אצבעות נחתכו בתאונת עבודה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה בגין אצבעות אשר נחתכו בתאונת עבודה:
 
1. התובעת היא גרושתו של הנתבע, הגישה תביעה לפיה ביום 11.9.93, בשעה 17:00, תוך
כדי עבודתה בשירות הנתבע, עת עסקה בניקוי מכונת פלאפל נחתכו אצבעות כף ידה השמאלית ע"י גלגל המכונה וכתוצאה מכך נגרמו לה הנזקים אותם פרטה בכתב התביעה.
 
2. הנתבע הגיש הודעת צד שלישי כנגד חברת הפניקס הישראלי בע"מ, בטענה כי במועד
האירוע הנטען היה מבוטח עפ"י פוליסת ביטוח שכללה ביטוח חבות מעבידים, והיות ולגרסתו היתה התובעת עובדת אצלו, הרי האירוע הנטען בכתב התביעה מכוסה ע"י פוליסת הביטוח ולפיכך על חברת הביטוח לשאת בכל סכום שייפסק ע"י בית המשפט.
 
3. בפני נשמעו הוכחות הצדדים והעידו:נ
התובעת - עדת תביעה מספר 1, באמצעותה הוגשו:ב תעודה רפואית שקיבלה בחדר מיון - מוצג ת/1, תעודה רפואית שקיבלה עפ"י חוק הביטוח הלאומי - מוצג ת/2, תעודות נוספות שקיבלה מקופ"ח - מוצגים ת/3 ו- ת/4 וחוות דעת מומחה - מוצג ת/5, כן הוגשה פנייה שהגישה למוסד המל"ל - מוצג ת/6, אישור תשלומים שקיבלה מהמל"ל - מוצג ת/7.
כן הוגש באמצעות התובעת תיקה הרפואי - מוצג נג/1 וצילום של המכונה עליה עבדה - מוצג נג/2.
הנתבע - עד תביעה מספר 2, באמצעותו הוגשו:ו פוליסת הביטוח מיום 11.9.93 - מוצג נ/1.
עד צד ג' - מר אריה כהן, באמצעותו הוגש מסמך מחברת הביטוח - מוצג נג/3.
עד צד ג' מספר 1 - מר ג'ריס עוואד - רואה חשבון, באמצעותו הוגשו:נ טופס 126 - דו"ח על עובדים שהועסקו - מוצג נג/4, שומה סופית לשנת 1993 - מוצג נג/5, שומה סופית לשנת 1994 - מוצג נג/6, טופס 106 - מוצג נג/7, נספח לדו"ח שהוגש למס הכנסה עבור שנת 1993 - מוצג נג/8, העתק מהדו"ח למס הכנסה משנת 1993 - מוצג נג/9.
 
4. ב"כ הנתבע טענה בישיבה הראשונה בפני כי אין לבית משפט זה סמכות לדון בתביעה,
אלא לבית המשפט לענייני משפחה ובהחלטתי מיום 11.12.2001 קבעתי כי אחליט בסוגייה זו לאחר שאשמע את ראיות הצדדים ואקבע ממצאים עובדתיים.
אדון בשאלה זו בהמשך, אם כי - אציין כי לבית משפט זה הוקנתה סמכות של בית משפט לענייני משפחה, לדון בענייני משפחה.
 
5. בתאריך 25.3.2002 הוגשו סיכומי התובעת, בתאריך 7.5.2002 הוגשו סיכומי הנתבע
ובתאריך 23.7.2002 הוגשו סיכומי צד ג'.
 
6. הקביעות הצריכות להכרעה בתיק זה הינן שלוש ולאחר שאקבע ממצאים עובדתיים
בסוגיות אלה, תהיה לכך השלכה על מידת האחריות שיש לייחס לצדדים השונים, לגבי התרחשות האירוע נשוא התביעה.
האחת - שאלת תוקפה של הפוליסה, מספר93-7463-00482-8 שהוצאה ביום 11.9.93 - מוצג נ/1, אשר לגרסת הנתבע מחייבת את צד ג' לפצות את התובעת בגין נזקיה.
השנייה - במידה והפוליסה הנ"ל תקפה האם יש לה תחולה על התובעת כעובדת אצל הנתבע.
השלישית - אחריותו של הנתבע להתרחשות האירוע נשוא התביעה ומידת רשלנותה התורמת של התובעת, אם בכלל, לאירוע זה.
 
