קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אי תשלום חשבון טלפון בזק / תביעה בגין חוב לבזק: לפניי תביעה שתחילתה בסדר דין מקוצר, אשר הוגשה על ידי בזק החברה הישראלית לתקשורת (להלן: "בזק") כנגד הנתבע לתשלום סך 2,064 ₪ , נכון ליום הגשת התביעה, בגין חובו עבור שירותי טלפון שונים שקיבל מבזק. לנתבע ניתנה רשות להתגונן. טענות הצדדים בקליפת אגוז: 1. לטענת התובעת, הנתבע הינו הבעלים ו/או המשתמש ו/או המחזיק בקו טלפון שמספרו: 04-6705231 (להלן: "קו הטלפון" או "הקו"). בשלב מסויים נותק הקו ע"י התובעת בשל יתרת חוב עבור שירותים שסופקו לנתבע. בעת הניתוק עמד החוב על סך 1,303.03 ₪. 2. מטעם התובעת העיד מר יורם אליאס, מנהל מחלקת גבייה בבזק. מר אליאס טען בתצהירו, (ת/1), כי החוב הינו בגין התקופה מ-01/04/2002 עד 21/07/2002, כאשר החוב נצבר על ידי הנתבע בהיותו בעלים רשום של הקו. קו הטלפון הותקן בתאריך 27.10.1989, כאשר מספר הטלפון הראשוני היה 04-6730390 ואילו ביום 4.7.2001 הוגשה על ידי הנתבע בקשה לשינוי מספר הטלפון, ואז ניתן לו מספר הקו בגינו הוגשה התביעה (בקשת התובע להחלפת המספר מצורפת כנספח ב' לתצהיר אליאס). לטענת אליאס, על פי רישומי התובעת, הנתבע לא הודיע על שינוי שם הבעלות בקו הטלפון או על רצונו לנתק את הקו ולכן עליו לשאת בתשלום החוב, כאמור בתקנה 14 לתקנות הבזק (התקנה תפעול ותחזוקה). 3. על-אף פניות רבות אליו לסילוק החוב, לא שילם הנתבע את חובו. מאז הניתוק נושא סכום החוב ריבית כפי שנקבעה ע"י החשב הכללי ולפי האמור בתקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גבייה), התשמ"ז - 1987, ובסה"כ חובו נכון ליום הגשת התביעה סך 2,064.62 ₪. 4. לטענת הנתבע, הוא מעולם לא השתמש ו/או החזיק בקו הטלפון בגינו הוגשה התביעה. לטענתו הוא התחבר לשירותי "בזק" בשנת 1989 ומספר קו הטלפון היה 6730390. בשנת 1994, או בסמוך לכך, התגלעו סכסוכים בינו לבין רעייתו דאז, גב' וג'יה דלאשה, ומאז אינו מתגורר בבית בו הותקן הקו ואין לו קשר עם גרושתו וילדיו ממנה. ביום 14.11.1994, ובעקבות צו האוסר עליו להיכנס לבית, הוא ביקש לנתק את הקו. עוד באותו יום ניתקה התובעת את הקו ואף שלחה לו הודעה המאשרת את הבקשה וכן מועד ניתוק הקו (נ/1). ביום 29.3.00 התגרש התובע מגב' וג'יה בהתאם פסק דין שניתן על ידי בית הדין השרעי (עותק פסק הדין מצורף לתצהירו). 5. עוד לטענת הנתבע, במועד שאינו ידוע לו שלחה לו התובעת דרישה לתשלום חוב בגין שימוש בטלפון, ובעקבות כך הוא פנה אל התובעת ואז נודע לו לראשונה כי הוגשה "על-ידו" בקשה לשנות את מספר הטלפון. באותו מעמד הוא טען, כי הוא מעולם לא ביקש זאת וכי קו הטלפון היה אמור להיות מנותק, מזה מספר שנים. לטענתו מכתב הפנייה לשינוי מספר הטלפון לא נכתב על-ידו והחתימה עליו אינה חתימתו. אז הבהירה לו הפקידה, כי עליו להגיש תלונה במשטרה על זיוף. בעקבות אותה שיחה הוא פנה למשטרה והגיש תלונה בגין זיוף, ואכן אישור בבר הגשת תלונה למשטרה בגין זיוף מסמך צורף לתצהירו. 6. ביום 9.8.2003 נשלח לנתבע מכתב על ידי בא-כוח התובעת, לפיו נתבקש לשלם החוב. עם קבלת המכתב הוא פנה שוב אל התובעת והסביר לה שאין הוא מחזיק בקו טלפון 04-6705321. מנהלת מטעם התובעת מסרה לנתבע, לאחר בדיקה, כי אין הוא חייב מאומה, וכי "הם יטפלו בעניין". 7. טוען הנתבע, מאז שביקש לנתק את קו הטלפון הוא לא ביקש לחברו בשנית, ולא השתמש בקו הטלפון, ועל כן אינו חייב מאומה לתובעת. דיון והכרעה: 8. מטעם הנתבע הוגש מסמך מקורי של "בזק" (נ/1) מתאריך 14/11/94 המאשר ניתוק קו טלפון 06-730390 (נ/1) ביום 14.11.94. [מוסכם על הצדדים, כי המספר המקורי הפך ברבות הימים ל- 04-6730390 עם שינוי במערך המספרים בבזק]. באישור בזק נרשם כדלקמן: "בהתאם לבקשתך יבוצע ניתוק הטלפון שבנדון בתאריך 14/11/94. לידיעתך - חשבונך יחויב בתשלום קבוע בלבד בתקופת הניתוק. אבקשך להעביר אלינו בהקדם את המועד הרצוי לחיבור הטלפון מחדש. .....". 