תיקון של טענה עובדתית או הוספתה טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות. להלן ההלכה לגבי בקשה לתיקון כתב טענות כפי שסוכמה בסיפרו של השופט א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 5, בעמוד 124: “התצהיר התומך בבקשה לתיקון אינו יכול להסתפק בפירוט הנסיבות שהצריכו את התיקון, לדעת המבקש, אלא יש לאשר בתצהיר או בתצהיר נוסף גם העובדות עצמן, שאותן מבקשים לצרף או לשנות בכתב הטענות". קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אי צירוף תצהיר תמיכה בבקשה לתיקון כתב טענות: לפני בקשה לתיקון כתב תביעה. המשיב מתנגד לבקשה. בתקופה הרלבנטית היה התובע בעל מניות ומנהל בחברה, שניהלה חשבון בנק אצל הנתבע. בכתב התביעה המקורי שהוגש ביום 18.12.97 טוען התובע, כי בתאריכים 18.12.90 ו25.12.90- כיבד הנתבע שלושה שיקים שנמשכו מחשבון הבנק של החברה, וזאת למרות שלא היו חתומים על ידי התובע או מורשי חתימה אחרים של החברה. מכאן תביעתו לחייב את הנתבע לשלם לו את סכומי השיקים הנ"ל בצירוף ריבית חריגה. בכתב ההגנה טען הנתבע, בין השאר, כי שלושת השיקים נשוא התביעה אינם קיימים כלל ולא נמשכו מהחשבון בתאריכים הנקובים בתביעה. בישיבת קדם משפט (מיום 21.12.98) ביקש בית המשפט לברר את הפלוגתא הנ"ל. או אז הציג ב"כ התובע דף חשבון שבהם מופיעים פרטיהם של שניים מבין השיקים שבמחלוקת (עמוד 1 לפרוטוקול; נספח א'). דא עקא, עיון בדף החשבון העלה, כי הוא נושא עליו תאריך 2.1.90 וכי החשבון חוייב בגין השיקים ביום 18.12.89 ולא ביום 18.12.90 כפי שנטען בכתב התביעה. על רקע תשתית עובדתית זו הוסכם, כי ב"כ התובע יגיש בקשה כדין לתיקון כתב התביעה. זוהי הבקשה המונחת לפני. אקדים ואומר, כי לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה הגעתי למסקנה, כי דין הבקשה להידחות. שני נימוקים חברו למסקנתי זו ולהלן אמנה אותם אחד לאחד: ראשית, בבקשה ובתצהיר שצורף לה לא נאמר כלל מהו התיקון המבוקש. אין בבקשה או בתצהיר ולו מילה אחת מהן העובדות שאותן מבקשים לשנות בכתב הטענות. גם הנסיבות שבעטיין נגרמה טעות המצריכה תיקון אינן מפורטות. ועיקרם של דברים: אף אם אניח, לאור הרקע להגשת הבקשה שפרטתי קודם, כי העובדה שמבקשים לשנותה הינה ששלושת השיקים הספציפיים נשוא התביעה נמשכו בשנת 1989 ולא בשנת 1990, הרי התצהיר התומך בבקשה אינו מאמת עובדות אלה ושלושת השיקים נשוא התביעה אינם נזכרים בו באופן מפורש כלל וכלל. ראו בענין זה את הסיפא לתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984: "תיקון של טענה עובדתית או הוספתה טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות". כן ראו את ההלכה לגבי בקשה לתיקון כתב טענות כפי שסוכמה בסיפרו של השופט א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 5, בעמוד 124: “כלומר, התצהיר התומך בבקשה לתיקון אינו יכול להסתפק בפירוט הנסיבות שהצריכו את התיקון, לדעת המבקש, אלא יש לאשר בתצהיר או בתצהיר נוסף גם העובדות עצמן, שאותן מבקשים לצרף או לשנות בכתב הטענות". כאמור לעיל, במקרה דנן לא נעשה דבר מכל אלו. בשולי הדברים ולבל יראה כאילו אנו עוסקים כאן בזוטי דברים שלא נודעת להם אלא משמעות פורמאלית אוסיף, כי לצירופו של תצהיר לאימות העובדות שמבקשים לשנותן נודעת במקרה דנן משנה חשיבות, וזאת לאור מה שטען המבקש בתצהיר שהגיש בהליך קודם שהתנהל בין הצדדים (נספח א' לתצהירו של המבקש). מאותו תצהיר עולה לכאורה, ששיקים של החברה כובדו על ידי הנתבע למרות שלא היו חתומים ע"י החברה בין השנים 1991-1993, כאשר זירת ההתרחשות היתה בסניף "יד חרוצים" של הנתבע. לעומת זאת, עתה מבקש המבקש