7. הפוליסה - נ/1 - נושאת את תאריך האירוע - 11.9.93 - שהיה יום שבת בשבוע.
עובדה זו מעוררת תמיהה - כיצד הוצאה פוליסה ביום שבת, כאשר לגרסת סוכן הביטוח אין הוא עובד ביום שבת.
תמיהה נוספת מתעוררת בגרסת הנתבע לפיה - הפוליסה הקודמת שעשה בחברת "הפניקס" והפוליסה שעשה לאחריה נשרפו כליל ובאופן מתמיה דווקא הפוליסה נ/1 לא נשרפה.
לגרסת הנתבע - חידש את הפוליסה ביום שישי - 10.9.93 - ולא נתן הסבר מדוע התאריך המופיע על הפוליסה הוא ב- 11.9.93 - יום שבת.
תמיהות אלה מעלות יסוד סביר לחשוד כי הנתבע מיהר להפיק את הפוליסה מיד לאחר האירוע נשוא התביעה וזאת באופן רטרואקטיבי, כאשר ברור שביום שבת לא ניתן כאמור להפיק פוליסה כזו.
גם גרסת הנתבע כי היו לו פוליסות קודמות ב- "הפניקס" נסתרה בתצהיר שהומצא מטעם צד ג', ברשות בית המשפט בתאריך 10.4.2002, ואשר על פיו הפוליסה הנ"ל הוצאה ב - "פניקס" כפוליסה חדשה ולא כחידוש של פוליסה קיימת ועפ"י מסמכי "הפניקס" לא היתה לנתבע פוליסה קודמת בפניקס ואף לא פוליסה עוקבת עם סיומה של הפוליסה -
נ/1.
תמיהות אלה מבססות ממצא עובדתי לפיו - נ/1 הוצא באופן רטרואקטיבי, כאשר עפ"י תאריך הקליטה - 28.9.93 - המופיע בעמוד 3, ב- נ/1, מתברר כי רק באותו מועד נקלט החומר הביטוחי בחברת "הפניקס" ואז נעשה הביטוח רטרואקטיבית ליום 11.9.93.
העובדה כי ביום בו ביקש המבוטח להתחיל הביטוח התרחשה למעשה התאונה בגינה המבוטח מבקש להפעיל את הפוליסה שלו - אומרת דרשני, ואף היא יש בה כדי לבסס את הממצא העובדתי לפיו במועד האירוע הפוליסה לא היתה תקפה.
לכן, אני קובעת כי בעת התאונה לא היה לנתבע ביטוח בחברת "הפניקס" ולכן אני דוחה את הודעת הצד השלישי שהגיש ואני קובעת כי לאירוע לא היה כיסוי ביטוחי אצל "הפניקס".
 
