קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול פסק דין בהעדר כתב הגנה - 30,000 ש''ח הוצאות / פסיקת הוצאות גבוהות בגין ביטול פסק דין בהעדר הגנה: 1.                  לפני ערעור על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה בו הורה בית המשפט בנסיבות שיתוארו להלן על פינוי המבקשים מהדירה בה הם מתגוררים. אקדים את המאוחר ואומר, כי בסופו של יום הסכים עו"ד מנדל, ב"כ המשיב, בהגינותו, להשאיר את השאלה אם לבטל את פסק הדין שניתן בהעדר הגנה לשיקול דעתו של בית המשפט. עם זאת, היתנה את הביטול בתשלום בפועל של הוצאות רבות שהיה על המשיב "לספוג" כתוצאה מהליך מתמשך שבו היו מחדלים רבים של המערערים ו/או בא כוחם הקודם. הגעתי לכלל מסקנה שלמרות שלל המחדלים שיפורטו להלן יש לבטל את פסק הדין בתנאי שהמערערים ישלמו בפועל, תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה, שכ"ט עו"ד והוצאות בסכום כולל של 30,000 ₪. כדי לבאר מדוע ראוי להטיל את ההוצאות האמורות אעמוד על גלגולו של הליך זה.   2.                  ביום 24.5.2001 הגיש המשיב שלפני, אחמאד עיסמאיל אל ג'אבר, תביעת פינוי נגד עזמי עותמאן ועמאל עותמאן לבית משפט השלום בירושלים. תביעה זו נחזתה על פניה כתביעה בין בעל בית ושוכר. משלא הוגש כתב הגנה ניתנו שני פסקי דין נגד הנתבעים, האחד לפינוי והשני לתשלום סכום כספי של 23,700 ₪.   3.                  בהמשך הדברים הגישו הנתבעים בקשה לביטול פסקי הדין האמורים. מהבקשה הסתבר שהתובע הוא אביו של נתבע מספר 1. נתבעת מספר 2 הינה אשתו של הנתבע 1. 4.                  בית משפט השלום (כבוד השופטת רבקה פרידמן-פלדמן) הורה בהחלטתו מיום 21.5.2001 על ביטולם של שני פסקי הדין שניתנו, כאמור, בהעדר הגנה. השופטת ציינה בהחלטתה כי יש לכאורה לבני הזוג הגנה של ממש. הסכסוך האמיתי אינו כפי שהוא נראה מכתב התביעה, אלא למעשה סכסוך ירושה על בניין שעל פי הטענה היה שייך גם לאשתו המנוחה של התובע, שהיא אמו של הנתבע 1. התיק הועבר לבית המשפט לענייני משפחה ושם ניתנה הוראה ביום 6.9.2001 לפיה יש להגיש כתב הגנה בתוך 30 יום, וכי שני הצדדים יגישו תצהירים בתמיכה לטענותיהם. נקבעה גם ישיבת קדם משפט בנוכחות הצדדים. האב הגיש תצהיר וטען, בין השאר, שהוא הבעלים של הבניין שנבנה על בסיס בית קיים בן שני חדרים, וכי בנו וכלתו מתגוררים אצלו תמורת התחייבות לשלם דמי שכירות אותם חדלו לשלם.   5.                  בישיבת קדם המשפט ביום 16.9.2001 לפני כב' השופט מרכוס הופיע ב"כ התובע עו"ד מנדל, אך מרשו לא התייצב. הנתבעים ובא-כוחם דאז לא התייצבו. בית המשפט הורה לדחות את הדיון לישיבת קדם משפט נוספת, הורה לשלוח את הפרוטוקול לב"כ הנתבעים, והזכיר בהחלטתו שהנתבעים טרם הגישו תצהיר, ואם לא יגישו אותו 7 ימים לפני הדיון יהיה בית המשפט מוסמך למחוק את כתב ההגנה וליתן פסק-דין. כתב הגנה לא הוגש.   6.                  בישיבת קדם המשפט הנוספת מיום 8.11.2001 התייצבה תחילה רק באת-כוח האב, וזו הפעם ביקשה פסק דין בהעדר התייצבות וכתב הגנה. בית המשפט רשם שאכן אין מניעה למתן פסק דין, אך בשלב זה הופיע בא-כוחם הקודם של בני הזוג וטען שכתבי בית הדין לא הגיעו אליו ועל כן לא הגיש כתב הגנה ותצהיר. הוא ציין שעבר משרד ומסר את כתובתו בתיבת דואר מסוימת בירושלים. בית המשפט הורה למזכירות לרשום לפניה את הכתובת החדשה ואיפשר לבני הזוג להגיש כתב הגנה ותצהיר. עוד ציין בהחלטתו כי אם לא יוגשו כתב ההגנה והתצהיר, תגיש באת-כוח התובע טיוטת פסק דין לחתימה.   