בדיקת פוליגרף לא מחייבת

הוצע כי התובע יבדק באשר לאמינות גירסתו במכון פוליגרף בבדיקה אשר לא תחייב את הצדדים אלא תהווה ראייה נוספת אשר תתווסף לגירסת אחד הצדדים. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא דוגמא לבדיקת פוליגרף לא מחייבת: 1. פתח דבר: עסקינן בתביעת נזקי רכוש אשר ארעה לרכבו של התובע ביום 25/4/98 . בראשית ישיבת ההוכחות, הסכימו הצדדים לטעון לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, באשר לסוגית החבות. באשר לסוגית הנזק, ניתן שיקול הדעת המלא לבית המשפט לקבוע סכומו, במידה ויקבל את טענות התובע. השאלה במחלוקת: מהמסמכים אשר הונחו בפני, עלו שלוש סוגיות עיקריות אשר היו במחלוקת בין הצדדים: א.1. האם ביום התאונה היה לרכב התאונה שמספרו 9505206 ביטוח בר תוקף? א.2. האם התובע נהג ברכבו כשהוא לבד? א.3. האם הנזקים שנגרמו לרכב נגרמו כולם מהתאונה ביום 25/4/98? סוגיות אלה זכו למענה שונה כמובן על ידי כל אחד מהצדדים , ובסופו של יום הוצע כי התובע יבדק באשר לאמינות גירסתו במכון פוליגרף בבדיקה אשר לא תחייב את הצדדים אלא תהווה ראייה נוספת אשר תתווסף לגירסת אחד הצדדים. הבדיקה אכן נערכה, ולכל אורך החזית נמצא התובע דובר אמת. פוליסה בת תוקף - קיומה האמנם: סוגיה ראשונה שהקימה חזית בין הצדדים היתה באשר לקיומה או אי קיומה של פוליסת ביטוח בת תוקף לרכבו של התובע. התובע מחד טען כי היה מבוטח אצל הנתבעת בביטוח מקיף, לפי פוליסת ביטוח מס' 980421019821 (להלן: "הפוליסה"). מאידך, העלה ב"כ הנתבעת תהיות באשר לקיומה של הפוליסה וכי זו בעקבות מערכת הנסיבות שעמדה בפניו, עטופה מעשה תרמית. אין חולק כי בין המועדים 21/1/98 עד 18/4/98 היה רכבו של התובע חסר ביטוח. הפוליסה נשוא הדיון הוצאה ביום 19/5/98 ותוקפה למועדים מיום 18/4/98 ועד 31/3/98. קרבת המועדים בין עריכת הפוליסה ובין ארוע התאונה, היא זו אשר עוררה את חשדה של חברת הביטוח. אלא מהי? הנתבעת לא ערכה אבחנה בין חוזה הביטוח ובין פוליסת הביטוח. "חוזה הביטוח אינו טעון צורה מיוחדת כתנאי לתוקפו. "חוזה זה, ככל חוזה אחר, נתון למשטרו של סעיף 23 לחוק החוזים המורה כי "חוזה יכול שייעשה בעל פה, בכתב או בצורה אחרת, זולת אם היתה צורה מסוימת לתוקפו על פי חוק או הסכם בין הצדדים". ואכן, חוזי ביטוח רבים נכתבים בעל פה, בטלפון, באינטרנט וכיוצא באלה אמצעים. החובה המוטלת על המבטח, כאמור בסעיף 2 (א) לחוק חוזה הביטוח, למסור למבוטח מסמך כתוב (פוליסה) אינה פוגמת בעיקרון זה, שכן מדובר בחובה מאוחרת המשתכללת רק "משרשרת חוזה הביטוח". בדומה, אין כל חובה כי חוזה הביטוח יהיה חתום בידי מי מהצדדים". (ירון אליאס, דיני ביטוח (פרק א') בורסי, 139-138) הפוליסה: המשטר המשפטי החל על חוזה הביטוח, נגזר איפוא, במידה רבה, ממועד מסירתה של הפוליסה למבוטחה. עמדו על כך המלומדים פרידמן