8. גם אם הייתי קובעת כי לאירוע היה כיסוי ביטוחי והייתי קובעת כי המועד הנקוב
בפוליסה הוא מועד תחילת תוקפה - עדיין, על סמך הראיות שהובאו בפני, אני קובעת כי לפוליסה לא היתה תחולה על התובעת, שכן היא לא היתה עובדת אצל הנתבע.
הפוליסה - נ/1 - כוללת הן חבות מעבידים והן חבות צד ג', כאשר לגבי חבות צד ג' מוחרג נזק שנגרם לאדם שהוא בן משפחה או עובד של המבוטח.
במועד האירוע נשוא התביעה היתה התובעת אשתו של המבוטח, דהיינו - בת משפחתו ועל כן - ברור כי לתביעה לא היה כיסוי ביטוחי, אילו הוגשה כתביעה של האישה כנגד בעלה.
על סמך הראיות שהוגשו והעדים ששמעתי אני קובעת כי לא הובאה בפני כל ראייה אובייקטיבית או כל מסמך המאשר כי התובעת עבדה אצל ועבור בעלה לפני האירוע נשוא התביעה.
התובעת מעולם לא עבדה במקום עבודה כלשהו וטיפלה בילדים המשותפים ואף לאחר התקופה בה היא טוענת שעבדה אצל הנתבע, היא לא עבדה במקום אחר.
התובעת לדבריה, עבדה אצל הנתבע במשך תקופה קצרה של כ- חודשיים, שלושה ודווקא אז ארעה לה התאונה הנטענת.
לדברי התובעת - היא קיבלה את השכר בצורת כסף מזומן וללא תלושי שכר והנתבע אישר כי לא דיווח לא על עובדים אחרים שהעסיק ולא על הנתבעת.
אולם - מהמסמכים שהוצגו באמצעות רואה החשבון של הנתבע - נג/4 - נג/9 - עולה כי מדובר במסמכים שהוכנו זמן רב לאחר התאונה ולא נמצא כל מסמך שנכתב לפני התאונה ובו אזכור לדיווח כלשהו לפיו עבדה התובעת כעובדת עבור בעלה.
למעשה, מדובר במסמכים שהוכנו רטרואקטיבית בסיום שנת המס ורק אז קיים אזכור כי התובעת עבדה אצל הנתבע, לאחר קרות התאונה.
העובדה כי התובעת קיבלה תשלומים כנפגעת עבודה מטעם המל"ל, בהתאם למוצג ת/7, אינה מעלה ואינה מורידה לעניין זה, שכן מבחינת הביטוח הלאומי מדובר בגרסתה של התובעת, אשר נתקבלה ע"י המל"ל ואין בכך כדי להוות ראייה, באם אכן התקיימו יחסי עובד - מעביד בין התובעת לנתבע.
דווקא הנסיבות בהן היו התובעת והנתבע בני זוג שחיו כבעל ואישה - מחזקת את גרסת צד ג', לפיה סייעה התובעת כרעייה מסורה לנתבע בעיסקו, אך לא כ- "עובדת" אלא כמסייעת בפרנסת המשפחה, כפי שהדבר מקובל בעסק משפחתי.
על כן - אני קובעת כי גם אם הפוליסה נ/1 היתה תקפה הרי אין לה תחולה לגבי הנזק שנגרם לתובעת, שכן אין מדובר בעובדת וחבות המעבידים אינה מכסה אותה.
גם בשל קביעה זו - יש לדחות את התביעה כנגד צד ג'.
 