7.                  ביום 18.11.2001 הגיש בא-כוחם של בני הזוג בקשה למתן אורכה של 5 ימים נוספים. הוא ציין בבקשתו כי יצר קשר עם הנתבעים וביקש מהם להגיע למשרדו על מנת להכין תצהירים, אך בשל מחלתו של הנתבע לא יכלו הנתבעים להגיע אליו והבטיחו להתייצב במשרדו ביום 20.11.2001. בית המשפט ציין בהחלטתו מיום 21.11.2001 כי אם יוגש אישור רפואי וכן תצהיר עד יום 25.11.2001 בשעה 14:00 - ייעתר לבקשה.   8.                  ביום 28.11.2001 משלא הוגשו כתב הגנה ותצהיר ביקש ב"כ התובע שוב פסק דין בהעדר הגנה. בקשה זו נענתה הפעם. ביום 16.12.2001 נתן בית המשפט פסק דין אשר סקר את כל "ההיסטוריה" של התיק כפי שתוארה עד כה. הנתבעים חויבו בתשלום 67,500 ₪ וכן ניתן צו פינוי שנועד לביצוע תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. כן הוטלו הוצאות משפט.   9.                  בכך לא תמה הפרשה. ביום 6.2.2002 הגיש ב"כ הנתבעים בקשה בכתב לביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד אליה צורף תצהיר של הנתבע מספר 1. בבקשה זו נטען כי המשיב 1 הוא נכה הסובל מנכות של 100 אחוז המקבל קצבה מהמוסד לביטוח לאומי. עוד נטען כי הבית בו מתגוררים בני הזוג שייך לנתבע 1 מכוח ירושת אמו, וכי האב מנסה להשתלט על כל הירושה. בא-כוחו של האב התנגד לבקשה וציין, בין השאר, כי מחלתו של הנתבע 1 אינה יכולה להוות תירוץ נצחי למחדלים וכי בני הזוג מזלזלים בחובותיהם כלפי ההליך השיפוטי. לחלופין ביקש להתנות את ביטול פסק הדין בתשלום הוצאות ושכ"ט לאב ולאוצר המדינה.   10.              בהחלטה מיום 6.5.2002 (שתכונה להלן - ההחלטה הראשונה) דחה השופט מרכוס את הבקשה לביטול פסק דין. בהחלטתו זו עמד על כך שבני הזוג נמנעו פעם אחר פעם, משך שלוש שנים, להביא את טענותיהם בפני בית המשפט וגם לא צירפו אישורים רפואיים המצדיקים את אי-הגשת כתב ההגנה. בהחלטה הורה בית המשפט לשלוח את העתקה גם לראש לשכת הסיוע המשפטי בירושלים במסגרתה יוצגו בני הזוג.   11.              ביום 3.11.2002 הגיש בא-כוח הנוכחי של בני הזוג, עו"ד שטינמץ בקשה נוספת בענין - בקשה לביטול ההחלטה מיום 6.5.2002 שהיא, כזכור, ההחלטה הראשונה הדוחה את הבקשה לביטול פסק הדין שניתן ביום 6.12.2001. בבקשה זו צוין כי ההחלטה מיום 6.5.2002 התקבלה פיסית על-ידי המבקשים כשלושה שבועות לפני הגשת הבקשה. ביום 29.10.2002 פנו בני הזוג לעו"ד שטיינמץ על מנת שייצגם בעקבות הליכי הוצל"פ שננקטו נגדם על-פי פסק הדין. הבקשה תולה את הקולר למחדלים עליהם עמד בית המשפט בבא-כוחם הקודם של בני הזוג, שלטענתם לא שקד כראוי על ייצוגם, לא טרח להיפגש עמם לצורך הכנת תצהיר, לא טרח להגיש לבית המשפט כתב הגנה שהיה ברשותו, והם לא זכו לייצוג משפטי הולם. המבקשים הדגישו כי הייצוג שניתן היה במסגרת לישכת הסיוע המשפטי, כי המבקשים הינם אנלפבתים ועומדים לאבד את דירת מגוריהם. עוד צוין בבקשה כי לבני הזוג יש לכאורה הגנה טובה לפיה לנתבע 1 יש זכויות בדירה מכוח ירושת אמו שהייתה זכאים לפחות למחצית הדירה וניתנה להם רשות בלתי הדירה לגור בדירה. הם גם השקיעו מאות אלפי שקלים בדירה. על כן, כך נטען, יש לבטל את ההחלטה ופסק הדין מחובת הצדק. בית המשפט התבקש איפוא לבטל את החלטתו הראשונה "על פי חובת הצדק" ולקיים דיון בבקשה לביטול פסק הדין. הפעם רשם בית המשפט בהחלטתו "הבקשה נדחית: לא יעלה על הדעת שתוגש בקשה לביטול החלטה הדוחה בקשה לביטול פסק דין, כאשר רשלנותו של עו"ד - כנראה- ואוזלת ידם של המבקשים גרמו לכך שהם לא התעניינו ולא התייצבו". (להלן תכונה החלטה זו - ההחלטה השנייה).   