וכהן בציינם: "בחייו של חוזה ביטוח במשפט הישראלי, מספר תקופות שבהן נקבע משטר שונה של הסכמים. בשלב הראשון שתחילתו עם ההסכמה הבסיסית על הביטוח, חל על הצדדים הסדר השאוב מהתנאים הנהוגים באותו סוג ביטוח אצל המבטח. בשלב השני, שתחילתו ממסירת פוליסת הביטוח למבוטח, מחליפה הפוליסה את ההסדר הקודם. בחוזה ביטוח שלטת איפוא, ההנחה השניה, שלפיה ההסכם המאוחר הוא הסכם פורמלי המגבש חוזה שנוצר קודם לכן". (פרידמן וכהן, חוזים, 294) . והיישום: במסגרת הטיעונים הוגש תצהיר בלתי חתום של מר חניפס פואד (ת/1) סוכן הביטוח מטעם הנתבעת. גירסתו איששה את גירסת התובע כי פניה לעשית ביטוח נעשתה ביום 18/4/04 . כפי שנוכחנו, די בכריתת חוזה ביטוח בעל פה כדי ליצור מערכת יחסים משפטית בין התובע והנתבעת. לזאת יש להוסיף את התיקון שנעשה במוסך מטעם הנתבעת כדי לקבוע כי בידי הנתבעת אין ולו ראיה במה להאחז באשר לאי קיום יריבות משפטית עם התובע. חוזה ביטוח - קיומו: אמנם חשדות יכול ויעלו, והדבר לגיטימי כי קירבת הזמנים יש בה לעורר חשד, אך בחשד אין די. כלל הוא כי הטוען למעשה תרמית, עליו נטל הראיה וההוכחה ברמה הקרובה של משפט פלילי ולא השתכנעתי כי כך הם פני הדברים. סיכום פרק זה אני קובע כי חוזה ביטוח ופוליסת ביטוח היו קיימים בעת ארוע התאונה. 4. הנוהג ברכב: הנתבעת טענה כי קיים חשד כי לא התובע הוא שנהג ברכב, אלא מאן דהוא אחר. אכן חשד קיים, אך חזרתי ובדקתי את גירסתו של התובע בחקירות הנתבעת (נ/3 נ/4) אשר קיבלה חיזוק בבדיקת הפוליגרף, ולא מצאתי כל אינדקיציה חד משמעית היכולה לאושש טענה זו . בא כוח הנתבעת העיר, ולא בחוסר טעם, מדוע לא טרח התובע להביא עדות, אנשים שהיו נוכחים בשעת התאונה. לכך אומר, האם עליו הנטל להוכיח זאת? סבורני כי אם סבורה הנתבעת כי גירסתו עליה עמד התובע חזור ועמוד אינה נכונה, האם לא עליה הנטל להוכיח טענתה זו? סבורני שכן. הנתבעת נתפסה לעדותו של האני דיק אשר אמנם לא נחקר בפני, אך העובדה, בה הכיר גם ב"כ הנתבעת, כי פעם ראה שלושה אנשים ופעם שניים יש בה כדי להעיד כי גירסה זו אינה יכולה לעמוד, שכן אם אין בטחון אם שלושה אנשים היו ברכב, אם שניים, מה לנו לומר כי לא היה ברכב התובע בלבד? סבורני, ובכך אני נותן אמון, כי התובע נהג ברכבו לבד והחשדות, ככל שתהיינה חשדות, סברה בלבד. סוגיית הנזקים: בסוגיה זו פטרו הצדדים את בית המשפט מלנמק את החלטתו. לפיכך, לאחר שקבעתי כי חוזה ביטוח היה קיים, כך פוליסת ביטוח וכן התובע הוא שנהג ברכב, הריני פוסק לתובע את הסכומים הבאים: א. סך 14,000 ₪ נושאי הפרשי הצמדה מיום 8/10/98 וכן ריבית צמודה בשיעור 2% לשנה. הריבית נקבעה לאור העובדה כי עסקינן בטיעון על דרך הפשרה . ב. כן הנני פוסק הוצאות משפט הכוללות אגרת משפט ושכר טרחה בדיקת הפוליגרף. ג. שכ"ט עו"ד בשיעור של 3,500 ₪, בתוספת מע"מ. פוליגרף (מכונת אמת)