9. אשר לאחריותו של הנתבע - הנתבע היה בעל מסעדה והתובעת עבדה במטבח המסעדה.
לדבריו - כשהתובעת התחילה לעבוד הסביר לה איך לעבוד על מכונת הפלאפל, אך למעשה הסביר לה איך לעבוד רק פעם אחת, איך לעבוד על המכונה ואיך לנקות אותה.
לדבריו - לא היה צורך להסביר יותר, שכן למעשה אין למכונה הסבר איך לעבוד עליה והתובעת היתה מנקה את המכונה פעם, פעמיים בשבוע.
כאמור, קבעתי כממצא עובדתי כי התובעת לא היתה עובדת אצל הנתבע, אולם - בשל היות הנתבע מנהל המסעדה ומי שלמעשה הנחה את התובעת בעבודתה, הוא אחראי להבטיח לה מקום עבודה בטוח מוגן.
התובעת בעדותה העידה כי ההוראות שקיבלה מהנתבע בנוגע לעבודה במכונה היו:ב "כשאני שמה את זה בחשמל זה פועל, אם אני מוציאה זה מפסיק, זה כל מה שהוא אמר לי" - (עמוד 5, שורות 10-11 לפרוטוקול).
מאידך - אישרה התובעת כי ידעה שזה כמו סכין אבל לא חשבה שזה יזיק לה והיד שלה תחתך והיא נחתכה בזמן שניקתה את המכונה שהיתה פועלת.
התובעת גם אישרה כי עבדה על המכונה רק פעמיים, שלוש כשהנתבע לא היה זמין וכי הנתבע לא אמר לה איך לנקות את המכונה.
לדבריה, התאונה קרתה כשניקתה את המכונה, סובבה את היד והיד נפלה לתוך המערבל.
לאור עדויות אלה - ברור כי הנתבע לא נתן לתובעת כל הוראות בדבר הדרך בה עליה לנקות את המכונה, לא הזהיר אותה לגבי הסיכונים הטמונים בה ונתן לה הדרכה חד פעמית ובלתי מספקת.
גם אם אין מדובר במעביד פורמלי, כפי שקבעתי לעיל, הרי בנסיבות ולאור טיב היחסים בין התובעת, כמבצעת עבודה, לבין הנתבע, שהיה מנהל המסעדה והאחראי בה - הרי חובתו של הנתבע היתה לספק לתובעת תנאי עבודה בטוחים ולתת לה הוראות ברורות כיצד ובאיזו דרך עליה לבצע את עבודתה, במיוחד כאשר אין מדובר בתובעת שעבדה עמו בעסק בדרך קבע, אלא רק נחלצה לעזרתו בשל מחסור זמני בכוח אדם.
לעניין זה - מקובלות עלי האסמכתאות המאוזכרות בסיכומי התובעת, בסעיף 2, עמוד 4 ואילך ולא נותר לי אלא לאמץ את מסקנותיה.
לאור טיבה של המכונה נשוא התביעה ולאור העדר הסבר והוראות ברורות לתובעת כיצד לבצע את עבודתה - אני קובעת כי הנתבע אחראי לאירוע שהתרחש ואשר במהלכו נחבלה התובעת כפי שנחבלה.
 
10. אשר לסוגיית האשם התורם מצדה של התובעת - התובעת היתה מודעת לכך כי מדובר
בסכין ובהיותה אדם בגיר היה עליה להבין את פשר מעשיה ולדעת כי להב הסכין, במיוחד כאשר המכונה מופעלת, מסוכן ועלול לחתוך.
התובעת ביצעה את פעולת ניקוי המכונה פעמים מספר לפני האירוע נשוא התביעה ולכן היה עליה להיזהר בהפעלת המכונה.
לכן, אני קובעת כי מידת האשם התורם שיש לייחס לתובעת הוא בשיעור של 30% ויש לקזז על כן 30% מהנזק שאקבע לה בגין אשמה התורם.
 
11. אשר לנזק שנגרם לתובעת - אחוזי הנכות שנקבעו לתובעת ואשר הוסכמו בין הצדדים
הינם בגדר של 5%.
לתובעת נגרמה פגיעה בקצה אצבעה, המתבטאת בקטיעה של קצה האצבע בידה השמאלית.
התובעת לא אושפזה כתוצאה מפגיעה זו ולא נגרמו לה טיפולים מיוחדים או הוצאות מיוחדות.
עפ"י המבחנים שנקבעו לעניין חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים והתקנות ובהתבסס על 5% הנכות הצמיתה שנקבעו לתובעת - אני פוסקת לתובעת בגין ראש נזק זה פיצוי בגובה של 12,000 ₪, בניכוי 30% בגין אשמה התורם.
לעניין הפסד השתכרות עבר - התובעת מעולם לא היתה עובדת אלא עקרת בית, כפי שקבעתי לעיל לא היתה עובדת של הנתבע אלא סייעה לו בעבודתו.
על כן - אני קובעת כי לא ניתן לדבר על הפסד השתכרות ואין התובעת זכאית לכל פיצוי בראש נזק זה.
הוא הדין לגבי הפסד השתכרות לעתיד.
כאמור התובעת לא עבדה מעולם מחוץ לביתה, לפני האירוע ולאחריו, והיא סבלה מבעיות רפואיות שפגעו ביכולתה לצאת למעגל העבודה, גם בעבר וגם לעתיד.
על כן - אני סבורה כי לא ניתן לקבוע כאילו נגרם לתובעת הפסד השתכרות לעתיד ואין התובעת זכאית לכל פיצוי בראש נזק זה.
לגבי הוצאות רפואיות ונסיעות - התובעת לא המציאה כל אישור על טיפול מיוחד שנזקקה לו בעבר, או שתזקק לו בעתיד ולא המציאה כל קבלה על הוצאות שנגרמו לה.
ההוצאות שהוציאה נכללות בסל שירותי הבריאות והיא זכאית להם מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי.
על כן - אין התובעת זכאית לפיצוי בגין ראש נזק זה.
הוא הדין לעניין עזרת צד ג' בעתיד - הנזק שנגרם לתובעת עקב התאונה הינו בידה השמאלית, היא העידה על עצמה שהיא ימנית, הפגיעה זיכתה את התובעת ב 5% נכות בלבד ולפיכך - יש לקבוע כי הפגיעה שנגרמה לתובעת ואשר לכאורה פגעה ביכולתה לבצע את עבודות הבית עקב התאונה הינה שולית.
התובעת גם לא הוכיחה כי כתוצאה מהאירוע נשוא התביעה חלה עלייה כלשהי בניזקקותה לעזרת צד ג'.
על כן - אני קובעת כי גם בגין ראש נזק זה אין התובעת זכאית לפיצויים.
 
