סעיף 106 לחוק מע"מ נועד לטפל באותם מקרים בהם ניתן לגבות חוב של חייב אצל צד ג'. מטרת החוק למנוע סיכול גביית חוב מס סופי, כאשר בפועל מתבצעת הברחת נכסים במגמה למנוע תשלום חוב מס. סעיף 106(ב) לחוק קובע תנאים מצטברים, המאפשרים גבייה אצל צד שלישי: לחברה החייבת יש חוב מס סופי - עליו לא ניתן עוד להשיג או לערער; ושניתן לגבותו בהליכי גבייה לפי פקודת המיסים (גבייה) (ראה בש"א (חי') 17958/07 טי אנד אל אקספרס בע"מ נ' מדינת ישראל אגף המכס והמע"מ, להלן: פרשת טי אנד אל אקספרס). החברה החייבת מעבירה את נכסיה בלא תמורה, או מתפרקת ומעבירה נכסיה למי שיש לה עמו יחסים מיוחדים, בלא תמורה או בתמורה חלקית; ההעברה נעשתה באופן שלחברה החייבת-המעבירה לא נותרו אמצעים לסילוק החוב. ועל-פי סעיף קטן (1), כאשר "המעביר" ו"הנעבר" הם חבר בני אדם. סעיף 106(ב1) של החוק דורש קיומם של תנאים מצטברים דומים, אלא שלפיו העברת הפעילות נעשתה לחבר בני אדם אחר שיש בו במישרין או בעקיפין, אותם בעלי שליטה או קרוביהם. בנוגע לקיומם של "יחסים מיוחדים" די בכך שאחד הצדדים לעסקה נושא משרה בעסקו של האחר, או כאשר הצדדים לעסקה הם קרובי משפחה, הכוללים גם "הורה" ו"אח" (ראה סעיף 106 לחוק מע"מ הפנה להגדרה "יחסים מיוחדים" שבסעיף 129 לפקודת המכס [נוסח חדש], תשי"ז-1974 (להלן: פקודת המכס), (וכן ראה סעיפים 129(1)(א) ו- 129(1)(ח)). נתמלאו התנאים המפורטים לעיל, רשאית רשות המס לגבות המס מצד ג', הנעבר, ובלבד שלא ייגבה סכום הגבוה משווי הנכסים המועברים.מיסיםמע"מ (מס ערך מוסף)