בחירתו של מנהל בית-ספר נעשית על-פי תקנות חינוך ממלכתי (סדרי הפיקוח), תשי"ז- .1956תקנה 18קובעת, בין היתר, כי המנהל הכללי של משרד החינוך והתרבות ימנה את מנהלי בתי הספר בהתייעצות במזכירות הפדגוגית, ואילו תקנה 19 קובעת, כי "המנהל הכללי באמצעות מנהל המחוז יוועץ ברשויות המקומיות שאת שמותיהן נקב בהודעה שנתפרסמה ברשומות, בטרם ימנה מנהלי מוסדות בתחומה של כל אחת מהן..." נוסף על כל אלה, משתתפים גם נציגי ארגוני המורים בהבעת עמדתם לגבי המועמדים שונים, וזה על-פי הסכמים קיבוציים בין המדינה לבין הנציגים המוסמכים של המורים. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נוהל בחירת מנהל בית ספר: השופט מ' בן-דרור: .1העותרת ביקשה להתמנות כמנהלת של בית הספר חטיבת ביניים ג' בנצרת, משרה שנתפנתה לאחר פטירתו של המנהל הקודם. גם מורים אחרים שאפו לזכות במשרה זו, ויחד עם העותרת פנו שישה מועמדים נוספים והציגו את תעודותיהם וכישוריהם וביקשו למנותם לתפקיד זה. בסופו של דבר נבחר אחד המורים האלה (המשיב 6) למנהל בית הספר, והעותרת איננה מוכנה להשלים עם דרך בחירתו של מורה זה, בעתירה שלפנינו מבקשת היא לבטל את מינויו ולמנות אותה כמנהלת בית הספר במקומו של המנהל הקודם שנפטר. עד שאנו באים להסביר את טענותיה של העותרת, מן הראוי להקדים, ולציין, כי בחירתו של מנהל בית-ספר נעשית על-פי תקנות חינוך ממלכתי (סדרי הפיקוח), תשי"ז- .1956תקנה 18קובעת, בין היתר, כי המנהל הכללי של משרד החינוך והתרבות ימנה את מנהלי בתי הספר בהתייעצות במזכירות הפדגוגית, ואילו תקנה 19 קובעת, כי "המנהל הכללי באמצעות מנהל המחוז יוועץ ברשויות המקומיות שאת שמותיהן נקב בהודעה שנתפרסמה ברשומות, בטרם ימנה מנהלי מוסדות בתחומה של כל אחת מהן..." נוסף על כל אלה, משתתפים גם נציגי ארגוני המורים בהבעת עמדתם לגבי המועמדים שונים, וזה על-פי הסכמים קיבוציים בין המדינה לבין הנציגים המוסמכים של המורים. .2ביום 2.4.85נתכנסו כל הנ"ל לישיבה, והופיעו לפניהם שבעת המועמדים, שביקשו לזכות במשרת המנהל של בית הספר, ובהם העותרת. פרוטוקול הישיבה ערוך בכתב-יד קשה לקריאה, שבסיומו נקבע לאמור: "סוכם, להעביר למנהל הכללי את הבחירה בין וליד, האלה, ראג'י, עם העמדות והדירוג של חברי הועדה", העותרת (ושמה האלא) מופיעה בין שלושת המועמדים, שאותם מצאו חברי הוועד לנכון לבכר ולהעדיף על פני האחרים כמועמדים ראויים, שמתוכם יש לבחור - לדעתם - את המנהל. התפקיד "להעביר למנהל הכללי את הבחירה..." כפי שסוכם על דעת חברי כל הוועדה, הוטל על אחד מחברי הוועדה עמנואל קופלביץ (המשיב 2), המכהן כמנהל האגף לחינוך ותרבות לערבים במשרד החינוך והתרבות, כך גם אין מחלוקת, כי למעלה משבועיים לאחר מכן (ביום 19.4.85) כתב מר קופלביץ מכתב אל המנהל הכללי של משרד החינוך והתרבות, שכותרתו היא: "בחירת מנהל לחטיבת ביניים ג בנצרת", בו הא מתייחס לישיבה שנתקיימה בעניין זה ביום .2.4.85בעקבות מכתב זה מינה המנהל הכללי של משרד החינוך והתרבות (שיכונה להלן, לשם הקיצור, המנהל הכללי) את המשיב 6להיות מנהל בית הספר האמור. .3השאלה היחידה, שמן הראוי היה להביאה לדיון לפנינו, מתייחסת להליכים שננקטו, לאחר שוועדה הנ"ל קיימה את ישיבתה ביום .2.4.85כבר אמרנו, שוועדה זו ערכה פרוטוקול ובו רשומות דעותיהם של חבריה, שאותו ביקשה להעביר למנהל הכללי. אין בכך כלום, שלא הגיעה להמלצות מוסכמות (פה אחד או ברוב דעות), ואין פגם בכך, שביקשה להעביר לידיעת המנהל הכללי, להחלטתו ולהכרעתו, את דעותיהם ועמדותיהם השונות והמגוונות של חברי הוועדה. בנושא זה מן הראוי להביא את דבריו של השופט (כתוארו אז) ח' כהן בבג"צ 322/77 [1], בעמ' 764, שקבע לאמור: "בו בזמן שנציב שירות המדינה ממנה את ממוניו על-פי תוצאות בחינות שנערכו בידי ועדת-בוחנים, אין המנהל הכללי יכול למנות מנהל מוסד אלא לאחר שיכתת רגליו ויבלה שעותיו בהתייעצוית במזכירות הפדגוגית וברשות המקומית ובארגון היציג: נמנה וגמר שמה שיאה לנציב שירות המדינה, נאה למנהל כללי - ומה גם שאולי נראו בעיניו הבחינות דרושות או רצויות בנוסף על ההתייעצויות. מה עשה, הכניס את כל הגופים אשר בהם חייב להיוועץ, אל תחת כנפי ועדת-בוחנים, ובמקום לרוץ אחר עצות רבות, יקבל עצה אחת, והיא עצת כולם יחדיו; ובנוסף לכך יקבל תוצאות בחינתו של המועמד. וכי ישאל השואל, ומה יהיה על הגופים השונים כשאין הם בעלי עצה אחת אלא עצותיהם שונות זו מזו - יש להשיב לו שכל הדעות נשמעות בדיוני הוועדה, ופרוטוקול הדיונים פתוח לפני המנהל הכללי, ומתוך הקריאה והעיון בפרוטוקול הוועדה ישאב את כל העצות היעוצות לו למיניהן". עד כאן לא אמרנו אלא דבר אחד, והוא, שאילו העביר המשיב 2הנ"ל את פרוטוקול הוועדה (ואפילו צירף לו מכתב לוואי) למנהל הכללי, לא היינו רואים מקום מצדנו להתערב בבחירת המשיב 6כמנהל בית הספר הנ"ל. .4ברם, בתיק זה הוחוור לנו, שהמשיב 2לא מילא כלל את התפקיד, שהוטל עליו על-ידי הוועדה, אלא נטל לעצמו תפקיד אחר בנסחו דו"ח משלו, שכמעט ואמרנו כי אין דמיון בינו לבין הדו"ח של הוועדה. יתרה מזו: המשיב 2לא גלה את אוזנו של המנהל הכללי, שאין הוא מביא במכתבו את ציטוט דעותיהם של חברי הוועדה, וכי הוא כותב את מכתבו ללא קשר לעמדות ולדעות שהובעו (כולל דעתו שלו בישיבה הנ"ל). אין צורך לומר, שמכתבו של המשיב 2מודפס בצורה נאה, מאירת עיניים, כיאה למכתב הנשלח מאת מנהל אגף לחינוך ותרבות לערבים אל המנהל הכללי של המשרד, ואילו פרוטוקול הוועדה, שצורף למכתבו, נערך בכתב-יד, והקריאה בו דורשת מאמצים לא קלים וקשה לרוץ בין השורות. אנו רואים פגם בכך, שגם לפנינו לא טרחו המשיבים להדפיס את הפרוטוקול האמור, שצורף כתמיכה לתצהיר שניתן על-ידי המשיב .2 .5מן הראוי שנתייחס לכמה מן ההבדלים שבין שני המסמכים הנ"ל, לאמור: פרוטוקול הוועדה מצד אחד ומכתבו של המשיב 2מצד שני. כבר הזכרנו לעיל. שהסיום, שנתקבל על