12. לפיכך - אני מחייבת את הנתבע בפיצוי התובעת בסכום של 8,400 ₪ אשר יישא הפרשי
ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל.
 
13. אשר לשאלת סמכותו של בית משפט זה - הרי לאור קביעותיי העובדתיות לעיל ובהסתמך
על הפסיקה - (רע"א 6558/99, בר"ע (ת"א-יפו) 14/96, ו- ת"א (נצרת) 553/97) אני קובעת כי אין מדובר בתביעה ש- "עילתה סכסוך בתוך המשפחה" הנכללת בהגדרת סעיף 1 לחוק בתי המשפחה לענייני משפחה ועל כן - אין מדובר בעניין שבסמכותו הייחודית של בית המשפט לענייני משפחה.
בעניינו מדובר בנזק שארע לתובעת כאשר עבדה במסעדה של הנתבע, שהיה בעלה אותה עת, ולא ניתן לומר כי אופיו המשפחתי של הסכסוך תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה - מבחן שקבע כב' הנשיא ברק ב- רע"א 6558/99 הנ"ל.
עילת התביעה במקרה זה היא רשלנותו של הנתבע שהקימה זכות תביעה בנזיקין והעילה נוגעת לפיצויים להם זכאית התובעת ולא ליחסי המשפחה.
לא כל תובענה בין בני משפחה עילתה היא סכסוך בתוך המשפחה, שכן אין ליחסי המשפחה דבר עם אחריותו של הדבר ועם הנזק שנגרם לתובעת.
מכל מקום, כפי שציינתי לעיל, לבית משפט זה יש סמכות כשל בית משפט לענייני משפחה, כך שכל הדיון הנ"ל הינו במישור התיאורטי ואינו צריך להכרעה.
 
14. על כן - אני מחייבת את הנתבע בפיצוי התובעת בסכום של 8,400 ₪, שיישאו ריבית
והצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל ואני מחייבת אותו בהוצאות התובעת וצד ג' ושכר טרחתם + מע"מ בסכום של 3,000 ₪ - כל אחד.
 
15. העתק פסק הדין יישלח לצדדים.
 
מודעת זכות ערעור.
 



