ביטול פסק של בית דין צדק

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול פסק של בית דין צדק:

1. זו בקשה לביטול פסק בוררים, שנתן בית דין צדק לקהילת היראים בא"י (כבוד הרבנים הדיינים אלטר כהנא, ישראל שוורץ ויוסף ואעקנין ואב בית הדין הרב יעקב יוסף - להלן:ו "הבוררים").
 
רקע עובדתי והליך הבוררות
2. בעלי הדין חתמו על "שטר בוררין" ביום ז' בחודש מנחם אב התשנ"ט. בשטר הבוררים, שהוא "טופס" מודפס, הוסמכו הבוררים לפסוק "בכל הסכסוכים והתביעות שיש לכל אחד מאתנו הח"מ על חברו בענין... וכל הסכסוכים המסתעפים מהענין הנ"ל, וליתן פסק בוררות ללא נימוקים". בשטר הבוררין לא נקבעה מהות הסכסוך או פרטיו. המבקש טוען, וכך עולה גם מתצהיר עו"ד אליהו דותן שייצגו בהליך הבוררות, כי המבקש הגיש כתב תביעה לבוררים בשני ענינים אלה:נ
(א) סילוק ידו של המשיב משתי דירות בקומה עליונה בבנין הרשום על שם שני בעלי הדין בחלקים שווים, ושנתפסו בידי המשיב, וכן תשלום דמי שכירות בעבור הדירות האמורות;
 
(ב) החזרת כתבי יד וספרים ו"מגילת אסתר" כתובה על קלף השייכים לסבם של בעלי הדין, שהמשיב מדפיסם ומפיצם ללא רשות המבקש.
 
3. המבקש טוען כי לבד מענינים אלה לא טענו בעלי הדין כל טענה בענין אחר, וכי שאלת הבעלות בבנין ואי תשלום דמי שכירות על-ידי המשיב, לא היו שנויות במחלוקת. גם העובדה שהמשיב מחזיק בשתי דירות בבנין ומתגורר בהן לא היתה שנויה במחלוקת. גבי שתי הדירות האחרות בבנין, בעלי הדין לא חלקו על כך כי הן שכורות על-ידי דיירים אחרים ודמי השכירות המשולמים בעדן - מחולקים בין בעלי הדין לפי חלקם בזכויות הבעלות בבנין.
 
פסק הבוררות
4. ביום כ"ג בחודש מנחם אב התש"ס הוציאו הבוררים פסק בוררות בשני הענינים שנמסרו להכרעתם, וכך נאמר בפסק:ב
 
"ח. בית הדין פוסק פה אחד:ו שהדירות הנ"ל, כולם שייכות לר' משה חי שרבאני [המשיב], ואינו צריך לשלם לתובעים כלום, לא שכר דירה (כדייר מוגן) ולא שכר חודשי.
ט. גם הדירות האחרות, שייכות לרב משה חי שרבאני, והוא רשאי להמשיך ולגבות מהשוכר שכר דירה.
י. וכן מגילת אסתר והספרים:נ שמחת יו"ט (על הגדה של פסח) ותהילה ותפארת, שחיברם הסבא הג"ר יחזקאל עזרא יהושע הלוי זצ"ל, או כתבי יד אחרים, שייכים לרב משה חי שרבאני, והוא רשאי להדפיסם או לצלמם, מחדש, וכל הזכויות שמורות לר' משה חי שרבאני.
יא. בכל הדפסה ובכל מהדורא, ירשם בדף הראשון ברכה:ב לר' אברהם משה הלוי שליט"א. והאמת והשלום אהבו".
 
בפתח פסק הבוררות הגדירו הבוררים את תביעת המבקש בכל הנוגע לדירות, לאמור שהמבקש "תובע את הדירות שברח' חיבר 5, גוש 86 חלקה 133 תת חלקה 1, דירה מס' 1 ששטחה 114 מ"ר, שדר בה ר' משה חי שרבאני יצ"ו, וכן תובע את הדירה שברח' בן עמרם 8 גוש 86 חלקה 133 תת חלקה 2 ששטחה 29 מ"ר, שדר בה אליהו יחזקאל יצ"ו. וכן בדירה שברחוב בן עמרם 8, גוש 86 חלקה 133 ששטחה 24 מ"ר". הבוררים גם פירטו את תביעת המבקש בענין כתבי היד שחיבר סבם של בעלי הדין.
 