דעת כל חברי הוועדה, היה שלא להכריע בין שלושת המועמדים, שנראו בעיניהם ראויים לתפקיד, אלא "להעביר למנהל הכללי את הבחירה בין וליד, האלה, ראג'י, עם העמדות והדירוג של חברי הוועדה", ואילו המשיב 2כותב למנהל הכללי, כי - "ביום 2.4.1985נערכה ישיבת ועדת ראיון למועמדים למשרת מנהל חטיבת ביניים ג' בנצרת. הופיעו שבעה מבין עשרה מועמדים ו- 3מהם נמצאו מתאימים פחות למשרה, נשארו לדיון ארבעה ואלה הם: X ...". קשה להבין, כיצד החליט המשיב 2לכתוב למנהל הכללי, כי נשארו ארבעה מועמדים, שעה שסוכם על-ידי חברי כל הוועדה (וחתימתו של המשיב 2מתנוססת על החלטת הוועדה), כי יוגשו להכרעת המנהל הכללי רק שלושה מועמדים. אין גם כל רמז במכתבו של המשיב 2, שהוא מביא את המועמד הרביעי - חסן עזאם ה"ל - על דעתו שלו, וכי הוועדה המליצה על שלושה מועמדים אחרים בלבד. בהציגו את המועמד הנוסף (ראשון לפי סדר המועמדים שנזכרו במכתבו) מציין המשיב 2לפני המנהל הכללי, כי "גב' ת. רייטר (נציגת ארגון המורים) הביעה הערכה רבה לאישיותו ויכולתו, והעדיפה אותו על פני שאר המועמדים", זו הצגה לא נכונה של הדברים, שאמרה חברת הוועדה הנ"ל לגבי ארבעת המועמדים, ואלה דבריה: "התרשמותי מראג'י: טוב כפעיל שכונה אבל זה לא קשור לניהול ביתספר. עזאם משתלם ולומד כל הזמן, חבר בכיר בצוות מעריכי בחינות, כדאי להשאיר את הסגן כמנהל, לא להכניס אדם מן החוץ. הוא קצת פרווה, אבל אולי זה טוב לבית-הספר, האלה במקום שני". הסגן הנזכר לעיל הוא המשיב 6, וליד אבו ליל, שעליו המליצה חברת ועדה זו, כי יישאר בתפקיד כמנהל. במקום שני האלה, העותרת שלפנינו. על חסן עזאם לא המליצה חברה ועדה זו כלל כי יתמנה כמנהל. כיצד ניתן היה לומר, שהיא "העדיפה אותו על פני שאר המעומדים"?! אן צורך, לדעתנו, כי נמשיך ונשווה, אלה מול אלה, את דברי המשיב 2כנגד דברי חברי הוועדה, כפי שהם מופיעים בפרוטוקול. פשוט איננו מוצאים כל טעם והצדקה לדרך-לא-דרך זו, שפרוטוקול קצר, המשקף נאמנה את דעת חברי הוועדה, ישוכתב מחדש על-ידי אחד מחברי הוועדה, כדי שיביע בצורה אישית יותר את דעותיו של מחברו. המנהל הכללי לא יכול היה לדעת, מקריאת מכתבו של המשיב 2, שהוא מעיין בדעת חבר אחד של הוועדה, להבדיל מדיווח מלא, אמין ומדויק של כל חברי הוועדה. יכולנו, כמובן, להמשיך ולהצביע על הבדלים נוספים, אלא שסבורים אנו, כי אין צורך בכל אלה, פרט לעניין אחד נוסף, שעליו מצאנו לנכון להעיר, כפי שיובא להלן. .6הרכב הוועדה מלמד, שחבריו נתמנו מקרב נציגי מוסדות שונים. בין אלה אף היה ראמז ג'ראסיסי, ממלא-מקום ראש העיר נצרת, עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה, שחבר ועדה זה תמך במועמדותה של העותרת. במכתבו למנהל המשרד "מסביר" המשיב 2- כשהוא דן במועמדות העותרת - את המלצתו של חבר ועדה זה במלים הבאות: העיריה עומדת בתוקף רב על כך שהיא מבחינת ההשכלה המועמדת הטובה ביותר. יתכן שלהט העיריה בענין זה נובע בחלקו גם משיקולים פוליטיים ועדתיים". המעט שנוכל להעיר לגבי הצגת דברים זו הוא, שהיא מעוותת. כמעט שלא היה חבר בוועדה שלא אמר, כי העותרת "מבחינת ההשכלה המועמדת הטובה ביותר". ההגינות חייבה לציין, כי גם חברים אחרים - שלא היה להם קשר ל"שיקולים פוליטיים ועדתיים" - תמכו בה, כמו למשל שאוקי חביב, המפקח על בית הספר. מעניין להביא את דבריו של חבר ועדה זה - שהוא איש מקצוע ואינו "נגוע" בגישה פוליטית - כשהוא משווה, זה מול זו, את המשיב 6(שנבחר) לעומת העותרת. וכך נרשם בפרוטוקול: "האלה נמרצת וצריך לתת לה להתקדם, אבל אני חושש מדחייתה מבפנים, וליד חי את בית-הספר ונמצא בו כל הזמן, אבל אין לו אישיות של מנהל". ברם, במהלך הדיון לפנינו ובעקבות החלטתנו מיום 19.12.85, שבה ביקשנו להבהיר ביתר פירוט את עמדתו של מר שאוקי חביב, הודיעה לנו פרקלטות המדינה, כי "מר שאוקי ראה איפוא בעותרת ובמשיב 6מועמדים פוטנציאליים, כאשר לכל אחד יתרונות וחסרונות, אך בסופו של דבר העדיף את העותרת, ולמיטב זכרונו הביע עמדה זו בפני הוועדה". לעובדה, שהפרוטוקול אינו משקף במידה הראויה את עמדתו של חבר ועדה זה, כפי שהובעה במהלך הישיבה, עוד נחזור בהמשך הדברים. המשיב 2אף העלה במכתבו למנהל המשרד שיקול נוסף נגד בחירתה של העותרת כמנהלת בית הספר, שיקול שלא עלה כלל לשולחן הדיונים של הוועדה ושאיש לא התייחס אליו. כותב המשיב 2במכתבו: "אף עומדת השאלה העדתית: היא נוצריה, ואילו השכונה שבה נמצא בית-הספר היא שכונה מוסלמית טהורה". בא-כוח העותרת מתח לפנינו ביקורת חריפה על גישה זו ואף טען, כי מבחינה עובדתית אינה מתארת נכונה את מצבת המורים בבית הספר. בעיקר עומד הוא על זכות יסוד של העותרת, שכישוריה, תכונותיה וכל הנוגע לאישיותה יתבררו בגלוי בדיוני הוועדה, לאחר שתינתן לעותרת - וממילא גם ליתר חברי הוועדה - ההזדמנות להגיב על כל מום או פסו, שאחד מחברי הוועדה מוצא בה. בא-כוח העותרת מצביע על כך, שאף המשיב 2, שהשתתף בדיוני הוועדה, לא הזכיר כלל את שאלת דתה של העותרת, ומובן שאיש לא נזקק לה. בא-כוח העותרת ביקש מאתנו, כי נפסול מכול וכול את ההליכים, שנתקיימו במקרה זה ושבעקבותיהם נבחר המשיב 6להיות מנהל בית הספר. לטענתו, אין להסתפק בצו החלטי, שעל פיו יובא מחדש פרוטוקול הוועדה לפני המנהל הכללי, על-מנת שיקבע על פיו, ועל פיו בלבד, מי המועמד הנראה כמתאים להיות מנהל בעיני המנהל הכללי, עכשיו, לאחר מעשה - כך טוען בא-כוח העותרת - יקשה מאוד על המנהל הכללי להתעלם מכל מה שאירע ומהחלטתו הקודמת למנות את המשיב 6למנהל בית הספר. .7לעומתו, טוען בא-כוח המשיבים 1- 3(המייצג את המנהל הכללי של המשרד, מנהל האגף לחינוך ותרבות לערבים וסגן המנהל של האגף האמור), כי אין למצוא פגם בכל ההליכים, שננקטו על-ידי המנהל הכללי ושהביאו לבחירתו של המשיב 6למנהל בית הספר. לטענתו, כל שעשה המנהל הכללי הוא שביקש להיועץ בגורמים שונים, רבים ככל האפשר, ובמסגרת