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תאונת עבודה טפסן

  2. תאונת עבודה במחסן

  3. תאונת עבודה במפעל

  4. תאונת עבודה מתנדב

  5. תאונת עבודה פיצוץ

  6. תאונת עבודה במאפיה

  7. תאונת עבודה בחו''ל

  8. תאונת עבודה - את מי תובעים

  9. דיכאון כתאונת עבודה

  10. תאונת עבודה של שוחט

  11. תאונת עבודה עם מכבש

  12. תאונת עבודה עם אקדח מסמרים

  13. אדם אשר נפטר בתאונת עבודה

  14. קטיעת אצבעות תאונת עבודה

  15. תאונת עבודה עם מנוף

  16. תאונת עבודה עם פטיש

  17. תאונת עבודה עם סכין

  18. תאונת עבודה של סייעת

  19. תאונת עבודה של חקלאי

  20. תאונת עבודה קרע בכתף

  21. תאונת עבודה התחשמלות

  22. תאונת עבודה בגן חיות

  23. תאונת עבודה בבית ספר

  24. תאונת עבודה עם עגורן

  25. תאונת עבודה עם מקדחה

  26. תאונת עבודה של מלצרית

  27. גב תפוס - תאונת עבודה

  28. חתך באצבע תאונת עבודה

  29. תאונת עבודה בטיול שנתי

  30. קריסת עץ - תאונת עבודה

  31. תאונת סקי כתאונת עבודה

  32. תאונת עבודה פגיעה בכתף

  33. נגיחת שור - תאונת עבודה

  34. תאונת עבודה בקונדיטוריה

  35. פגיעה במרפק תאונת עבודה

  36. עובדת משק - תאונת עבודה

  37. ? תאונת עבודה חשמלאי - פיצויים

  38. קוצר נשימה כתאונת עבודה

  39. משיכת כבל - תאונת עבודה

  40. תאונת עבודה בעסק משפחתי

  41. תאונת עבודה טכנאי מזגנים

  42. פגיעה נפשית כתאונת עבודה

  43. אצבעות נחתכו בתאונת עבודה

  44. מה עושים במקרה של תאונת עבודה

  45. הרמת משקל כבד תאונת עבודה

  46. פיצוי על שתי תאונות עבודה

  47. תאונת עבודה כוויה ממי חמצן

  48. שכר לא מדווח - תאונת עבודה

  49. תאונת עבודה עובד נמל אשדוד

  50. השחזת מרצפות - תאונת עבודה

  51. המשך עבודה לאחר תאונת עבודה

  52. תאונת עבודה של פועל מהשטחים

  53. ויכוח עם לקוח - תאונת עבודה

  54. חובת דיווח של המעביד על תאונת עבודה

  55. איחור בהודעה על תאונת עבודה

  56. תאונת עבודה של עובדת ניקיון

  57. תאונת עבודה בזמן תורנות לילה

  58. תאונת עבודה עם מסור - תביעת פיצויים

  59. הגדרת ''מעון'' - תאונת עבודה

  60. החמרת מום מולד - תאונת עבודה

  61. ניקוי מכונה פגיעה ביד - תאונת בעבודה

  62. מכה בראש משולחן - תאונת עבודה

  63. תאונת עבודה בזמן נסיעה על טנק

  64. ? תאונה בעבודה פריקת כתף – כמה פיצויים

  65. כניסת גוף זר בעין - תאונת עבודה

  66. תאונת עבודה פועל בניין - תביעת פיצויים

  67. מימון חמי מרפא לנפגע תאונת עבודה

  68. תאונת עבודה של רב בדרך לבית הכנסת

  69. התעוורות בעין אחת עקב תאונת עבודה

  70. תאונת עבודה של (פיקולו) מלצר זוטר

  71. ערעור על גובה הפיצוי בתאונת עבודה

  72. קטיעת אצבעות בתאונת עבודה עם מכונה

  73. תאונת עבודה במהלך עבודות צביעה בגובה

  74. פיצויים בגין פגיעה על ידי מחפר - תאונת עבודה

  75. תאונת עבודה ללא גורם חיצוני הנראה לעין

  76. תאונת עבודה בדרך מהעבודה - עצירה לאכול

  77. פיקוח על עובד חסר ניסיון - תאונת עבודה

  78. הפסקה וסטיה מהדרך המקובלת - תאונת עבודה

  79. טופס תביעה תאונת עבודה ללא חתימת המעביד

  80. ערעור מצד המעסיק על פיצויים בתאונת עבודה

  81. חשיבות גרסה ראשונית בבית חולים - תאונת עבודה

  82. תאונת עבודה - טענת עובד שלא קיבל הדרכה מהמעביד

  83. תביעה של טכנאי נגד בזק של טכנאי נגד בזק – תאונת עבודה

  84. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון