב-חברים המתנהל באמצעות מוסדות מוכרים, ואין זה ראוי שגוף כזה יתנהל שלא על-פי כללים ועקרונות מקובלים. ביקורת זו, כפי שכבר צוין, יכולה להיעשות במסגרת המשפט הפרטי, כפי שסקרתי עד כאן, וכן יכולה להיעשות במקרים המתאימים על-ידי עקרונות המוחלים מהמשפט הציבורי, בין בדרך ישירה (אם מדובר בגוף דו-מהותי) ובין בדרך עקיפה (אם מדובר בגוף פרטי). כאשר מדובר בקבלת חבר לאגודה שיתופית, אנו מצויים בשלב הטרום חוזי. לפיכך, עקרונות היסוד של השיטה יכולים להיות מוחלים באמצעות חובת תום הלב החלה על הצדדים בשלב זה, אשר קבועה בסעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973. דרך מושג "תום הלב" נוכל להחיל במקרים המתאימים על האגודה השיתופית את עקרונות ההגינות והסבירות, כבוד האדם וההתחשבות ברצונותיו ורגשותיו של הפרט, האיסור לשקול שיקולים זרים, האיסור להפלות, וכו'" (סעיף 18 לפסק הדין - וראו גם בת"א (ב"ש) 4281/05 בורה נ' כלימי, פס"ד מיום 12/5/07, שם ראה בית המשפט את זכאותה של האגודה השיתופית "לוודא התאמת אישיותו של המועמד לאופיו של המושב ולצביון הקהילה שבו").   מושבים נחלות ומשקים