זו אף קיבל, שקל ובדק את מכתביהם של חברי הוועדה (ובהם המשיב 2), שביקשו להתבטא בצורה עצמאית ונפרדת, נוסף על העמדה שנקטו בדיוני הוועדה. בא-כוח המשיבים הנ"ל סבור, שאין לפסול דרכים נוספות אלו, אף-על-פי שיש בהן משום כפילות, הואיל והן מרחיבות את מעגל ההתייעצויות ומעמיקות את הידע המגיע אל המנהל הכללי. עוד ביקש בא-כוח המשיבים הנ"ל להמעיט בחשיבותה של הוועדה והמלצותיה ושלא לייחס לה משקל יתר בבחירת המועמד המתאים על-ידי המנהל הכללי. במהלך הדיון ביקש בא-כוח המשיבים הנ"ל, בטענה חלופית, כי נצמצם את הצו ההחלטתי, אם נחליט לעשות כן, ולא נבטל כליל את כל ההליכים שהביאו לבחירת המשיב 6, ובמלים אחרות, נראה לבאכוח המשיבים, כי גם אם ימצא בית-משפט זה, שהמלצות הוועדה לא הועברו למנהל הכללי בדרך הנאותה, יש להסתפק במתן צו, המחייב את המנהל הכללי לעיין בהמלצות הוועדה, על-מנת שיקבע את עמדתו לאורן. עוד הוסיף ואמר בא-כוח המשיבים הנ"ל, כי אין לחשוש, שהמנהל הכללייהיה מושפע מהחלטתו הקודמת או מהחומר הנוסף שהוצג לפניו, וכי חזקה עליו, שיידע להתעלם מכל אלה ולשקול את כישוריהם של המועמדים והתאמתם לתפקיד, ללא השפעה חיצונית או זרה לעניין, אם אכן יורה לו בית-משפט זה להתחשב באמור בפרוטוקול ובו בלבד. .8כבר בפתח הדיון בעמדותיהם של שני הצדדים מן הראוי שנקבע, כי אין אנו מקבלים את טענת בא-כוח המשיבים הנ"ל, שביקש להוריד מגדולתה את חשיבותה של הוועדה הנ"ל. כבר הזכרנו את תקנות חינוך ממלכתי (סדרי הפיקוח), שמכוחן ממנה המנהל הכללי ועדה, שתמליץ לפניו על המועמד המתאים. לא רק מבחינת הצורה (שהמנהל הכללי מבקש לפעול במסגרתן של תקנות שנועדו למטרה זו) אלא גם מבחינת התוכן (שמשתתפים בה נציגים של כל הגופים והמוסדות שיש בכוחם לתרום לבחירה מוצלחת של המועמד מבחינה עניינית) - אין להמעיט בחשיבותה של הוועדה ובמשקלן של המלצותיה. בבג"צ 658/78 [2], בעמ' 772, מבהיר חברי הנכבד, השופט ברק, את אופיה של ועדה זו, באמור, כי - "על-פי הפרקטיקה שהתגשה פועלת הוועדה כוועדת מכרזים. אכן, הפנייה לציבור המורים למשרה שהתפנתה כוונתה 'מכרז', והלכה למעשה נהגה הוועדה, ואף הציגה עצמה כלפי ציבור המועמדים, ככל ועדת מכרז או ועדת בוחנים אחרת. מכיון שכך, חלים עליה עקרונות היסוד החלים בדיני המכרז". כך גם בבג"צ 422/85 [3] , בעמ' 300נקבע, כי "לצורך קיום ההתייעצות מכנס משרד החינוך והתרבות ועדה, הפועלת כמעין ועדת מכרז, אשר מיוצגים בה הגורמים הנ"ל וכן הסתדרות המורים אשר לה יש מעמד לעניין זה לפי ההסכם הקיבוצי", אין, כמובן, לייחס חשיבות מכרעת לביטוי זה או אחר, שהשתמשו בו מפעם לפעם כדי לתאר את אופיה של ועדה זו; אולם אין גם להתעלם מהכינויים השונים שניתנו לה (בפסקי הדין השונים ועל-ידי המשיבים עצמם), המראים לדעת, כי לוועדה זו תפקיד נכבד בשאלת קביעת המועמד המתאים, קביעה הנעשית - בסופו של דבר - על-ידי המנהל הכללי. כך, למשל, בבג"צ 5/84 [4], שצורף