קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול פסק בוררות של בית דין חרדי: 1. זוהי בקשה לביטול פסק בוררות שניתן ביום 19.3.02 ז' באייר תשס"ב (להלן: - "פסק הבוררות") ע"י בית-דין-צדק (להלן: - "הבוררים") ועל-פיו חויב המבקש לשלם למשיבה סך 19,344 ₪ תוך שבועיים.  2. הרקע, כפי שתואר ע"י המבקש בבקשתו, הוא כדלקמן:  א. המבקש היה עובד של המשיבה, שהינה חברה בעלת צרכניות לציבור החרדי, ושימש כאחראי במחלקת הבשר בסניף המשיבה ברח' כהנמן בבני-ברק החל מ-12.9.00 ועד 31.10.00, עת פוטר ע"י מנכ"ל המשיבה.   ב. המבקש דרש את שכרו והמשיבה דרשה ממנו פיצוי בשל הנזקים שנגרמו לה לטענתה, בעטיו. המשיבה האשימה את המבקש בכך ששינה את הטמפרטורה של מקררי הבשר והביא לכך שכמות בשר ניזוקה בשל הטמפרטורה הלא ראויה.   ג. המבקש זומן לבית-דין-צדק, וכשהתייצב, הוחתם על שטר בוררות. הצדדים לשטר הבוררות היו: המבקש ומר כהן אברהם, מנהלה של המשיבה. בשטר הבוררות, במקום המיועד לציון נשוא הסכסוך, לא נרשם דבר. התקיימה ישיבת בוררות ביום 11.1.01 ופסק הבוררות שניתן, ניתן ללא ישיבות נוספות; ומבלי שנשמעו עדים נוספים, לרבות מר כהן עצמו.   ד. עובר למתן פסק הבוררות, אך זמן רב לאחר ישיבת הבוררות, המציא מר כהן לבוררים, חוות דעת של שמאי ביטוח, ממנה עולה שהתקלה שגרמה לקלקול הבשר היתה פגם בטרמוסטט, ופגם זה תוקן ע"י טכנאי שהוזמן כשהתקלה התגלתה, דהיינו, שאין ממש בטענת המשיבה המייחסת למבקש מעורבות בגרימת הנזק.   ה. המבקש המשיך בהליכים בבית-דין לעבודה, ועובדה זו הביאה לכך שהבוררים שינו את שם התובעת בפניהם, משמו של כהן אברהם, המנכ"ל, לשם המשיבה, ללא קבלת עמדת המבקש.   3. המשיבה, באמצעות בא-כוחה, דוחה את טענות המבקש. לטענת המשיבה, המבקש הוא שבחר את הפורום, והבוררות התנהלה על פי רצונו ובאופן חוקי ומוסכם. המשיבה טוענת שדו"ח השמאי צורף רק לענין גובה הנזק, ותיקון שם המשיבה נעשה בהסכמת הצדדים.   4. בחינת טענות המבקש, בהתבסס על עילות הביטול המופיעות בסע' 24 לחוק הבוררות, התשכ"ח - 1968 (להלן: - "החוק") מביאה למסקנה שחלק מהעילות אכן מתקיים ודין פסק הבוררות להתבטל. אבחן בהקשר זה את הטענות:   א. סע' 24 (1) לחוק מאפשר ביטולו של פסק הבוררות מקום ש"לא היה הסכם בוררות בר-תוקף". עיון בהסכם הבוררות מעלה שהוא נחתם ע"י המבקש וע"י מר כהן אברהם, והם אלה שמצויינים כצדדים לבוררות. בהזמנה שנשלחה אל המבקש צויין, אמנם, שהתביעה היא תביעת "כהן אברהם - חסדי אברהם בע"מ", אך לא כן בשטר הבוררות. לכאורה, אכן נפל פגם בהליך, אלא שפגם זה תוקן בהסכמת הצדדים, בעת הדיון בבית-הדין לעבודה בפני הרשם אורגיל, עת הוסכם ע"י הצדדים, וההסכמה קיבלה תוקף של החלטה - כדלקמן: "כמו כן מוסכם ביננו שאנו נפנה לבית דין צדק שנתן את פסק הבוררות, שם התובע יוחלף לחסדי אברהם בע"מ שהיא זו שהיתה המעבידה והעסיקה את לוי יונה, בצרכניית חסדי אברהם בע"מ, רח' השומר 84 בני-ברק. כפוף לכך, הנתבע 1 ימחק מכתב התביעה". משפעלה המשיבה על-פי המוסכם - כלל לא ברור על מה מלין המבקש. אין לקבל גם את הטענה בדבר העדר תיחום לבוררות. בהזמנת הבוררים צויין שמדובר בתביעת נזיקין, ובשום שלב לא היתה מחלוקת על התביעה.   