הבוררים מפרטים בפסק את ביקורם בדירת המבקש, שלא היה מסוגל מחמת גילו ובשל מחלתו להופיע לדיוני הבוררות. הבוררים ציינו כי התרשמו שלמרות גילו המופלג של המבקש "דבריו היו נכונים ונאמרו בצלילות הדעת ובבהירות. המבקש השיב לשאלות הבוררים והעיר הערות".
 
טענות בעלי הדין
5. המבקש טוען, כי הבוררים חרגו מסמכותם ופסקו בשאלות שלא נמסרו להכרעתם, או שאין הם מוסמכים לפסוק בהם. הבוררים פסקו בענין שתי דירות שאינן מוחזקות על-ידי המשיב. הבוררים גם פסקו כי הדירות כולן שייכות למשיב, בניגוד לרישום במירשם המקרקעין, ואף שהמשיב עצמו לא טען לבעלותו בכל הדירות ולא חלק על הבעלות המשותפת של בעלי הדין בכל הדירות.
 
ועוד זאת:ו הבוררים הלכו לדירת המבקש - ישיש בן יותר מתשעים שנה, חולה סוכרת המאוזן בתרופות ושמעו ממנו דברים בלא נוכחות בנו שמייצגו ומטפל בעניניו או בנוכחות בא-כוחו, הגם שידעו היטב כי המבקש מיוצג על-ידי עורך הדין. ואף זאת, הבוררים פסקו בעניין דמי שכירות שאין על המשיב לשלם בעד הדירות שהוא מחזיק בהן "כדייר מוגן". פסיקה זו נוגדת את ההלכה של בתי המשפט לפיה ענין של דיירות מוגנת על-פי חוק הגנת הדייר, אינו יכול להיות נושא לבוררות. גם שאלת פינויו של מי שטוען לדיירות מוגנת אינו יכול להימסר להכרעה של בורר.
 
המבקש מוסיף וטוען, כי הבוררים נתנו פסק בוררות מבלי ליתן למבקש אפשרות לטעון את טענותיו ולהביא את ראיותיו, ובניגוד לעקרונות הצדק הטבעי.
 
6. המשיב טוען, כי הבוררים היו מוסכמים לדון "בכל הסכסוכים שבין בעלי הדין ובכל התביעות הקיימות ביניהם". לפיכך, הבוררים לא חרגו מסמכותם. המשיב אינו חולק על בעלותם המשותפת של בעלי הדין בכל הדירות שבבנין. הסכסוך, לטענתו, התייחס לדירות העליונות, ולטענת המבקש כי על המשיב לשלם דמי שכירות בגין החזקתו בהן. מכל מקום, הבוררים לא פסקו בעניין דיירות מוגנת בדירות האמורות, כי אם פסקו שאין עליו לשלם דמי שכירות - אם לפי דיירות מוגנת או לפי דיירות חופשית. ללמדך, כי הדיבור "דייר מוגן" בא בפסק הבוררות אך כדוגמה ואין מדובר בפסיקה כי המשיב הוא דייר מוגן בדירות העליונות, נשוא המחלוקת.
על שמיעת עדות המבקש, שלא נוכחות בא כוחו, אומר המשיב כי אין לפסול פסק בורר בשל ענין שבסדרי דין שהבוררים פטורים ממילא ממנו.
 
בעלות משותפת בדירות
7. הבוררים קבעו כי כל הדירות בבנין "שייכות" למשיב, אין הוא צריך לשלם בגינן דמי שכירות מכל סוג שהוא - אם כדייר מוגן ואם בשכירות חופשית. גם הדירות האחרות המושכרות לאחרים שייכות למשיב, והוא רשאי לבדו לגבות את דמי השכירות בעד שכירתן. אמת נכון הדבר, שפסק הבוררות אינו קובע כי המשיב הוא דייר מוגן בדירות העליונות שבהן הוא מחזיק. וכי למה לקבוע דיירות מוגנת כאשר הבוררים פסקו כי הן שייכות למשיב. משום כך, אין להיזקק לפסיקה הברורה של בתי המשפט, שלפיה אין צדדים רשאים למסור את שאלת הדיירות המוגנת במושכר להכרעתו של בורר. אכן, הגנת הדייר היא הגנה מטעם החוק שאין להתנות עליה בחוזה ואין אפשרות לוותר עליה, ואין היא יכולה להיות נושא להסכם בין הצדדים. בהתאם לכך גם לא ניתן למסור אותה להכרעת בורר, כאמור בסעיף 3 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968. ענין שנגזר מכך הוא, שאין למסור לבוררות את השאלה של פינוי או סילוק יד ממושכר שעליו חל חוק הגנת הדייר.
 
