קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא איחוד משפחות - אזרח ירדני: מהות העתירה 1. בעתירה שלפניי מבקשים העותרים להורות למשיב לשדרג את מעמדו של העותר 2 (להלן - העותר), בעלה של העותרת 1 (להלן - העותרת) ואבי ילדיהם (העותרים 3-8), למעמד של תושב ארעי - א/5. לחלופין, להורות למשיב להאריך את רשיון הישיבה בישראל של העותר עד להנפקתה של תעודת זהות, וכן להורות לו להעניק תושבות לילדיהם. רקע עובדתי ודיוני 2. העותרת, ילידת 1961, הינה תושבת ירושלים מלידה. העותר, יליד 1959, לו נישאה העותרת בשנת 1978, הינו אזרח ירדני. מיד לאחר נישואיהם התגוררו בירדן ולאחר מכן בעיראק, ומשנת 1995 הם מתגוררים בירושלים. חמישה מילדיהם נולדו בעיראק, והשישי - בישראל. הבכור נולד בשנת 1979. 3. משחזרה העותרת לישראל בשנת 1995 פנתה למשיב בבקשה לאיחוד משפחות ובבקשה לרישום ילדיה במרשם האוכלוסין. לאחר שלא קיבלה תשובה, ייפתה את כוחה של עו"ד צמל לייצגה. ביום 25.12.96 הודע לעותרת על פקיעת תושבותה. ביום 23.7.97 עתרה העותרת לבג"צ (בג"צ 4560/97). ביום 1.6.00 הוחזרה לה התושבות. ביום 21.11.00 ביקש המשיב מן העותרים להמציא מסמכים נוספים ותצהירים להוכחת מרכז חיים וגם הודיעם על הפניית בקשתם לאיחוד משפחות לגורמי הביטחון (נספח מש/2 לתגובתו). בתגובה השיבה ב"כ העותרים, כי כל המסמכים הנדרשים להוכחת מרכז חיים הוגשו וצירפה תצהירים (מש/3). ביום 14.3.01 הודע למשיב, כי קיימת התנגדות לבקשה מטעמים ביטחוניים (מש/5) והודעה על הסירוב נשלחה לב"כ העותרים ביום 26.3.01 (מש/6). במכתב מיום 29.4.01 ביקשה ב"כ העותרים מן המשיב לבטל את החלטתו השגויה, לטענתה (מש/7). ביום 28.6.01 הודע לעותרים כי מאחר ששלושת הילדים הגדולים הינם בגירים, לא ניתן לטפל ברישומם עפ"י הנוהל לרישום במרשם של ילדים קטינים (נספח לתגובת העותרים). בתגובה מיום 3.7.01 הודיעה באת כוחם, כי בעת הגשת הבקשה היו הילדים קטינים ולפיכך יש לרשמם לאלתר (שם). במכתבה מיום 5.9.01 הודיעה עוה"ד יוכי גנסין, הממונה על ענייני הבג"צים בפרקליטות המדינה, לב"כ העותרים כי קיימת התנגדות מצד גורמי הביטחון לאשר את הבקשה לאיחוד משפחות, אך יחד עם זאת מוכנים הם לאפשר את כניסת העותר לישראל עפ"י היתרים ממפקדת התיאום והקישור שניתן יהיה לחדשם מעת לעת, וסה"כ לתקופה של 18 חדשים, בכפוף להיעדר מניעה ביטחונית. לקראת סופה של אותה תקופה, כך הודיעה עו"ד גנסין, תישקל הבקשה לאישור איחוד המשפחות "בלב פתוח". כן ציינה במכתבה, כי גורמי הביטחון אינם מתנגדים לעבודת העותר בישראל (נספח א לעתירה). ביום 9.9.01 הודיעה עו"ד גנסין לב"כ העותרים, כי עם המצאת פרטי הזהות של ילדי העותרים (העותרים 3-7), ייבדק נושא רישומם, ובהנחה שאין מניעה ביטחונית או פלילית והם מתגוררים בירושלים, לא תהא מניעה לרשמם במרשם האוכלוסין עפ"י נוהל רישום ילדים (נספח ב לעתירה). בעקבות הדברים האלה, כך העותרים, מחקו את עתירתם באותו יום, ובו גם העבירה ב"כ העותרים לעו"ד גנסין את פרטי הזהות של העותרים 3-7. ביום 4.12.01 סירב המשיב לרשום את הילדים הבוגרים וכן סירב ליתן לעותר אשרת כניסה, וממילא רישיון עבודה (נספח ד לעתירה). ביום 7.1.02 ניתן לעותר היתר כניסה, שחודש מעת לעת ועד ליום 7.7.03. ביום 21.11.02 הודיע נציבות תלונות הציבור לעותרים, כי הבקשה לרישום ילדיהם הבוגרים סורבה ביום 19.9.00, וזאת בשל היותם בגירים (נספח ט לעתירה). ביום 27.5.03 הגישו העותרים בקשה לשדרוג מעמדו של העותר למעמד של תושב ארעי (א/5). ביום 10.11.03, משלא נענתה פנייתם חרף תזכורות, הוגשה העתירה שלפניי. דיון והכרעה 4. שני נושאים מצויים במחלוקת: הראשון, דרישת העותרים לשדרג את מעמדו של העותר וליתן לו אשרת שהייה מסוג א/5, והשני, דרישתם לרשום את כל ילדיהם במרשם האוכלוסין. 