גב תפוס בזמן החלפת גלגל רכב - האם תאונת דרכים ?

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא גב תפוס בזמן החלפת גלגל רכב - האם תאונת דרכים: 1. ביום 25.8.95 נפגע התובע בגבו. לטענתו פגיעתו הינה בגדר "תאונת דרכים" במובן חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה - 1975 (להלן: "החוק") והוא הגיש תביעה המתבססת על חוק זה. הנתבעת מודה שהיתה המבטחת של משאית התובע מ"ר 174-1915234-7, אלא שלטענתה האירוע בו נפגע התובע אינו קשור למשאית ואיננו בגדר תאונת דרכים. יוקדם ויאמר שהתאונה הוכרה ע"י המל"ל כתאונה בעבודה ולתובע נקבעו 5% נכות לצמיתות וכן הופעלה תקנה 15. 2 האירוע 2.1 לגרסת התובע: "ביום 25.8.95 נפגע התובע בתאונת דרכים בירושלים בעת שתיקן תקר בגלגל המשאית בה נהג". (סעיף 5 לכתב התביעה). בתצהיר עדותו הרחיב וסיפר: "תוך כדי החלפת הגלגל, בעת שחיזקתי את הברגים חזרה, חשתי כאב חד בגבי. מאחר ולא יכולתי להשאיר את המשאית העמוסה ללא השגחה, המשכתי בנסיעתי עד גבעת זאב, ולאחר שהטיט פורק עבדתי פרק זמן נוסף, על מנת שהמשאית לא תעמוד, תוך שאני סובל מכאבים עזים ונסעתי לביתי". בהודעה למל"ל נ3/ חזר התובע על תיאור התאונה: "במהלך העבודה היה פנצ'ר במשאית, בזמן החלפת הגלגל היה קנק בגב, הרגשתי כאבי גב עזים, הרגל השמאלית היתה רדומה ולא יכולתי להזיז אותה". בתעודה הרפואית הראשונה לנפגע בעבודה תוארה התאונה: "כאב גב חריף לאחר הרמת גלגל, נתפס גבו בעת הרמת גלגל מפונצ'ר". מטבע הדברים לא היו עדי ראיה לארוע עצמו ואולם בתביעה למל"ל נ3/ (מיום 7.9.95) ציין התובע שהיו שני עדים, אלי חסיד ובני נחמני, שניהם עובדים של סולל בונה, עבורה עבד התובע עם המשאית ובעדותו הסביר שהכוונה לכך שהם שמעו ממנו ברשת הקשר על פגיעתו מיד לאחר קרות התאונה. גם בהודעה שנגבתה ממנו על ידי המל"ל נ2/ כשנשאל: "האם סיפרת למישהו בקשר על כך שנתפס לך הגב כאשר סידרת את הפנצ'ר?" השיב: "אני חושב שסיפרתי לאלי חסיד הסדרן, סיפרתי לו בטלפון והוא גם ראה אותי במפעל שאני מדדה". בהודעה הראשונה שמסר נ1/ גם כן נשאל האם הודיע למישהו והשיב: "התקשרתי לאשתי וסיפרתי לה מה קרה והמשכתי לעבוד...". בתצהיר עדותו ביחס לשאלה קא עסקינן לא אמר דבר. 2.2 לביהמ"ש זומנו שני עדים, מר יוסי יעיש מטעם התובע שהעיד ששמע ברשת הקשר את התובע מודיע על כך שנפצע בגבו בעת שתיקן תקר בגלגל, עד זה העיד שאינו זוכר פרטים נוספים, אך עובדה זו זכורה לו בודאות, הוא זוכר שדיבר עם התובע והתובע סיפר לו על כך. כשנשאל התובע מדוע לא הזכיר אף פעם בכל הזדמנות קודמת קיומו של עד זה - לא היתה בפיו תשובה של ממש. עד נוסף היה אלי חסיד שזומן ע"י הנתבעת, עד זה היה סדרן בסולל בונה והעיד וחזר והעיד שהוא לא קיבל כל הודעה שהיא מאת התובע ולמותר לציין שהוא לא ראה אותו מדדה. ניכר היה שהוא מיודד עם התובע, אך בנימה של כמעט התנצלות חזר ואמר שהוא יאמר אמת ורק אמת והוא לא קיבל הודעה כזו ובכך הוא משוכנע, עדותו היתה מהימנה עלי ומקבלת אני גירסתו שהוא לא קיבל הודעה מהתובע. עדים נוספים לא זומנו. יוצא איפוא שמספר