9. נציג "בזק" נשאל בנוגע להודעת הניתוק, כדלקמן: "ש. אם אני אומר לך שהבן אדם ביקש לנתק את קו הטלפון עוד מלפני הרבה שנים ואתם החלטתם לפתוח את הטלפון ללא אישור שלו, מה אתה אומר? ת. אין שום מסמך שהוא ביקש. ש. אני מראה לך מסמך שיצא מהחברה שלכם. ת. אני מעיין. אני רואה את המסמך הזה פעם ראשונה ואני מניח שאם הייתי רואה אותו בזמן, יכול להיות אחרי הבקשה הזו , הייתה בקשה לחיבור. ש. אז הוא ביקש פעם על פי הרשום, ביקש לנתק את קו הטלפון? ת. לפי מה שאני רואה, הוא פעם ביקש זאת בשנת 94. המסמך התקבל וסומן נ/1. ש. אם אני אומר לך - אתה בדקת לפני שהגעת אם הוא ניתק או לא ניתק את קו הטלפון. הטענות שלנו בבקשה מלכתחילה שאת הקו הזה ניתקנו מזה לפני הרבה שנים, בדקת אם הקו נותק? ת. בדקתי במסמכים האם הייתה לו בקשה לניתוק בתקופה הרלוונטית. יש את תקופת החשבון. אני יכול להסתכל כמה שנים אחורה, לפני תקופת החשבון, לא יכול להגיע לשנת 94. יכול להיות שאם בזמנו בשנת 2002, יכולתי להיות שהייתי יכול להגיע לשנת 94". (עמ' 7 לפרוטוקול, ש' 15-27). (הדגשות שלי - ס.י.). הנה אם כן, אין בפי התובעת הסב לניתוק קו הטלפון מ-14/11/94, ולא הוצגה מטעמה כל אסמכתא בדבר חידוש קו הטלפון על-ידי הנתבע. 10. לטענת התובעת הנתבע הגיש בקשה בכתב החתומה על ידו ביום 4.7.01, במסגרתה ביקש לשנות את מספר הטלפון למספר אחר מבלי לפרסם את המספר (ראה ת/1 ג'). הנתבע טוען מנגד, כי המסמך הנ"ל לא נכתב על ידו ולא נחתם על ידו וכי המדובר בזיוף. הלכה פסוקה היא: כאשר צד מכחיש את חתימתו, על הצד השני נטל השכנוע להוכיח את אמיתות החתימה, (ע"א 5293/90 בנק הפועלים בע"מ נ. שאול רחמים, פ"ד מז(3) 240). באותו מקרה הנתבעת 3 טענה כי החתימה הנחזית על כתב הערבות אינה שלה ובית המשפט פסק, כי על הבנק הנטל להוכיח אמיתות חתימתה ובלשונו: "... קיימות שלוש דרכים עיקריות שבהן ניתן להוכיח, כי חתימה כלשהי היא חתימתו של פלוני: האחת, באמצעות עדות ישירה - היינו, עדותו של החותם או של מי שהיה עד לחתימה...; שנייה, באמצעות השוואת החתימה השנויה במחלוקת לחתימה הידועה כאמיתית, תוך התחקות אחרי נקודות הדמיון והשוני ביניהן...; והשלישית, על- ידי עדותו של מי שמכיר היטב את כתב היד או החתימה השנויים במחלוקת ומעיד על מידת התאמתן למסמך שבדיון... המכנה המשותף לדרכי הוכחה אלה הוא קיומם של אלמנטים ראייתיים חיצוניים למסמך שבמחלוקת, השופכים אור על זהות עורך המסך או החתום עליו. הווי אומר, כאשר מתגלעת מחלוקת בכגון דא, אין די במסמך עצמו כדי ללמד, ולו לכאורה, מיהו החתום עליו, והצד אשר עליו מוטל נטל השכנוע חייב להניח נדבכים ראייתיים נוספים, אשר ביחד עם המסמך יהיה בהם די כדי להרים את הנטל האמור. מכיוון שכך, אין לקבל את התיזה לפיה בעצם הגשת המסמך הרים הבנק את הנטל להראות, כי לכאורה החתימה המופיעה בו שייכת למשיבה השלישית. בהסכמת המשיבה השלישית ובא כוחה להגשת המסמך אין כדי לשנות מצב דברים זה. דברים ברוח זו אומר המלומד הרנון בספרו הנ"ל, בעמ' 144: 'כאשר תובע מסתמך על מסמך והנתבע מכחיש את חתימתו, על התובע להוכיח את אמיתות המסמך, גם אם הנתבע אינו חוזר ומכחיש זאת בעת הגשת המסמך כראיה'. ..." 11. בענייננו, אם-כן, הנטל להוכחת אמיתות חתימת הנתבע על הפנייה לשינוי מספר הטלפון מוטל על התובעת, וזו לא עמדה בנטל, ולמעשה לא הביאה ראיה כלשהיא להוכיח אמיתות חתימת הנתבע. משכך, ומשלא הוכח כי הנתבע חידש את הקו לאחר ניתוקו בשנת 1994, דין התביעה להידחות. אין ממש בטענות התובעת, כי על הנתבע היה להודיע לה, כי הוא נפרד מאשתו וכי עליו לדווח על שינוי בכתובת, שכן הוכח בפניי כי הקו נותק עוד בשנת 1994, אולם, לא הוכח, מאידך, כי הקו חודש על- ידי הנתבע. 12. אשר-על-כן, התביעה נדחית. התובעת תשלם לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 4,0000 ₪, תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה ורבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. טלפון (קווי)טלפון