ב. סע' 24 (2) לחוק מתייחס למצב בו הבורר לא נתמנה כדין. אלא שבטיעוני ב"כ המבקש (סע' 29(ב)) נזכר דווקא קשר הדוק בין הבוררים לצד שכנגד תוך הפניה לפרוטוקול נספח "ד", ממנו לא ניתן ללמוד דבר וחצי דבר.   ג. סע' 24 (3) לחוק - דן במצב בו פעל הבורר בחוסר סמכות או תוך חריגה מסמכות. לענין זה טוען ב"כ המבקש שהבוררים ישבו בהרכב מקוטע בכל ישיבה חוץ מבישיבה הראשונה, את עדות מר כהן שמע מישהו אחר ולא הבוררים ופסק הבוררות ניתן ע"י שני בוררים בלבד. בנוסף, הורו הבוררים למבקש לבטל את התביעה שהגיש בבית הדין לעבודה. בתגובת ב"כ המשיבה לא נמצאה תשובה ראויה לטענות קשות אלו. אמנם, ב"כ המשיבה מפנה לסע' 5 לשטר הבוררות, אך בכך לא די. לא נטען ולא הוכח שהנסיבות המתוארות בסע' 5 אכן התמלאו, ולא נסתרה טענת המבקש לפיה עדותו של אחיו של מר אברהם כהן נשמעה בפני אדם אחר, שאינו אחד הבוררים כלל. בכך התגלה פגם חמור בדרך ניהול הבוררות. גם העובדה שהבוררים התערבו, על-פי דבריהם הם, בשאלת תשלום המשכורת של המשיבה למבקש, למרות קיומו של הליך בבית הדין לעבודה, מעוררת תהיות ותמיהות.   ד. סע' 24 (4) לחוק מכוון למצב בו לא ניתנה לבעל-דין הזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו. מצב זה התרחש הן באשר לעדות אחיו של מר אברהם כהן, שנגבתה ללא נוכחות המבקש ושלא בפני הבוררים, והן באשר לחוות-הדעת של שמאי הביטוח שהתקבלה ככתבה וכלשונה בכל הנוגע לגובה הנזק אך לא ניתנה למבקש ההזדמנות להתייחס אליה כקובעת את סיבת הנזק (תקלה בתרמוסטט).   תשובת ב"כ המשיבה בענין זה אינה מקובלת עלי. לדבריו, האחריות נקבעה כבר בישיבה הראשונה וחוות-הדעת ניתנה רק לענין גובה הנזק. לטענה זו אין תימוכין והיא אינה יכולה להחזיק מים. הבוררים היו חייבים לאפשר למבקש להגיב לחוות-הדעת לגופה, לרבות לענין סיבת הנזק, ולא היו רשאים לגבש דעתם מראש וטרם שמיעת כל העדויות. בנוסף, לא ניתן כל הסבר לכך שעדות האח נגבתה באופן כה פסול בהעדרו של המבקש שכלל לא הוזמן. עוד אציין, שפסק הדין בע"א 584/72 מרדכי יצפלוביץ נ' נתן קפלן , פד"י כז(2) 705, בו נתלה ב"כ המשיבה, לא יכול לסייע לו, שכן שם ניתנה לצדדים זכות הטיעון בפני הבורר, אלא שלא נתבקשה על-ידיהם שמיעת הוכחות. כאן לעומת זאת, נמנעה מהמבקש זכותו לטעון, ועל כך הוא מלין ובצדק. בענין זה נאמר ברע"א 3505/00 רם חברה לעבודות הנדסיות נ' אחים שורק בע"מ תק-על 2000(2), 319 , בעמ' 320:   "עילת ביטול פסק בורר על פי סעיף 24(4) לחוק הבוררות נועדה להבטיח את זכותו של בעל דין לטעון טענותיו ולהביא את ראיותיו בבוררות. יסודה בכללי הצדק הטבעי ומטבע הדברים ונוכח חשיבותם, יש להקפיד הקפדה מיוחדת על מילויים בהקשרם המהותי, (אוטולנגי, בוררות מהד' 3, עמ' 440).   "כללי הצדק הטבעי דורשים ששני הצדדים יוכלו להשמיע הערותיהם לגבי חומר הראיות ולגבי כל ענין היכול להוות נושא להחלטה מצד הבורר."   (ראה אוטולנגי, שם, עמ' 1-440; ע"א 428/74 מלכין נ' זונטג, פד"י כט(1) 281; בג"צ 656/80 אבי רומי נ' שר הבריאות פד"י לה(3) 185."   5. משקבעתי שקיימות עילות ביטול מספיקות הן לפי סע' 24 (3) והן לפי סע' 24 (4) לחוק, הנני פטורה מדיון ביתר עילות הביטול.   אני נעתרת לבקשה לביטול פסק הבוררות ומורה על ביטולו.   המשיבה תשא בהוצאות המבקש בסך 5,000 ₪ + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. יישוב סכסוכיםחרדיםבוררותביטול פסק בוררות