לתיק שלפנינו על-ידי המשיבים, מתבטא בית-משפט זה אומר בהחלטתו, כי "בית-המשפט הגבוה לצדק איננו יושב כערכאת ערעור על החלטתה של הוועדה שבחרה מנהל לבית-הספר". ואף המנהל הכללי משתמש בביטוי זה (ראה מכתבו לראש עיריית נצרת מיום 4.10.78, שצורף לתיק זה בין מסמכי העותרת) ואומר: "עיינתי בחומר של ועדת הבחירה". לצורך ענייננו די אם נאמר, שהמסגרת הנכונה והמתאימה על-פי החוק לבירור כשירותם של המועמדים השונים ולדיון בה היא הוועדה. ממקור זה על המנהל הכללי לשאוב את הידע וההמלצות על המועמדים השונים, ומפרוטוקול הישיבה של הוועדה עליו ללמוד על עמדתם של חברי הוועדה. נראה לנו, שיש להסתייג מן הדרך, אם אמנם הלכו בה בעבר, שעל פיה ננקטו, במקרים דומים, הליכים נוספים וחוזרים, לאמור: שנוסף על העמדות, שהובעו בישיבותיה של הוועדה, כאמור בפרוטוקול, התירו חברי הוועדה לעצמם לפנות בכתב (ואולי אף בעל-פה) אל המנהל הכללי, באופן ישיר, ולתמוך במועמד זה או אחר. נראה לנו, שעל המנהל הכללי לקבוע כללים ברורים בעניין זה, לאמור, שחבר ועדה יעשה את חובתו ומלא את תפקידו במסגרת דיוני הוועדה, ויימנע מלהמשיך ולפעול אצל המנהל הכללי, לאחר שהוועדה הגישה את המלצותיה. קל וחומר שיש מקום להורות על האופן שבו יועברו המלצות הוועדה לעיונו של המנהל הכללי. "שיכתוב" ההמלצות, כפי שנעשה במקרה הנוכחי, אינו יכול לעלות בקנה אחד עם סדרי דין תקינים או עם הליכים מתוקנים הנדרשים מוועדה, שמטרתה להמליץ על מנהל בית-ספר. .9הוא הדין לגבי דיוני הוועדה. אף כאן נדרשים כללים ברורים ומגובשים יותר, שעל פיהם תקיים הוועדה את ישיבותיה. כבר הערנו לעיל, שאין זה מן הראוי להעלות נימוק, הפועל לרעתו של מועמד זה או אחר, ושעליו לא ניתנה לו (או ליתר חברי הוועדה) הזמנות להגיב (ראה דברי השופט ברק בבג"צ 685/78 [2] הנ"ל, בעמ' 774ואילך), אין צורך להוסיף, כי יש להטיל חובה על הוועדה לנהל פרוטוקול מלא ואמין של ישיבותיה, שישקף את דברי חברי הוועדה ועמדותיהם. בבג"צ 685/78 [2] הנ"ל, בעמ' 773, קובע השופט ברק, לאמור: "לגוף העניין יש להצטער על כך כי פרווקול כאמור לא נוהל, לא רק שפרוטוקול היה נותן למנהל הכללי תמונה מלאה על דיוני הוועדה ועל עמדתם של אלה עמם הוא חב בחובת התייעצות, אלא שקיומו של הפרוטוקול היה מונע את הדיונים לפנינו באשר לשאלה אם התקיים דיון בוועדה בענין קיום תנאי המכרז במשיב מס' 8, וכן היה מקל על הוויכוח הנטוש בין הצדדים - עליו ידובר בהמשך - באשר להעברתו של העותר מבית ספר אחד, לבית ספר אחר והשפעת עניין זה על החלטות הוועדה. למותר לציין עד כמה חשוב הוא לנהל פרוטוקול המשקף את דיוני הוועדה, ויש לקוות כי תקלה כזו לא תחזור בעתיד". אם נחזור ונבדוק את המקרה שלפנינו. ניווכח לדעת, לצערנו, כי חובת ניהול פרוטוקול מלא לא נתקיימה על-ידי הוועדה. דבר זה עולה לא רק מן הדברים הקצרים והמקוטעים אלא, ובעיקר, לאור הודאתם של המשיבים עצמם. כבר