12.              ההליך שלפני שהוגש ביום 6.11.2001 נושא כותרת "ערעור". הערעור הוא על ההחלטה הראשונה מיום 6.5.2002 לגביה מצוין כי התקבלה בידי המערערים "לפני כשלושה שבועות, ונודע להם על האמור בה ביום 29.10.2002", ועל ההחלטה השנייה מיום 3.11.2002. בד בבד עם הגשת הערעור הגישו המערערים בקשה לעיכוב הליכי הוצאה לפעול. בעניין בקשה זו התבקשה תגובה. בהחלטה מיום 20.11.2002 קבעה כב' סגנית הנשיא מ' ארד:   "הואיל ומדובר בפינוי המבקשים מדירת מגוריהם, ובהחלטה שלא ניתנה לגוף המחלוקת, אני נעתרת לבקשה מבלי להביע כל דעה באשר לסיכויי הערעור ומורה על עיכוב ביצוע פינוי המבקשים מהדירה עד למתן החלטה בערעור".     13.              נראה לי כי גם ההליך שלפני לא היה ההליך הנכון וכי מה שצריך היה לעשות הוא להגיש בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על ההחלטה הראשונה, וזאת לאחר שהנתבעים קיבלו את פסק הדין במסגרת הליכי ההוצאה לפועל. הבקשה השניה שהוגשה לבית המשפט לענייני משפחה, שהיא בקשה לביטול החלטה שלא לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד, מתיימרת ליצור הליך שאיננו קיים. אין לי צורך עם זאת להעמיק בשאלה המשפטית מעבר לאמור שכן, כאמור בפתח הדברים, השאיר עו"ד מנדל את שאלת ביטול פסק הדין לשיקול דעתו של בית משפט זה, ויפה עשה.   14.              עו"ד מנדל הגיש רשימה מפורטת בדבר הוצאות שונות והוצאות בהליכי הוצל"פ שהיו למשיב. אין לי צורך למנות כרוכל את כל פירטי הבקשה להוצאות. הסכום הכולל המתבקש 30,000 ₪ בערכים של היום - הוא בעיני סכום סביר נוכח שלל התקלות הדיוניות (וזוהי לשון המעטה) שהיו בערכאה הראשונה. הסכום כולל הוצאות שכבר נפסקו. אם יש למערערים טענות נגד בא כוחם הקודם - ההליך שבפני איננו המסגרת הנאותה לבירורן. ב"כ המערערים, עו"ד שטינמץ, טען כי מצבם הכלכלי של המערערים קשה, אולם לדעתי לא ניתן לעבור לסדר היום על שלל המחדלים שהיו עד עתה, בלא לחייב את המערערים בתשלום שכ"ט עו"ד והוצאות.   15.              אשר על כן מורה אני כי פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה מיום 16.12.01 יבוטל, אך זאת בתנאי שתוך 30 יום, מקבלת פסק דין זה ישולם למשיב באמצעות בא כוחו סכום כולל של 30,000 ₪ כהוצאות ושכ"ט עו"ד. לא ישולם הסכום האמור במועדו - יעמוד פסק הדין בעינו. חסד אני עושה עם המערערים שאין אני מטילה עליהם גם הוצאות לטובת אוצר המדינה משום שעתה תדרש הערכאה הראשונה להקדיש זמן לענין גופו מחדש. עוד מורה אני כי תוך 40 יום מקבלת פסק דין זה יתוקנו בערכאה הראשונה כל המחדלים הדיוניים של המערערים עליהם עמדתי לעיל, דהיינו, הגשת כתב הגנה והגשת תצהיר או תצהירים.   16.              העתק פסק דין זה ישלח לבאי כח הצדדים בדואר רשום. כן יודע להם טלפונית שפסק הדין עומד לרשותם.כתב הגנהמסמכיםביטול פסק דין