אולם, כאמור, הבוררים לא נכנסו לשאלת הגנת הדייר שחלה על הדירות האמורות, אלא פסקו "שייכות" של הדירות למשיב, שאין לפרשה אלא כקביעת בעלות או זכויות בעלות בדירות.
 
קביעה זו בטעות יסודה. הבוררים דחו, הלכה למעשה, את תביעת המבקש בעניין סילוק ידו של המשיב מן הדירות העליונות שהוא מחזיק בהן ותשלום דמי שכירות בגינן, משום שקבעו כי המשיב הוא בעל הזכויות בדירות, דהיינו "שייכות" לו. הם קבעו זאת בניגוד לרשום במירשם המקרקעין, שלא על בסיס ראיות שבאו לפניהן, ושלא כטענת המשיב עצמו. בכך הם טעו, ויש לבטל את פסיקתם בעניין זה.
  
8. כבר בדיון המקדמי בהליך זה, טען המשיב מפי בא-כוחו:נ
 
"איננו חולקים על כך שארבע הדירות בבנין היו בבעלות משותפת של הצדדים. בשתי הדירות שמחזיק בהם המשיב הוא זכאי להחזיק בהן ללא תשלום דמי שכירות... הוא מחזיק בדירות בהסכמה מקדמת דנא והוא שותף.. באחת הדירות הוא גר כשלושים שנה ובדירה אחרת הוא גר עוד קודם לכן. המשיב מחזיק בשתי דירות בקומה עליונה" (עמוד 1 לפרוטוקול מיום 29/11/2000).
 
הנה כי כן, המשיב אינו חולק על כך, כי בעלי הדין הם בעלים במשותף בכל הדירות, אלא שהוא טוען, כי בשתי הדירות שהמשיב מחזיק בקומה העליונה - אין הוא חייב לשלם דמי שכירות, בשל הסכמה רבת שנים.
 
הבוררים פסקו כי גם בדירות האחרות, זכאי המשיב לבדו לקבל דמי שכירות בעד השכרתן, הגם שאין מחלוקת כי דמי השכירות שמתקבלים מהשכרת הדירות האמורות - מחולקים בין בעלי הדין לפי חלקם בזכויות הבעלות בנכס. בעניין זה פסקו הבוררים מחוץ לגדר סמכותם.
 
9. הבוררים פסקו אף בלא לשמוע ראיות לגוף הענין. הבוררים מציינים בפסק הבוררות כי האזינו ברוב קשב לטענות הצדדים ושמעו אותן היטב בבחינת "ניתן לתובע זמן רב לספר את טענותיו ולהביא עדים או ראיות אחרות" (סעיף ד' לפסק הבוררות).
 
מתצהירו של עו"ד א' דותן, בא-כוח המבקש בהליך הבוררות, עולה, כי הבוררים לא ניהלו "פרוטוקול מסודר", ומכל מקום לא נמסר לידי בא-כוח המבקש עותק מפרוטוקול הדיונים. מפסק הבוררות ניתן ללמוד על ביקור בבית המבקש, שבו הוא נשאל ונחקר על-ידי הבוררים, בלא נוכחות בא-כוחו.
 
המשיב טוען, כי אין זה אלא ענין שבסדרי דין שהבוררים אינם כפופים אליהם. סבורני, שיש בכך יותר מאשר ענין דיוני גרידא. כשמדובר בחקירתו של בעל דין, ובענין זה של ישיש בן יותר מתשעים שנה הרתוק למיטתו, שלא הופיע לדיוני הבוררות אך משום מצבו הרפואי - היה על הבוררים לחקור את המבקש אך בנוכחות עורך דינו, כדי לאפשר לבא-כוחו להעמיד את הסוגיות שהן באמת במחלוקת, ולחקור ולדרוש לגביהן. יש בניהול חקירות ודרישות בביתו של בעל דין בלא נוכחות עורך דינו פגם. גם אם תמצי לומר, כי אין זה פגם של פגיעה בכללי הצדק הטבעי לפי סעיף 24(9) לחוק הבוררות, הרי יש בו פגם שבהצטרפו לפגמים אחרים עשוי להביא לפסילת פסק הבוררות.
 
10. המסקנה המתחייבת מכל אלה היא, שיש לבטל את פסק הבוררות בכל הנוגע לדירות שבבנין (סעיפים ח' ו-ט' לפסק הבוררות). פסיקת הבוררים בעניין זכויות בעלי הדין בדירות וזכויות המבקש בכל הנוגע לדירות העליונות או דמי שכירות שמגיעים לו נעשתה שלא על-פי ראיות של ממש והיא מוטעית מיסודה. לפיכך, דין סעיפים אלה להתבטל. אם אמנם המשיב טוען כי אין הוא חב בתשלום דמי שכירות בעד הדירות העליונות - עליו להוכיח את ההסכם שהוא טוען לו או עליו להראות כי הוא דייר מוגן בשל השקעות שהוא טוען כי השקיע בדירות. זאת עליו לעשות בבית-המשפט המוסמך. המבקש הוא בעלים במשותף בדירות, ואם ברצונו לדרוש פינוי או סילוק יד ודמי שכירות - עליו לנקוט בהליך מתאים.
 
זכויות בכתבי יד ובספרים
11. הבוררים פסקו בעניין כתבי היד של הסב, הדפסתם והפצתם, במסגרת שטר הבוררין שבעלי הדין חתמו עלי כדין (סעיף י' ו-יא' לפסק). הבוררים אף פסקו במסגרת סמכותם והכריעו בשאלות שנמסרו להם. בעניין זה לא נפל כל פגם בהחלטתם ובפסק הבוררים שהוציאו. העובדה שחלקו של פסק הבוררות בוטל מחמת טעות מהותית בפסק - אינו צריך להביא לביטול הפסק כולו. לפיכך, בדין פסקו הבוררים בעניין כתבי היד.
  
סיכום
12. העולה מן המקובץ הוא, שאני מקבל את הבקשה בחלקה, במובן זה שסעיפים ח' ו-ט' לפסק הבוררות בכל הנוגע לדירות - בטלים. יתר חלקי הפסק יעמדו בעינם
 
המשיב ישלם למבקש הוצאות שהן אגרות בית-המשפט בסכום של 2,417 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום התשלום האגרות (12/10/2000) ועד התשלום בפועל, וכן שכר טרחת עורך דין בסכום של 3,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק, ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.
  