אנשים שהתובע העיד שהיו "עדי ראיה", קרי שמעו ממנו בזמן אמת על התאונה או שלא זומנו להעיד כמו בני נחמני ואשתו של התובע, או שהכחישו בנחרצות עובדה זו כמו אלי חסיד, מנגד אדם שלא הוזכר מעולם כ"עד ראיה" הגיע לביהמ"ש וסיפר ששמע על האירוע מיד עם התרחשותו ובפי התובע לא היה הסבר מדוע אף פעם לא הזכיר היותו של עד זה "עד ראיה". סיפור "עדי הראיה" מוזר מאוד הוא בלתי מובן לי ובנסיבות שכאלו מתקשה אני לקבוע מה אירע, כיצד ארע, מתי בדיוק ארע ובאיזה נסיבות ארע, סבורה אני שניתן לקבוע כפי שאף המל"ל קבע שביום המדובר במהלך העבודה "נתפס" לתובע הגב, אך איני יכולה לקבוע בנסיבות שתוארו לעיל ובהסתמך על העדויות שהובאו ממצא עובדתי שיהא בו לקבוע שהתובע נפגע בתאונת דרכים, דהיינו, שגבו נתפס שעה שעסק בתיקון התקר בגלגל, (אולי בהרמת הגלגל, בהתאם להודעה במל"ל? אולי בחיזוק הברגים, בהתאם לתצהיר עדותו?) גם לו הייתי מגיעה למסקנה שיש קשר סיבתי עובדתי עדיין נותר היה ספק האם יש קשר סיבתי משפטי, דהיינו ש"תפיסת הגב" נבעה כתוצאה מפעולה הקשורה לתיקון הגלגל, שהרי אין חולק שהתובע סובל מפריצת דיסק משנת 92 בלא קשר לתאונה, והשאלה שהיה לקבוע האם הפעולה של תיקון התקר גרמה להחמרה במצבו. הביטוח הלאומי ענה על כך בחיוב בכך שהכיר בתאונה אך המבחנים לעניננו שונים. לא למותר יהיה לציין שלתובע נקבע נכות בהתאם למחצית מסעיף 37 (7) א' לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשל"ז1956- שענינה "הגבלת התנועות בעמוד שידרה מותני בצורה קלה - 10%", שלהבנתי זה המצב שממנו סבל התובע עקב פריצת הדיסק ב92- ובלא קשר לתאונה. מכל מקום, וזה עיקרו של דבר, מתקשה אני על סמך עדות התובע היחידה ש"התימוכין" לה היו בעיתיים מאוד כמפורט לעיל, לקבוע שאכן התובע נפגע באירוע שהוא בגדר "תאונת דרכים", דהיינו ש"תפיסת הגב" היתה קשורה לשימוש ברכב המנועי, דהיינו נגרמה עקב וכתוצאה מפעולת התיקון של הגלגל ומשכך דין התביעה להידחות. 3. הנזק לו הייתי מגיעה למסקנה שונה, סבורה אני שנכון היה לפצות את התובע בגין כאב וסבל בהתאם לתקנות, במקרה דנן, לא הייתי פוסקת לתובע פיצוי בגין אבדן כושר השתכרות, שכן מדובר ב5%- נכות, מדובר במצב שהיה קיים לפני התאונה ואף אם הוחמר במידת מה עקב התאונה, לא היה בכך כדי לפגוע בשכרו של התובע שכן זה עלה למן התאונה, טענותיו שעקב התאונה לא עבד שנים אינן מקובלות עלי ואינן סבירות. התובע הפסיק אמנם לנהוג במשאית כעבודה קבועה, אך תחת זאת עושה דברים אחרים, הוא השכיר ומשכיר את המשאית, הוא למד הנדסאות, עבד כקבלן של פרוייקטים, כך שטענותיו על פגיעה בכושר השתכרות ובהשתכרות אינן מבוססות ובנכות ממנה סובל שהיתה קיימת בלי קשר לתאונה עוד מ92-, איני סבורה שיש מקום לדבר על "אבדן כושר השתכרות" עקב התאונה. 4. מהנאמר לעיל התוצאה שהתביעה נדחית, התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט ובנוסף שכ"ט עו"ד בסך 1,500 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק. רכבגלגל רכבעמוד השדרהכאבי גב / בעיות גבתאונת דרכיםשאלות משפטיותתאונת דרכים (תיקון דרך)