סמכותו של בית המשפט בערעור 462. בית המשפט שלערעור מוסמך ליתן כל החלטה שצריך היה לתיתה, או לאשר או לבטל את ההחלטה שניתנה ולהורות על דיון חדש, או ליתן החלטה נוספת או אחרת ככל שיחייב הענין; בית המשפט רשאי להשתמש בסמכותו זו אף אם הערעור מתייחס רק לחלק מן ההחלטה, ורשאי להשתמש בה לטובת המשיבים או בעלי הדין האחרים, כולם או מקצתם, אף אם לא הגישו ערעור או ערעור שכנגד. תקנה 462 לתקנות סדר הדין האזרחי מאפשרת את התאמתו של הדיון להתפתחויות, שחלו בשלב הערעור ואשר יש בהן כדי לשנות את התוצאה של ההליכים, שנוהלו בערכאה הראשונה. יש להצטער על כך, שתקנה זו לא הופעלה כאן. הסיפא של התקנה מרמז, בין היתר, על נסיבות כגון אלו אשר לפנינו, והשימוש בו בנסיבות אלו הוא סביר יותר מהצגת הדרישה ההחלטית, שיוגש, בכל מקרה, גם ערעור שיתייחס לתביעה החלופית שנדחתה. בדרך כלל יוצא בעל הדין המעוניין ידי חובתו, אם הוא מבטיח, שכל מי שהיה בעל דין בדרגה הראשונה ואשר אינו מערער יהא לפני ערכאת הערעור בגדר משיב (ד"ר י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, (בורסי - פרץ את טובים, מהדורה 4, תשל"ד) 625-626); בכך יש, בין היתר, גם כדי לאפשר את הפעלתה של תקנה 462, במידה הצורך.תקסד"א 1984 (הישנות)