ציינו לעיל את העובדה, שבמהלך הדיון לפנינו לא היה ברור לנו, מה הייתה עמדת המפקח שאוקי חביב לגבי המועמדים השונים. בא-כוח משיבים מסר לנו - בתשובה להחלטתנו מיום 19.12.85- כי חבר הוועדה הנ"ל... בסופו של דבר העדיף את העותרת, ולמיטב זכרונו הביע עמדה זו בפני הוועדה" (סעיף 2לתשובה). דברים אלה לא הופיעו בפרוטוקול של הוועדה, ואין צורך שנעיר כי עמדה זו הייתה חשובה ביותר, ולא ייתכן שלא תמצא את ביטויה בפרוטוקול. אילו נערך הפרוטוקול בצורה תקינה, לא היה צורך להיזקק לתשובת המשיב 2, שהודה, כי טעה כשכתב למנהל הכללי, שהמפקח שאוקי חביב, חבר הוועדה, העדיף את המשיב .6דבר זה לא רק שאינו עולה מהפרוטוקול, אלא שהוברר, כי הציג את העובדה בצורה הפוכה. .10לא מצאנו צורך, בתיק זה, להיזקק לטענות אחרות של העותרת, שקבלה על הרכב הוועדה. העותרת הופיעה לפניה וידעה היטב, מי הם חבריה ומי הם הגופים המיוצגים בוועדה, ואין היא יכולה להישמע עתה בטענה, שנפל פגם בהרכב הוועדה (ראה בג"צ 126/82 [5] וכן בג"צ 422/85 [3] הנ"ל) . אלא שאין אנו פטורים מלחזור ולהעיר (כפי שעשה כן השופט כתוארו אז - ח' כהן בבג"צ 322/77 [1] ה"ל. בעמ' 764), שייתכן שאף כאן מן הראוי להתקין כללים ברורים ומפורטים יותר. שני הצדדים הסכימו, כי בית-משפט זה נדרש במספר רב מדי של מקרים לדון בשאלת מינוי מנהל בית-ספר, וייתכן שאחת הסיבות לכך היא העדרן של תקנות ברורות ומפורטות, שתעסוקנה במכלול הבעיות, המתעוררות בקשר עם מינוי מנהל בית-ספר. .11נראה לנו, שנוכח העובדות, שנתגלו לנו בתיק זה, מן הראוי להחזיר למנהל הכללי ולשיקול-דעתו את הנושא של בחירת מנהל לבית הספר הנ"ל. החזרה זו פירושה, שהמנהל הכללי יעיין פעם נוספת בפרוטוקול הוועדה, ובו בלבד, וישקול - נוכח ההערות שמצאנו לנכון להעלות לעיל מה הדרך הנראית עדיפה בעיניו: אם להחזיר את הנושא לוועדה, על-מנת שתדון בו מחדש, ודברי חברי הוועדה יירשמו בצורה מלאה ונרחבת באופן שישקף את עמדתם; או שמא ייראה לו, כי ניתן לבחור במנהל בית הספר אך על-פי האמור בפרוטוקול, בצירוף התיקון לדברי המפקח שאוקי חביב, תיקון שהסכים לו המשיב .2 אין צורך שנוסיף, כי הכול יקום וכול יהיה על-פי החלטת המנהל הכללי, והמועמד שיבחר בו, בין בדרך האחת ובין בדרך האחרת, הוא שיהיה מנהל בית הספר. אם ייבחר שנית המשיב 6- ימשיך וינהל את בית הספר גם להבא; אם תיבחר העותרת - הרי בחירתה תקבל תוקף (ועל כך ניתנה הסכמת הכול) רק לקראת שנת הלימודים הבאה. וזאת מטעמים מובנים מאליהם: מעבר לכל סכסוך ומעל לכל מחלוקת עומדים האינטרסים היסודיים של התלמידים ושל מערכת החינוך הכללית של בית הספר, ואיש מכל המעורבים במשפט זה אינו רוצה ואינו מתכוון לפגוע בהם. .12אנו עושים את הצו-על-תנאי החלטי במובן המפורט בסעיף 11לעיל. המשנה לנשיא מ' בן-פורת: אני מסכימה. השופט א' ברק: אני מסכים. הוחלט כאמור בפסק-דינו של השופט בן-דרור. דיני חינוךבית ספרמנהל בית ספר