5. אשר לראשון: העותרים טוענים, כי העותר מיצה את התקופה של 27 החודשים (אשרה מסוג ב/1) וכי לאור העובדה שניתנו לו היתרים ל- 18 החודשים שנקבעו, ברי כי אין כל מניעה מכל סוג שהוא לאישור בקשתם לאיחוד משפחות ויש אפוא לראותה כאילו אושרה. כפועל יוצא, כך העותרים, יש להעניק לעותר תושבות זמנית (א/5) לתקופת מבחן נוספת של 3 שנים. מנגד טוען המשיב, כי מאחר שהבקשה לאיחוד משפחות לא אושרה, לא ניתן לשדרג את מעמדו של העותר, אלא קודם לכן יש לאשר את הבקשה. המשיב מוסיף, כי הוא מסכים לשוב ולבחון את הבקשה "ובכפוף להתמלאות התנאים הנדרשים, תאושר בקשת איחוד המשפחות עבור העותר 2 ועבור ילדיו" (סע' 4 לסיכומי תגובתו). הבקשה לאיחוד משפחות לא אושרה בעבר מנימוקים ביטחוניים. עם זאת, עפ"י מכתבה של עו"ד גנסין, לקראת תום תקופת 18 החודשים, שאמורה היתה להסתיים ביום 7.5.03, היה על המשיב לשקול את הבקשה לאיחוד משפחות (ראו נספח א לעתירה). אלא שגם בתום תקופת 18 החדשים (שהתארכה עד ליום 7.7.03) לא פעל המשיב בהתאם. רק ביום 13.1.04, ולאחר הגשת העתירה שלפניי, הודיע המשיב לעותרים על המשך הטיפול בבקשה לאיחוד משפחות וביקש מהם שוב להמציא מסמכים להוכחת מרכז חיים בישראל (נספח 1 להודעת ב"כ העותרים מיום 23.1.04). המסמכים הומצאו לו ביום 21.4.04 (מש/13). כל עוד לא אושר איחוד המשפחות, לא ניתן להתחיל בתהליך המדורג, שרק בתום שלבו הראשון בן 27 החודשים ניתן להגיש בקשה למעמד של תושב זמני (א/5). גם ממכתבה של עו"ד גנסין אין משתמע אחרת. עם זאת, מאחר שהמשיב היה אמור ליתן החלטתו בבקשה לאיחוד משפחות כבר במאי 2003 (ולכל המאוחר ביולי אותה שנה), דהיינו, לפני כשנה, ולאור הודעתו כי יעשה זאת בהקדם האפשרי (סע' 14 לתגובתו), אני מורה לו ליתן את ההחלטה בבקשה בתוך 30 יום מהיום, לאחר שישקול אותה בלב פתוח. 6. אשר לרישום ילדיהם של העותרים: לטענתם, יש לרשום את הילדים במרשם האוכלוסין, כפי שהובטח להם בשנת 2001, וזאת מכוח הבקשה לאיחוד משפחות או בכל דרך אחרת שימצא המשיב לנכון, ובלבד שהרישום יתבצע באופן מיידי ויקנה להם את מלוא זכויות התושבות (ראו סע' 12 ל"טענות עובדתיות בתמצית" של העותרים). המשיב, שטוען כי עפ"י תקנה 12 לתקנות הכניסה לישראל, התשל"ד-1974, ניתן לרשום במרשם האוכלוסין רק ילדים שנולדו בארץ, ואילו את הילדים האחרים ניתן לרשום רק במסגרת הבקשה לאיחוד משפחות, הודיע בסיכומי תגובתו (בניגוד לעמדתו הקודמת) כי הבקשה שהוגשה בשנת 1995 לאיחוד המשפחה אכן כוללת גם את ילדי העותרים, ולפיכך הטיפול ברישומם ייעשה במסגרת אותה בקשה ואין צורך בהגשת בקשה חדשה ע"י ילדי העותרים (העותרים 3-7). המשיב מוסיף, כי את העותר 8, שנולד בארץ, ניתן לרשום עפ"י תקנה 12. רישומם של חמשת הילדים שלא נולדו בארץ ייעשה, אם כן, במסגרת הבקשה לאיחוד משפחות, שבה, כאמור, ייתן המשיב החלטתו בתוך 30 יום מהיום. אשר לרישומו של העותר 8: העותרים טוענים, כי המשיב סירב (בניגוד לעמדתו שלעיל) לרשמו עד היום, בטענו כי רישומו תלוי ברישום הילדים הקטינים, שרישומם תלוי בבקשה לאיחוד משפחות. לאור דבריו של המשיב לעיל, אני מורה לו לרשום את העותר 8 בתוך 30 יום מהיום. סוף דבר 7. אני מורה למשיב לפעול עפ"י הוראותי בסעיפים 5 ו-6 לעיל. לאור העובדה שרק בעקבות הגשת העתירה חידש המשיב את טיפולו בבקשה לאיחוד משפחות, והסכים כי היא כוללת גם את ילדי העותרים, ולאור העובדה שעד כה לא רשם את העותר 8, מחייב אני את המשיב לשאת באגרת המשפט של העותרים, בצירוף הצמדה וריבית מאז תשלומה, וכן בשכ"ט עו"ד בסך 5000 ₪ בצירוף הצמדה וריבית מהיום ואילך, בתוספת מע"מ כחוק. משרד הפניםירדןאיחוד משפחות