לטעון (כפי שעולה מדברי בא כוחו בקדם המשפט), כאילו שולמו שיקים מזויפים בשנת 1989 כאשר זירת ההתרחשות היתה בסניף "דרך בית לחם". פשיטא היא ששינוי כה מהותי בעובדות המהוות את עילת התביעה טעון אימות בתצהיר כדין, מה שלא נעשה על ידי המבקש במקרה דנן. שנית, תיקון כתב התביעה כמבוקש, היינו, כי השיקים נמשכו בשלהי שנת 1989 (ולא בשנת 1990) מעלה לדיון עילת תביעה שהתיישנה. צודק בא כוח המשיב באומרו, כי עילה זו לא רק כיום התיישנה, אלא אפילו במועד הגשת כתב התביעה המקורי (18.12.97) כבר חלפו כשמונה שנים מאז שהוצגו השיקים בחשבון ונפרעו. בא כוח המבקש טוען, כי במקרה דנן יש למנות את תקופת ההתיישנות רק החל מחודש אוקטובר 1993. כבסיס לטענה משמשים דברי המבקש בסעיפים 3 - 5 לתצהירו, שבהם נאמר כדלקמן: "3. בסוף שנות השמונים הפסיקה חברת סוליפז את פעילותה ובעקבות כך גם את פעילותה בחשבון הבנק הנ"ל. 4. בשל רה-ארגון בחשבונות הבנק שלי אשר הועברו לסניף הבנק בתלפיות... הרי שבמשך כל התקופה הרלוונטית, היינו בסוף שנות השמונים, לא קיבלתי את דפי חשבון בנק של חברת סוליפז... 5. רק בחודש אוקטובר 1993 נקראתי לסניף הבנק שברחוב יד חרוצים, בתלפיות בירושלים, עקב בעיה של החזרת שיק שנמשך מחשבון הבנק של חברת סוליפז. בעקבות בירור שערכתי עם הגעתי לסניף הבנק, התברר לי רק באותו מועד לראשונה, כי נעשו חיובים רבים בחשבון הבנק של חברת סוליפז בשל משיכת שיקים, שלא כדין וללא ידיעתי וללא הסכמתי". דא עקא, דבריו אלה של המבקש נסתרים מניה וביה על ידי האמור בתצהירו הקודם. מאותו תצהיר עולה, כי החברה חדלה לפעול וחשבונותיה הפכו לא פעילים בשנת 1990 ולא בשנת 1989 כפי שנטען עתה (סעיף 40 לתצהיר). כמו כן עולה ממנו, שהחשבון בדרך בית לחם היה פעיל עד לחודש יוני 1990 וכי רק אז הועברו החשבונות לסניף ביד חרוצים. גם מדפי החשבון שצורפו לכתב ההגנה עולה פעילות עניפה בחשבון מינואר עד יוני 1990. הנה כי כן, הטענה כאילו החשבונות הפכו לא פעילים כבר בשנת 1989, וכי הועברו באותה עת לסניף אחר בתלפיות, ולכן לא התקבלו דפי חשבון שמהם אפשר היה ללמוד שהשיקים נשוא התביעה נפרעו וחוייבו בחשבון - אינה יכולה לעמוד לאור דברי המבקש עצמו. כך הם פני הדברים גם בטרם מביאים בחשבון, כי לענין דחיית תחילת מרוץ ההתיישנות אין זה משנה אם המבקש קיבל או לא קיבל דפי חשבון, אלא המבחן בכגון-דא הוא אוביקטיבי ומבוסס על מה שצריך היה המבקש לדעת. והרי אף אם לא התקבלו דפי חשבון, ברי שאפשר היה לקבלם לו רק פנה המבקש לבנק והתעניין במצב חשבונו. לא שמענו מפי המבקש כל טענה אחרת. בנסיבות אלה אי אפשר לומר על המבקש שנעלמו ממנו העובדות המהוות את עילת התובענה "מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למונען" (סעיף 8 לחוק ההתיישנות). לפיכך, לא ניתן לקבל את הטענה שאת תקופת ההתיישנות יש למנות במקרה דנן רק מחודש אוקטובר 1993. בהעדר כל גירסה סבירה אחרת יש למנות את תקופת ההתיישנות החל מיום פרעונם של השיקים על ידי הנתבע בחודש דצמבר 1989 ולכל היותר, החל מחלוף מספר שבועות ממועד זה. על כרחך אתה אומר, שכבר ביום הגשת התביעה המקורית בדצמבר 1997 התיישנה עילת התביעה. לאור כל המקובץ לעיל, הבקשה לתיקון כתב התביעה נדחית בזה. הואיל וללא התיקון המבוקש אין התביעה יכולה לעמוד, שכן אין מחלוקת שבשנת 1990 לא נמשכו השיקים נשוא התביעה, אין מנוס אלא להוסיף ולהורות על מחיקת התביעה וכך אנוכי מורה (חלק זה של החלטתי יוכתר בכותרת: "פסק דין"). המבקש ישלם למשיב הוצאות ושכ"ט-עו"ד בסכום כולל של 5,000 ש"ח ומע"מ, צמודים ונושאי ריבית כחוק החל מהיום. תצהיר תמיכהתיקון כתבי טענותמסמכיםכתבי טענות / כתבי בי דין