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטול פסק משקם

  2. ביטול פסק דין תורה

  3. ביטול פסק דין חלוט

  4. ביטול פסק בורר סופי

  5. בקשה לביטול פסק בורר

  6. בקשה לביטול פסק משקם

  7. בקשת ביטול פסק בורר

  8. ביטול פסק דין תעבורה

  9. ביטול פסק דין בערעור

  10. ביטול פסק דין עקב תרמית

  11. ביטול פסק דין בטענת מרמה

  12. ביטול פסק דין מחובת הצדק

  13. ביטול פסק דין בהעדר הגנה

  14. ביטול פסק בורר בטענת זיוף

  15. ביטול פסק בורר מחמת תרמית

  16. ביטול פסק דין בהעדר הנמקה

  17. ביטול פסק בורר עקב טעויות

  18. ביטול פסק של בית דין צדק

  19. ביטול פסק דין שניתן בפשרה

  20. בקשה לביטול פסק דין בורר

  21. בקשה לביטול פסק דין בהסכמה

  22. ביטול פסק דין בהעדר הופעה

  23. בקשה חוזרת לביטול פסק דין

  24. ביטול פסק דין בהעדר תעבורה

  25. ביטול פסק דין חלקי נגד צד ג

  26. בקשה מוסכמת לביטול פסק דין

  27. ביטול פסק דין שניתן באיחור

  28. ביטול פסק דין שניתן בהסכמה

  29. תביעה לביטול פסק דין מזונות

  30. ביטול פסק בורר שלא ניתן בזמן

  31. בקשה לביטול פסק בורר עקב מרמה

  32. ביטול פסק דין בהעדר התייצבות

  33. ביטול פסק דין בסדר דין מקוצר

  34. ביטול פסק בורר בגלל העדר נימוק

  35. ביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה

  36. פסיקת הוצאות על ביטול פסק דין

  37. החזר כספים לאחר ביטול פסק דין

  38. בקשה לביטול פסק בורר לאחר 45 יום

  39. נהיגה בלי חגורה - ביטול פסק דין

  40. ביטול פסק של הבורר המנוגד לתקנות הציבור

  41. ביטול פסק בורר בית הדין לממונות

  42. ביטול פסק דין של בית הדין למשמעת

  43. ביטול פסק דין שניתן בהעדר תעבורה

  44. בקשה לביטול פסק בורר שניתן באיחור

  45. ערעור על דחיית בקשה לביטול פסק דין

  46. טעות ביישום הדין - ביטול פסק בורר

  47. תביעה לביטול פסק דין חלוט מחמת מרמה

  48. ביטול פסק דין בית דין אזורי לעבודה

  49. ביטול פסק דין שנתן תוקף להסכם פשרה

  50. ביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות

  51. שיקול דעת בית המשפט לביטול פסק דין

  52. דחיית בקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה

  53. ביטול פסק דין בגין פגם בזימון לדיון

  54. ביטול פסק בית דין צדק לענייני ממונות

  55. דחיית בקשה לביטול פסק דין המצאה כדין

  56. ערעור על דחיית בקשה לביטול פסק בורר

  57. ביטול פסק דין פינוי דירה מחמת הצדק ?

  58. ביטול פסק דין של רשות השיפוט בהסתדרות

  59. הגשת בקשה לביטול פסק בורר לאחר המועד

  60. ביטול פסק דין בפשרה בבית הדין לעבודה

  61. ביטול פסק דין עקב אי מתן הזדמנות להגיב

  62. ביטול פסק דין משמעתי בהעדר נגד עורך דין

  63. ביטול פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה

  64. בקשות לאישור פסק בורר ולביטול פסק בורר

  65. ביטול פסק דין במעמד צד אחד עתירה מנהלית

  66. עתירה לביטול פסק דין של בית הדין הרבני

  67. ערעור על החלטת ביטול פסק דין בהעדר הגנה

  68. ביטול פסק דין בהמרצת פתיחה ללא הגשת תשובה

  69. פסק דין הצהרתי לביטול פסק דין בהעדר הגנה

  70. ביטול פסק דין תעבורה שניתן בהעדר התייצבות

  71. תשלום הוצאות כתנאי לביטול פסק דין בהעדר הגנה

  72. ביטול פסק דין בהעדר התייצבות לדיון הוכחות

  73. ביטול פסק דין חלוט ע''י מי שאינו צד להליך

  74. אחוזים לעורך דין למרות ביטול פסק דין בערעור

  75. בקשה להארכת המועד להגשת בקשת ביטול פסק בורר

  76. ערעור על החלטה לביטול פסק דין ברשות או בזכות

  77. ארכה להגשת בר''ע על החלטה לגבי ביטול פסק דין

  78. ערעור על הארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק בורר

  79. בקשה לתיקון כתב תביעה: הוספת טענת ביטול פסק בוררות

  80. ביטול פסק דין בהעדר הגנה למרות ביצוע מסירה כדין

  81. ערעור על ביטול פסק דין בהעדר הגנה בסדר דין מקוצר

  82. ערעור על דחיית בקשה לביטול פסק דין בהעדר התייצבות

  83. ביטול פסק דין בהעדר כתב הגנה - 30,000 ש''ח הוצאות

  84. הוצאות בסך של 3,000 ₪ בעקבות ביטול פסק דין בהיעדר הגנה

  85. בית הדין העליון של התנועה הדתית לאומית - ביטול פסק דין

  86. בקשה לביטול פסק דין שהושג בדרכי תרמית וגילוי ראיות חדשות

  87. ביטול פסק דין המורה על דחיית תביעה עקב אי הפקדת ערובה

  88. בקשה לביטול פסק דין בגלל חוסר יכולת כלכלית להגיש ערעור

  89. דחיית בקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה על הסף, מבלי לקיים דיון ענייני

  90. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון